שינויים

===הנאה מדימוי עצמי מוסרי===

===הנאה מדימוי עצמי מוסרי===

ניתן להתייחס לתאוריה של אריאלי כאל שינוי של האדם הכלכלי הקלאסי. לאדם הכלכלי של אריאלי יש דימוי עצמי מוסרי, שחשוב לו לשמור עליו. לשם שמירה על דימוי זה הוא מוכן להתנהג בצורה שעשויה לפגוע במקסום הרווח הכלכלי שלו ולשנות את הטעמים שלו.  

ניתן להתייחס לתאוריה של אריאלי כאל שינוי של האדם הכלכלי הקלאסי. לאדם הכלכלי של אריאלי יש דימוי עצמי מוסרי, שחשוב לו לשמור עליו. לשם שמירה על דימוי זה הוא מוכן להתנהג בצורה שעשויה לפגוע במיקסום הרווח הכלכלי שלו ולשנות את הטעמים שלו.  

דבר זה יכול להתייחס לשורה של נקודות שהועלו על ידי כלכלנים בתחומים שונים:

דבר זה יכול להתייחס לשורה של נקודות שהועלו על ידי כלכלנים בתחומים שונים:

* בספר [[23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם]] טוען [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[הא-ג'ון צ'אנג]] כי אין דבר כזה [[שוק חופשי]] באמת שכן כל שוק מוגבל על ידי חוקים שאומרים מה נחשב מוצר לגיטמי - בישראל מותר לקנות פרות, חזירים ולשכור [[לובי פוליטי|לוביסט]], אבל אסור לקנות פצצות אטום, שופטים, או [[עבדות|עבדים]]. הא-ג'ון צ'אנג מתייחס לחוקים אבל אפשר להרחיב את הדיון לגבי נורמות - מדוע בחברות מסויימות צריכה של מוצר מסויים (ארנבת לדוגמה) הוא לגטימי ובחברה אחרת לא. התאור של אריאלי מספק הסבר חלקי לנושא - בחברה מסויימת צריכה של מוצרים מסויימים (כמו אכילת בשר או החזקה של עבדים, או סחר בנשק מסוג מסויים לדוגמה [[נשק קל]]) לא פוגעת בדימוי העצמי המוסרי של אנשים. השינוי של נורמות חברתיות כאלה תלוי בשאלה כמה אנשים יכולים לתמוך פוליטית ותרבותית ב, לצרוך, להשקיע ולהתפרנס מסוג מסויים של פעילות ועדיין להרגיש מוסריים בעיני עצמם (ובעיני הסביבה הקרובה להם).  

* בספר [[23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם]] טוען [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[הא-ג'ון צ'אנג]] כי אין דבר כזה [[שוק חופשי]] באמת שכן כל שוק מוגבל על ידי חוקים שאומרים מה נחשב מוצר לגיטמי - בישראל מותר לקנות פרות, חזירים ולשכור [[לובי פוליטי|לוביסט]], אבל אסור לקנות פצצות אטום, שופטים, או [[עבדות|עבדים]]. הא-ג'ון צ'אנג מתייחס לחוקים אבל אפשר להרחיב את הדיון לגבי נורמות - מדוע בחברות מסויימות צריכה של מוצר מסויים (ארנבת לדוגמה) הוא לגיטימי ובחברה אחרת לא. התיאור של אריאלי מספק הסבר חלקי לנושא - בחברה מסויימת צריכה של מוצרים מסויימים (כמו אכילת בשר או החזקה של עבדים, או סחר בנשק מסוג מסויים לדוגמה [[נשק קל]]) לא פוגעת בדימוי העצמי המוסרי של אנשים. השינוי של נורמות חברתיות כאלה תלוי בשאלה כמה אנשים יכולים לתמוך פוליטית ותרבותית ב, לצרוך, להשקיע ולהתפרנס מסוג מסויים של פעילות ועדיין להרגיש מוסריים בעיני עצמם (ובעיני הסביבה הקרובה להם).  

* בספר [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] מתאר הכלכלן האמריקאי [[מנסור אולסון]] בעיה הנוגעת לשחיתות, דמוקרטיה ו[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] רבים - כאשר קבוצה מסויימת נהנית מרווח כלכלי על חשבון הציבור כולו, קשה לציבור להתארגן ולשנות דבר זה בגלל שהפגיעה היא מבוזרת. לכל אחד מחברי הקבוצה הפוגעת אינטרס כלכלי חזק לשתף פעולה עם האחרים ולהשקיע מאמץ בהמשך המצב הפוגעני. לעומת זאת לציבור הרחב יש אינטרס חלש יותר לשינוי שכן הפגיעה מפוזרת על פני אנשים רבים. כמו כן לאנשים יש אינטרס להיות "טרמפיסטים חופשיים" על מאבקים חברתיים. שכן למה להשקיע בשינוי חברתי אם מישהו אחר כבר עושה זאת. הבעיה קשה יותר דווקא כאשר הקבוצה הנפגעת היא גדולה יותר והקבוצה הפוגעת היא קטנה יותר, והיא קשה יותר ככל שמדובר במוצר ציבורי בעל היבטים חזקים יותר של ציבוריות. עולה מכאן השאלה מדוע אנשים משתתפים ב[[חרם צרכנים]] או במאבקים חברתיים ופוליטיים כלשהם. התשובה לפי ההסבר של אריאלי היא שבתנאים מסויימים יש קושי לא להשתתף במאבק מסויים ולשמור על דימוי עצמי מוסרי. מכאן גם שהדינמיקה של מאבקים חברתיים והיבטים כמו הטרגוניות של הדימוי העצמי של הציבור, ויכולת חיבור של הצדדים השונים במאבק ביחס לדימוי העצמי הם בעלי השלכה מהותית על הצלחה או כשלון של שינוי חברתי.  

* בספר [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] מתאר הכלכלן האמריקאי [[מנסור אולסון]] בעיה הנוגעת לשחיתות, דמוקרטיה ו[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] רבים - כאשר קבוצה מסויימת נהנית מרווח כלכלי על חשבון הציבור כולו, קשה לציבור להתארגן ולשנות דבר זה בגלל שהפגיעה היא מבוזרת. לכל אחד מחברי הקבוצה הפוגעת אינטרס כלכלי חזק לשתף פעולה עם האחרים ולהשקיע מאמץ בהמשך המצב הפוגעני. לעומת זאת לציבור הרחב יש אינטרס חלש יותר לשינוי שכן הפגיעה מפוזרת על פני אנשים רבים. כמו כן לאנשים יש אינטרס להיות "טרמפיסטים חופשיים" על מאבקים חברתיים. שכן למה להשקיע בשינוי חברתי אם מישהו אחר כבר עושה זאת. הבעיה קשה יותר דווקא כאשר הקבוצה הנפגעת היא גדולה יותר והקבוצה הפוגעת היא קטנה יותר, והיא קשה יותר ככל שמדובר במוצר ציבורי בעל היבטים חזקים יותר של ציבוריות. עולה מכאן השאלה מדוע אנשים משתתפים ב[[חרם צרכנים]] או במאבקים חברתיים ופוליטיים כלשהם. התשובה לפי ההסבר של אריאלי היא שבתנאים מסויימים יש קושי לא להשתתף במאבק מסויים ולשמור על דימוי עצמי מוסרי. מכאן גם שהדינמיקה של מאבקים חברתיים והיבטים כמו הטרוגניות של הדימוי העצמי של הציבור, ויכולת חיבור של הצדדים השונים במאבק ביחס לדימוי העצמי הם בעלי השלכה מהותית על הצלחה או כשלון של שינוי חברתי.  

* ניתן להרחיב את המודל של אריאלי לשורה שלמה של דילמות מוסריות וחברתיות כגון [[צמחונות]] ו[[טבעונות]], היחס של האדם לבעלי חיים אחרים, [[שחיתות]], [[סביבתנות]], [[קיימות]], [[תזונה]], [[פעילות גופנית]], [[כלכלת אושר]] ו[[רפואה מונעת]]. לדוגמה [[הכחשת אקלים]] היא צעד הגיוני מצעד אנשים התומכים ב[[קפיטליזם]] או בימין השמרני הפוליטי או שהם מתפרנסים מתעשיות הפולטות [[גזי חממה]]. מבחינה [[רציונלית]] אין שום הגיון בחיבור בין הסוגיות שכן השאלות האם קיימת [[התחממות עולמית]], האם האדם גורם לכך ומה עלולות להיות ההשלכות של דבר זה הן שאלות מדעיות המצריכות ידע ב[[חקר האקלים]]. המודל של אריאלי יכול להסביר תופעה זו על ידי הסבר פשוט - על ידי הכחשה של התחממות עולמית או טענות דומות (אין לנו מה לעשות בנושא, כבר מאוחר מידי, המחיר הכלכלי יהיה גבוה מידי וכו') התומכים בהכחשת אקלים שומרים על דימוי עצמי מוסרי ובכך יכולים לשמור על קוהרנטיות פוליטית או על אינטרס כלכלי שיש להם. באופן דומה [[עישון|מעשנים]] רבים מכחישים את ההשפעות הבריאותיות של עישון או ידחיקו את נזקי העישון, תעשיינים עובדים בתעשיות מזהמות ופוליטיקאים קרובים להם נוקטים ב[[הכחשת זיהום]], ותומכים באכילת בשר מכחישים היבטים כמו פגיעה בבעלי חיים או נקודות דמיון בין בעלי חיים לבין בני אדם.  

* ניתן להרחיב את המודל של אריאלי לשורה שלמה של דילמות מוסריות וחברתיות כגון [[צמחונות]] ו[[טבעונות]], היחס של האדם לבעלי חיים אחרים, [[שחיתות]], [[סביבתנות]], [[קיימות]], [[תזונה]], [[פעילות גופנית]], [[כלכלת אושר]] ו[[רפואה מונעת]]. לדוגמה [[הכחשת אקלים]] היא צעד הגיוני מצעד אנשים התומכים ב[[קפיטליזם]] או בימין השמרני הפוליטי או שהם מתפרנסים מתעשיות הפולטות [[גזי חממה]]. מבחינה [[רציונלית]] אין שום הגיון בחיבור בין הסוגיות שכן השאלות האם קיימת [[התחממות עולמית]], האם האדם גורם לכך ומה עלולות להיות ההשלכות של דבר זה הן שאלות מדעיות המצריכות ידע ב[[חקר האקלים]]. המודל של אריאלי יכול להסביר תופעה זו על ידי הסבר פשוט - על ידי הכחשה של התחממות עולמית או טענות דומות (אין לנו מה לעשות בנושא, כבר מאוחר מידי, המחיר הכלכלי יהיה גבוה מידי וכו') התומכים בהכחשת אקלים שומרים על דימוי עצמי מוסרי ובכך יכולים לשמור על קוהרנטיות פוליטית או על אינטרס כלכלי שיש להם. באופן דומה [[עישון|מעשנים]] רבים מכחישים את ההשפעות הבריאותיות של עישון או ידחיקו את נזקי העישון, תעשיינים עובדים בתעשיות מזהמות ופוליטיקאים קרובים להם נוקטים ב[[הכחשת זיהום]], ותומכים באכילת בשר מכחישים היבטים כמו פגיעה בבעלי חיים או נקודות דמיון בין בעלי חיים לבין בני אדם.

==ראו גם==

==ראו גם==