שינויים

מ
שורה 50: שורה 50:  
מאז שנת 2002 מתפרסם מדי שנה דו"ח שר הבריאות על [[עישון בישראל|העישון בישראל]]. על פי הדו"ח משנת 2009, שיעור העישון בקרב האוכלוסייה הבוגרת (מעל גיל 21) עומד על 23%. אחוז הגברים המעשנים הוא 31%, לעומת 15% מעשנות בקרב נשים, הבדל של פי 2. גם הבדל בין ערבים ליהודים הם משמעותי. אחוז הגברים הערבים המעשנים הוא 49% לעומת 28% בקרב הגברים היהודים. מעשנים "כבדים" שמעשנים מעל 20 סיגריות ביממה, גבוה יותר מפי 2 בקרב גברים ערבים ביחס לגברים יהודים - 32% לעומת 12%.  
 
מאז שנת 2002 מתפרסם מדי שנה דו"ח שר הבריאות על [[עישון בישראל|העישון בישראל]]. על פי הדו"ח משנת 2009, שיעור העישון בקרב האוכלוסייה הבוגרת (מעל גיל 21) עומד על 23%. אחוז הגברים המעשנים הוא 31%, לעומת 15% מעשנות בקרב נשים, הבדל של פי 2. גם הבדל בין ערבים ליהודים הם משמעותי. אחוז הגברים הערבים המעשנים הוא 49% לעומת 28% בקרב הגברים היהודים. מעשנים "כבדים" שמעשנים מעל 20 סיגריות ביממה, גבוה יותר מפי 2 בקרב גברים ערבים ביחס לגברים יהודים - 32% לעומת 12%.  
   −
נשים ערביות מעשנות פחות מהיהודיות - 5.2% לעומת 16% בהתאמה. 11% מקרב היהודיות הן מעשנות "כבדות". מבין הגברים החרדים המסורתיים הדתיים והחילונים מעשנים כ-30%, זאת לעומת מסורתיים לא דתיים, שמעשנים בשיעור של כ-38% ודתיים שמעשנים בשיעור של 18%. בקרב נשים לא ידוע כמה חרדיות מעשנות, דתיות מעשנות כ-4% ושיעור העישון עולה ומגיע לשיא בקרב חילוניות שמעשנות בשיעור של 24%. בקרב הערבים, אצל גברים ונשים כאחד, חילוניות מגבירה את אחוז העישון מ-51% ל-64% בקרב גברים, ומ-5% ל-19% בקרב נשים (הבדל של פי 4!).  
+
נשים ערביות מעשנות פחות מהיהודיות - 5.2% לעומת 16% בהתאמה. 11% מקרב היהודיות הן מעשנות "כבדות". מבין הגברים החרדים המסורתיים הדתיים והחילונים מעשנים כ-30%, זאת לעומת מסורתיים לא דתיים, שמעשנים בשיעור של כ-38% ודתיים שמעשנים בשיעור של 18%. בקרב נשים לא ידוע כמה חרדיות מעשנות, דתיות מעשנות כ-4% ושיעור העישון עולה ומגיע לשיא בקרב חילוניות שמעשנות בשיעור של 24%. בקרב הערבים, אצל גברים ונשים כאחד, חילוניות מגבירה את אחוז העישון מ-51% ל-64% בקרב גברים, ומ-5% ל-19% בקרב נשים (הבדל של פי 4!).  
    
נשים רווקות וגרושות מעשנות פי 2 יחסית לנשים נשואות: כ-30% לעומת 15%, בגברים הנתונים הם דומים אבל פחות דרמטיים. 42% לרווקים, 48% לגרושים מול 33% לנשואים. מקרב הגברים, רק 23% בעלי תעודה אקדמית מעשנים לעומת 48% מעשנים שאין להם תעודת בגרות. לנשים נתונים אלה עומדים על 22% מול 13%. בקרב מובטלים יש שיעור עישון של 44% לעומת 40% במועסקים, וההבדל דרמטי יותר בקרב נשים - 31% לעומת 22% בהתאמה.<ref name="gov2005"/>
 
נשים רווקות וגרושות מעשנות פי 2 יחסית לנשים נשואות: כ-30% לעומת 15%, בגברים הנתונים הם דומים אבל פחות דרמטיים. 42% לרווקים, 48% לגרושים מול 33% לנשואים. מקרב הגברים, רק 23% בעלי תעודה אקדמית מעשנים לעומת 48% מעשנים שאין להם תעודת בגרות. לנשים נתונים אלה עומדים על 22% מול 13%. בקרב מובטלים יש שיעור עישון של 44% לעומת 40% במועסקים, וההבדל דרמטי יותר בקרב נשים - 31% לעומת 22% בהתאמה.<ref name="gov2005"/>
שורה 69: שורה 69:     
===אי שוויון בגישה למזון בריא ובנורמות אכילה===
 
===אי שוויון בגישה למזון בריא ובנורמות אכילה===
בכל הנוגע לגישה למזון בריא יש מגמות שונות וסותרות. מחד ב[[עוני|שכבות עניות]], במיוחד בקהילות עניות מסורתיות יותר שבהן נשים עובדות פחות, ויש יותר פנאי וכורח כלכלי לבשל לבני הבית, יש מסורת ארוכת שנים של בישול ביתי והסתמכות על חומרי גלם טריים, והמנעות מ[[מזון מעובד]] ותעשייתי. לעומת זאת בשכבות עניות שבהן נשים עובדות, יש נטיה להסתמך יותר על מוצרים מעובדים וחומרי גלם זולים כמו [[תירס]], קמח [[חיטה]] לבן, מוצרים המכילים סוכר בכמות גבוה, ממתקים, משקאות ממותקים ועוד. דבר זה בא לידי ביטוי בישראל כאשר יהודים מתימן ומאתיופיה עלו לארץ, ובעקבות כך התזונה שלהן השתנתה והם החלו לחלות בסוכרת בשיעורים גדולים. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]
+
בכל הנוגע לגישה למזון בריא יש מגמות שונות וסותרות. מחד ב[[עוני|שכבות עניות]], במיוחד בקהילות עניות מסורתיות יותר שבהן נשים עובדות פחות, ויש יותר פנאי וכורח כלכלי לבשל לבני הבית, יש מסורת ארוכת שנים של בישול ביתי והסתמכות על חומרי גלם טריים, והימנעות מ[[מזון מעובד]] ותעשייתי. לעומת זאת בשכבות עניות שבהן נשים עובדות, יש נטייה להסתמך יותר על מוצרים מעובדים וחומרי גלם זולים כמו [[תירס]], קמח [[חיטה]] לבן, מוצרים המכילים סוכר בכמות גבוה, ממתקים, משקאות ממותקים ועוד. דבר זה בא לידי ביטוי בישראל כאשר יהודים מתימן ומאתיופיה עלו לארץ, ובעקבות כך התזונה שלהן השתנתה והם החלו לחלות בסוכרת בשיעורים גדולים. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]
    
לעיתים קרובות אין מודעות לתזונה בריאה ובאופן כללי יש בעולם קשר בין [[השמנה]] ו[[סוכרת]] לבין מצב חברתי כלכלי נמוך. בשכבות הגבוהות יותר יש גישה קלה עוד יותר למזון מהיר ומעובד, ומצד שני גם מודעות גבוה יותר למזון בריא יותר. היבטים אלה באים לידי ביטוי בישראל באחוזי סוכרת גבוהים יותר בקרב אנשים עם פחות השכלה ובקרב מעמד חברתי-כלכלי נמוך המקבלים "פטור" מאגרות בריאות מצד ביטוח לאומי. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]
 
לעיתים קרובות אין מודעות לתזונה בריאה ובאופן כללי יש בעולם קשר בין [[השמנה]] ו[[סוכרת]] לבין מצב חברתי כלכלי נמוך. בשכבות הגבוהות יותר יש גישה קלה עוד יותר למזון מהיר ומעובד, ומצד שני גם מודעות גבוה יותר למזון בריא יותר. היבטים אלה באים לידי ביטוי בישראל באחוזי סוכרת גבוהים יותר בקרב אנשים עם פחות השכלה ובקרב מעמד חברתי-כלכלי נמוך המקבלים "פטור" מאגרות בריאות מצד ביטוח לאומי. [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf]
שורה 78: שורה 78:  
הסביבה העירונית משפיעה על מספר היבטים שונים הנוגעים לבריאות - הסבירות לבצע [[תחבורה פעילה]] ולשמור על [[אורח חיים פעיל]], חשיפה ל[[זיהום אוויר]], הגנה על [[הולכי רגל בישראל|הולכי הרגל]], סביבת משחקים מוגנת לילדים, והשפעה על [[הון חברתי]] שבתורו יכול להשפיע על היבטים כמו ידע בריאותי, הרגלי תזונה, [[פעילות גופנית|הרגלי פעילות גופנית]], רוגע והגנה מפני [[מתח נפשי]] וזמינות של שירותי בריאות קהילתיים כמו טיפת חלב. חשיפה ל[[עצים בעיר]] ולנוף של עצים ואו מים יכולה לשפר את הבריאות הנפשית ולקצר זמני החלמה של חולים.  
 
הסביבה העירונית משפיעה על מספר היבטים שונים הנוגעים לבריאות - הסבירות לבצע [[תחבורה פעילה]] ולשמור על [[אורח חיים פעיל]], חשיפה ל[[זיהום אוויר]], הגנה על [[הולכי רגל בישראל|הולכי הרגל]], סביבת משחקים מוגנת לילדים, והשפעה על [[הון חברתי]] שבתורו יכול להשפיע על היבטים כמו ידע בריאותי, הרגלי תזונה, [[פעילות גופנית|הרגלי פעילות גופנית]], רוגע והגנה מפני [[מתח נפשי]] וזמינות של שירותי בריאות קהילתיים כמו טיפת חלב. חשיפה ל[[עצים בעיר]] ולנוף של עצים ואו מים יכולה לשפר את הבריאות הנפשית ולקצר זמני החלמה של חולים.  
   −
יש הבדלים ניכרים בין ישובים יהודים וערבים ביחס לסלחנות של הסביבה העירונית להולכי רגל. בישובים ערבים רבים אין מדרכות. כמו כן יש מחסור במקומות משחק בטוחים לילדים. כתוצאה מכך יש נתוני הפגעות גבוהים בהרבה של ילדים ערבים בתאונות דרכים כהולכי רגל ובתאונות דרכים בקרבת הבית.  
+
יש הבדלים ניכרים בין ישובים יהודים וערבים ביחס לסלחנות של הסביבה העירונית להולכי רגל. בישובים ערבים רבים אין מדרכות. כמו כן יש מחסור במקומות משחק בטוחים לילדים. כתוצאה מכך יש נתוני היפגעות גבוהים בהרבה של ילדים ערבים בתאונות דרכים כהולכי רגל ובתאונות דרכים בקרבת הבית.  
    
[[פרבור בישראל|תושבי ישובים פרבריים]] משתמשים יותר במכוניות פרטיות כדי להגיע לעבודה, לקניות, למוסדות חינוך ולחברים. דבר זה מוריד את השימוש שלהם כהולכי רגל וכרוכבי אופניים לשם תחבורה. עם זאת ייתכן ובפרברים עמידים יותר התושבים עוסקים יותר בספורט כחלק מתרבות הפנאי.  
 
[[פרבור בישראל|תושבי ישובים פרבריים]] משתמשים יותר במכוניות פרטיות כדי להגיע לעבודה, לקניות, למוסדות חינוך ולחברים. דבר זה מוריד את השימוש שלהם כהולכי רגל וכרוכבי אופניים לשם תחבורה. עם זאת ייתכן ובפרברים עמידים יותר התושבים עוסקים יותר בספורט כחלק מתרבות הפנאי.  
    
===הסביבה הביתית===
 
===הסביבה הביתית===
באופן כללי בבתים עניים יותר יש חשיפה לגורמי סיכון רבים יותר לתאונות במרחב הביתי, הן עקב מודעות נמוכה יותר והן עקב ליקויי בטיחות הנובעים מקשיי תחזוקה של הבית. גורמי תאונות כוללים חשיפה גדולה יותר לתאונות חשמל, סיכוני כווית, סיכוני נפילה ועוד.  
+
באופן כללי בבתים עניים יותר יש חשיפה לגורמי סיכון רבים יותר לתאונות במרחב הביתי, הן עקב מודעות נמוכה יותר והן עקב ליקויי בטיחות הנובעים מקשיי תחזוקה של הבית. גורמי תאונות כוללים חשיפה גדולה יותר לתאונות חשמל, סיכוני כוויות, סיכוני נפילה ועוד.  
    
היבטים נוספים שעשויים להיות בהם הבדלים הם [[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|מודעות לחשיפה לטלוויזיה]] ומודעות להחזקת מזונות מזיקים בבית כגון [[משקאות ממותקים]], חטיפים וכדומה.
 
היבטים נוספים שעשויים להיות בהם הבדלים הם [[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|מודעות לחשיפה לטלוויזיה]] ומודעות להחזקת מזונות מזיקים בבית כגון [[משקאות ממותקים]], חטיפים וכדומה.