שורה 1: |
שורה 1: |
| + | [[קובץ:Ilya Prigogine.jpg|איליה פריגוז'ין|ממוזער]] |
| '''איליה פריגוז'ין Ilya, Viscount Prigogine''' (1917-2003) היה פיזיקאי בלגי וזוכה פרס נובל בכימיה לשנת 1977 בזכות עבודתו על [[מבנים מפזרים]], [[מערכות מורכבות]] ו[[אי-הופכיות]]. | | '''איליה פריגוז'ין Ilya, Viscount Prigogine''' (1917-2003) היה פיזיקאי בלגי וזוכה פרס נובל בכימיה לשנת 1977 בזכות עבודתו על [[מבנים מפזרים]], [[מערכות מורכבות]] ו[[אי-הופכיות]]. |
| | | |
− | [[קובץ:Ilya Prigogine.jpg|איליה פריגוז'ין|ממוזער]]
| |
| ==ביוגרפיה== | | ==ביוגרפיה== |
− | פריגוז'ין נולד במוסקבה ב-1917, מספר חודשים לפני המהפכה הבולשוויקית. אביו, רומן פריגוז'ין, היה מהנדס כימי במכון הטכנולוגי של מוסקבה, ואימו פסנתרנית. משפחתו לא אהבה את המערכת הסובייטית ועזבה את רוסיה בשנת 1921. הם נדדו בתחילה לגרמניה וב-1929 עברו לבלגיה, מקום בו זכה פריגוז'ין באזרחות בשנת 1949. | + | פריגוז'ין נולד במוסקבה ב-1917, מספר חודשים לפני המהפכה הבולשביקית. אביו, רומן פריגוז'ין, היה מהנדס כימי במכון הטכנולוגי של מוסקבה, ואימו פסנתרנית. משפחתו לא אהבה את המערכת הסובייטית ועזבה את רוסיה בשנת 1921. הם נדדו בתחילה לגרמניה וב-1929 עברו לבלגיה, מקום בו זכה פריגוז'ין באזרחות בשנת 1949. |
| | | |
| פריגוז'ין למד באוניברסיטה החופשית של בריסל. בשנת 1947 הוא התמנה כפרופסור לכימיה באוניברסיטה זו. בהמשך הוא נתמנה כמנהל המרכז למכניקה סטטיסטית ותרמודינמיקה באוניברסיטת טקסס שבאוסטין ועמד בראש מכון סולווי בבריסל. | | פריגוז'ין למד באוניברסיטה החופשית של בריסל. בשנת 1947 הוא התמנה כפרופסור לכימיה באוניברסיטה זו. בהמשך הוא נתמנה כמנהל המרכז למכניקה סטטיסטית ותרמודינמיקה באוניברסיטת טקסס שבאוסטין ועמד בראש מכון סולווי בבריסל. |
שורה 16: |
שורה 16: |
| | | |
| | | |
− | התאוריה של מבנים מפזרים הובילה למחקרים פורצי דרך [[ארגון עצמי|מערכות בעלות ארגון עצמי]] כמו גם במחקר פילוסופי עודות היצירה של [[סיבוכיות]] ביישויות ביולוגיות ובמחקר אחר תפקידו של הזמן בייצור [[תהליך בלתי הפיך|תהליכים בלתי הפיכים]] וביצירת סדר במסגרת מדעי הטבע. | + | התאוריה של מבנים מפזרים הובילה למחקרים פורצי דרך [[ארגון עצמי|מערכות בעלות ארגון עצמי]] כמו גם במחקר פילוסופי אודות היצירה של [[סיבוכיות]] ביישויות ביולוגיות ובמחקר אחר תפקידו של הזמן בייצור [[תהליך בלתי הפיך|תהליכים בלתי הפיכים]] וביצירת סדר במסגרת מדעי הטבע. |
| | | |
| רבים רואים בעבודתו של פריגוז'ין כגשר בין המדעים לבין [[מדעי החברה]]. יחד עם רוברט הרמן (Robert Herman), פרופסור מאוניברסיטת יוסטון טקסס, הוא פיתח את הבסיס למודלים של זרימת שני נוזלים, מודל תחבורה עבור רשתות עירוניות, תוך שימוש ב[[עיבוי בוז-איינשטיין]] לתחום הנדסת תחבורה. זאת במקביל למודל שני נוזלים במכניקה סטטיסטית קלאסית. הפורמלית שלו של [[ארגון עצמי]] שימשה "כגשר זמני" בין [[תורת המערכות הכלליות]] לבין [[תרמודינמיקה]]. | | רבים רואים בעבודתו של פריגוז'ין כגשר בין המדעים לבין [[מדעי החברה]]. יחד עם רוברט הרמן (Robert Herman), פרופסור מאוניברסיטת יוסטון טקסס, הוא פיתח את הבסיס למודלים של זרימת שני נוזלים, מודל תחבורה עבור רשתות עירוניות, תוך שימוש ב[[עיבוי בוז-איינשטיין]] לתחום הנדסת תחבורה. זאת במקביל למודל שני נוזלים במכניקה סטטיסטית קלאסית. הפורמלית שלו של [[ארגון עצמי]] שימשה "כגשר זמני" בין [[תורת המערכות הכלליות]] לבין [[תרמודינמיקה]]. |
שורה 22: |
שורה 22: |
| לדעת פריגוז'ין הפיזיקה סובלת מ-3 פרדוקסים, האחד הוא פרדוקס הזמן שבו למרות שאנו מכירים תהליכים אי-הופכיים בזמן, משוואות יסוד של הפיזיקה הן הופכיות. פרדוקס הקוונטים שבו פונקציית הגל המתארת חלקיק "קורסת" בעקבות מדידה והופכת למצב מוגדר יותר שאינו הפיך, ואשר משוואות תורת הקוונטים אינן מתארות את התרחשותו, ופרדוקס הייקום שבו המשוואות של איינשטיין נותנות לייקום מצב התחלתי. אלא שרגע הבריאה הוא רגע סינגולרי שאינו מובן במשוואות. [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/galileo/012020.html] | | לדעת פריגוז'ין הפיזיקה סובלת מ-3 פרדוקסים, האחד הוא פרדוקס הזמן שבו למרות שאנו מכירים תהליכים אי-הופכיים בזמן, משוואות יסוד של הפיזיקה הן הופכיות. פרדוקס הקוונטים שבו פונקציית הגל המתארת חלקיק "קורסת" בעקבות מדידה והופכת למצב מוגדר יותר שאינו הפיך, ואשר משוואות תורת הקוונטים אינן מתארות את התרחשותו, ופרדוקס הייקום שבו המשוואות של איינשטיין נותנות לייקום מצב התחלתי. אלא שרגע הבריאה הוא רגע סינגולרי שאינו מובן במשוואות. [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/galileo/012020.html] |
| | | |
− | בספר "סדר מתוך הכאוס" טענו פריגוז'ין וההיסטורינית איזבלה סטנגר כי הפיזיקה משועבדת לנוסחאות המכאנסיטיות שבהן אין [[תהליך בלתי הפיך|אי-הופכיות בזמן]]. הספר נקרא במקור הצרפתי "הברית החדשה" ואמור להיות מנוגד להשקפה של הביולוג ז'אק מונו, שגרס כי הברית הישנה בין האדם לטבע נשברה. ההיסטוריה מלאה תופעות אי-הפיכות שמשנות אותה, ואילו משוואות הפיזיקה הן הופכיות. לדעת פריגוז'ין קיום של מושג זמן בפיזיקה יוביל למושג זמן בביולוגיה וזה יוביל למושג זמן במדעי החברה. דבר זה ידגים לדעתו כי האדם הוא חלק מהיקום.[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/galileo/012020.html] | + | בספר "סדר מתוך הכאוס" טענו פריגוז'ין וההיסטוריונית איזבלה סטנגר כי הפיזיקה משועבדת לנוסחאות המכאנסיטיות שבהן אין [[תהליך בלתי הפיך|אי-הופכיות בזמן]]. הספר נקרא במקור הצרפתי "הברית החדשה" ואמור להיות מנוגד להשקפה של הביולוג ז'אק מונו, שגרס כי הברית הישנה בין האדם לטבע נשברה. ההיסטוריה מלאה תופעות אי-הפיכות שמשנות אותה, ואילו משוואות הפיזיקה הן הופכיות. לדעת פריגוז'ין קיום של מושג זמן בפיזיקה יוביל למושג זמן בביולוגיה וזה יוביל למושג זמן במדעי החברה. דבר זה ידגים לדעתו כי האדם הוא חלק מהיקום.[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/galileo/012020.html] |
| | | |
− | עבודותיו בשנותיו האחרונות התמקדו בתפקיד המתמטי של דטרמינזים במערכות לא לינאריות ברמה הקלאסית וברמה הקוואנטית. | + | עבודותיו בשנותיו האחרונות התמקדו בתפקיד המתמטי של דטרמיניזם במערכות לא לינאריות ברמה הקלאסית וברמה הקוואנטית. |
| | | |
| ==ספרים== | | ==ספרים== |
| * תרמודינמיקה של תהליכים לא-הפיכים, 1955 | | * תרמודינמיקה של תהליכים לא-הפיכים, 1955 |
− | * סדר מתוך הכאוס ( Order out of Chaos: Man's new dialogue with nature) 1984, יחד עם ההסיטוריונית Isabelle Stengers ספר שבו דן פריגוז'ין באפשרות לגשר בין שתי התרבויות של עולם המדע ומדעי החברה. | + | * סדר מתוך הכאוס ( Order out of Chaos: Man's new dialogue with nature) 1984, יחד עם ההיסטוריונית Isabelle Stengers ספר שבו דן פריגוז'ין באפשרות לגשר בין שתי התרבויות של עולם המדע ומדעי החברה. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |