שינויים

* '''הנחות היסוד לא נכונות'''- בכל מודל או תאוריה יש הנחות יסוד, ותמיד יש הבדל מסויים בין הנחות היסוד לבין המציאות. עם זאת, לפעמים הנחות היסוד שגויות באופן יסודי. המסקנות הנובעות מהן עשויות לפעמים להראות נכונות, אבל בסופו של דבר המודל הבנוי על הנחות שגויות יצרך להיות מוחלף במודל אחר בעל הנחות נכונות, שיהיה נכון יותר. לדוגמה המודל הפיזיקאי של אריסטו הסתמך על הנחה שכל עצם רוצה להישאר במקומו, דבר שנראה סביר אבל נתברר בהמשך כשגוי- לפי ניוטון ללא הפעלת כוח, כל עצם נוטה לשמור על מהירות קבועה, אלא אם יש חיכוך.  

* '''הנחות היסוד לא נכונות'''- בכל מודל או תאוריה יש הנחות יסוד, ותמיד יש הבדל מסויים בין הנחות היסוד לבין המציאות. עם זאת, לפעמים הנחות היסוד שגויות באופן יסודי. המסקנות הנובעות מהן עשויות לפעמים להראות נכונות, אבל בסופו של דבר המודל הבנוי על הנחות שגויות יצרך להיות מוחלף במודל אחר בעל הנחות נכונות, שיהיה נכון יותר. לדוגמה המודל הפיזיקאי של אריסטו הסתמך על הנחה שכל עצם רוצה להישאר במקומו, דבר שנראה סביר אבל נתברר בהמשך כשגוי- לפי ניוטון ללא הפעלת כוח, כל עצם נוטה לשמור על מהירות קבועה, אלא אם יש חיכוך.  

* '''השמטת הנחות נסתרות''' – קיומן של הנחות נוספות, שמניחים אותן באופן נסתר או משתמע, חיוני לתפקוד המודל; הוספתן באופן רשמי משנה את הסבירות של המודל או את תפקודו.  

* '''השמטת הנחות נסתרות''' – קיומן של הנחות נוספות, שמניחים אותן באופן נסתר או משתמע, חיוני לתפקוד המודל; הוספתן באופן רשמי משנה את הסבירות של המודל או את תפקודו.  

* '''קושי של הרחבת המודל''' – נסיונות להתאמה טובה יותר של המודל למציאות גוררת בעיות. לדוגמה [[כלכלה אקולוגית]], או הפיכת המודל לדינמי.  

* '''קושי של הרחבת המודל''' – ניסיונות להתאמה טובה יותר של המודל למציאות גוררת בעיות. לדוגמה [[כלכלה אקולוגית]], או הפיכת המודל לדינמי.  

* '''שימוש סלקטיבי במודל''' – כאשר רוצים תוצאה פוליטית אחת משתמשים במודל אחד, וכאשר רוצים תוצאה אחרת, "שוכחים" אותו או משתמשים במודל הפוך.

* '''שימוש סלקטיבי במודל''' – כאשר רוצים תוצאה פוליטית אחת משתמשים במודל אחד, וכאשר רוצים תוצאה אחרת, "שוכחים" אותו או משתמשים במודל הפוך.

* המודל לא טוב מבחינה נורמטיבית – (ביקורת פוליטית) המודל נכון, אבל לא רצוי

* המודל לא טוב מבחינה נורמטיבית – (ביקורת פוליטית) המודל נכון, אבל לא רצוי

==בעיות מתודיות==

==בעיות מתודיות==

*'''קתוליות בהתקפה, מיתולוגיה בהגנה'''- בלימודי תואר ראשון, כאשר הכלכלה פורחת, או כאשר רוצים לקדם מדיניות פוליטית כמו [[הפרטה]] מתארים את לימודי הכלכלה כמדע מדוייק, בו הכל ברור. כאשר יש צורך להגן על התאוריה, בגלל כשלון שלה, משבר כלכלי, או מענה למאמר מנומק המצביע על כשל בה, בוחרים באחד הטיעונים הבאים - בעצם יש המון מודלים שונים של הכלכלה (שאת רובם לא מלמדים בתואר ראשון וחלקם סותרים זה את זה), יש הרבה "רעש" בנתונים.   

*'''קתוליות בהתקפה, מיתולוגיה בהגנה'''- בלימודי תואר ראשון, כאשר הכלכלה פורחת, או כאשר רוצים לקדם מדיניות פוליטית כמו [[הפרטה]] מתארים את לימודי הכלכלה כמדע מדוייק, בו הכל ברור. כאשר יש צורך להגן על התאוריה, בגלל כישלון שלה, משבר כלכלי, או מענה למאמר מנומק המצביע על כשל בה, בוחרים באחד הטיעונים הבאים - בעצם יש המון מודלים שונים של הכלכלה (שאת רובם לא מלמדים בתואר ראשון וחלקם סותרים זה את זה), יש הרבה "רעש" בנתונים.   

*'''[[ששת הפילים והצב]]''' - פיתוח התאוריה כדי לענות לביקורת משתמש בשיטה של "מניחים ההנחות הסטנדרטיות, למעט סטיה אחת" - לדוגמה שימוש בכל ההנחות של התאוריה למעט הנחה של [[רציונליות חסומה]] - אבל כאשר משלבים 2 סטיות מהמודל הסטנדרטי נוצר מצבים שסותרים את התאוריה הבסיסית.

*'''[[ששת הפילים והצב]]''' - פיתוח התאוריה כדי לענות לביקורת משתמש בשיטה של "מניחים ההנחות הסטנדרטיות, למעט יאחת" - לדוגמה שימוש בכל ההנחות של התאוריה למעט הנחה של [[רציונליות חסומה]] - אבל כאשר משלבים 2 סטיות מהמודל הסטנדרטי נוצר מצבים שסותרים את התאוריה הבסיסית.

*'''דרך קצרה ארוכה''' - המודל היסודי פשוט, אבל הרחבתו היא בלתי אפשרית. אחד הנימוקים בעד תאוריה הנאו קלאסית היא שהיא מפשטת את הדברים כך שהיא מקנה "אינטואיציה" טובה לדרך בה השוק והכלכלה עובדים. אבל כאשר רוצים להתאים את התאוריה בצורה טובה יותר למציאות - לדוגמה לחשוב על בחירת צרכנים בעולם עם רציונליות לא מושלמת, עם מידע חלקי, הדבר מחייב תוספות מסובכות מאוד. דבר זה מזכיר את הוספת מעגלים אפיציקליים במודל הגאוצנטרי של תלמי (בו השמש סובבת סביב כדור הארץ) כדי להתאים את התצפיות למודל במקום לבצע שינוי בסיסי במודל עצמו.  

*'''דרך קצרה ארוכה''' - המודל היסודי פשוט, אבל הרחבתו היא בלתי אפשרית. אחד הנימוקים בעד תאוריה הנאו קלאסית היא שהיא מפשטת את הדברים כך שהיא מקנה "אינטואיציה" טובה לדרך בה השוק והכלכלה עובדים. אבל כאשר רוצים להתאים את התאוריה בצורה טובה יותר למציאות - לדוגמה לחשוב על בחירת צרכנים בעולם עם רציונליות לא מושלמת, עם מידע חלקי, הדבר מחייב תוספות מסובכות מאוד. דבר זה מזכיר את הוספת מעגלים אפיציקליים במודל הגאוצנטרי של תלמי (בו השמש סובבת סביב כדור הארץ) כדי להתאים את התצפיות למודל במקום לבצע שינוי בסיסי במודל עצמו.  

*'''העדר קבועים'''-  הכלכלה מדמה את עצמה לא פעם לפיזיקה. שבה יש משוואות מתמטיות המתארות קשרים בין משתנים שונים. במשוואות פיזיקליות, קיימים קבועים המתארים את הקשר בין משתנים שונים לדוגמה E=MC^2 מתאר את הקשר בין אנרגיה וחומר כאשר C הוא הקבוע של מהירות האור. למרות הרבה מחקר סטסיטי של שנים רבות אין בעצם קבוע אחד.

*'''העדר קבועים'''-  הכלכלה מדמה את עצמה לא פעם לפיזיקה. שבה יש משוואות מתמטיות המתארות קשרים בין משתנים שונים. במשוואות פיזיקליות, קיימים קבועים המתארים את הקשר בין משתנים שונים לדוגמה E=MC^2 מתאר את הקשר בין אנרגיה וחומר כאשר C הוא הקבוע של מהירות האור. למרות הרבה מחקר סטסיטי של שנים רבות אין בעצם קבוע אחד.

*'''קושי לספק ניבוי''' - עם השנים כלכלנים מנבאים פחות ופחות לגבי את העתיד, אם בזמנו של [[תומס מלתוס]], [[אדם סמית]] ו[[מארקס]], ניבוי תופעות בעתיד היה דבר מקובל, שנמשך אפילו לימיו של [[ג'ון מיינרד קינס]], אזי במשך השנים כלכלנים פחות ופחות מוכנים לדבר על מגמות לעתיד. דבר זה יכול להצביע על זהירות גדולה יותר בגלל שגילו שהמציאות מורכבת יותר, אבל מצביעה גם על ירידה בבטחון העצמי של המקצוע, שכן היבט בסיסי של מדע הוא היכולת לספק תאוריות שיתנו חיזוי כלשהו לגבי העתיד ויאפשרו יכולת בחינה של איכות התאורית לפי איכות התחזיות שלה. ( גלבריית - מדוע כלכלנים אוחזים בטעות)

*'''קושי לספק ניבוי''' - עם השנים כלכלנים מנבאים פחות ופחות לגבי את העתיד, אם בזמנו של [[תומס מלתוס]], [[אדם סמית]] ו[[מארקס]], ניבוי תופעות בעתיד היה דבר מקובל, שנמשך אפילו לימיו של [[ג'ון מיינרד קיינס]], אזי במשך השנים כלכלנים פחות ופחות מוכנים לדבר על מגמות לעתיד. דבר זה יכול להצביע על זהירות גדולה יותר בגלל שגילו שהמציאות מורכבת יותר, אבל מצביעה גם על ירידה בבטחון העצמי של המקצוע, שכן היבט בסיסי של מדע הוא היכולת לספק תאוריות שיתנו חיזוי כלשהו לגבי העתיד ויאפשרו יכולת בחינה של איכות התאורית לפי איכות התחזיות שלה. ( גלבריית - מדוע כלכלנים אוחזים בטעות)

*'''אי התייחסות לתאוריות עבר''' "אין התייחסות לכשלונות עבר לדוגמה [[אירבינג פישר]] והכשל שלו לחזות את [[השפל הגדול]], [[מחלוקת קיימברידג' על ההון]])" (אתר להיסטוריה של חשיבה כלכלית; פרנק אקרמן  היסטוריה של תאוריות צריכה; פוסט קיינסיאנים; מרקסיסטים; וובלן;)

*'''אי התייחסות לתאוריות עבר''' "אין התייחסות לכישלונות עבר לדוגמה [[אירבינג פישר]] והכשל שלו לחזות את [[השפל הגדול]], [[מחלוקת קיימברידג' על ההון]])" (אתר להיסטוריה של חשיבה כלכלית; פרנק אקרמן  היסטוריה של תאוריות צריכה; פוסט קיינסיאנים; מרקסיסטים; וובלן;)

*'''שיווי משקל יציב ויחיד''' "אין צרכנים שיש להם כסף ולא קנו, אין עודפי סחורה, מחיר יחיד" - "הרבה מחירים, משתנים כל הזמן, עודפי סחורה" (סטיב קין, [[הפרכת הכלכלה]], פרק 8.)

*'''שיווי משקל יציב ויחיד''' "אין צרכנים שיש להם כסף ולא קנו, אין עודפי סחורה, מחיר יחיד" - "הרבה מחירים, משתנים כל הזמן, עודפי סחורה" (סטיב קין, [[הפרכת הכלכלה]], פרק 8.)

*'''מודל סטטי'''- הכל נקבע בזמן אחד "אין התפתחות בזמן, או פעולה ותגובה" סטיב קין, [[הפרכת הכלכלה]] " מודל דינמי

*'''מודל סטטי'''- הכל נקבע בזמן אחד "אין התפתחות בזמן, או פעולה ותגובה" סטיב קין, [[הפרכת הכלכלה]] " מודל דינמי

*'''קיימות מובנית''' אין אפשרות לאסון אקולוגי-  הכלכלה מוכלת בתוך האקולוגיה- כלכלה אקולוגית

*'''קיימות מובנית''' אין אפשרות לאסון אקולוגי-  הכלכלה מוכלת בתוך האקולוגיה- כלכלה אקולוגית

*'''ניתוח שולי, גזירות''' שינוי קטן מוביל לשינוי קטן "במערכות, שינוי קטן עלול לגרום שינוי גדול" "סטיב קין, כלכלה במערומיה" ניתוח מערכות

*'''ניתוח שולי, גזירות''' שינוי קטן מוביל לשינוי קטן "במערכות, שינוי קטן עלול לגרום שינוי גדול" "סטיב קין, כלכלה במערומיה" ניתוח מערכות

*'''חיכוך''' "הסטיה מהמודלים היא עקב רעש, כמו חיכוך בתאוריה של ניוטון" "תרוץ נוח, סטיה קטנה עלולה לגרום לשינוי גדול" ניתוח מערכות

*'''חיכוך''' "הסטייה מהמודלים היא עקב רעש, כמו חיכוך בתאוריה של ניוטון" "תרוץ נוח, סטיה קטנה עלולה לגרום לשינוי גדול" ניתוח מערכות

*'''מעגל מכני סגור''' עבודה וצריכה מהווים 2 מעגלים סגורים סתירה לחוק 2 של תרמודינמיקה כלכלה אקולוגית

*'''מעגל מכני סגור''' עבודה וצריכה מהווים 2 מעגלים סגורים סתירה לחוק 2 של תרמודינמיקה כלכלה אקולוגית

*'''קניית מוצרים''' הנאה מצריכת מוצרים וכילויים תועלת בפועל מתפקודים שמוצרים נותנים דרור חבילות תפקוד

*'''קניית מוצרים''' הנאה מצריכת מוצרים וכילויים תועלת בפועל מתפקודים שמוצרים נותנים דרור חבילות תפקוד

==התאוריה של הייצור==

==התאוריה של הייצור==

*'''תפוקה שולית פוחתת''' - ככל שגדלה הכמות המיוצרת עולה מחיר הייצור. הטענה הנגדית היא שבפועל, מפעלים מנסים להגדיל את כמות הייצור ככל הניתן" (סטיב קין, פרק 3; פיירו סרפאה; פוסט קיינסיאנים?) זאת בגלל שהם מנסים למקסם רווח בנגזרת גם לגבי כלל אמצעי הייצור אבל גם ביחס לזמן. תאוריה מתחרה היא של [[פיירו סראפה]], לפיה הוצאות שיווק ומימון הן המגבלה. התאוריה טוענת שמכירות של בעלי פירמה אינם מוגבלים על ידי תנאי ייצור או תפוקה יורדת לגודל, אלא על ידי הוצאות שיווק ומימון שאינם קשורים כלל להיבטים של ייצור טכנולוגי.  

*'''תפוקה שולית פוחתת''' - ככל שגדלה הכמות המיוצרת עולה מחיר הייצור. הטענה הנגדית היא שבפועל, מפעלים מנסים להגדיל את כמות הייצור ככל הניתן" (סטיב קין, פרק 3; פיירו סרפאה; פוסט קיינסיאנים?) זאת בגלל שהם מנסים למקסם רווח בנגזרת גם לגבי כלל אמצעי הייצור אבל גם ביחס לזמן. תאוריה מתחרה היא של [[פיירו סראפה]], לפיה הוצאות שיווק ומימון הן המגבלה. התאוריה טוענת שמכירות של בעלי פירמה אינם מוגבלים על ידי תנאי ייצור או תפוקה יורדת לגודל, אלא על ידי הוצאות שיווק ומימון שאינם קשורים כלל להיבטים של ייצור טכנולוגי.  

*'''[[הון]]''' הנחה - הון הוא מכונות ומפעלים . בעיה - איך מודדים הון? הון אינו הומוגני, מעגליות רווח הון, [[ג'ואן רובינסון]] כדי לדעת את כמות ההון יש צורך לדעת את שיעור הרווח, אך שיעור זה תלוי בכמות ההון. בילכר וניצן - מיתוס פריון ההון; ; פיירו סראפה. חלופה - [[הון]] כמוסד חברתי.  

*'''[[הון]]''' הנחה - הון הוא מכונות ומפעלים . בעיה - איך מודדים הון? הון אינו הומוגני, מעגליות רווח הון, [[ג'ואן רובינסון]] כדי לדעת את כמות ההון יש צורך לדעת את שיעור הרווח, אך שיעור זה תלוי בכמות ההון. ביכלר וניצן - מיתוס פריון ההון; ; פיירו סראפה. חלופה - [[הון]] כמוסד חברתי.  

*'''y=kl''' ההנחה היא כי תוצר הוא פונקציה של עבודה והון. הבעיה היא שהון ועובדים הם מאגר, תוצר הוא זרם, סתירה לחוק שימור החומר (האנרגיה). [[הרמן דיילי]] וקוב [[לטובת הכלל]], פרק 10.

*'''y=kl''' ההנחה היא כי תוצר הוא פונקציה של עבודה והון. הבעיה היא שהון ועובדים הם מאגר, תוצר הוא זרם, סתירה לחוק שימור החומר (האנרגיה). [[הרמן דיילי]] וקוב [[לטובת הכלל]], פרק 10.

*'''מידע מושלם''' בעיה - מידע לא מופיע בפונקציית הייצור, טענה - מידע וידע הם דבר קריטי בייצור

*'''מידע מושלם''' בעיה - מידע לא מופיע בפונקציית הייצור, טענה - מידע וידע הם דבר קריטי בייצור

*גודל אופטימלי לממשלה כמה שוק מול כמה ממשלה יש באופטימום "שאלה שמוציא החוצה מוסדות אחרים כמו דמוקרטיה, קהילה, תרבות"

*גודל אופטימלי לממשלה כמה שוק מול כמה ממשלה יש באופטימום "שאלה שמוציא החוצה מוסדות אחרים כמו דמוקרטיה, קהילה, תרבות"

*השוואה בין מדינות השוואת גדלים בין מדינות שונות תנאי הרקע אינם הומוגניים

*השוואה בין מדינות השוואת גדלים בין מדינות שונות תנאי הרקע אינם הומוגניים

*השוואה בין מדינות השוואת גדלים בין מדינות שונות "תפקוד כלכלי אינו נקבע רק על פי מה שמתרחש בתוך המדינה, אלא בפעולות שלה בחו""ל, ובפעולות של אחרים בתוכה. "

*השוואה בין מדינות השוואת גדלים בין מדינות שונות "תפקוד כלכלי אינו נקבע רק על פי מה שמתרחש בתוך המדינה, אלא בפעולות שלה בחו"ל, ובפעולות של אחרים בתוכה. "

*עוני עוני נתפס כמוחלט או יחסי לעוני יש מימד מוחלט ומימד יחסי דרור

*עוני עוני נתפס כמוחלט או יחסי לעוני יש מימד מוחלט ומימד יחסי דרור