שינויים

[[גומחה אקולוגית]] היא המקרה המוכר ביותר של גומחה. בראשית המחקר האקולוגי הוגדר בית גידול כסביבה האופיינית למין מסוים. במהרה הבחינו אקולוגים כי הגדרה זו אינה מספקת, וכי כדי לחקור לעומק את המערכת האקולוגית יש להגדיר את מיקומו של המין, לא רק במובן הפיזי (בית גידול), אלא גם ביחס למינים אחרים – ביחסי הגומלין עימם, וביחס לסביבה – התנאים והמשאבים הנדרשים למחייתו והתרבותו.  

[[גומחה אקולוגית]] היא המקרה המוכר ביותר של גומחה. בראשית המחקר האקולוגי הוגדר בית גידול כסביבה האופיינית למין מסוים. במהרה הבחינו אקולוגים כי הגדרה זו אינה מספקת, וכי כדי לחקור לעומק את המערכת האקולוגית יש להגדיר את מיקומו של המין, לא רק במובן הפיזי (בית גידול), אלא גם ביחס למינים אחרים – ביחסי הגומלין עימם, וביחס לסביבה – התנאים והמשאבים הנדרשים למחייתו והתרבותו.  

לכן, בתחילה הגדירו גומחה אקולוגית ככלל המאפיינים האקולוגיים וצרכי ההישרדות והרבייה של מין מסוים. הגדרה זו כוללת את כל הגורמים הא-ביוטיים – התנאים והמשאבים, והביוטיים – יחסי הגומלין עם מינים אחרים, שמין זה דורש או מקיים, וכן זמנים בהם הוא מתקיים (זמני נביטה, תרדמה, עונות רבייה וכדומה) ונתונים דמוגרפיים של אוכלוסיית המין (כגון שיעורי לידה ותמותה). הגדרה זו כוללנית כל כך, עד שאינה שימושית. הגדרות נוספות התפתחו, אך גם הן היו מעורפלות למדי, והיה קשה להשתמש בהן לצרכי המחקר האקולוגי. למרות העירפול, הגדרות אלה עדיין משמשות במקרים מסוימים להסבר מושג הגומחה.  

לכן, בתחילה הגדירו גומחה אקולוגית ככלל המאפיינים האקולוגיים וצרכי ההישרדות והרבייה של מין מסוים. הגדרה זו כוללת את כל הגורמים הא-ביוטיים – התנאים והמשאבים, והביוטיים – יחסי הגומלין עם מינים אחרים, שמין זה דורש או מקיים, וכן זמנים בהם הוא מתקיים (זמני נביטה, תרדמה, עונות רבייה וכדומה) ונתונים דמוגרפיים של אוכלוסיית המין (כגון שיעורי לידה ותמותה). הגדרה זו כוללנית כל כך, עד שאינה שימושית. הגדרות נוספות התפתחו, אך גם הן היו מעורפלות למדי, והיה קשה להשתמש בהן לצורכי המחקר האקולוגי. למרות העירפול, הגדרות אלה עדיין משמשות במקרים מסוימים להסבר מושג הגומחה.  

ההגדרה המקובלת כיום, לפי האקולוג ג'ורג' הצ'ינסון היא תחומי התנאים, המשאבים והזמנים בהם מין ביולוגי מסוים יכול להתקיים. ניתן לראות שהגדרה זו לא כוללת התייחסות ישירה לגורמים ביוטיים, דהיינו ליחסי הגומלין של המין עם אורגניזמים אחרים.  

ההגדרה המקובלת כיום, לפי האקולוג ג'ורג' הצ'ינסון היא תחומי התנאים, המשאבים והזמנים בהם מין ביולוגי מסוים יכול להתקיים. ניתן לראות שהגדרה זו לא כוללת התייחסות ישירה לגורמים ביוטיים, דהיינו ליחסי הגומלין של המין עם אורגניזמים אחרים.  

===נישה בתאוריה המדעית===

===נישה בתאוריה המדעית===

נישה בניסוי מדע היא אוסף של תנאים (פיזיקלים, כימים ו/או וביולוגיים) המאפשרים בחינה של חוקיות מסויימת. כך לדוגמה בתנאים של ריק, ניתן להבחין בחוק של ניוטון לגבי כך שחפץ שואף לשמור על מהירות קבועה, בסביבות אחרות שבהן החיכוך גבוה יותר קשה יותר ויותר להבחין בתופעה זו.  

נישה בניסוי מדע היא אוסף של תנאים (פיזיקליים, כימיים ו/או וביולוגיים) המאפשרים בחינה של חוקיות מסויימת. כך לדוגמה בתנאים של ריק, ניתן להבחין בחוק של ניוטון לגבי כך שחפץ שואף לשמור על מהירות קבועה, בסביבות אחרות שבהן החיכוך גבוה יותר קשה יותר ויותר להבחין בתופעה זו.  

הגדרה חלופית שמתייחסת לפן התאורטי יותר היא אוסף של  תצפיות והיקשים שמאפשרים לחוקיות מסויימת להראות נכונה. כך לדוגמה חוקי הפיזיקה האריסטוטלית (עצם שואף לעצור) נראים נכונים כל עוד אנו נמצאים בתת קבוצה של תצפיות. הוספת תצפיות על עצמים בריק, או מדידה מדוייקת יותר של מהירות (שינוי קנה המידה) תגרום לכך שה"נישה" של אותה תאוריה תתערער. באותו אופן, מעבר לתצפיות בתחומים של מהירויות גבוהות, מערערת את הפיזיה הניוטונית ומעבירה אותנו לתורת היחסות של איינשטיין.  

הגדרה חלופית שמתייחסת לפן התאורטי יותר היא אוסף של  תצפיות והיקשים שמאפשרים לחוקיות מסויימת להראות נכונה. כך לדוגמה חוקי הפיזיקה האריסטוטלית (עצם שואף לעצור) נראים נכונים כל עוד אנו נמצאים בתת קבוצה של תצפיות. הוספת תצפיות על עצמים בריק, או מדידה מדוייקת יותר של מהירות (שינוי קנה המידה) תגרום לכך שה"נישה" של אותה תאוריה תתערער. באותו אופן, מעבר לתצפיות בתחומים של מהירויות גבוהות, מערערת את הפיזיקה הניוטונית ומעבירה אותנו לתורת היחסות של איינשטיין.  

מצד שני, לצרכים פרקטיים, ניתן להגיד שבחיי יום יום, או בתחומי מדע אחרים (כמו כימיה או ביולוגיה) אנו משתמשים ברוב הפעמים בפיזיקה אריסטוטלית או ניוטונית - מבצעים קירוב טוב מספיק של הפיזיקה כך שהוא מתאים לצרכים שלנו.  

מצד שני, לצרכים פרקטיים, ניתן להגיד שבחיי יום יום, או בתחומי מדע אחרים (כמו כימיה או ביולוגיה) אנו משתמשים ברוב הפעמים בפיזיקה אריסטוטלית או ניוטונית - מבצעים קירוב טוב מספיק של הפיזיקה כך שהוא מתאים לצרכים שלנו.  

היבטים אחרים של הנישה לטכנולוגיה כוללים אי קיום של טאבו חברתי הדרוש לאימוץ הטכנולוגיה, וקיום של צורך חברתי בטכנולוגיה.

היבטים אחרים של הנישה לטכנולוגיה כוללים אי קיום של טאבו חברתי הדרוש לאימוץ הטכנולוגיה, וקיום של צורך חברתי בטכנולוגיה.

טכנולוגיה יכולה "להדחק החוצה" בצורה דומה לדחיקה החוצה של מין אחד על ידי מין אחר שמצליח לתפוס בצורה טובה יותר את הנישה הטכנולוגית הקיימת, או לחלופין לשנות את התנאים שמאפשרים את קיומה. טכנולוגיה יכולה להדחק החוצה על ידי טכנולוגיה חדשה - כמו שמעבד התמלילים+מדפסת דחקו החוצה את הטכנולוגיה של מכונות הכתיבה. טכנולוגיה חדשה יכולה להתקשות להקלט בגומחה טכנולוגית בגלל נוכחות של מוסד חברתי כמו טאבו דתי. בנוסף לטכנולוגיה הקיימת יש יתרון על פני טכנולוגיה חדשה - במידה והיא יכולה לשנות את הסביבה הקיימת כך שהיא נוחה יותר להישארות הטכנולוגיה הקיימת בתהליך של קו-אבולוציה.  

טכנולוגיה יכולה "להדחק החוצה" בצורה דומה לדחיקה החוצה של מין אחד על ידי מין אחר שמצליח לתפוס בצורה טובה יותר את הנישה הטכנולוגית הקיימת, או לחלופין לשנות את התנאים שמאפשרים את קיומה. טכנולוגיה יכולה להידחק החוצה על ידי טכנולוגיה חדשה - כמו שמעבד התמלילים+מדפסת דחקו החוצה את הטכנולוגיה של מכונות הכתיבה. טכנולוגיה חדשה יכולה להתקשות להיקלט בגומחה טכנולוגית בגלל נוכחות של מוסד חברתי כמו טאבו דתי. בנוסף לטכנולוגיה הקיימת יש יתרון על פני טכנולוגיה חדשה - במידה והיא יכולה לשנות את הסביבה הקיימת כך שהיא נוחה יותר להישארות הטכנולוגיה הקיימת בתהליך של קו-אבולוציה.  

הקושי של טכנולוגיה חדשה להיכנס, גם אם היא טובה יותר לדוגמה, מכונה [[נעילה טכנולוגית]]. במובן של נישה, אפשר להגיד שנעילה טכנולוגית היא דוגמה לכך שהחברה (או קבוצה בתוך החברה) יוצרת נישה חברתית-טכנולוגית-פיזית מסויימת כדי לתמוך בטכנולוגיה קיימת, ונישה זו יכולה להקשות על כניסת טכנולוגיה אחרת.  

הקושי של טכנולוגיה חדשה להיכנס, גם אם היא טובה יותר לדוגמה, מכונה [[נעילה טכנולוגית]]. במובן של נישה, אפשר להגיד שנעילה טכנולוגית היא דוגמה לכך שהחברה (או קבוצה בתוך החברה) יוצרת נישה חברתית-טכנולוגית-פיזית מסויימת כדי לתמוך בטכנולוגיה קיימת, ונישה זו יכולה להקשות על כניסת טכנולוגיה אחרת.  

דגומה [[פרבור]] הוא נישה עבור הטכנולוגיה של המכונית, שמאפשר לה לתפקד בצורה קלה יותר וזולה יותר (בטווח הקצר) עבור המשתמשים שלה, ומאפשר לפירמות הקשורות בנושא - כמו רשתות מזון, חברות דלק ויצרני מכונית להגדיל את רווחיהם.  הפרבור הוא נישה טכנולוגית, חברתית ופיזית. הוא מקשה על השימוש בהליכה ברגל, אופניים או תחבורה ציבורית.הביטים נוספים של אותה נישה מתפרשים לצד החברתי יותר של חקיקה לטובת תחבורת מכונית, בניית תשתיות למכוניות וקיום לובי.  

לדוגמה [[פרבור]] הוא נישה עבור הטכנולוגיה של המכונית, שמאפשר לה לתפקד בצורה קלה יותר וזולה יותר (בטווח הקצר) עבור המשתמשים שלה, ומאפשר לפירמות הקשורות בנושא - כמו רשתות מזון, חברות דלק ויצרני מכונית להגדיל את רווחיהם.  הפרבור הוא נישה טכנולוגית, חברתית ופיזית. הוא מקשה על השימוש בהליכה ברגל, אופניים או תחבורה ציבורית.הביטים נוספים של אותה נישה מתפרשים לצד החברתי יותר של חקיקה לטובת תחבורת מכונית, בניית תשתיות למכוניות וקיום לובי.  

דוגמאות ליצירה של נישות חברתיות שניסו למנוע כניסה של טכנולוגיות חדשות כוללות את התנגדות רופאי הנשים ביפן להשתמש בגלולה, את התנגדות סדרי הדפוס במערכות עיתונים להכנסת מערכות עריכת דפוס ממוחשבות התנגדות חברות המכוניות לייעול אנרגטי של המכוניות ועוד.  

דוגמאות ליצירה של נישות חברתיות שניסו למנוע כניסה של טכנולוגיות חדשות כוללות את התנגדות רופאי הנשים ביפן להשתמש בגלולה, את התנגדות סדרי הדפוס במערכות עיתונים להכנסת מערכות עריכת דפוס ממוחשבות התנגדות חברות המכוניות לייעול אנרגטי של המכוניות ועוד.  

אידאולוגיות מתפשטות ולפעמים גם מצליחות לתפקד על רקע תנאים חברתיים טכנולוגיים ו/או פיזיקליים שמאפשרים להם את זה. כך לדוגמה קשה לקיים דמוקרטיה במציאות שבה חלק גדול מהחברה אינו יודע לקרוא, עסוק רוב הזמן בפרנסה, או שבה יש אי שוויון גדול. קשה לקיים דמוקרטיה ללא שמירה על זכויות אזרח (ולכן קיים המושג דמוקרטיה ליברלית). מסיבה זו יש טענה שדמוקרטיה אינה רק שיטת משטר אלא גם תרבות, וניתן להוסיף שהדבר גם דורש זמן פנוי מצד התושבים. הצמיחה של פאשיזם קלה יותר כאשר יש אי שוויון גדל, קושי כלכלי, טכנולוגיות של תקשורת המונים, טכנולוגיה של שימוש בתעמולה ותנאים חברתיים לקבלת תעמולה זו, ועוד.  

אידאולוגיות מתפשטות ולפעמים גם מצליחות לתפקד על רקע תנאים חברתיים טכנולוגיים ו/או פיזיקליים שמאפשרים להם את זה. כך לדוגמה קשה לקיים דמוקרטיה במציאות שבה חלק גדול מהחברה אינו יודע לקרוא, עסוק רוב הזמן בפרנסה, או שבה יש אי שוויון גדול. קשה לקיים דמוקרטיה ללא שמירה על זכויות אזרח (ולכן קיים המושג דמוקרטיה ליברלית). מסיבה זו יש טענה שדמוקרטיה אינה רק שיטת משטר אלא גם תרבות, וניתן להוסיף שהדבר גם דורש זמן פנוי מצד התושבים. הצמיחה של פאשיזם קלה יותר כאשר יש אי שוויון גדל, קושי כלכלי, טכנולוגיות של תקשורת המונים, טכנולוגיה של שימוש בתעמולה ותנאים חברתיים לקבלת תעמולה זו, ועוד.  

התפקוד התקין וארוך הטווח של מוסדות כמו  שוק, מדינה, דת (או אידאולוגיה), פירמות (ותאגידים), כסף, בנקים, דמוקרטיה ואקדמיה, אומר שלמוסדות אלה (כמו גם לתהליכים כמו צמיחה כלכלית) יכולה להיות תרומה לאנשים, כאשר מתקימים התנאים שבהם המוסדות האלה מאפשרים זרימה נכונה של מידע או מוצרים בתוך החברה.  

התפקוד התקין וארוך הטווח של מוסדות כמו  שוק, מדינה, דת (או אידאולוגיה), פירמות (ותאגידים), כסף, בנקים, דמוקרטיה ואקדמיה, אומר שלמוסדות אלה (כמו גם לתהליכים כמו צמיחה כלכלית) יכולה להיות תרומה לאנשים, כאשר מתקיימים התנאים שבהם המוסדות האלה מאפשרים זרימה נכונה של מידע או מוצרים בתוך החברה.  

אופן הזרימה ועקרונות הזרימה של המידע שונים בין מוסד למוסד, אבל מה שמשותף להם הוא שאנשים שונים, תודות למוסד, ובהנחה שמתקיימים תנאי נישה מתאימים (או תנאי מעטפת) מצליחים לשתף פעולה ולהגיע לתוצאה שבה השלם גדול מסכום חלקיו (שהיא סוג של [[הגחה]]). זה ההסבר גם לתופעות המכונות "היד הנעלמה", ולחיבה של אנשים למוסדות אלה.  

אופן הזרימה ועקרונות הזרימה של המידע שונים בין מוסד למוסד, אבל מה שמשותף להם הוא שאנשים שונים, תודות למוסד, ובהנחה שמתקיימים תנאי נישה מתאימים (או תנאי מעטפת) מצליחים לשתף פעולה ולהגיע לתוצאה שבה השלם גדול מסכום חלקיו (שהיא סוג של [[הגחה]]). זה ההסבר גם לתופעות המכונות "היד הנעלמה", ולחיבה של אנשים למוסדות אלה.