שורה 3: |
שורה 3: |
| המונח "אושר לאומי גולמי" נטבע בשנת 1972 על ידי מלך [[בהוטן]] דאז, ג'יגמה סינגי וואנגצ'וק (Jigme Singye Wangchuck), שהחל באותה תקופה לפתוח את המדינה לגל של [[שינוי טכנולוגי|מודרניזציה]], זמן קצר לאחר מות אביו המלך ג'יגמה דורג'י וואנגצ'וק. הוא השתמש במונח זה כדי לסמל את מחוייבותו לבניית [[כלכלה]] שתשרת את התרבות הייחודית לבהוטן המבוססת על ערכים [[בודהיסטים]] - סוג של [[כלכלה בודהיסטית]]. | | המונח "אושר לאומי גולמי" נטבע בשנת 1972 על ידי מלך [[בהוטן]] דאז, ג'יגמה סינגי וואנגצ'וק (Jigme Singye Wangchuck), שהחל באותה תקופה לפתוח את המדינה לגל של [[שינוי טכנולוגי|מודרניזציה]], זמן קצר לאחר מות אביו המלך ג'יגמה דורג'י וואנגצ'וק. הוא השתמש במונח זה כדי לסמל את מחוייבותו לבניית [[כלכלה]] שתשרת את התרבות הייחודית לבהוטן המבוססת על ערכים [[בודהיסטים]] - סוג של [[כלכלה בודהיסטית]]. |
| | | |
− | מה שבתחילה הוצג כהערה לא מחייבת, הפך בהמשך למדד אמיתי. "המרכז לחקר בהוטן", תחת הנהגתו של קרמא אורה (Karma Ura) פיתח סקר מורכב שנועד למדוא את רמת [[הרווחה החברתית]] הכללית של האוכלוסייה. האפמידיולוג הקנדי מיכאל פנקוק (Michael Pennock) מילא תפקיד מרכזי בפיתוח המדד, והוא משתמש במה שהוא מכנה גרסה "לא-בהוטנית" של הסקר בעבודתו בויקטוריה, בבריטיש קולומביה ב[[קנדה]]. אורה ופנקוק גם שיתפו פעולה בפיתוח כלי סקירת מדיניות שניתן להשתמש בהם כדי לבדוק את ההשלכות האפשרית של פרוייקטים עתידיים על אל"ג. | + | מה שבתחילה הוצג כהערה לא מחייבת, הפך בהמשך למדד אמיתי. "המרכז לחקר בהוטן", תחת הנהגתו של קרמא אורה (Karma Ura) פיתח סקר מורכב שנועד למדוא את רמת [[הרווחה החברתית]] הכללית של האוכלוסייה. האפידמיולוג הקנדי מיכאל פנקוק (Michael Pennock) מילא תפקיד מרכזי בפיתוח המדד, והוא משתמש במה שהוא מכנה גרסה "לא-בהוטנית" של הסקר בעבודתו בויקטוריה, בבריטיש קולומביה ב[[קנדה]]. אורה ופנקוק גם שיתפו פעולה בפיתוח כלי סקירת מדיניות שניתן להשתמש בהם כדי לבדוק את ההשלכות האפשרית של פרוייקטים עתידיים על אל"ג. |
| | | |
| במחקר מפורסם, "A Global Projection of Subjective Well-being: A Challenge to Positive Psychology?" שנכתב בשנת 2007 על ידי Adrian G. White מאוניברסיטת Leicester, בהוטו הגיע למקום ה-8 מתוך 178 מדינות במדידת [[שביעות רצון מהחיים]], שיטה בה פסיכולוגים רבים משתמשים מאז 1997.<ref name="le.ac.uk">http://www.le.ac.uk/users/aw57/world/sample.html A Global Projection of Subjective Well-being: A Challenge to Positive Psychology?</ref> למעשה זו המדינה היחידה בין 20 המדינות השמחות ביותר שיש לה תוצר מקומי גולמי נמוך מאד. | | במחקר מפורסם, "A Global Projection of Subjective Well-being: A Challenge to Positive Psychology?" שנכתב בשנת 2007 על ידי Adrian G. White מאוניברסיטת Leicester, בהוטו הגיע למקום ה-8 מתוך 178 מדינות במדידת [[שביעות רצון מהחיים]], שיטה בה פסיכולוגים רבים משתמשים מאז 1997.<ref name="le.ac.uk">http://www.le.ac.uk/users/aw57/world/sample.html A Global Projection of Subjective Well-being: A Challenge to Positive Psychology?</ref> למעשה זו המדינה היחידה בין 20 המדינות השמחות ביותר שיש לה תוצר מקומי גולמי נמוך מאד. |
שורה 14: |
שורה 14: |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
− | * [http://en.wikipedia.org/wiki/Gross_national_happiness אושר לאומי גולמי] בוויקיפדיה האגלית | + | * [http://en.wikipedia.org/wiki/Gross_national_happiness אושר לאומי גולמי] בוויקיפדיה האנגלית |
| * [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1563206 ממלכת האושר] נטע אחיטוב, 11.11.2011, הארץ | | * [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1563206 ממלכת האושר] נטע אחיטוב, 11.11.2011, הארץ |
| | | |
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| + | |
| {{צמיחה כלכלית}} | | {{צמיחה כלכלית}} |
| [[קטגוריה:תועלת ואושר]] | | [[קטגוריה:תועלת ואושר]] |