שינויים

אין שינוי בגודל ,  20:41, 1 במאי 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''זיהום במזון''' (Food contamination) הוא הנוכחות של [[זיהום|זיהומים]] ביולוגים וכימיים במזון אשר עלולים לגרום לתחלואה ולמוות. מזהמים מסוכנים במזון כוללים זיהום ביולוגי הכולל מיקוטוקסינים - רעלני פטריות (כגון עובש וכו'), וחיידקים הגורמים לזיהומים כמו סלמונלה, או בוטוליזם; וזיהום כימי הכולל שאריות במזון של [[חומרי הדברה]], תרופות ואנטיביוטיקה, [[מתכות כבדות]], [[דיוקסינים]], ו[[פתאלטים]].  
+
'''זיהום במזון''' (Food contamination) הוא הנוכחות של [[זיהום|זיהומים]] ביולוגיים וכימיים במזון אשר עלולים לגרום לתחלואה ולמוות. מזהמים מסוכנים במזון כוללים זיהום ביולוגי הכולל מיקוטוקסינים - רעלני פטריות (כגון עובש וכו'), וחיידקים הגורמים לזיהומים כמו סלמונלה, או בוטוליזם; וזיהום כימי הכולל שאריות במזון של [[חומרי הדברה]], תרופות ואנטיביוטיקה, [[מתכות כבדות]], [[דיוקסינים]], ו[[פתאלטים]].  
      שורה 6: שורה 6:  
חלק ניכר מהצמחים שכיום משמשים ל[[חקלאות]], הכילו בעבר רעלנים שנועדו למנוע מיצורים חיים לאכול אותם, בעיקר הדבר נועד למנוע מבעלי חיים לא נכונים לאכול צמח שהם לא תורמים להפצתו.  לטענת הביולוג הבריטי קולין טאג', כלפי האדם, הדבר כולל את רוב צמחי המאכל מלבד [[דגנים]].
 
חלק ניכר מהצמחים שכיום משמשים ל[[חקלאות]], הכילו בעבר רעלנים שנועדו למנוע מיצורים חיים לאכול אותם, בעיקר הדבר נועד למנוע מבעלי חיים לא נכונים לאכול צמח שהם לא תורמים להפצתו.  לטענת הביולוג הבריטי קולין טאג', כלפי האדם, הדבר כולל את רוב צמחי המאכל מלבד [[דגנים]].
   −
בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] מתאר הביולוג וההיסטוריון הסביבתי [[ג'ארד דיימונד]] את [[המהפכה החקלאית|התפתחות החקלאות]] והקשיים להתגבר על רעילות של זנים שונים של צמחים. כך לדוגמה בעוד זית מבויית מזה אלפי שנים, השקד הוא קשה יותר לאילוף ושקד בר עדיין עלול להכיל ציאניד - חומר רעיל מאד. אגוזי מלך בויותו רק לפני מאות שנים, ואילו האלון עדיין אינו מבויית. רוב האלונים הם בלתי אכילים לאדם, אבל יש מוטציות נדירות של אלונים אכילים.  
+
בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] מתאר הביולוג וההיסטוריון הסביבתי [[ג'ארד דיימונד]] את [[המהפכה החקלאית|התפתחות החקלאות]] והקשיים להתגבר על רעילות של זנים שונים של צמחים. כך לדוגמה בעוד זית מבויית מזה אלפי שנים, השקד הוא קשה יותר לאילוף ושקד בר עדיין עלול להכיל ציאניד - חומר רעיל מאד. אגוזי מלך בויתו רק לפני מאות שנים, ואילו האלון עדיין אינו מבויית. רוב האלונים הם בלתי אכילים לאדם, אבל יש מוטציות נדירות של אלונים אכילים.  
    
===זיהום במזון במאה ה-19===
 
===זיהום במזון במאה ה-19===
שורה 24: שורה 24:  
===זיהום ביולוגי במזון===
 
===זיהום ביולוגי במזון===
 
;מיקוטוקסינים:
 
;מיקוטוקסינים:
מיקוטוקסינים (mycotoxins) נובעים בעיקר מאכסון לא נאות של מזונות, או מתנעי עקה בשדה, והתפתחות מיני פטריות עליהם, הפטריות מייצרות רעלנים שיכולים להישאר גם לאחר העלמות הפטריה. הדבר משמעותי במיוחד במדינות טרופיות וסאב-טרופיות. בנוסף אליהם יש עוד מקורות ביולוגיים לזיהום מזון -  פיקוטוקסינים ופיטוטוקסינים.[http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/mycotoxins.aspx]
+
מיקוטוקסינים (mycotoxins) נובעים בעיקר מאיחסון לא נאות של מזונות, או מתנעי עקה בשדה, והתפתחות מיני פטריות עליהם, הפטריות מייצרות רעלנים שיכולים להישאר גם לאחר העלמות הפטריה. הדבר משמעותי במיוחד במדינות טרופיות וסאב-טרופיות. בנוסף אליהם יש עוד מקורות ביולוגיים לזיהום מזון -  פיקוטוקסינים ופיטוטוקסינים.[http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/mycotoxins.aspx]
    
;סלמונלה:
 
;סלמונלה:
שורה 30: שורה 30:     
;קמפילובקטר:
 
;קמפילובקטר:
קמפילובקטר הוא חיידק שבודדו אותו בסוף המאה ה- 19 אך הוכח שהוא פתוגני לבני אדם רק בשנת 1977. אפשר למצוא את החיידק באופן טבעי במערכת העיכול של יונקים ובעיקר בעופות כיוון שטמפרטורת הגוף שלהם מתאימה מאד להתרבות החיידקים מסוג הקמפילובקטר. החיידקים רגיש לחימום, הקפאה ולמלח ויכול להתרבות בתנאי חוסר חמצן.  קמפילובקטר יכול לגרום לבני אדם כאבי בטן עזים בין יום לשבוע ימים מתחילת המחלה, שלשולים ל- 1-3 ימים ולפעמים צואה דמית. הסימנים הקליניים דומים ליתר דלקות מעיים הנגרמות על ידי חיידקים פתוגניים, אבל במקרה זה תקופת הדגירה עורכת בין 1-11 יום כשבאופן רגיל היא 2-5 ימים. קמפילובקטר יכול לעבור לבן-אדם דרך אכילת עופות או בשר שלא בושל היטב או דרך מזון אחר כזיהום משנה. לפי משרד הבריאות, בישראל כמו גם באירופה קיימים מקרים רבים של המחלה בבני אדם. בתקופה האחרונה נמצאה תחלואה גבוהה יותר של קמפילובקטר בדומה בסלמונלה.[http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/food/BacteriaAndFoodPoisoning/Pages/Campylobacter.aspx]
+
קמפילובקטר הוא חיידק שבודדו אותו בסוף המאה ה- 19 אך הוכח שהוא פתוגני לבני אדם רק בשנת 1977. אפשר למצוא את החיידק באופן טבעי במערכת העיכול של יונקים ובעיקר בעופות כיוון שטמפרטורת הגוף שלהם מתאימה מאד להתרבות החיידקים מסוג הקמפילובקטר. החיידקים רגיש לחימום, הקפאה ולמלח ויכול להתרבות בתנאי חוסר חמצן.  קמפילובקטר יכול לגרום לבני אדם כאבי בטן עזים בין יום לשבוע ימים מתחילת המחלה, שלשולים ל-1-3 ימים ולפעמים צואה דמית. הסימנים הקליניים דומים ליתר דלקות מעיים הנגרמות על ידי חיידקים פתוגניים, אבל במקרה זה תקופת הדגירה עורכת בין 1-11 יום כשבאופן רגיל היא 2-5 ימים. קמפילובקטר יכול לעבור לבן-אדם דרך אכילת עופות או בשר שלא בושל היטב או דרך מזון אחר כזיהום משנה. לפי משרד הבריאות, בישראל כמו גם באירופה קיימים מקרים רבים של המחלה בבני אדם. בתקופה האחרונה נמצאה תחלואה גבוהה יותר של קמפילובקטר בדומה בסלמונלה.[http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/food/BacteriaAndFoodPoisoning/Pages/Campylobacter.aspx]
    
;טוקסופלזמה:
 
;טוקסופלזמה:
10-60% מבני האדם נגועים בטפיל טוקסופלזמה גונדי (T. gondii) שגורם למחלת הטוקסופלסמוסיס שיכולה לפגוע בנשים בהריון. בנוסף חושדים כיום כי לטפיל יש השפעה על זמן התגובה ועל נטייה ל[[תאונות דרכים]], למחלות כמו כסכיזופרניה לנטיה לקחת סיכון ולהתאבדויות. הטפיל מועבר דרך הפרשות של חתולים ומשם מגיע לקרקע, למזון, ומכרסמים כמו חולדות. הטפיל מגיע לבני אדם דרך זיהום במזון על ידי אכילת בשר לא מבושל, דבר שמסביר את השכיחות הגבוה שלו יחסית בצרפת. כמו כן הטפיל עובר דרך מגע בהפרשות חתולים. עם זאת עיקר ההדבקה בבני אדם היא דרך [[זיהום מים|מים לא מטוהרים]] (בעיקר במדינות עניות) ודרך ירקות שלא נוקו. <ref>קתלין מקאוליף, [http://www.haaretz.co.il/1.1692677 איך החתול שלכם עלול לשגע לכם את המוח] אטלנטיק 27.04.2012</ref> [http://www.biomedcentral.com/1471-2334/9/72]
+
10%-60% מבני האדם נגועים בטפיל טוקסופלזמה גונדי (T. gondii) שגורם למחלת הטוקסופלסמוסיס שיכולה לפגוע בנשים בהריון. בנוסף חושדים כיום כי לטפיל יש השפעה על זמן התגובה ועל נטייה ל[[תאונות דרכים]], למחלות כמו כסכיזופרניה לנטיה לקחת סיכון ולהתאבדויות. הטפיל מועבר דרך הפרשות של חתולים ומשם מגיע לקרקע, למזון, ומכרסמים כמו חולדות. הטפיל מגיע לבני אדם דרך זיהום במזון על ידי אכילת בשר לא מבושל, דבר שמסביר את השכיחות הגבוה שלו יחסית בצרפת. כמו כן הטפיל עובר דרך מגע בהפרשות חתולים. עם זאת עיקר ההדבקה בבני אדם היא דרך [[זיהום מים|מים לא מטוהרים]] (בעיקר במדינות עניות) ודרך ירקות שלא נוקו. <ref>קתלין מקאוליף, [http://www.haaretz.co.il/1.1692677 איך החתול שלכם עלול לשגע לכם את המוח] אטלנטיק 27.04.2012</ref> [http://www.biomedcentral.com/1471-2334/9/72]
    
===זיהום כימי במזון===
 
===זיהום כימי במזון===
שורה 58: שורה 58:  
זיהום מזון בדיוקסין דווח במקומות שונים בעולם. למרות שכל המדינות עלולות להיות מושפעות, רוב הדווחים היו ממדינות מתועשות, שלהן יכולת ניטור טובה יותר, מודעות גבוהה לסביבה ובקרה על רישוי. חלק מהמדינות מנטרות דיוקסינים בשרשרת המזון דבר שמגדיל את הסיכוי לגילוי מוקדם של זיהום ובמקרים רבים מנע השפעה בקנה מידה גדול. <ref name="health1">[http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/Dioxins.aspx דיוקסינים], שרות המזון הארצי, משרד הבריאות. </ref>
 
זיהום מזון בדיוקסין דווח במקומות שונים בעולם. למרות שכל המדינות עלולות להיות מושפעות, רוב הדווחים היו ממדינות מתועשות, שלהן יכולת ניטור טובה יותר, מודעות גבוהה לסביבה ובקרה על רישוי. חלק מהמדינות מנטרות דיוקסינים בשרשרת המזון דבר שמגדיל את הסיכוי לגילוי מוקדם של זיהום ובמקרים רבים מנע השפעה בקנה מידה גדול. <ref name="health1">[http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/Dioxins.aspx דיוקסינים], שרות המזון הארצי, משרד הבריאות. </ref>
   −
אחד המקרים הגדולים ביותר של זיהום בדיוקסינים התרחש ב- 1976 באיטליה. בעקבות תקלה במפעל ייצור כימיקלים (Seveso) ענן גדול של כימיקלים רעילים כולל הדיאוקסין 2,3,7,8-TCDD שוחרר לאוויר וגרם לזיהום שטח של למעלה מ-15 ק"מ רבועים המאוכלס על ידי 37,000 בני אדם. מחקרים אפידמיולוגיים רבים חקרו את השפעת זיהום הדיאוקסין הזה על מבוגרים וילדים שנחשפו לו לאורך זמן. נמצא קשור לעליה במספר מקרי הסרטן בקרב האוכלוסייה שנחשפה.<ref name="health1"/>
+
אחד המקרים הגדולים ביותר של זיהום בדיוקסינים התרחש ב-1976 באיטליה. בעקבות תקלה במפעל ייצור כימיקלים (Seveso) ענן גדול של כימיקלים רעילים כולל הדיאוקסין 2,3,7,8-TCDD שוחרר לאוויר וגרם לזיהום שטח של למעלה מ-15 ק"מ רבועים המאוכלס על ידי 37,000 בני אדם. מחקרים אפידמיולוגיים רבים חקרו את השפעת זיהום הדיאוקסין הזה על מבוגרים וילדים שנחשפו לו לאורך זמן. נמצא קשור לעליה במספר מקרי הסרטן בקרב האוכלוסייה שנחשפה.<ref name="health1"/>
    
ב-1997 בחלק הדרומי של ארצות הברית. עופות, ביצים ודג השמפנון זוהמו בדיוקסינים כאשר השתמשו בייצור מזון לבע"ח ברכיבים מזוהמים (חרסית בטונית). הרשויות האמריקאיות איתרו את מכרה הבטונית המזוהם. מכיוון שלא נמצאו הוכחות לאשפה מסוכנת במכרה, החוקרים מניחים שמקור הזיהום במכרה הינו פרהיסטורי.<ref name="health1"/>
 
ב-1997 בחלק הדרומי של ארצות הברית. עופות, ביצים ודג השמפנון זוהמו בדיוקסינים כאשר השתמשו בייצור מזון לבע"ח ברכיבים מזוהמים (חרסית בטונית). הרשויות האמריקאיות איתרו את מכרה הבטונית המזוהם. מכיוון שלא נמצאו הוכחות לאשפה מסוכנת במכרה, החוקרים מניחים שמקור הזיהום במכרה הינו פרהיסטורי.<ref name="health1"/>
שורה 113: שורה 113:     
===פתאלטים===
 
===פתאלטים===
מחקר של משרד הבריאות שפורסם בשנת 2012 בדק דגימות שתן של כ- 250 ישראלים ממגוון רקעים - יהודים וערבים, גילאים שונים ומגורים במקומות שונים. המחקר בדק תוצרי פירוק של רעלים שונים שאינם מצטברים בגוף אלא יוצאים אחרי זמן קצר בשתן. ב 92%-100% מתוך הנבדקים, נמצאו תוצרי פירוק של [[פתלטים]] בשתן מעל סף הכימות, בריכוז ממוצע גאומטרי של בין 4 ל-34 מיקרוגרם לליטר וריכוז ממוצע גאומטרי מתוקנן לקריאטנין שנע בין 3.5 ל-27 מיקרוגרם לגרם. תוצאות אלה דומות לחשיפה בקרב תושבי ארצות הברית. המחקר לא בדק השלכות בריאותיות של חשיפה זו, אלא נועד לנסות לבצע מיפוי של חשיפה למזהמים בקרב האוכלוסייה בישראל. <ref name="ehf2012">פרופ' איתמר גרוטו ואחרים, [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ministry%20of%20Health_Hebrew%20abstract.pdf  ניטור ביולוגי של כימיקלים סביבתיים בישראל], משרד הבריאות, 2012</ref>
+
מחקר של משרד הבריאות שפורסם בשנת 2012 בדק דגימות שתן של כ-250 ישראלים ממגוון רקעים - יהודים וערבים, גילאים שונים ומגורים במקומות שונים. המחקר בדק תוצרי פירוק של רעלים שונים שאינם מצטברים בגוף אלא יוצאים אחרי זמן קצר בשתן. ב-92%-100% מתוך הנבדקים, נמצאו תוצרי פירוק של [[פתלטים]] בשתן מעל סף הכימות, בריכוז ממוצע גאומטרי של בין 4 ל-34 מיקרוגרם לליטר וריכוז ממוצע גאומטרי מתוקנן לקריאטנין שנע בין 3.5 ל-27 מיקרוגרם לגרם. תוצאות אלה דומות לחשיפה בקרב תושבי ארצות הברית. המחקר לא בדק השלכות בריאותיות של חשיפה זו, אלא נועד לנסות לבצע מיפוי של חשיפה למזהמים בקרב האוכלוסייה בישראל. <ref name="ehf2012">פרופ' איתמר גרוטו ואחרים, [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Ministry%20of%20Health_Hebrew%20abstract.pdf  ניטור ביולוגי של כימיקלים סביבתיים בישראל], משרד הבריאות, 2012</ref>
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==