שינויים

'''כלכלת ישראל''' היא [[כלכלה]] מודרנית עם דגש על מסחר ושירותים. הכלכלה הישראלית עברה ממשק בעל דגש סוציאליסטי, לכלכלה ליברלית ו[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] יותר ובה קיים [[אי שוויון כלכלי]] חזק. חלק גדול מן ה[[הון]] מצוי ונשלט בידי מספר קטן של [[משפחות ההון בישראל|משפחות]] שמחזיקות במספר [[חברות ענק]]. נכון לשנת 2011 ישראל מדורגת במקום ה-17 מבין 187 מדינות בעולם במבחן [[מדד הפיתוח האנושי]] של ארגון [[האומות המאוחדות]] ומבחינה כלכלית היא נחשבת לאחת [[המדינות המפותחות]].   

'''כלכלת ישראל''' היא [[כלכלה]] מודרנית בעלת דגש על מסחר ושירותים. הכלכלה הישראלית עברה ממשק בעל דגש סוציאליסטי, לכלכלה ליברלית ו[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] יותר ובה קיים [[אי שוויון כלכלי]] חזק. חלק גדול מן ה[[הון]] מצוי ונשלט בידי מספר קטן של [[משפחות ההון בישראל|משפחות]] שמחזיקות במספר [[חברות ענק]]. נכון לשנת 2011 ישראל מדורגת במקום ה-17 מבין 187 מדינות בעולם במבחן [[מדד הפיתוח האנושי]] של ארגון [[האומות המאוחדות]] ומבחינה כלכלית היא נחשבת לאחת [[המדינות המפותחות]].   

בישראל קיימת כלכלה מוטת ייצוא, אותה מובילה תעשיית היי-טק בעיקר בתחומים של תקשורת. ענפים אחרים הם יצוא חקלאי, פיננסים ומסחר, ייצור מערכות נשק, כימיקלים, תרופות, מכשור ביו רפואי, ביו-טכנולוגיה ומוצרי טקסטיל. הסקטורים התעשייתיים העיקריים בישראל כוללים מוצרי מתכת, ציוד אלקטרוני וביו-רפואי, מזון מעובד וכימיקלים וציוד תחבורה וכן [[חקלאות בישראל|חקלאות ומוצרי חקלאות]]. בעבר ישראל היתה מעצמה בתחום של ליטוש ומסחר ביהלומים, בעקבות ה[[גלובליזציה]] הענף עובר בהדרגה למדינות אחרות כמו הודו, אך ענף המסחר ביהלומים עדיין תורם לייצוא של המדינה.  

בישראל קיימת כלכלה מוטת ייצוא, אותה מובילה תעשיית היי-טק בעיקר בתחומים של תקשורת. ענפים אחרים הם יצוא חקלאי, פיננסים ומסחר, ייצור מערכות נשק, כימיקלים, תרופות, מכשור ביו רפואי, ביו-טכנולוגיה ומוצרי טקסטיל. הסקטורים התעשייתיים העיקריים בישראל כוללים מוצרי מתכת, ציוד אלקטרוני וביו-רפואי, מזון מעובד וכימיקלים וציוד תחבורה וכן [[חקלאות בישראל|חקלאות ומוצרי חקלאות]]. בעבר ישראל היתה מעצמה בתחום של ליטוש ומסחר ביהלומים, בעקבות ה[[גלובליזציה]] הענף עובר בהדרגה למדינות אחרות כמו הודו, אך ענף המסחר ביהלומים עדיין תורם לייצוא של המדינה.  

בין 1991 ל-2000 עלו השקעות ההון-סיכון, רובן פרטיות, פי 60, מ-58 מיליון דולר ל-3.3 מיליארד דולר. מספר החברות שהוזנקו על ידי קרנות סיכון ישראליות עלה מ-100 ל-800, וההכנסות מתעשיית ה-IT עלו מ-1.6 מיליארד דולר ל-12 מיליארד דולר. עד שנת 1999, רק ארצות הברית היתה לפני ישראל באחוז ההשקעות של הון פרטי, ישראל היתה המובילה בעולם בשיעור הגידול בתמ"ג שיוחס להשקעות בהי-טק - 70%.<ref>Gilder, George. "[http://www.city-journal.org/2009/19_3_jewish-capitalism.html Silicon Israel – How market capitalism saved the Jewish state]". City Journal - Summer 2009 19 (3).</ref>  

בין 1991 ל-2000 עלו השקעות ההון-סיכון, רובן פרטיות, פי 60, מ-58 מיליון דולר ל-3.3 מיליארד דולר. מספר החברות שהוזנקו על ידי קרנות סיכון ישראליות עלה מ-100 ל-800, וההכנסות מתעשיית ה-IT עלו מ-1.6 מיליארד דולר ל-12 מיליארד דולר. עד שנת 1999, רק ארצות הברית היתה לפני ישראל באחוז ההשקעות של הון פרטי, ישראל היתה המובילה בעולם בשיעור הגידול בתמ"ג שיוחס להשקעות בהי-טק - 70%.<ref>Gilder, George. "[http://www.city-journal.org/2009/19_3_jewish-capitalism.html Silicon Israel – How market capitalism saved the Jewish state]". City Journal - Summer 2009 19 (3).</ref>  

לישראל יש גם סקטור קטן אך צומח של [[קרנות גידור]]. בין 2007 ל-2012 מספר קרנות הגידור הכפיל את עצמו והגיע ל-60 קרנות, וסך הנכסים שבשליטת הקרנות גדל פי 4 מאז 2006. קרנות הגידור דיווחו על גידול של 162% מאז 2006 וכיום הן מנהלות נכסים בסך 2 מיליארד דולר, כשהן מעסיקות כ 300 אנשים. תעשיה זו מושכת משקיעים רבים מרחבי העולם, במיוחד מארצות הברית.  

לישראל יש גם סקטור קטן אך צומח של [[קרנות גידור]]. בין 2007 ל-2012 מספר קרנות הגידור הכפיל את עצמו והגיע ל-60 קרנות, וסך הנכסים שבשליטת הקרנות גדל פי 4 מאז 2006. קרנות הגידור דיווחו על גידול של 162% מאז 2006 וכיום הן מנהלות נכסים בסך 2 מיליארד דולר, כשהן מעסיקות כ-300 אנשים. תעשיה זו מושכת משקיעים רבים מרחבי העולם, במיוחד מארצות הברית.  

===תעשייה===

===תעשייה===

2.8% מ[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מקורם ב[[חקלאות בישראל|חקלאות]]. לטענת [[משרד החקלאות]] מתוך כוח עבודה של 2.7 מיליון עובדים, 2.6% עובדים בחקלאות, בעוד ש-6.3% עובדים במתן שירותים לחקלאות.<ref>[http://www.moag.gov.il/agri/files/agriculture/index.html Agriculture in Israel – Facts and Figures 2008] מצגת באנגלית של משרד החקלאות</ref>. לעומת זאת, לפי הלמ"ס בשנת 2011 עסקו בחקלאות 42 אלף איש, מתוך 3 מיליון מועסקים, כלומר 1.4% מכלל המועסקים במשק עבדו בחקלאות. כאשר 22 אלף מהם עבדו בגידולי צמחים, 8000 עבדו בחקלאות מהחי ו-11 אלף עבדו בגינון ויערנות.<ref name="lamas12.11"/>

2.8% מ[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מקורם ב[[חקלאות בישראל|חקלאות]]. לטענת [[משרד החקלאות]] מתוך כוח עבודה של 2.7 מיליון עובדים, 2.6% עובדים בחקלאות, בעוד ש-6.3% עובדים במתן שירותים לחקלאות.<ref>[http://www.moag.gov.il/agri/files/agriculture/index.html Agriculture in Israel – Facts and Figures 2008] מצגת באנגלית של משרד החקלאות</ref>. לעומת זאת, לפי הלמ"ס בשנת 2011 עסקו בחקלאות 42 אלף איש, מתוך 3 מיליון מועסקים, כלומר 1.4% מכלל המועסקים במשק עבדו בחקלאות. כאשר 22 אלף מהם עבדו בגידולי צמחים, 8000 עבדו בחקלאות מהחי ו-11 אלף עבדו בגינון ויערנות.<ref name="lamas12.11"/>

בעוד שישראל מייבאת חלק ניכר מגרעיני התבואה שלה (כ-80% מהצריכה המקומית) וכן מזון מהחי, היא מספקת לעצמה את רוב הירקות והפירות. במשך מאות שנים, חקלאי האיזור גידלו סוגים רבים של גידולים כמו תמרים, תאנים, חיטה, שעורה, זית ורימון. במאה השנים האחרונות החל גידול פירות ההדר באיזור ועד היום מיוצאים פירות אלה תחת המותג JAFFA לאירופה. ישראל נחשבת אחת המדינות המובילות בגידול מזון בחממות לצרכי ייצוא. כמו כן החקלאות מייצאת פרחים לאירופה. בשנים האחרונות החקלאות הישראלית היא אחד המעסיקים הגדולים של [[עובדים זרים בישראל]].

בעוד שישראל מייבאת חלק ניכר מגרעיני התבואה שלה (כ-80% מהצריכה המקומית) וכן מזון מהחי, היא מספקת לעצמה את רוב הירקות והפירות. במשך מאות שנים, חקלאי האיזור גידלו סוגים רבים של גידולים כמו תמרים, תאנים, חיטה, שעורה, זית ורימון. במאה השנים האחרונות החל גידול פירות ההדר באיזור ועד היום מיוצאים פירות אלה תחת המותג JAFFA לאירופה. ישראל נחשבת אחת המדינות המובילות בגידול מזון בחממות לצורכי ייצוא. כמו כן החקלאות מייצאת פרחים לאירופה. בשנים האחרונות החקלאות הישראלית היא אחד המעסיקים הגדולים של [[עובדים זרים בישראל]].

===מנהל ציבורי===

===מנהל ציבורי===

בשנת 2011 עסקו 140 אלף ישראלים בתחום האירוח והמזון. 35 אלף בבתי מלון ושירותי אירוח, ו104 אלף במסעדות ושירותי אוכל. <ref name="lamas12.11"/>

בשנת 2011 עסקו 140 אלף ישראלים בתחום האירוח והמזון. 35 אלף בבתי מלון ושירותי אירוח, ו104 אלף במסעדות ושירותי אוכל. <ref name="lamas12.11"/>

===תחבורה אכסנה ותקשורת===

===תחבורה אחסנה ותקשורת===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[תחבורה בישראל]], [[תחבורה ציבורית בישראל]] }}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[תחבורה בישראל]], [[תחבורה ציבורית בישראל]] }}

בשנת 2011  עבדו בתחומי התחבורה, האחסנה והתקשורת 196 אלף עובדים, שהם 6.5 אחוז מכלל העובדים במשק. 75 אלף מהם עבדו בהובלה יבשתית (אוטובוסים ומשאיות) ו52 אלף עבדו בתחום התקשורת. <ref name="lamas12.11"/>

בשנת 2011  עבדו בתחומי התחבורה, האחסנה והתקשורת 196 אלף עובדים, שהם 6.5 אחוז מכלל העובדים במשק. 75 אלף מהם עבדו בהובלה יבשתית (אוטובוסים ומשאיות) ו52 אלף עבדו בתחום התקשורת. <ref name="lamas12.11"/>

נכון לשנת 2010, על פי נתונים מהאגף למערכות מידע במשרד התחבורה, מספר הרכבים בישראל הגיע ל-2.46 מיליון. מתוכם 1.95 מיליון היו [[מכונית|כלי רכב פרטיים]], כ-110 אלף אופנועים, כ-350 אלף משאיות,  כ-15.3 אלף אוטובוסים זעירים, כ-14.1 אלף אוטובוסים, כ-18.6 אלף מוניות וכ-4,000 כלי רכב מיוחדים. בשנים האחרונות גדל מספר הרכבים בקצב של 3-5% בשנה. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000574002], ה[[פרבור בישראל]] גדל, ואיתו גם השימוש ברכב פרטי, הקילומטראז' הממוצע של הנסיעות, וההוצאת על רכבים ודלקים, שני גורמים משמעותיים בייבוא הישראלי (ראו בהמשך).  

נכון לשנת 2010, על פי נתונים מהאגף למערכות מידע במשרד התחבורה, מספר הרכבים בישראל הגיע ל-2.46 מיליון. מתוכם 1.95 מיליון היו [[מכונית|כלי רכב פרטיים]], כ-110 אלף אופנועים, כ-350 אלף משאיות,  כ-15.3 אלף אוטובוסים זעירים, כ-14.1 אלף אוטובוסים, כ-18.6 אלף מוניות וכ-4,000 כלי רכב מיוחדים. בשנים האחרונות גדל מספר הרכבים בקצב של 3%-5% בשנה. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000574002], ה[[פרבור בישראל]] גדל, ואיתו גם השימוש ברכב פרטי, הקילומטראז' הממוצע של הנסיעות, וההוצאות על רכבים ודלקים, שני גורמים משמעותיים בייבוא הישראלי (ראו בהמשך).  

במקביל, יש ירידה מתמשכת, מאז שנות ה-70,  בשימוש ב[[תחבורה ציבורית בישראל|בתחבורה הציבורית בישראל]] נכון ל-2012 רק 18-19% מהעובדים בגוש דן משתמשים בתחבורה ציבורית [[יוממות|כדי להגיע לעבודה]], זאת לעומת מטרופולינים אחרים בעולם, בעיקר באירופה ואסיה, שם הנתון עומד על 30-40%. מנתונים של עמותת אור ירוק עולה כי נסועת האוטובוסים בישראל עומדת על 3.5% מהנסיעות, לעומת ממוצע של 12% במדינות שונות באירופה.<ref name="nrg092012">[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/404/217.html השימוש בתחבורה הציבורית בישראל אינו מספק] nrg, 20/9/2012</ref>

במקביל, יש ירידה מתמשכת, מאז שנות ה-70,  בשימוש ב[[תחבורה ציבורית בישראל|בתחבורה הציבורית בישראל]] נכון ל-2012 רק 18-19% מהעובדים בגוש דן משתמשים בתחבורה ציבורית [[יוממות|כדי להגיע לעבודה]], זאת לעומת מטרופולינים אחרים בעולם, בעיקר באירופה ואסיה, שם הנתון עומד על 30-40%. מנתונים של עמותת אור ירוק עולה כי נסועת האוטובוסים בישראל עומדת על 3.5% מהנסיעות, לעומת ממוצע של 12% במדינות שונות באירופה.<ref name="nrg092012">[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/404/217.html השימוש בתחבורה הציבורית בישראל אינו מספק] nrg, 20/9/2012</ref>

===יבוא===

===יבוא===

[[קובץ:Tree map net import isr all show 2009.png|ממוזער|350px|מפת יבוא הנטו של ישראל, 2009]]

[[קובץ:Tree map net import isr all show 2009.png|ממוזער|350px|מפת יבוא הנטו של ישראל, 2009]]

יבוא הסחורות (לא כולל שירותים) נטו לישראל עמד בשנת 2009 על 15 מיליארד דולר. יבוא נטו הוא היבוא ללא היבוא שמיועד לשלבי ביניים לייצוא. מבחינת עלות כלכלית, ייבוא הנטו של הגדול ביותר של ישראל הוא בייבוא מכונות וציוד אלקטרוני, ולאחר מכן מכוניות וציוד תחבורה, [[נפט]] וסוגי דלקים שונים (לדוגמה [[פחם]]), מוצרי טקסטיל, מזון וחומרי גלם לחקלאות, כימיקלים, חומרי פלסטיק , מתכות ועץ ומוצרי עץ לבסוף זכוכית ואבן ושונות.  מבחינת סוג המוצרים היחידים שתופסים נפח כספי רב, נפט היווה 8% מהייבוא, ומכוניות היו 6.8% מהייבוא בשנת 2009.[http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/net_import/isr/all/show/2009/]  

יבוא הסחורות (לא כולל שירותים) נטו לישראל עמד בשנת 2009 על 15 מיליארד דולר. יבוא נטו הוא היבוא ללא היבוא שמיועד לשלבי ביניים לייצוא. מבחינת עלות כלכלית, ייבוא הנטו של הגדול ביותר של ישראל הוא בייבוא מכונות וציוד אלקטרוני, ולאחר מכן מכוניות וציוד תחבורה, [[נפט]] וסוגי דלקים שונים (לדוגמה [[פחם]]), מוצרי טקסטיל, מזון וחומרי גלם לחקלאות, כימיקלים, חומרי פלסטיק, מתכות ועץ ומוצרי עץ לבסוף זכוכית ואבן ושונות.  מבחינת סוג המוצרים היחידים שתופסים נפח כספי רב, נפט היווה 8% מהייבוא, ומכוניות היו 6.8% מהייבוא בשנת 2009.[http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/net_import/isr/all/show/2009/]  

סך יבוא הסחורות עומד על 38 מיליארד דולר. מתוך הייבוא הכולל, שמיועד גם לתעשייה לייצוא, יהלומים הם 14% ומהווים המוצר הבודד המיובא ביותר. עיקר הייבוא הכולל מגיע מאירופה (10% מגרמניה, וכ -5% מכל אחת מהבאות: שווייץ, הולנד, בריטניה ואיטליה), ולאחר מכן מסין. 10% מהיבוא מגיע מסין. 19% מהייבוא מגיע מארצות הברית, שהיא המדינה הבודדת שחלקה בייבוא הוא הגדול ביותר. [http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/import/isr/show/all/2009/]  

סך יבוא הסחורות עומד על 38 מיליארד דולר. מתוך הייבוא הכולל, שמיועד גם לתעשייה לייצוא, יהלומים הם 14% ומהווים המוצר הבודד המיובא ביותר. עיקר הייבוא הכולל מגיע מאירופה (10% מגרמניה, וכ-5% מכל אחת מהבאות: שווייץ, הולנד, בריטניה ואיטליה), ולאחר מכן מסין. 10% מהיבוא מגיע מסין. 19% מהייבוא מגיע מארצות הברית, שהיא המדינה הבודדת שחלקה בייבוא הוא הגדול ביותר. [http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/import/isr/show/all/2009/]  

לפי הלמ"ס סה"כ הוציאה המדינה 10 מיליארד דולר, או כ-40 מיליארד ש"ח בשנת 2010 על [[משק האנרגיה בישראל|ייבוא חומרי דלק לישראל]][http://www.environment.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/green_growth_1_2.ppt]  יש עליה מתמשכת בהוצאות על ייבוא אנרגיה עם הוצאות של 2 מיליארד דולר בשנת 1980 עד ל 10 מיליארד דולר בשנת 2010, כששיא ההוצאות היה בשנת 2008 עת המדינה הוציאה 12 מיליארד דולר על ייבוא דלקים.[http://www.cbs.gov.il/shnaton62/st16_03x.pdf]. בשנת 2009 כ-4.5 מיליארדים מוצאים על ייבוא [[נפט]]. דבר זה מהווה ירידה לאורך 5 שנים מהוצאות ייבוא של 8 מיליארד דולר ב-2008 שנבעו ממעבר מייצור חשמל מתוצרי נפט לייצור חשמל ב[[גז טבעי]].[http://www.energianews.com/freepage.php?id=96]

לפי הלמ"ס סה"כ הוציאה המדינה 10 מיליארד דולר, או כ-40 מיליארד ש"ח בשנת 2010 על [[משק האנרגיה בישראל|ייבוא חומרי דלק לישראל]][http://www.environment.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/green_growth_1_2.ppt]  יש עליה מתמשכת בהוצאות על ייבוא אנרגיה עם הוצאות של 2 מיליארד דולר בשנת 1980 עד ל-10 מיליארד דולר בשנת 2010, כששיא ההוצאות היה בשנת 2008 עת המדינה הוציאה 12 מיליארד דולר על ייבוא דלקים.[http://www.cbs.gov.il/shnaton62/st16_03x.pdf]. בשנת 2009 כ-4.5 מיליארדים מוצאים על ייבוא [[נפט]]. דבר זה מהווה ירידה לאורך 5 שנים מהוצאות ייבוא של 8 מיליארד דולר ב-2008 שנבעו ממעבר מייצור חשמל מתוצרי נפט לייצור חשמל ב[[גז טבעי]].[http://www.energianews.com/freepage.php?id=96]

לפי Observatory of Economic Complexity, ישראל מייבאת [[נפט|נפט גולמי]] בעיקר מאייזרבייג'ן (מעל 80%) ומרוסיה[http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/import/isr/show/2709/2010/], בשווי כולל של 2 מיליארד דולר לשנת 2009. היא מייבאת נפט מזוקק מארצות הברית (מעל 50%) ומגוון מדינות אחרות כמו רוסיה, איטליה, רומניה והולנד. ב-2008 עלתה עלות יבוא הנפט המוזקק לשיא של 2 מיליארד דולר, וב-2010 היא ירדה ל-500 מיליון דולר. ישראל מייבאת את רוב ה[[פחם]] מקולומביה (מעל 80%), כאשר תמהיל המדינות משתנה עם השנים וכולל גם את אוסטרליה, אירלנד, ואנגליה. סך יבוא הפחם על פי מקור זה עלה לישראל 312 מיליון דולר בשנת 2010. ישראל יבאה גז טבעי ממצרים בשווי 250 מיליון דולר בשנת 2010. יש לשים לב כי נתונים אלה, אינם עולים בקנה אחד עם נתוני הלמ"ס שכן סך הדלקים אינם מגיעים ל-10 מיליארד דולר!

לפי Observatory of Economic Complexity, ישראל מייבאת [[נפט|נפט גולמי]] בעיקר מאייזרבייג'ן (מעל 80%) ומרוסיה[http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/import/isr/show/2709/2010/], בשווי כולל של 2 מיליארד דולר לשנת 2009. היא מייבאת נפט מזוקק מארצות הברית (מעל 50%) ומגוון מדינות אחרות כמו רוסיה, איטליה, רומניה והולנד. ב-2008 עלתה עלות יבוא הנפט המוזקק לשיא של 2 מיליארד דולר, וב-2010 היא ירדה ל-500 מיליון דולר. ישראל מייבאת את רוב ה[[פחם]] מקולומביה (מעל 80%), כאשר תמהיל המדינות משתנה עם השנים וכולל גם את אוסטרליה, אירלנד, ואנגליה. סך יבוא הפחם על פי מקור זה עלה לישראל 312 מיליון דולר בשנת 2010. ישראל יבאה גז טבעי ממצרים בשווי 250 מיליון דולר בשנת 2010. יש לשים לב כי נתונים אלה, אינם עולים בקנה אחד עם נתוני הלמ"ס שכן סך הדלקים אינם מגיעים ל-10 מיליארד דולר!

הייצוא ממדינת ישראל עמד בשנת 2012 על 90 מיליארד דולר. סך הייצוא ללא חברות הזנק (סטארט-אפ) ויהלומים עמד על 81 מיליארד דולר. ייצוא סחורות ללא יהלומים עמד על 46 מיליארד דולר, ייצוא השירותים הסתכם ב-29 מיליארד דולר, שירותי המחשב והתוכנה מהווים 40% מייצוא השירותים הנ"ל [http://www.export.gov.il/uploadfiles/01_2013/developmentstrendsisraelexportsq4-2012.pdf]

הייצוא ממדינת ישראל עמד בשנת 2012 על 90 מיליארד דולר. סך הייצוא ללא חברות הזנק (סטארט-אפ) ויהלומים עמד על 81 מיליארד דולר. ייצוא סחורות ללא יהלומים עמד על 46 מיליארד דולר, ייצוא השירותים הסתכם ב-29 מיליארד דולר, שירותי המחשב והתוכנה מהווים 40% מייצוא השירותים הנ"ל [http://www.export.gov.il/uploadfiles/01_2013/developmentstrendsisraelexportsq4-2012.pdf]

היצוא נטו של סחורות (לא כולל שירותים) עמד בשנת 2009 על 28 מיליארד דולר. 17% ממנו הם יהלומים, 14% תרופות באריזה, 9% מעגלים מודפסים ו5.4% טלפונים. מבחינת ענפים ישראל מייצאת בעיקר בתחומי האלקטרוניקה, חלקי מטוסים וחלקי תחבורה, בתחום הכימיקלים (תרופות, דשנים, חומרי הדברה ועוד), ויהלומים. אלו מהווים יותר מ-3 רבעים מהייצוא. עוד ענפי ייצוא הם פלסטיקה וחקלאות. [http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/net_export/isr/all/show/2009/] סך היצוא עמד באותה שנה על 51 מיליארד דולר. 40% מייצוא הסחורות והמוצרים נעשה לארצות הברית, וחלק ניכר מהיתר הוא לאירופה, כאשר הולנד וגרמניה מייבאות כל אחת כ 4% מסך הייצוא של ישראל.[http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/export/isr/show/all/2009/]

היצוא נטו של סחורות (לא כולל שירותים) עמד בשנת 2009 על 28 מיליארד דולר. 17% ממנו הם יהלומים, 14% תרופות באריזה, 9% מעגלים מודפסים ו5.4% טלפונים. מבחינת ענפים ישראל מייצאת בעיקר בתחומי האלקטרוניקה, חלקי מטוסים וחלקי תחבורה, בתחום הכימיקלים (תרופות, דשנים, חומרי הדברה ועוד), ויהלומים. אלו מהווים יותר מ-3 רבעים מהייצוא. עוד ענפי ייצוא הם פלסטיקה וחקלאות. [http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/net_export/isr/all/show/2009/] סך היצוא עמד באותה שנה על 51 מיליארד דולר. 40% מייצוא הסחורות והמוצרים נעשה לארצות הברית, וחלק ניכר מהיתר הוא לאירופה, כאשר הולנד וגרמניה מייבאות כל אחת כ-4% מסך הייצוא של ישראל.[http://atlas.media.mit.edu/explore/tree_map/export/isr/show/all/2009/]

==ראו גם==

==ראו גם==

;מחקרים:

;מחקרים:

* [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02704.pdf תיאור וניתוח של מדיניות התעסוקה בישראל] מרכז המידע של הכנסת, אליעזר שוורץ ואילן ביטון, אוקטובר 2010 {{PDF}}

* [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02704.pdf תיאור וניתוח של מדיניות התעסוקה בישראל] מרכז המידע של הכנסת, אליעזר שוורץ ואילן ביטון, אוקטובר 2010 {{PDF}}

* [http://www.kayamut2030.org/index.php?option=com_docman&task=doc_download&gid=40&Itemid= סוגיות וממשקים מרכזיים בין פיתוח כלכלי והשפעות סביבתיות בישראל] , ד"ר דורון לביא ותומר אש, חברת פארטו הנדסה חלק מ[[קיימות 2030]], דצמבר 2011{{PDF}}

* [http://www.kayamut2030.org/index.php?option=com_docman&task=doc_download&gid=40&Itemid= סוגיות וממשקים מרכזיים בין פיתוח כלכלי והשפעות סביבתיות בישראל], ד"ר דורון לביא ותומר אש, חברת פארטו הנדסה חלק מ[[קיימות 2030]], דצמבר 2011{{PDF}}

* [http://www.boi.org.il/he/newsandpublications/pressreleases/pages/120313m.aspx מעמד הביניים בישראל] בנק ישראל 2012

* [http://www.boi.org.il/he/newsandpublications/pressreleases/pages/120313m.aspx מעמד הביניים בישראל] בנק ישראל 2012

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:ישראל}}

{{ישראל}}

[[קטגוריה:ישראל: כלכלה|*]]

[[קטגוריה:ישראל: כלכלה|*]]

[[קטגוריה:ישראל]]

[[קטגוריה:ישראל]]