47,332
עריכות
שינויים
←אי שוויון בגישה למזון בריא ובנורמות אכילה
הבדלים קיימים גם בהקשרים של דימוי הגוף ונורמות אכילה, הן בין שכבות שונות באוכלוסייה (חרדים, ערבים, יהודים, משכילים מול לא משכילים) והן בין נשים וגברים. לדוגמה במחקר משנת 1985 Marlene Boskind-White נשאלו 33 אלף נשים בנוגע לתפישת הגוף שלהן. רק 25% היו כבדות לפי סטנדרטים אובייקטיביים, 30% היו מתחת לנורמה יחסית לגובהן. קרוב ל-75% מהנשאלות חשבו שהן שמנות .רוב הנשים גם אמרו שהן "לא מרוצות" או "מתביישות" בבטן שלהן, במותניים, בירכיים ובישבן. דבר זה מושפע בצורה ניכרת מ[[נורמות חברתיות]] ומחשיפה ל[[תרבות הצריכה]] ולחשיפה חוזרת לגוף "האשה המושלמת" כדוגמנית רזה. הבדלים אלה משפיעים על [[הפרעות אכילה]] כמו [[אנורקסיה]] ו[[בולמיה]] שפוגעות בעיקר בנשים - 90% מהחולים באנורקסיה לדוגמה הן נשים [http://www.inbalnatan.co.il/articles/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94]
הבדלים קיימים גם בהקשרים של דימוי הגוף ונורמות אכילה, הן בין שכבות שונות באוכלוסייה (חרדים, ערבים, יהודים, משכילים מול לא משכילים) והן בין נשים וגברים. לדוגמה במחקר משנת 1985 Marlene Boskind-White נשאלו 33 אלף נשים בנוגע לתפישת הגוף שלהן. רק 25% היו כבדות לפי סטנדרטים אובייקטיביים, 30% היו מתחת לנורמה יחסית לגובהן. קרוב ל-75% מהנשאלות חשבו שהן שמנות .רוב הנשים גם אמרו שהן "לא מרוצות" או "מתביישות" בבטן שלהן, במותניים, בירכיים ובישבן. דבר זה מושפע בצורה ניכרת מ[[נורמות חברתיות]] ומחשיפה ל[[תרבות הצריכה]] ולחשיפה חוזרת לגוף "האשה המושלמת" כדוגמנית רזה. הבדלים אלה משפיעים על [[הפרעות אכילה]] כמו [[אנורקסיה]] ו[[בולמיה]] שפוגעות בעיקר בנשים - 90% מהחולים באנורקסיה לדוגמה הן נשים [http://www.inbalnatan.co.il/articles/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94]
===סביבה עירונית ===
הסביבה העירונית משפיעה על מספר היבטים שונים הנוגעים לבריאות - הסבירות לבצע [[תחבורה פעילה]] ולשמור על [[אורח חיים פעיל]], חשיפה ל[[זיהום אוויר]], הגנה על [[הולכי רגל בישראל|הולכי הרגל]], סביבת משחקים מוגנת לילדים, והשפעה על [[הון חברתי]] שבתורו יכול להשפיע על היבטים כמו ידע בריאותי, הרגלי תזונה, [[פעילות גופנית|הרגלי פעילות גופנית]], רוגע והגנה מפני [[מתח נפשי]] וזמינות של שירותי בריאות קהילתיים כמו טיפת חלב. חשיפה ל[[עצים בעיר]] ולנוף של עצים ואו מים יכולה לשפר את הבריאות הנפשית ולקצר זמני החלמה של חולים.
יש הבדלים ניכרים בין ישובים יהודים וערבים ביחס לסלחנות של הסביבה העירונית להולכי רגל. בישובים ערבים רבים אין מדרכות. כמו כן יש מחסור במקומות משחק בטוחים לילדים. כתוצאה מכך יש נתוני הפגעות גבוהים בהרבה של ילדים ערבים בתאונות דרכים כהולכי רגל ובתאונות דרכים בקרבת הבית.
[[פרבור בישראל|תושבי ישובים פרבריים]] משתמשים יותר במכוניות פרטיות כדי להגיע לעבודה, לקניות, למוסדות חינוך ולחברים. דבר זה מוריד את השימוש שלהם כהולכי רגל וכרוכבי אופניים לשם תחבורה. עם זאת ייתכן ובפרברים עמידים יותר התושבים עוסקים יותר בספורט כחלק מתרבות הפנאי.
===הסביבה הביתית===
באופן כללי בבתים עניים יותר יש חשיפה לגורמי סיכון רבים יותר לתאונות במרחב הביתי, הן עקב מודעות נמוכה יותר והן עקב ליקויי בטיחות הנובעים מקשיי תחזוקה של הבית. גורמי תאונות כוללים חשיפה גדולה יותר לתאונות חשמל, סיכוני כווית, סיכוני נפילה ועוד.
היבטים נוספים שעשויים להיות בהם הבדלים הם [[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|מודעות לחשיפה לטלוויזיה]] ומודעות להחזקת מזונות מזיקים בבית כגון [[משקאות ממותקים]], חטיפים וכדומה.
==הבדלים בהפגעות ילדים ונוער בתאונות==
==הבדלים בהפגעות ילדים ונוער בתאונות==