שינויים

יש לשים לב שעקומת קוזנץ סביבתית מתייחסת למשתני זרם - לדוגמה כמות הטונות של [[פחמן דו חמצני]] שנפלטת בכל שנה על ידי תושבי ארצות הברית, אבל חלק מההשפעות הסביבתיות הם תהליכים שיש להם [[חשל]] - כלומר מצב המערכת תלוי לא רק בקיום של זרם נוכחי של קלט, אלא גם בהיסטוריה של הקלטים ובמצב המאגרים של המערכת. לדוגמה [[התחממות עולמית]] עלולה לצאת מכלל שליטה עקב [[תהליך בלתי הפיך]] כמו המסת המתאן בביצות קפואות בסיביר, כך שגם אם קצב פליטת הפחמן הדו חמצני ירד, הדבר לא ישנה לגבי תהליך זה.  

יש לשים לב שעקומת קוזנץ סביבתית מתייחסת למשתני זרם - לדוגמה כמות הטונות של [[פחמן דו חמצני]] שנפלטת בכל שנה על ידי תושבי ארצות הברית, אבל חלק מההשפעות הסביבתיות הם תהליכים שיש להם [[חשל]] - כלומר מצב המערכת תלוי לא רק בקיום של זרם נוכחי של קלט, אלא גם בהיסטוריה של הקלטים ובמצב המאגרים של המערכת. לדוגמה [[התחממות עולמית]] עלולה לצאת מכלל שליטה עקב [[תהליך בלתי הפיך]] כמו המסת המתאן בביצות קפואות בסיביר, כך שגם אם קצב פליטת הפחמן הדו חמצני ירד, הדבר לא ישנה לגבי תהליך זה.  

===עקומת קזונץ סביבתית ביחס לטביעת רגל אקולוגית===

===עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לטביעת רגל אקולוגית===

[[קובץ:Israel eco footprint.PNG|ממוזער|350px|[[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] (באדום) וההספק-הביולוגי (בירוק) של אזרח ישראלי ממוצע, בשנים 1961 עד 2010. ביחידות של הקטר לנפש. קשה לזהות בגרף מגמת U הפוכה. את סך טביעת הרגל האקולוגית של מדינת ישראל יש לקבל על ידי הכפלת נתון זה במגמת [[גידול אוכלוסיית ישראל]] ]]

[[קובץ:Israel eco footprint.PNG|ממוזער|350px|[[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] (באדום) וההספק-הביולוגי (בירוק) של אזרח ישראלי ממוצע, בשנים 1961 עד 2010. ביחידות של הקטר לנפש. קשה לזהות בגרף מגמת U הפוכה. את סך טביעת הרגל האקולוגית של מדינת ישראל יש לקבל על ידי הכפלת נתון זה במגמת [[גידול אוכלוסיית ישראל]] ]]

נושא זה מדגים את אחת הבעיות הקשות של עקומת קוזנץ הסביבתית - גם אם הטיעון שלה נכון מבחינה תאורטית ייתכן והיא לא רלבנטית מבחינה פרקטית. ייתכן ובעוד כ-50 או 100 שנים השילוב של התייצבות אוכלוסין ושינוי טכנולוגיות יביא לשינוי במגמות פליטות גזי החממה בסין ובמדינות נוספות בצורה שתביא אותן להורדת כמות הפליטות בדרך שבה עקומת קוזנץ הסביבתית מתארת, אבל זה לא מבטיח שעד אז לא תתרחש [[התחממות עולמית]] שעלולה להיות בעלת [[שינוי אקלים וחקלאות|השפעות קשות על החקלאות]] ועל [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|הכלכלה]] בכלל.  

נושא זה מדגים את אחת הבעיות הקשות של עקומת קוזנץ הסביבתית - גם אם הטיעון שלה נכון מבחינה תאורטית ייתכן והיא לא רלבנטית מבחינה פרקטית. ייתכן ובעוד כ-50 או 100 שנים השילוב של התייצבות אוכלוסין ושינוי טכנולוגיות יביא לשינוי במגמות פליטות גזי החממה בסין ובמדינות נוספות בצורה שתביא אותן להורדת כמות הפליטות בדרך שבה עקומת קוזנץ הסביבתית מתארת, אבל זה לא מבטיח שעד אז לא תתרחש [[התחממות עולמית]] שעלולה להיות בעלת [[שינוי אקלים וחקלאות|השפעות קשות על החקלאות]] ועל [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|הכלכלה]] בכלל.  

ירידה בכמות גזי החממה לאו דווקא מבטיחה הורדה דומה בטמפרטורה, שכן יש תהליכים בלתי הפיכים או [[מעברי סף]] שבהם התחממות ראשונית עקב פליטת גזי חממה עלולה לגרור התחממות נוספת עקב תהלכיים אחרים כמו הפשרת קרחונים בקטבים (פחות החזרה של אור שמש לחלל), שחרור של גזי מתאן עקב הפשרת ביצות קפואות בסיביר, שחרור של אדי מים לאטמוספירה (מים הם [[גז החממה]] החשוב ביותר והם צפויים להגביר את ההתחממות שתגרם עקב פליטת גזי חממה אחרים כמו מתאן ופחמן דו חמצני). לא כל דבר שאנחנו אחראים לו אנחנו גם יכולים לעצור לדוגמה אם שני אנשים מעלים סלע כבד במעלה הגבעה ואז מדרדרים אותו למטה,  זה לא אומר שהם יכולים לעצור אותו באמצע.  

ירידה בכמות גזי החממה לאו דווקא מבטיחה הורדה דומה בטמפרטורה, שכן יש תהליכים בלתי הפיכים או [[מעברי סף]] שבהם התחממות ראשונית עקב פליטת גזי חממה עלולה לגרור התחממות נוספת עקב תהליכים אחרים כמו הפשרת קרחונים בקטבים (פחות החזרה של אור שמש לחלל), שחרור של גזי מתאן עקב הפשרת ביצות קפואות בסיביר, שחרור של אדי מים לאטמוספירה (מים הם [[גז החממה]] החשוב ביותר והם צפויים להגביר את ההתחממות שתגרם עקב פליטת גזי חממה אחרים כמו מתאן ופחמן דו חמצני). לא כל דבר שאנחנו אחראים לו אנחנו גם יכולים לעצור לדוגמה אם שני אנשים מעלים סלע כבד במעלה הגבעה ואז מדרדרים אותו למטה,  זה לא אומר שהם יכולים לעצור אותו באמצע.  

===עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לעומס על מערכות אקולוגיות===

===עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לעומס על מערכות אקולוגיות===

באופן כללי ניתן להניח כי צמיחה כלכלית גורמת לעלייה בניכוס האנושי של צריכת ייצור ראשוני משום שצריכת בשר ומזון מהחי, צריכת אריגים ומוצרי עץ שצורכים [[שימושי קרקע]] עולים עם הצמיחה הכלכלית, ומקורות אלה מגדילים את הצריכה של הייצור הראשוני, יוצא מן הכלל חשוב הוא הקטנת הצריכה של עץ לשימוש כדלק אשר נפוץ במספר מדינות עניות ויורד עם הצמיחה הכלכלית לטובת שיטות אחרות של בישול וחימום.  

באופן כללי ניתן להניח כי צמיחה כלכלית גורמת לעלייה בניכוס האנושי של צריכת ייצור ראשוני משום שצריכת בשר ומזון מהחי, צריכת אריגים ומוצרי עץ שצורכים [[שימושי קרקע]] עולים עם הצמיחה הכלכלית, ומקורות אלה מגדילים את הצריכה של הייצור הראשוני, יוצא מן הכלל חשוב הוא הקטנת הצריכה של עץ לשימוש כדלק אשר נפוץ במספר מדינות עניות ויורד עם הצמיחה הכלכלית לטובת שיטות אחרות של בישול וחימום.  

בשנים האחרונות המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר היו (לפי סדר יורד) [[סין]], [[ארצות הברית]], [[הודו]], ברזיל, אינדונזיה, [[רוסיה]], [[קנדה]], ניגריה, יפן, [[גרמניה]] וצרפת. כל המדינות בעלות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסייה גבוהה הן קנדה ומאלזיה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] 18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מהצריכה האנושית. שאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

בשנים האחרונות המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר היו (לפי סדר יורד) [[סין]], [[ארצות הברית]], [[הודו]], ברזיל, אינדונזיה, [[רוסיה]], [[קנדה]], ניגריה, יפן, [[גרמניה]] וצרפת. כל המדינות בעלות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסייה גבוהה הן קנדה ומלזיה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] 18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מהצריכה האנושית. שאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

ברוב המדינות בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני, הסיבה היא אוכלוסייה גדולה, ובהן הצריכה לנפש נעה בין 0.9 ו-0.7 טונות פחמן בשנה, ב[[הודו]] ובנגלדש  בהתאמה, לבין ערכים של 2.5 טונות לאדם בגרמניה, צרפת, אינדונזיה ורוסיה. הצריכה הנמוכה יחסית בגרמניה וצרפת רומזת על כך שניתן לקיים רמת חיים גבוה גם בערכים אלה. לעומת זאת, הצריכה השנתית לאדם בכמה מדינות גבוהה בהרבה - 3 טונות בברזיל, 4 טונות בארצות הברית, 5 במלזיה, ו-9 טונות בקנדה.[http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] מנתונים אלה קשה למצוא עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לצריכה של ייצור ראשונית.  

ברוב המדינות בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני, הסיבה היא אוכלוסייה גדולה, ובהן הצריכה לנפש נעה בין 0.9 ו-0.7 טונות פחמן בשנה, ב[[הודו]] ובנגלדש  בהתאמה, לבין ערכים של 2.5 טונות לאדם בגרמניה, צרפת, אינדונזיה ורוסיה. הצריכה הנמוכה יחסית בגרמניה וצרפת רומזת על כך שניתן לקיים רמת חיים גבוה גם בערכים אלה. לעומת זאת, הצריכה השנתית לאדם בכמה מדינות גבוהה בהרבה - 3 טונות בברזיל, 4 טונות בארצות הברית, 5 במלזיה, ו-9 טונות בקנדה.[http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] מנתונים אלה קשה למצוא עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לצריכה של ייצור ראשונית.  

במדינות העניות יותר כמו גם בקנדה צריכת עץ היוותה 70-80% מהצריכה של הייצור הראשוני. בעוד שבמדינות כמו גרמניה וצרפת היא היוותה רק כ 30% וביפן 25%. בקרב רוב המדינות העשירות יותר כמו ארצות הברית, צרפת גרמניה ויפן צריכת [[בשר|הבשר]] כאחוז מהייצור הראשוני גבוהה יותר מהממוצע העולמי (וכן במדינות ביניים כמו רוסיה, סין, ומקסיקו), ובחלקן גם צריכת המזון הצמחי גבוהה יותר. במדינות העניות יותר וביפן צריכת המזון הצמחי עמדה על כ-20-25% מהצריכה הראשונית האנושית. במדינות העשירות גם צריכת ה[[נייר]] גבוהה יחסית לממוצע העולמי (5%) וביפן היא מגיע ל-14% מסך צריכת הייצור הראשוני במדינה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

במדינות העניות יותר כמו גם בקנדה צריכת עץ היוותה 70-80% מהצריכה של הייצור הראשוני. בעוד שבמדינות כמו גרמניה וצרפת היא היוותה רק כ-30% וביפן 25%. בקרב רוב המדינות העשירות יותר כמו ארצות הברית, צרפת גרמניה ויפן צריכת [[בשר|הבשר]] כאחוז מהייצור הראשוני גבוהה יותר מהממוצע העולמי (וכן במדינות ביניים כמו רוסיה, סין, ומקסיקו), ובחלקן גם צריכת המזון הצמחי גבוהה יותר. במדינות העניות יותר וביפן צריכת המזון הצמחי עמדה על כ-20-25% מהצריכה הראשונית האנושית. במדינות העשירות גם צריכת ה[[נייר]] גבוהה יחסית לממוצע העולמי (5%) וביפן היא מגיע ל-14% מסך צריכת הייצור הראשוני במדינה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

==ביקורת==

==ביקורת==