שינויים

בדיון נבדיל בין ה'''מבנה''' של המערכות האקולוגיות ל'''פונקציה''' שלהן:

בדיון נבדיל בין ה'''מבנה''' של המערכות האקולוגיות ל'''פונקציה''' שלהן:

* המבנה הוא אוסף היצורים עצמם המהווים את המערכת ומבחינה כלכלית משמשים כמשאב.  

* המבנה הוא אוסף היצורים עצמם המהווים את המערכת ומבחינה כלכלית משמשים כמשאב. ביער לדוגמה, כמות העץ שניתן להפיק מהיער תהיה המשאב שניתן להפיק מהמבנה של היער, ואולי נוסיף לזה את כמות הפירות שניתן להוציא ממנו ואת כמות הפסיונים שניתן לצוד בו. כל יצור שמשתמשים בו נגרע מהמבנה של היער.  

* הפונקציה היא אוסף השירותים שהמערכת השלמה, על האינטראקציות המורכבות שלה, מספקת.  

* הפונקציה היא אוסף השירותים שהמערכת השלמה, על האינטראקציות המורכבות שלה, מספקת. יער לדוגמה יכול לספק שרותי סביבה שונים (שיש להם גם ערך כלכלי): מקום קיט ונופש, נוף, החדרת מים למי התהום, קרור מזג האוויר, החלשת מהירותן של סופות, הסעת ענני גשם לתוך היבשת, ניקוי האוויר מפחמן דו חמצני, אספקת חמצן ומתן מקום מחיה ליצורים אחרים שבתורם גם הם מעניקים שרותים שונים. האינטראקציות הן בדרך כלל לא ליניאריות – לדוגמא, השמדת 40% מהחיים במערכת לא תיצור נזק גדול פי שתיים מזה שגרמה השמדת 20% מהחיים, אלא יכולות להיות לה השלכות חמורות הרבה יותר עד כדי חיסול המערכת כולה.  

 

האינטראקציות הן בדרך כלל לא ליניאריות – לדוגמא, השמדת 40% מהחיים במערכת לא תיצור נזק גדול פי שתיים מזה שגרמה השמדת 20% מהחיים, אלא יכולות להיות לה השלכות חמורות הרבה יותר עד כדי חיסול המערכת כולה.  

מערכות כאלו נקראות '''[[מערכות מורכבות]]''' ובהן ישנה תלות הדדית בין הגורמים השונים. המערכת השלמה מסוגלת לבצע פונקציות רבות שלא נכללות בסכום חלקיה, ופעמים רבות '''אנו איננו מסוגלים להסביר כיצד המערכת מצליחה לבצע פונקציות אלו'''. חוסר היכולת הזו להסביר את הפונקציות של המערכת האקולוגית מקשה מאד לבצע תחזיות ולקבל החלטות מושכלות בנוגע להן.

מערכות כאלו נקראות '''[[מערכות מורכבות]]''' ובהן ישנה תלות הדדית בין הגורמים השונים. המערכת השלמה מסוגלת לבצע פונקציות רבות שלא נכללות בסכום חלקיה, ופעמים רבות '''אנו איננו מסוגלים להסביר כיצד המערכת מצליחה לבצע פונקציות אלו'''. חוסר היכולת הזו להסביר את הפונקציות של המערכת האקולוגית מקשה מאד לבצע תחזיות ולקבל החלטות מושכלות בנוגע להן.

אורגניזמים מסוגלים לקלוט את אור השמש ובאמצעות פוטוסינתזה להפוך מים ויסודות אחרים למבנים שימושיים. משאבים אלו נקראים 'מקורות מתחדשים', אך יש לזכור שהם מתחדשים כל עוד לא צורכים מהם מעבר ליכולת ההתרבות הטבעית, ולא פוגעים בסביבתם הטבעית. בכדי לחקור את תכונות המקורות המתחדשים, נביט על הגרף הבא:

אורגניזמים מסוגלים לקלוט את אור השמש ובאמצעות פוטוסינתזה להפוך מים ויסודות אחרים למבנים שימושיים. משאבים אלו נקראים 'מקורות מתחדשים', אך יש לזכור שהם מתחדשים כל עוד לא צורכים מהם מעבר ליכולת ההתרבות הטבעית, ולא פוגעים בסביבתם הטבעית. בכדי לחקור את תכונות המקורות המתחדשים, נביט על הגרף הבא:

[[image:SustainableYield.gif|center]]

[[image:SustainableYield.gif|center|thumb|628px|גרף זרם מול מאגר.]]

הגרף מתאר את המשאב הביולוגי כזרם מול תיפקודו כמאגר. על הציר האופקי נסמן את כמות המשאב כמאגר. לדוגמא, לגבי עצים ביער, מספר טונות של עץ ביער. על הציר האנכי נסמן את ניצול המשאב כזרם - בדוגמא שלנו, כריתה של כך וכך טונות בשנה. הקו האלכסוני המקווקו מסמן את גבול הניצול המלא: כריתת כל מלאי העצים בשנה אחת. העקומה הכחולה מציינת את '''התנובה בת הקיימא''' - הימצאות על גביה מבטיחה שבשנה הבאה תישאר אותה הכמות במאגר. הימצאות מתחת לעקומה מבטא ניצול נמוך יותר מיכולת ההתחדשות של המשאב ולכן עם הזמן יגדל המאגר ונמצא עצמנו ימינה על הציר האופקי. הימצאות מעל העקומה מבטאת ניצול יתר, מעבר ליכולת המקיימת של הסביבה ולכן תזוזה שמאלה.

הגרף מתאר את המשאב הביולוגי כזרם מול תיפקודו כמאגר. על הציר האופקי נסמן את כמות המשאב כמאגר. לדוגמא, לגבי עצים ביער, מספר טונות של עץ ביער. על הציר האנכי נסמן את ניצול המשאב כזרם - בדוגמא שלנו, כריתה של כך וכך טונות בשנה. הקו האלכסוני המקווקו מסמן את גבול הניצול המלא: כריתת כל מלאי העצים בשנה אחת. העקומה הכחולה מציינת את '''התנובה בת הקיימא''' - הימצאות על גביה מבטיחה שבשנה הבאה תישאר אותה הכמות במאגר. הימצאות מתחת לעקומה מבטא ניצול נמוך יותר מיכולת ההתחדשות של המשאב ולכן עם הזמן יגדל המאגר ונמצא עצמנו ימינה על הציר האופקי. הימצאות מעל העקומה מבטאת ניצול יתר, מעבר ליכולת המקיימת של הסביבה ולכן תזוזה שמאלה.