30,778
עריכות
שינויים
משורה 1:
שורה 1: − '''דייוויד קורטן''' (David C. Korten) (נולד ב-1937) הוא סופר וחוקר ב[[מנהל עסקים]], העוסק בנושאי [[כלכלה פוליטית]], ו[[כלכלה אקולוגית]] בהקשרים של [[תאגידים]], [[קיימות]], [[גלובליזציה]], [[תרבות הצריכה]] ועוד. הוא נחשב לדובר מרכזי של התנועה ל[[אנטי גלובליזציה]] , [[פשטות מרצון]], ולהקטנת כוחם של [[תאגידים רב לאומיים]]. + + שורה 9:
שורה 10: − + שורה 25:
שורה 26: − + − + שורה 41:
שורה 42: − +
אין תקציר עריכה
[[קובץ:David-Korten.jpg|ממוזער|250px|דייוויד קורטן]]
[[קובץ:David-Korten.jpg|ממוזער|250px|דייוויד קורטן]]
'''דייוויד קורטן''' (David C. Korten) (נולד ב-1937) הוא סופר וחוקר ב[[מנהל עסקים]], העוסק בנושאי [[כלכלה פוליטית]], ו[[כלכלה אקולוגית]] בהקשרים של [[תאגידים]], [[קיימות]], [[גלובליזציה]], [[תרבות הצריכה]] ועוד. הוא נחשב לדובר מרכזי של התנועה ל[[אנטי גלובליזציה]], [[פשטות מרצון]], ולהקטנת כוחם של [[תאגידים רב לאומיים]].
==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
===ילדות ===
===ילדות ===
קורטן למד לתואר ראשון ב[[פסיכולוגיה]] ובמערכות התנהגותיות באוניברסיטת סטנפורד. לאחר מכן הוא קיבל את תואר שני ודוקטורט במנהל עסקים מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת סטנפורד.
קורטן למד לתואר ראשון ב[[פסיכולוגיה]] ובמערכות התנהגותיות באוניברסיטת סטנפורד. לאחר מכן הוא קיבל את תואר שני ודוקטורט במנהל עסקים מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת סטנפורד.
בהיותו בסטנפורד הוא פגש בפרנסיס (פראן) (Frances Fisher) ונשא אותה לאישה. פרסניס עבדה בקרן פורד במשך 20 שנה בפיליפינים, אינדונזיה וניו-יורק והיא כיום (2008) המוציאה לאור והמנהלת של מגזין YES!
בהיותו בסטנפורד הוא פגש בפרנסיס (פראן) (Frances Fisher) ונשא אותה לאישה. פרנסיס עבדה בקרן פורד במשך 20 שנה בפיליפינים, אינדונזיה וניו-יורק והיא כיום (2008) המוציאה לאור והמנהלת של מגזין YES!.
בתחילת דרכו עבד קורטן בהקמתם של בתי ספר למנהל עסקים במדינות עניות כמו אתיופיה. הוא היה שותף לתקווה כי דבר זה יוביל לגידול דור של יזמים עסקיים שיהיו גורמי מפתח בחיסול העוני העולמי.
בתחילת דרכו עבד קורטן בהקמתם של בתי ספר למנהל עסקים במדינות עניות כמו אתיופיה. הוא היה שותף לתקווה כי דבר זה יוביל לגידול דור של יזמים עסקיים שיהיו גורמי מפתח בחיסול העוני העולמי.
בראשית הקריירה שלו, בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד, החזיק דייויד קורטן בהשקפות שמרניות או [[נאו-ליברלי|נאו ליברליות]] באשר לסיוע, פיתוח וסוגיית "הפוטנציאל האנושי". אולם שנים של ניסיון חיים בתחום, ועבודה ב[[מדינות עניות]] בעולם, הובילו אותו לבחינה מחודשת של כמה מהנחות היסוד העומדות בבסיסה של תאוריית הפיתוח ה[[כלכלה נאו קלאסית]].
בראשית הקריירה שלו, בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד, החזיק דייויד קורטן בהשקפות שמרניות או [[נאו-ליברלי|נאו ליברליות]] באשר לסיוע, פיתוח וסוגיית "הפוטנציאל האנושי". אולם שנים של ניסיון חיים בתחום, ועבודה ב[[מדינות עניות]] בעולם, הובילו אותו לבחינה מחודשת של כמה מהנחות היסוד העומדות בבסיסה של תאוריית הפיתוח ה[[כלכלה נאו קלאסית]].
בסוף שנות ה-80, לאחר שנות עבודה רבות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה, הפסיק קורטן להאמין בכך שגופי סיוע גדולים ורשמיים כמו USAID יכולים לחזק את השליטה של קהילות על המשאבים שלהן. הוא החל להאמין שמוסדות כמו [[הבנק העולמי]] או [[קרן המטבע העולמית]] גורמים יותר נזק מתועלת. הוא פרש ממערכת הסיוע הרשמית. חמשת שנותיו האחרונות באסיה הוקדשו לעבודה עם מנהיגים של [[ארגונים לא ממשלתיים]] אסיאתיים כדי לנסות לזהות את הסיבות השורשיות לכשלונות פיתוח באזור ולחיזוק יכולות ההשפעה של ארגונים אזרחיים לתפקד כגורמים בעלי השפעה ברמה הארצית והעולמית.
בסוף שנות ה-80, לאחר שנות עבודה רבות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה, הפסיק קורטן להאמין בכך שגופי סיוע גדולים ורשמיים כמו USAID יכולים לחזק את השליטה של קהילות על המשאבים שלהן. הוא החל להאמין שמוסדות כמו [[הבנק העולמי]] או [[קרן המטבע הבינלאומית]] גורמים יותר נזק מתועלת. הוא פרש ממערכת הסיוע הרשמית. חמשת שנותיו האחרונות באסיה הוקדשו לעבודה עם מנהיגים של [[ארגונים לא ממשלתיים]] אסיאתיים כדי לנסות לזהות את הסיבות השורשיות לכשלונות פיתוח באזור ולחיזוק יכולות ההשפעה של ארגונים אזרחיים לתפקד כגורמים בעלי השפעה ברמה הארצית והעולמית.
קורטן החל להאמין שהתופעות של [[אי שוויון כלכלי]] גדל, של [[עוני]] מעמיק, [[קיימות|משבר סביבתי]] וחוסר [[הון חברתי|אינגרציה חברתית]] להן הוא היה עד באסיה, היו דבר שמתפשט כמעט בכל מדינה אחרת בעולם - כולל ב[[ארצות הברית]] ובמדינות "מפותחות" (בעלות [[תמ"ג]] גבוה) אחרות. בנוסף, הוא הגיע למסקנה כי ארצות הברית ו[[תאגידים הרב-לאומיים]] קידמו באופן אקטיבי - הן בתוך ארצות הברית והן בעולם - קווי מדיניות שהעמיקו את התופעות האלה, כשהתוצאה היא משבר עולמי מעמיק. כדי שהעולם ישרוד, קורטן סבר שעל ארצות הברית להשתנות.
קורטן החל להאמין שהתופעות של [[אי שוויון כלכלי]] גדל, של [[עוני]] מעמיק, [[קיימות|משבר סביבתי]] וחוסר [[הון חברתי|אינטגרציה חברתית]] להן הוא היה עד באסיה, היו דבר שמתפשט כמעט בכל מדינה אחרת בעולם - כולל ב[[ארצות הברית]] ובמדינות "מפותחות" (בעלות [[תמ"ג]] גבוה) אחרות. בנוסף, הוא הגיע למסקנה כי ארצות הברית ו[[תאגידים הרב-לאומיים]] קידמו באופן אקטיבי - הן בתוך ארצות הברית והן בעולם - קווי מדיניות שהעמיקו את התופעות האלה, כשהתוצאה היא משבר עולמי מעמיק. כדי שהעולם ישרוד, קורטן סבר שעל ארצות הברית להשתנות.
בשנת 1992 חזר קורטן לארצות הברית. מאז הוא היא בעל תפקיד משמעותי בהגברת המודעות הציבורית להשפעות הפוליטיות והכלכליות של [[גלובליזציה]], ל[[תרבות הצריכה]], הגברת כוחם של תאגידים וכן לצעדים הנדרשים לשם הגברת ה[[דמוקרטיה]], [[ביזור כלכלי]], [[שוק תחרותי|שווקים מתפקדים]], קהילות מתפקדות, ו[[כלכלה מקיימת]].
בשנת 1992 חזר קורטן לארצות הברית. מאז הוא היא בעל תפקיד משמעותי בהגברת המודעות הציבורית להשפעות הפוליטיות והכלכליות של [[גלובליזציה]], ל[[תרבות הצריכה]], הגברת כוחם של תאגידים וכן לצעדים הנדרשים לשם הגברת ה[[דמוקרטיה]], [[ביזור כלכלי]], [[שוק תחרותי|שווקים מתפקדים]], קהילות מתפקדות, ו[[כלכלה מקיימת]].
קורטן משלב דאגה ל[[צדק חברתי]], ל[[שיוויון]] ול[[סביבתנות]] ו[[קיימות]], חשיבה [[ליברליזם|ליברלית]] ו[[אוניברסליזם|כלל עולמית]], יחד עם ערכים דתיים, שמרניים וקהילתניים כמו דאגה לבריאות הקהילה, דאגה לבריאות המשפחה, [[פשטות מרצון]], אמונה בחשיבותם של ערכים המשותפים לכלל החברה ועוד.
קורטן משלב דאגה ל[[צדק חברתי]], ל[[שיוויון]] ול[[סביבתנות]] ו[[קיימות]], חשיבה [[ליברליזם|ליברלית]] ו[[אוניברסליזם|כלל עולמית]], יחד עם ערכים דתיים, שמרניים וקהילתניים כמו דאגה לבריאות הקהילה, דאגה לבריאות המשפחה, [[פשטות מרצון]], אמונה בחשיבותם של ערכים המשותפים לכלל החברה ועוד.
קורטן טוען שקיימם כיום שיתוף פעולה רעיוני ופוליטי בין [[כלכלה נאו ליברלית|כלכלנים נאו-ליברלים]] או [[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסיים]] בולטים, אנשי עסקים שעובדים ב[[תאגידים רב לאומיים]], ונציגים פוליטיים של הציבור השמרני בארצות הברית. הוא מכנה קבוצה זו בשם "הליברטיאנים התאגידיים" וטוען כי "מתקפת הליברטיאנים התאגידיים" , או קידום המדיניות הכלכלית-פוליטית-צבאית של קבוצה זו, גורמת נזק הן לעולם והן לציבור האנשים התומכים בקבוצה זו. לדוגמה הוא טוען שקידום כלכלה תאגידית בעולם ובארצות הברית מכרסם את ערכי הקהילה והמוסר שבהם מאמינים השמרנים.
קורטן טוען שקיימם כיום שיתוף פעולה רעיוני ופוליטי בין [[כלכלה נאו ליברלית|כלכלנים נאו-ליברלים]] או [[כלכלה נאו קלאסית|נאו קלאסיים]] בולטים, אנשי עסקים שעובדים ב[[תאגידים רב לאומיים]], ונציגים פוליטיים של הציבור השמרני בארצות הברית. הוא מכנה קבוצה זו בשם "הליברטיאנים התאגידיים" וטוען כי "מתקפת הליברטיאנים התאגידיים", או קידום המדיניות הכלכלית-פוליטית-צבאית של קבוצה זו, גורמת נזק הן לעולם והן לציבור האנשים התומכים בקבוצה זו. לדוגמה הוא טוען שקידום כלכלה תאגידית בעולם ובארצות הברית מכרסם את ערכי הקהילה והמוסר שבהם מאמינים השמרנים.
בספרו "כשתאגידים שולטים בעולם" מציג קורטן את רשימת האמונות של האידאולוגיה הכלכלית הרווחת היום:
בספרו "כשתאגידים שולטים בעולם" מציג קורטן את רשימת האמונות של האידאולוגיה הכלכלית הרווחת היום: