שורה 8: |
שורה 8: |
| כבר במאה ה- 19 היו מתכנני הערים מודעים לבעיית הצפיפות בשכונות המגורים של הערים הגדולות - במיוחד בשיכוני מעמד הפועלים - ובהעדר שטחים ירוקים לפעילויות נופש ופנאי. | | כבר במאה ה- 19 היו מתכנני הערים מודעים לבעיית הצפיפות בשכונות המגורים של הערים הגדולות - במיוחד בשיכוני מעמד הפועלים - ובהעדר שטחים ירוקים לפעילויות נופש ופנאי. |
| | | |
− | בשנת 1887 חוקק הפרלמנט הבריטי את ה- Allotment Act - חוק שחייב את הרשויות המקומיות להקצות חלקות אדמה קטנות למשפחות באזורים לא בנויים בתוך העיר או בשולי העיר עבור גינות ירק. ההיגיון מאחורי החוק היה שהיציאה מהשיכון הצפוף לשטח ירוק חשוב ליצירת סביבה אנושית בריאה שתפחית עם הזמן את תלות המשפחות ברשויות הרווחה (Quayke, 1989: 17). | + | בשנת 1887 חוקק הפרלמנט הבריטי את ה-Allotment Act - חוק שחייב את הרשויות המקומיות להקצות חלקות אדמה קטנות למשפחות באזורים לא בנויים בתוך העיר או בשולי העיר עבור גינות ירק. ההיגיון מאחורי החוק היה שהיציאה מהשיכון הצפוף לשטח ירוק חשוב ליצירת סביבה אנושית בריאה שתפחית עם הזמן את תלות המשפחות ברשויות הרווחה (Quayke, 1989: 17). |
| | | |
− | בעשור האחרון של המאה ה- 19, בעידוד הרשויות המקומיות, התפתחו בארצות הברית גינות הירק שבאו להעשיר את תפריט המשפחות העניות. בשנת 1894 כמעט אלף משפחות בדטרויט - מישיגן, החלו לגדל על אדמות העירייה תפוח אדמה, שעועית ולפת. תכנית העירייה יצרה תקווה בקרב המובטלים, החזירה להם את הכבוד העצמי, חשפה אותם לפעילות פיסית באוויר הצח וגם עזרה לחסוך בהוצאות המשפחה עבור מזון. תועלת נוספת חשובה לא פחות הייתה שהגינות הקהילתיות אפשרו לתושבים לחבור איש אל רעהו ולרקום יחסי שכנות וקהילה Basset 1979:1-17)). | + | בעשור האחרון של המאה ה- 19, בעידוד הרשויות המקומיות, התפתחו בארצות הברית גינות הירק שבאו להעשיר את תפריט המשפחות העניות. בשנת 1894 כמעט אלף משפחות בדטרויט - מישיגן, החלו לגדל על אדמות העירייה תפוח אדמה, שעועית ולפת. תכנית העירייה יצרה תקווה בקרב המובטלים, החזירה להם את הכבוד העצמי, חשפה אותם לפעילות פיזית באוויר הצח וגם עזרה לחסוך בהוצאות המשפחה עבור מזון. תועלת נוספת חשובה לא פחות הייתה שהגינות הקהילתיות אפשרו לתושבים לחבור איש אל רעהו ולרקום יחסי שכנות וקהילה Basset 1979:1-17)). |
| | | |
| בקנדה עודדה חברת הרכבות Canadian Pacific Railways את תושבי הערים לעבד גינות בסמוך למסילות הברזל בקטעים שבתוך הערים וליד תחנות הרכבת. המטרה הייתה אומנם טיפוח סביבת-התחנות ותוואי מסילות הברזל אבל גם כאן, בדומה לארצות הברית ולבריטניה, נצפו אותן תועלות לפרט ולקהילה. (1984:16 van Baeyer) | | בקנדה עודדה חברת הרכבות Canadian Pacific Railways את תושבי הערים לעבד גינות בסמוך למסילות הברזל בקטעים שבתוך הערים וליד תחנות הרכבת. המטרה הייתה אומנם טיפוח סביבת-התחנות ותוואי מסילות הברזל אבל גם כאן, בדומה לארצות הברית ולבריטניה, נצפו אותן תועלות לפרט ולקהילה. (1984:16 van Baeyer) |
| | | |
− | גינות קהילתיות ו[[גינות נצחון|גינות הנצחון]] התפתחו בכל רחבי באירופה ובזמן מלחמות הפכו לכלי לבניית לכידות לאומית. במלחמת העולם השניה סבלו משפחות עירוניות רבות מתת-תזונה והגינות הקהילתיות נתנו מענה למצוקת הרעב בעיר. בשנת 1944 עסקו כעשרים מיליון אזרחים בארצות הברית בגידול פירות וירקות על חלקות השייכות לרשויות המקומיות (Basset, 1979:115) . | + | גינות קהילתיות ו[[גינות נצחון|גינות הנצחון]] התפתחו בכל רחבי באירופה ובזמן מלחמות הפכו לכלי לבניית לכידות לאומית. במלחמת העולם השנייה סבלו משפחות עירוניות רבות מתת-תזונה והגינות הקהילתיות נתנו מענה למצוקת הרעב בעיר. בשנת 1944 עסקו כעשרים מיליון אזרחים בארצות הברית בגידול פירות וירקות על חלקות השייכות לרשויות המקומיות (Basset, 1979:115) . |
| | | |
| במחצית השניה של המאה ה – 20 עם תחילת עידן השפע הכלכלי בארצות המערב חל כרסום בתופעת הגינון הקהילתי בכל העולם. (Warman, 1999) | | במחצית השניה של המאה ה – 20 עם תחילת עידן השפע הכלכלי בארצות המערב חל כרסום בתופעת הגינון הקהילתי בכל העולם. (Warman, 1999) |
שורה 25: |
שורה 25: |
| | | |
| ==מטרות הגינה הקהילתית== | | ==מטרות הגינה הקהילתית== |
− | גינות קהילתיות יכולות לענות על צרכים שונים כמו מקום מפגש [[קהילה|קהילתי]] וחיזוק הקהילה, אמצעי לשיפור השכונה ו[[אקולוגיה עירונית|האקולוגיה העירונית]], [[העצמה]] של האוכלוסייה המקומית, סיפוק מעבודת גינון ומגע עם הטבע והסביבה, גידול מזון עצמי טרי ו[[מזון אורגני|אורגני]], לימוד והתנסות בגננות [[פארמקלצ'ר]], מקום להכנה ולצריכה של [[קומפוסט]], התארגנות קהילתית שמטרתה למנוע בניה בשכונה על ידי יצירת משהו חדש וחיבור התושבים אליו. גינות קהילתיות הן ציבוריות בהיבטים של ניהול, בעלות, וגישה. | + | גינות קהילתיות יכולות לענות על צרכים שונים כמו מקום מפגש [[קהילה|קהילתי]] וחיזוק הקהילה, אמצעי לשיפור השכונה ו[[אקולוגיה עירונית|האקולוגיה העירונית]], [[העצמה]] של האוכלוסייה המקומית, סיפוק מעבודת גינון ומגע עם הטבע והסביבה, גידול מזון עצמי טרי ו[[מזון אורגני|אורגני]], לימוד והתנסות בגננות [[פרמקלצ'ר]], מקום להכנה ולצריכה של [[קומפוסט]], התארגנות קהילתית שמטרתה למנוע בניה בשכונה על ידי יצירת משהו חדש וחיבור התושבים אליו. גינות קהילתיות הן ציבוריות בהיבטים של ניהול, בעלות, וגישה. |
| | | |
| גינון קהילתי מחזק את [[ביטחון תזונתי]] של הקהילה העירונית ומאפשר לאזרחים לגדל חלק מהמזון שלהם או לתרום אותו לאחרים. הגינון הקהילתי יכול לשמש גם כדי לצאת נגד 2 מגמות של [[ניכור]] שמתפשטות בחברה - האחת של ניכור כלפי אנשים אחרים ושניה של ניכור וזרות כלפי מקורות המזון, וזאת על ידי יצירת קהילה והכרות של האנשים עם הצמחים שמגדלים חלק מהמזון שלהם. מחקרים מצאו כי קהילות פעילות חוות כמות נמוכה יותר של [[פשיעה]] ושל וונדליזם. | | גינון קהילתי מחזק את [[ביטחון תזונתי]] של הקהילה העירונית ומאפשר לאזרחים לגדל חלק מהמזון שלהם או לתרום אותו לאחרים. הגינון הקהילתי יכול לשמש גם כדי לצאת נגד 2 מגמות של [[ניכור]] שמתפשטות בחברה - האחת של ניכור כלפי אנשים אחרים ושניה של ניכור וזרות כלפי מקורות המזון, וזאת על ידי יצירת קהילה והכרות של האנשים עם הצמחים שמגדלים חלק מהמזון שלהם. מחקרים מצאו כי קהילות פעילות חוות כמות נמוכה יותר של [[פשיעה]] ושל וונדליזם. |
שורה 34: |
שורה 34: |
| *מפגש בין אוכלוסיות שונות | | *מפגש בין אוכלוסיות שונות |
| *מענה לאוכלוסיות עם צרכים שונים | | *מענה לאוכלוסיות עם צרכים שונים |
− | * מקום מפגש קהילתי בו מתייקמות פעילויות שונות | + | * מקום מפגש קהילתי בו מתקיימות פעילויות שונות |
| | | |
| ===אקולוגיה=== | | ===אקולוגיה=== |
שורה 52: |
שורה 52: |
| | | |
| ===מקום פעילות חברתית=== | | ===מקום פעילות חברתית=== |
− | לדעת חלק מהחוקרים, התפקוד החשוב ביותר של גינה קהילתית הוא היותה זירה ואמצעי לחיזוק הקהילה. הן מציעות מקום בו אפשר ליצור קשר עם אנשים אחרים. הקשר יכול להיות בצורה פעילה - כמו עבודה משותפת, גינון יחד, שיחה, משחק. הקשר יכול להיות גם פעילות סבילה של התבוננות בפעילות שלא אחרים, התבוננות במופע, אירוע וכו'. מאפיין מרכזי של מפגשים בגינות קהילתיות הוא הספונטניות שלהם, יחד אם היבט של התרגאות הנובע ממקום שליו ושקט יחסית המוקף בצמחייה. היות הגינות מקום למפגש ולפעילות חברתית מבדיל אותן מגינות פרטיות שאין בהן היבט כזה. [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/ginot_hevrati_1.pdf] | + | לדעת חלק מהחוקרים, התפקוד החשוב ביותר של גינה קהילתית הוא היותה זירה ואמצעי לחיזוק הקהילה. הן מציעות מקום בו אפשר ליצור קשר עם אנשים אחרים. הקשר יכול להיות בצורה פעילה - כמו עבודה משותפת, גינון יחד, שיחה, משחק. הקשר יכול להיות גם פעילות סבילה של התבוננות בפעילות שלא אחרים, התבוננות במופע, אירוע וכו'. מאפיין מרכזי של מפגשים בגינות קהילתיות הוא הספונטניות שלהם, יחד עם היבט של התרגעות הנובע ממקום שליו ושקט יחסית המוקף בצמחייה. היות הגינות מקום למפגש ולפעילות חברתית מבדיל אותן מגינות פרטיות שאין בהן היבט כזה. [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/ginot_hevrati_1.pdf] |
| | | |
| ===הורדת פשיעה=== | | ===הורדת פשיעה=== |
שורה 79: |
שורה 79: |
| ##הכשרה פיזית של הגינה | | ##הכשרה פיזית של הגינה |
| ## הכשרה התושבים בנושאי סביבה חקלאות וקהילה. | | ## הכשרה התושבים בנושאי סביבה חקלאות וקהילה. |
− | # חשיפת הגינה הקילתית לציבור על ידי פרסום בשטח (כמו לוח "ברוכים הבאים"), מודעות בעיר, הודעה לעיתונים מקומיים, וכן על ידי אירועים בגינה. | + | # חשיפת הגינה הקהילתית לציבור על ידי פרסום בשטח (כמו לוח "ברוכים הבאים"), מודעות בעיר, הודעה לעיתונים מקומיים, וכן על ידי אירועים בגינה. |
| # התחלת פעילות פיזית יחד עם פעילות קהילתית: | | # התחלת פעילות פיזית יחד עם פעילות קהילתית: |
| ## הקמת הגינה וטיפוח שלה בכל ההיבטים | | ## הקמת הגינה וטיפוח שלה בכל ההיבטים |
שורה 100: |
שורה 100: |
| | | |
| | | |
− | | + | במרכז לקידום הגינות הקהילתיות של החברה להגנת הטבע סניף ירושלים, פותחו תוכניות לקהלי יעד שונים שמטרתם הפיכת שטחים פתוחים מוזנחים לגנים קהילתיים, תוך שיתוף בתכנון ובביצוע של הקהילה, העירייה והמנהלים הקהילתיים. |
− | | |
− | במרכז לקידום הגינות הקהילתיות של החברה להגנת הטבע סניף ירושלים, פותחו תוכניות לקהלי יעד שונים שמטרתם הפיכת שטחים פתוחים מוזנחים לגנים קהילתיים, תוך שיתוף בתכנון ובביצוע של הקהילה, העירייה והמינהלים הקהילתיים. | |
| | | |
| מאז שנת 2008 לערך, עם העליה במודעות לנושאי הקיימות בישראל, עלתה בצורה חדה כמות הגינות הקהילתיות ומגוון היישובים והשכונות בהם גינות אלה מתקיימות. הדבר כולל גינות קהילתיות בירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, עכו, ערד, רמת השרון, ראש העין, בת ים, צור משה, ועוד. | | מאז שנת 2008 לערך, עם העליה במודעות לנושאי הקיימות בישראל, עלתה בצורה חדה כמות הגינות הקהילתיות ומגוון היישובים והשכונות בהם גינות אלה מתקיימות. הדבר כולל גינות קהילתיות בירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, עכו, ערד, רמת השרון, ראש העין, בת ים, צור משה, ועוד. |