אקו-ויקי

שינויים

תעשיית התרופות (הצגת מקור)

גרסה מ־10:20, 3 באפריל 2016

נוספו 13,255 בתים ,  10:20, 3 באפריל 2016
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''עסקי התרופות''' או "תעשיית התרופות" מורכבת מהתאגידים שמפתחים, מייצרים ומשווקים תרופות במרשם. חלק מעסקי התרופות מורכב מייצור של תרופות ללא מרשם. חברות התרופות יכולות לעסוק בתרופות גנריות או בתרופות בעלות פטנט. הן כפופות למספר רב של חוקים וגם מעורבות בחקיקה של תקנות הנוגעות להוצאת פטנט, בחינה , אישור ושיווק של התרופות.  
+
'''עסקי התרופות''' או "'''תעשיית התרופות'''" מורכבת מ[[תאגיד|התאגידים]] שמפתחים, מייצרים ומשווקים תרופות במרשם. חלק מעסקי התרופות מורכב גם מייצור של תרופות ללא מרשם. חברות התרופות יכולות לעסוק בתרופות גנריות או בתרופות בעלות [[פטנט]]. עקב קיום של מספר [[כשל שוק|כשלי שוק]] החברות הן כפופות למספר רב של חוקים [[ורגולציה]]. החברות גם מעורבות .  
   −
חברות התרופות מעורבות כיום בכל ההיבטים של רפואה ציבורית. החל ממימון מחקרים למחלות, עבור בהגדרת מהן מחלות, בשאלה איזה תרופות יכללו בסל הבריאות, בתהליכי הכשרה של רופאים ועוד.  
+
חברות התרופות מעורבות כיום בכל ההיבטים של רפואה ציבורית. החל ממימון מחקרים למחלות, עבור בהגדרת מהן מחלות, בשאלה איזה תרופות יכללו בסל הבריאות, בתהליכי הכשרה של רופאים ועוד. החברות מעורבות בחקיקה של תקנות הנוגעות להוצאת פטנט, בחינה , אישור ושיווק של התרופות ועוד.  
   −
האינטרס הכלכלי ארוך הטווח של חברות התרופות היא חברה שבה תרופות נצרכות על פני תקופות ארוכות. לרוב חברות התרופות יש תמריץ כלכלי נמוך למצוא את הסיבה היסודית לתחלואה במחלות קטלניות או באופן כללי לייצר טיפולים זולים וחד פעמיים למצבי תחלואה שונים.  
+
האינטרס הכלכלי ארוך הטווח של חברות התרופות היא חברה שבה אנשים רבים נזקקים לתרופות והן נצרכות על פני תקופות ארוכות. לרוב חברות התרופות יש תמריץ כלכלי נמוך למצוא את הסיבה היסודית לתחלואה במחלות קטלניות או באופן כללי לייצר טיפולים זולים וחד פעמיים למצבי תחלואה שונים.  
−
==חברות התרופות הגדולות==
+
 
 +
== חברות התרופות הגדולות==
 
10 החברות הגדולות בעולם כוללות את החברות הבאות (נכון לשנת 2008):
 
10 החברות הגדולות בעולם כוללות את החברות הבאות (נכון לשנת 2008):
 
* [[נוברטיס]] (שווייץ),  
 
* [[נוברטיס]] (שווייץ),  
שורה 25: שורה 26:     
בספר [[האמת על באמת]] מתאר ה[[כלכלה התנהגותית|כלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] שיטות פעולה של חברות התרופות בהתקרבות לרופאים - החברות משתמשות לעיתים קרובות במתן טובות הנאה לרופאים, ובבחירת סוכני שיווק שיתקרבו אל הרופאים ויגרמו להם להמליץ למטופלים על התרופות של החברה. הסיוע יכול להיות קרבה אישית על רקע תחביבים, סיוע רומנטי, הזמנות לכנסים מקצועיים בתנאי חופשה ועוד.
 
בספר [[האמת על באמת]] מתאר ה[[כלכלה התנהגותית|כלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] שיטות פעולה של חברות התרופות בהתקרבות לרופאים - החברות משתמשות לעיתים קרובות במתן טובות הנאה לרופאים, ובבחירת סוכני שיווק שיתקרבו אל הרופאים ויגרמו להם להמליץ למטופלים על התרופות של החברה. הסיוע יכול להיות קרבה אישית על רקע תחביבים, סיוע רומנטי, הזמנות לכנסים מקצועיים בתנאי חופשה ועוד.
 +
==כשלי שוק בתחום התרופות==
 +
קיימים מספר [[כשל שוק|כשלי שוק]] בתחום התרופות והסמים שמקשים על קיום של [[שוק משוכלל]], ועל הגעה ל[[יעילות פארטו]] ולשפר את [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]. כשלים אלה נוגעים בעיקר לבעיות [[אי סימטריה במידע]], [[רציונליות חסומה]], חומרים ממכרים ([[העדפות אנודגניות]]) ו[[יתרון לגודל]].
 +
 +
* '''הבטחת כדאיות פיתוח''' כשל שוק מרכזי בתחום נוגע להגנה על [[זכויות קניין]]. כיום פיתוח תרופה עולה כסף רב שמושקע בבדיקות יעילות ובטיחות התרופה והתאמה שלה לחולים ולמצבים רפואיים. עלות זו גבוהה יותר עם [[רגולציה]] אבל היא קיימת בכל מקרה שבו חברת התרופות רוצה לספק טיפול אפקטיבי ולהימנע מפגיעה בחולים. עלויות נוספות נוגעות לפרסום והחדרת התרופה לשוק, ושכנוע חולים ורופאים שאכן מדובר בתרופה אפקטיבית. לאחר עלויות אלה עלולה לבוא חברה מתחרה ולהעתיק את המבנה הכימי של התרופה ולשווק אותה בעצמה, כאשר עליות הייצור הן בדרך כלל זניחות. ללא הגנה או סיוע כלשהו (כיום נהוג [[פנטנט]] כלומר מונופול לזמן מוגבל) חברות ימנעו מפיתוח תרופות חדשות כדי להימנע מסיכון גבוה שלא מניב רווחים.
 +
 +
* '''הקונה לא יודע את בטיחות התרופה'''. במקרים רבים יש לתרופות תופעות לוואי עקב רעילות של התרופה שידוע או לא ידועה ליצרן, מינון יתר (שיכול לנבוע ממשקל גופו של החולה או משינוי מטבולי), שינוי מבנה התרופה עקב אכסון לא נכון, לקיחת תרופות נוספות שמשפיעות על מבנה התרופה או פעילותה בגוף, מבנה גנטי שונה, תגובה אלרגית, מצב כללי של המערכת החיסונית, הבדלים בין גברים לנשים ובין ילדים למבוגרים, ועוד. לרוב התרופות, גם אלה שמאושרות כיום יש תופעות לוואי, והחומרה של תופעות לוואי אלה יכולה להחמיר במצבים שונים. לגבי רוב התרופות ייתכנו מצבים מסוכנים לכמות קטנה של החולים (לדוגמה בעקבות צרוף גנטי נדיר או בעקבות מצב רפואי בעייתי). נוסף לבעיית מחסור במידע וסיכון כללי שמשותפת לחולה , למטפל ולחברות, יש בעיה של מידע א-סימטרי שבה החברה עשויה להיות מודעת לסיכונים (עקב הבנה ביולוגית של התרופה, ניסויים ודיווחים מרופאים ולקוחות) אבל רופאים ואו חולים לא מודעים לסכנות אלה.
 +
 +
* '''הקונה לא יודע האם התרופה תעזור לו'''. יש תרופות שמועילות כמעט לכל האוכלוסייה (לדוגמה חיסונים) אבל חלק מהתרופות מועילות רק לחלק מהמטופלים (לדוגמה טיפולים כימותרפיים, חלק מסוגי האנטיביוטיקה) הדבר נובע בין היתר משוני גנטי והבדלים נוספים בין החולים, כמו כן לפעמים תסמינים דומים הם בעצם מאפיינים של מחלות שונות במקצת או מחלות שנמצאות בשלבים שונים. כך שחולה שלקח תרופה ולא חלה הטבה במצבו הבריאותי לא יכול לדעת האם זה בגלל שהתרופה לא יעילה באופן כללי או שהיא כן עוזרת אבל לא עזרה לו. בחלק מהמחלות והתרופות המצב הוא הפוך – יש רמיסיה או נסיגה בתסמיני המחלה באופן טבעי (לדוגמה במחלת כרון) כך שחולה שלקח תרופה ומצבו השתפר לא יודע אם הדבר נבע מהתרופה עצמה או מהתהליך הטבעי. גם במצב זה קיימת אי וודאות כללית, אבל חברות התרופות (וכן גופים גדולים אחרים כמו ארגוני בריאות וחברות ביטוח) נמצאות במצב שבו יש להן מידע טוב יותר לעומת החולים.
 +
 +
*'''כשל רציונליות של החולה ובני משפחתו'''. החולה סובל ועשוי להמצא במצוקה עקב פחד , כאב או מצב נפשי בעייתי אחר שנובע ישירות מהמחלה או עקב [[מתח נפשי]] הנגרם עקב התמודדות מולה. משפחת החולה נמצאת גם היא בלחץ ולעיתים קרובות תהיה מוכנה לנקוט בכל אמצעי כדי להציל אותו ממוות או למנוע כאב מיותר. במצב זה אנשים מוכנים לקנות תרופות וטיפולים שהיו מסרבים להם במצב אובייקטיבי יותר. אנשים מוכנים לשלם מחיר מופקע או להתלות בתקווה קלושה ככל שתהה. גופי מקצוע שבוחנים את יעילות התרופה רואים לעיתים תשלום דומה של חולים על שתי תרופות שאחת מאריכה את החיים בשנים ושנייה מאריכה את החיים בימים או שבועות. אנשים מתפתים גם לעבור טיפולים שלא הוכחו מבחינה מדעית (כמו הומואפתיה) או שהוכחו כלא מועילים כלל. דברים אלה מעידים על [[רציונליות חסומה]].
 +
 +
* '''כשל שוק של התמכרות'''. במודל הכללי של [[שוק משוכלל]] מניחים כי הקונה יודע את כל המידע הרלוונטי לגבי המוצר וכי העדפות שלו לא משתנות בגלל צריכת המוצר – כלומר העדפות של הקונה הן אקוסגניות למודל ונתונות כביכול מראש בזמן הלידה שלו. במוצרים כמו סמים או תרופות המוכר יכול לספק לקונה את המוצר בצורה סמויה (לדוגמה סמים בתוך עוגיות) או לספק לו את המוצר בחינם בהתחלה מתוך ידיעה שבהמשך הצרכן יתמכר למוצר ויהיה מוכן לשלם כל מחיר עבורו. בעיית התמכרות לתרופות קיימת לדוגמה בתחום של משככי כאבים שונים.
 +
אם אין רגולציה, הקושי של הקונה לדעת את בטיחות ויעילות התרופה יוצר יתרון לגודל – שכן חולה יכול לנסות להתבסס על המוניטין של החברה כדי לנסות להימנע ממוכרים שרלטנים. אם יש רגולציה נוצר יתרון לגודל בשל העלות הגבוהה של ביצוע הבדיקות המחמירות. יתרון לגודל נוסף נוצר עקב ביטוח נגד תביעות – למרות כל הניסיונות השונים יש מקרים של טעויות וחולים עלולים להיפגע מתרופות. תביעות כאלה יכולים למוטט חברה ללא ביטוח או חברה קטנה יותר.
 +
 +
המצב הקיים יוצר [[תחרות בין מעטים]] שיוצרת שלל כשלי שוק נוספים – שוק מונופוליסטי, יכולת דחיקה החוצה של מתחרים על ידי שינוי רגולציה, הערכה לא סבירה של תקופת הפטנטים, שיווק תרופות לרופאים ולחברות בריאות. במצבים של הסרת חלק מהרגולציה (כמו אפשרות של שיווק ישיר של תרופות לחולים) באים לידי ביטוי כשלי שוק ידועים – לדוגמה צריכת יתר של תרופות. רווחים גדולים של החברות מאפשרים להן להחזיק לובי פוליטי חזק שמאפשר להן להמשיך לשמור על התמשכות המצב הקיים.
 +
 +
תחרות בין מעטים מקשה על לקוחות להעניש חברות שנוקטות אמצעים לא מוסריים. אם יש חברה שמפקיעה מחירים, שיווקה מוצר לא בטוח או מוצר שלא מועיל , הצרכנים לא יכולים לעשות דבר אם החברה היא מונופול ואו אם החברות האחרות בענף נוקטות באמצעים דומים.
 +
 +
==רגולציה פטנטים ולובי פוליטי==
 +
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[רגולציה]], [[מונופול]], [[לובי פוליטי]], [[לובי בישראל]]}}
 +
עד המאה ה-19 רופאים ורוקחים מקומיים היו מפיקים תרופות על סמך מרשמים עממיים, או מרשמים סודיים שעברו בין אשני מקצוע או במסגרת המשפחה. מצב זה מנע [[ידע משותף]] והיה מבוסס על ניסוי ותהיה. כמו כן לפני גילוי החיידקים והווירוסים הסיבות לרבות מהמחלות לא היו ידועות ויכולת הטיפול של הרופאים היתה מוגבלת מאד. מצב זה גרר תופעה של "רופאי נחשים" שחילקו תרופות פלא לחולים נואשים. במקרים רבים תרופות אלה החמירו את מצב החולה או במקרה פחות חמור הן לא הועילו .
 +
 +
עם התפתחות מדעי הביולוגיה, הכימיה והרפואה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 החל המחקר המסודר על יעילות של טיפולים רפואיים בכלל וכן של יעילות ובטיחות של תרופות.  תחום ייצור התרופות עבר מסחור ועבר לשיטות של ייצור המוני. פיתוח חיסונים ואנטיביוטיקה שיפר את יכולת הטיפול של רופאים לגבי מחלות מדבקות רבות.
 +
 +
בתחום התרופות, רגולציות נוספות (על שיווק תרופות, התוויה על התרופות , תנאי הייצור ועוד) נוצרו עקב כשלי שוק שונים שקיימים עקב הפוטנציאל לנזקים שונים בתחום של החדרת חומרים כימיים רעילים ואו ממכרים לגוף האדם. (ראו פרק בנושא).
 +
 +
בשנות ה-30 של המאה ה-20 התרחשו מספר מקרי מוות עקב בארצות הברית עקב שיווק של ממס רעיל שהיה בתרופה יחד עם החומר הפעיל סולפה. בעקבות זאת דרש הקונגרס בארצות הברית בשנת 1938 כי חברות תרופות יוכיחו את בטיחות התרופה עצמה ולא רק את בטיחות החומר הפעיל. בשנת 1962 חוקק חוק נוסף שחייב חברות להוכיח את יעילות התרופה בכך שהיא אכן משפרת את בריאות החולים. במקביל הוקמה רשות רגולטורית חזקה – מנהל המזון והתרופות בארצות הברית, ה –FDA  שמקיים מבדקים ארוכים, קפדניים ויקרים כדי לוודא שתרופה חדשה היא אכן בטוחה ויעילה. דבר זה יצר [[מחסום כניסה לשוק]] וגרם לפגיעה ב[[שוק חופשי]] בתחום התרופות.[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1628102] כשלי שוק שונים שקיימים עקב הפוטנציאל לנזקים שונים בתחום של החדרת חומרים כימיים רעילים ואו ממכרים לגוף האדם גררו  רגולציות נוספות (על שיווק תרופות, התוויה על התרופות , תנאי הייצור ועוד).
 +
 +
בעקבות מצב זה פיתוח תרופות חדשות עלה יותר כסף. מה גם שחלק מהתרופות התבררו כלא יעילות או לא בטוחות מספיק כך שחברות התרופות איבדו את הכספים שהושקעו במחקר ופיתוח. חברות התרופות דרשו  [[פטנט]] על התרופות, כך שהן יהיו [[מונופול]] לתקופה מוגבלת כדי להחזיר את הוצאות הפיתוח. [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1628102]
   −
==לובי פוליטי==
  −
{{הפניה לערך מורחב|לובי בישראל}}
   
בשנת 2012 פורסמה כתבה של התוכנית עובדה על קורס של חברת הלובי "גלעד לובינג" ללוביסטים צעירים. בקורס פרטו  הלוביסטים את יכולות ההשפעה שלהם. דוגמה לכך היתה קידום חיסון נגד [[סרטן צוואר הרחם]] על ידי [[רונית תירוש]] ובתה הדוגמנית רותם תירוש, דבר שנועד להבטיח "פור" לחברת החיסון MSD בשוק על פני פירמה המתחרה, ובכך לתפוס נתח שוק גדול יותר.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]
 
בשנת 2012 פורסמה כתבה של התוכנית עובדה על קורס של חברת הלובי "גלעד לובינג" ללוביסטים צעירים. בקורס פרטו  הלוביסטים את יכולות ההשפעה שלהם. דוגמה לכך היתה קידום חיסון נגד [[סרטן צוואר הרחם]] על ידי [[רונית תירוש]] ובתה הדוגמנית רותם תירוש, דבר שנועד להבטיח "פור" לחברת החיסון MSD בשוק על פני פירמה המתחרה, ובכך לתפוס נתח שוק גדול יותר.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]
    
==ביקורת על תעשיית התרופות==
 
==ביקורת על תעשיית התרופות==
 
===טיפול בתסמינים ולא במניעה===
 
===טיפול בתסמינים ולא במניעה===
−
גורמים שונים כמו אנשים הפועלים בתחומי רפואה הוליסטית, רפואה אלטרנטיבית, חוקרים בתחום השפעות התזונה, הסביבה והפעילות הגופנית על הבריאות טוענים כי חברות התרופות משפיעות על המערכות הציבוריות ובעיקר על הממסד הרפואי להתמקד בטיפול בתסמינים על פני זמן רב במקום במתן מענה זול יותר באבחון ובמניעה של בעיות יסוד.  
+
גורמים שונים כמו אנשים הפועלים בתחומי רפואה הוליסטית, רפואה אלטרנטיבית, חוקרים בתחום השפעות התזונה, הסביבה והפעילות הגופנית על הבריאות טוענים כי חברות התרופות משפיעות על המערכות הציבוריות ובעיקר על הממסד הרפואי להתמקד בטיפול בתסמינים על פני זמן רב במקום ב[[רפואה מונעת]] ו[[קידום בריאות]] ובמתן מענה זול יותר באבחון ובמניעה של בעיות יסוד.  
    
ד"ר אמיר אניספלדר, רופא והומיאופת, טוען כי תעשיית התרופות מתבססת בעיקר על 4-5 תחומים שלגביהם קל למכור תרופות לאורך זמן ארוך: סוכר, כולסטרול, לחץ דם, בעיות נפשיות ובעיות שינה. [http://www.youtube.com/watch?v=guw6NUBc5eA&feature=related]. במקום טיפולים התנהגותיים, תזונתיים או על ידי טיפולים בחומרים טבעיים מתונים וזולים, ניתנים למצבים אלה תרופות כרוניות (שיש צורך לקחת אותן למשך כל החיים) שיכולות לגרום לתופעות לוואי, לפעמים חמורות. לחברות התרופות אינטרס ברור שלא לעודד מתן פתרונות חד פעמיים או זולים למצבים אלה, או למנוע אותם.
 
ד"ר אמיר אניספלדר, רופא והומיאופת, טוען כי תעשיית התרופות מתבססת בעיקר על 4-5 תחומים שלגביהם קל למכור תרופות לאורך זמן ארוך: סוכר, כולסטרול, לחץ דם, בעיות נפשיות ובעיות שינה. [http://www.youtube.com/watch?v=guw6NUBc5eA&feature=related]. במקום טיפולים התנהגותיים, תזונתיים או על ידי טיפולים בחומרים טבעיים מתונים וזולים, ניתנים למצבים אלה תרופות כרוניות (שיש צורך לקחת אותן למשך כל החיים) שיכולות לגרום לתופעות לוואי, לפעמים חמורות. לחברות התרופות אינטרס ברור שלא לעודד מתן פתרונות חד פעמיים או זולים למצבים אלה, או למנוע אותם.
   −
דוגמאות בולטות לחשיבות של [[רפואה מונעת]] נמצאות בתחום של [[מחלות לב]], [[סוכרת]] ו[[סרטן]]. מספר החולים בסוכרת, בעיקר סוכרת מסוג 2, עולה עם השנים, בעיקר כתוצאה משילוב של [[השמנה]] תזונה לא בריאה ותת-פעילות גופנית. כמות החולים במערב עומד על 8-5% וחלק מהחולים לוקים במחלה בלי לדעת בכלל. 20-25% מכלל האוכלוסייה נמצאים במצב קדם-סוכרתי, שמגדילה את הסיכוי למחלה. במחקרים מהשנים האחרונות נמצא שפעילות כמו מודעות ל[[תזונה]] בריאה ו[[תחבורה פעילה]] יכולים להקטין את התחלואה בסוכרת. באופן דומה ידוע כיום ש[[עישון]] תורם לסרטן, ודבר זה הוא דוגמה בולטת ל[[גורמים מסרטנים]] אליהם האוכלוסייה חשופה. הן עישון והן גורמים אחרים, כמו תזונה לא מאוזנת תורמים גם למחלות לב ויתר לחץ דם. סוגי [[זיהום]] שונים, כמו [[זיהום אוויר]] יכולים לתרום לתחלואה של דרכי הנשימה וכן למחלות מערכת כלי הדם וכן לסוגי סרטן שונים.
+
דוגמאות בולטות לחשיבות של [[רפואה מונעת]] נמצאות בתחום של [[מחלות לב]], [[סוכרת]] ו[[סרטן]]. מספר החולים בסוכרת, בעיקר סוכרת מסוג 2, עולה עם השנים, בעיקר כתוצאה משילוב של [[השמנה]] תזונה לא בריאה ו[[אורח חיים  יושבני|מחסור בפעילות גופנית]]. כמות החולים במערב עומד על 8-5% וחלק מהחולים לוקים במחלה בלי לדעת בכלל. 20-25% מכלל האוכלוסייה נמצאים במצב קדם-סוכרתי, שמגדילה את הסיכוי למחלה. במחקרים מהשנים האחרונות נמצא שפעילות כמו מודעות ל[[תזונה]] בריאה ו[[תחבורה פעילה]] יכולים להקטין את התחלואה בסוכרת. באופן דומה ידוע כיום ש[[עישון]] תורם לסרטן, ודבר זה הוא דוגמה בולטת ל[[גורמים מסרטנים]] אליהם האוכלוסייה חשופה. הן עישון והן גורמים אחרים, כמו תזונה לא מאוזנת, תורמים גם למחלות לב ויתר לחץ דם. סוגי [[זיהום]] שונים, כמו [[זיהום אוויר]] יכולים לתרום לתחלואה של דרכי הנשימה וכן למחלות מערכת כלי הדם וכן לסוגי סרטן שונים.
    
===המנעות מאזכור ריפוי מתון על ידי רופאים===
 
===המנעות מאזכור ריפוי מתון על ידי רופאים===
שורה 59: שורה 87:  
הסרט מתייחס גם לוויאגרה ולסיאליס, תרופות נגד אין אונות גברית. התעשייה משווקת את הרעיון לפיו אם לגבר אין זקפה 100% מהזמן הוא סובל מחוסר תפקוד מיני שדורש טיפול תרופתי. אחד המומחים אומר כי "המוקד עבר מגברים מבוגרים וחולים לצעירים שמשוכנעים שאם אין להם זקפה מושלמת כל הזמן, הם חולים".  
 
הסרט מתייחס גם לוויאגרה ולסיאליס, תרופות נגד אין אונות גברית. התעשייה משווקת את הרעיון לפיו אם לגבר אין זקפה 100% מהזמן הוא סובל מחוסר תפקוד מיני שדורש טיפול תרופתי. אחד המומחים אומר כי "המוקד עבר מגברים מבוגרים וחולים לצעירים שמשוכנעים שאם אין להם זקפה מושלמת כל הזמן, הם חולים".  
   −
הסרט מתייחס גם לניפוח של בעיות כמו דכדוך בעקבות אירועים קשים בחיים לדברים שמוגדרים בתור דכאון ומניה דפרסיה.
+
הסרט מתייחס גם לניפוח של בעיות כמו דכדוך בעקבות אירועים קשים בחיים לדברים שמוגדרים בתור [[דיכאון]] ומניה דפרסיה.
    
===הפרטת המחקר הרפואי והסתרת מידע===
 
===הפרטת המחקר הרפואי והסתרת מידע===
שורה 100: שורה 128:  
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 
* [[הפרטת המחקר]]
 
* [[הפרטת המחקר]]
−
* [[האמת על באמת (ספר)]]
   
* [[לובי פוליטי]]
 
* [[לובי פוליטי]]
−
* [[סופו של הליברליזם המפסידני]]
   
* [[תאגיד רב לאומי]]
 
* [[תאגיד רב לאומי]]
 +
* [[מונופול]], [[קפיטליזם של מקורבים]]
 +
* [[סופו של הליברליזם המפסידני]] - ספר שמפרט הצעות להפסקת הפטנטים הארוכים של חברות תרופות
 +
* [[האמת על באמת (ספר)]] - כיצד אנשים משקרים לעצמם כדי לתרץ פגיעה באחרים.
 
* [[Phishing for Phools]] - ספרם של רוברט שילר ו[[ג'ורג' אקרלוף]] שטוען כי בתחומים רבים, כמו תרופות ומזון, חברות שרוצות לשרוד צריכות לרמות את הצרכנים.
 
* [[Phishing for Phools]] - ספרם של רוברט שילר ו[[ג'ורג' אקרלוף]] שטוען כי בתחומים רבים, כמו תרופות ומזון, חברות שרוצות לשרוד צריכות לרמות את הצרכנים.
  
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/61071"