שינויים

נוספו 1,231 בתים ,  08:24, 29 במרץ 2016
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''קרטל''' הוא מצב שבו שמספר מוכרים ב[[שוק חופשי|שוק]] מסויים מתאגדים ומתאמים ביניהם את הפעילות הם יכולים לצבור מספיק כוח כדי לשלוט על ה[[מחיר|מחירים]] בדומה ל[[מונופול]].
+
'''קרטל''' הוא מצב שבו שמספר מוכרים ב[[שוק חופשי|שוק]] מסויים ומתאמים ביניהם את הפעילות הם יכולים לצבור מספיק כוח כדי לשלוט על ה[[מחיר|מחירים]] או על היבטים אחרים בשוק, בדומה ל[[מונופול]]. בישראל מכונה קרטל בשם '''"הסדר כובל"''' לפי חוק הגבלים עסקיים,  הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר.  
    
בכדי לתאם את המחירים הפירמות לא חייבות להיפגש במחשכים, מספיק שאחת מהן מעלה את המחיר וסופגת את הזעם הציבורי, כדי שהאחרות יעלו את המחיר בהתאם.
 
בכדי לתאם את המחירים הפירמות לא חייבות להיפגש במחשכים, מספיק שאחת מהן מעלה את המחיר וסופגת את הזעם הציבורי, כדי שהאחרות יעלו את המחיר בהתאם.
   −
בדומה למונופול, החוק מטיל מגבלות על קרטלים. אך הרבה יותר קשה להוכיח קיום של קרטל ולכן אנו נאלצים לחיות כשסביבנו קרטלים רבים. בדומה לקרטל קיים גם מצב של [[אוליגופול]] או תחרות בין מעטים, שבו אין תאום רשמי בין החברות. בניגוד לקרטל שבעקרון אסור לפי החוק, אוליגופול הוא מצב חוקי.  
+
בדומה למונופול, קיימים מתחילת המאה ה-20 במדינות שונות [[הגבלים עסקיים|חוקי ההגבלים העסקיים]] במטרה להטיל מגבלות על קרטלים, למנוע מיזוג חברות, להטיל עונשים על חברות שתאמו בינהן פעילות וכו'. עם זאת קשה יותר להוכיח קיום של קרטל ולכן במקרים רבים מתקיים [[אוליגופול]] - או תחרות בין מעטים, שבו אין תאום רשמי בין החברות. בניגוד לקרטל שבעקרון אסור לפי החוק, אוליגופול הוא מצב חוקי.  
    
דוגמה לקרטל שפעל בישראל הוא "קרטל המרצפות" שפעל בישראל בשנים 1983-1997. לפי חוות דעת של הכלכלן ד"ר אשר בלס, הנזק שנגרם לצרכנים עקב פעולות הקרטל הגיע לסכום של 17 מיליון ש"ח בשנה, וסה"כ נזק של 394 מיליון ש"ח.  תשע חברות מובילות בענף - שהגדולות בהן היו תשלובת אלוני, נמליט, זהבי, שדות ים, מרצפת ורצף. החברות תיאמו ביניהן לאורך שנים מחירים בענף המרצפות והשיש, ותיאמו הסדרי חלוקת שוק. בחוות הדעת כתב בלס כי כתוצאה מפעילות הקרטל, מרצפות נמכרו לצרכנים במחיר הגבוה ב-17%-11% ממחירן אילולא הקרטל. [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1085077]
 
דוגמה לקרטל שפעל בישראל הוא "קרטל המרצפות" שפעל בישראל בשנים 1983-1997. לפי חוות דעת של הכלכלן ד"ר אשר בלס, הנזק שנגרם לצרכנים עקב פעולות הקרטל הגיע לסכום של 17 מיליון ש"ח בשנה, וסה"כ נזק של 394 מיליון ש"ח.  תשע חברות מובילות בענף - שהגדולות בהן היו תשלובת אלוני, נמליט, זהבי, שדות ים, מרצפת ורצף. החברות תיאמו ביניהן לאורך שנים מחירים בענף המרצפות והשיש, ותיאמו הסדרי חלוקת שוק. בחוות הדעת כתב בלס כי כתוצאה מפעילות הקרטל, מרצפות נמכרו לצרכנים במחיר הגבוה ב-17%-11% ממחירן אילולא הקרטל. [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1085077]
    
קרטל המרצפות מדגים גם כי לא תמיד יש צורך במיעוט מוכרים כדי לקיים קרטל אפקטיבי. בשווקיים רבים בישראל ובעולם השוק נשלט על ידי כמות קטנה יותר של חברות. לדוגמה [[שוק הביטוח בישראל]] נשלט על ידי 5 חברות, [[בנקאות בישראל]] נשלטת על ידי שני בנקים גדולים ועד מספר בנקים קטנים יותר, [[שוק הרכב העולמי]] נשלט בידי מעט חברות וכו'.  
 
קרטל המרצפות מדגים גם כי לא תמיד יש צורך במיעוט מוכרים כדי לקיים קרטל אפקטיבי. בשווקיים רבים בישראל ובעולם השוק נשלט על ידי כמות קטנה יותר של חברות. לדוגמה [[שוק הביטוח בישראל]] נשלט על ידי 5 חברות, [[בנקאות בישראל]] נשלטת על ידי שני בנקים גדולים ועד מספר בנקים קטנים יותר, [[שוק הרכב העולמי]] נשלט בידי מעט חברות וכו'.  
 +
 +
מקרה מפורסם נוסף שנוגע להסדר כובל בישראל הוא המקרה של ההסדר הכובל ב[[גז טבעי בישראל|בהפקת גז טבעי בישראל]] והנסיון לעקוף את הממונה על הגבלים עסקיים בשם אינטרסים בטחוניים בנושא [[מתווה הגז]]. במקרה זה הוערך הנזק למשק הישראלי במונחים מילאירדים.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 +
* [[מונופול]]
 
* [[אוליגופול]]
 
* [[אוליגופול]]
 +
* [[הגבלים עסקיים]]
 +
* [[מתווה הגז]]
    +
{[ביזור וריכוזיות}}
    
[[קטגוריה:ביזור וריכוזיות]]
 
[[קטגוריה:ביזור וריכוזיות]]
 
[[קטגוריה:כשל שוק]]
 
[[קטגוריה:כשל שוק]]