שינויים

סקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שהשווה את הרגלי [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] של בני הנוער ב-40 מדינות מערביות, הציב את ישראל במקום האחרון. הסקר מצא כי 94% מבנות ה-15 בישראל, ו-87% מהנערים בגיל זה, אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם: 60 דקות מדי יום לפחות. זאת למרות האקלים הנוח של ישראל לעומת מדינות רבות בארגון שבהן יש חודשי גשם ושלג רבים המקשים על קיום פעילות גופנית בחוץ.<ref>ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית] בית החולים שיב"א</ref>  

סקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שהשווה את הרגלי [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] של בני הנוער ב-40 מדינות מערביות, הציב את ישראל במקום האחרון. הסקר מצא כי 94% מבנות ה-15 בישראל, ו-87% מהנערים בגיל זה, אינם מבצעים את כמות הפעילות הגופנית המומלצת לגילם: 60 דקות מדי יום לפחות. זאת למרות האקלים הנוח של ישראל לעומת מדינות רבות בארגון שבהן יש חודשי גשם ושלג רבים המקשים על קיום פעילות גופנית בחוץ.<ref>ד"ר גל דובנוב-רז, [http://safra.sheba.co.il/article/Articles_Library/348.htm אויב הילדים: חוסר פעילות גופנית] בית החולים שיב"א</ref>  

בדצמבר 2012, ערכו  משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה , עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית. המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן . גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ- 43% ממשתתפי הסקר . הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref>[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref>

בדצמבר 2012, ערכו  משרד הבריאות ומשרד החינוך סקר הרגלי [[פעילות גופנית בישראל|הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל]] מעל גיל 21. הסקר מצא כי רק מצא כי רק כשליש מאוכלוסיית ישראל בגילאי 21 ומעלה , עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לביצוע מספיק פעילות גופנית. המחסום העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא חוסר זמן . גורם זה מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל כ- 43% ממשתתפי הסקר . הגורם הבא אחריו הוא "עצלות" והוא מגביל את העיסוק בפעילות גופנית אצל 10% מהמשיבים. <ref name="health2012">[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/activities21_01122012.pdf סקר הרגלי הפעילות הגופנית בקרב תושבי ישראל מעל גיל 21] דצמבר 2012, מנהל הספורט במשרד החינוך, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות</ref>

ממצאים אלה מצביעים על כך שאחת הסיבות המרכזיות לתת פעילות גופנית בישראל קשורה לשילוב של [[פקקי תנועה]] יחד עם [[תחבורה פעילה]] נמוכה לעומת מדינות אירופאיות רבות - פחות [[הליכה ברגל]] ופחות [[תחבורת אופניים]]. דבר זה קשור ל[[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור בישראל]] שמקשים על תחבורה פעילה ותחבורה ציבורית, מעודדים שימוש ברכב הפרטי, ובנוסף גם גורמים לבזבוז זמן רב בפקקי התנועה. נתונים מישראל לגבי [[יוממות]] ו[[תחבורה בישראל|אחזקת רכב]] מראים כי במרכזי הערים יש אחוזים גבוהים יותר של תחבורה פעילה לעומת ה[[פרבור|פרברים]]. סיבות נוספות קשורות ל[[רחוב ידידותי להולכי רגל|תשתיות הליכה ברגל לא נוחות]], [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה ציבורית]] בעייתית ו[[שבילי אופניים בישראל|מחסור בשבילי אופניים]].  

להלן נתונים על אחוז העובדים לפי סוג הפעילות הגופנית בעבודה ועל שיעור האנשים שנמצאים בישיבה בבית מעל 4 שעות ביום, לפי נתוני הסקר של משרד הבריאות:<ref name="health2012"/>

|-

| עבדו בהליכה מעל מחצית מזמן העבודה||13.4||15.8||21.9||18.4

| עבודה פיזית קשה מעל מחצית זמן העבודה||7.1||4.5||8.2||1.9

| פעילות יושבנית מעל 4 שעות ביום||40.3||49.6||64.7||62.3

סיבה נוספת לאורח חיים יושבני בישראל קשורה ל[[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|שעות צפייה רבות בטלוויזיה בישראל]] וכן [[התמכרות למשחקי מחשב|שעות רבות של משחקי מחשב]].

 

 

 

סיבה נוספת לאורח חיים יושבני בישראל קשורה ל[[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|שעות צפייה רבות בטלוויזיה בישראל]] וכן [[התמכרות למשחקי מחשב|שעות רבות של משחקי מחשב]] - לפחות 40% מבין היהודים וכ-60% מהערבים נמצאים במצב יושבני כשהם צופים בטלוויזיה, במחשב או קוראים ספר.  

עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אצל אדם בריא ממוצע בן 40, שיבצע [[פעילות גופנית]] מספקת, ניתן להפחית כ-117,000 $ מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר.<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>

עבודת תזה של Aliza Matusevich מהאוניברסיטה העברית ומבית הספר לבריאות של הדסה, שהוגשה בשנת 2009, טוענת כי אצל אדם בריא ממוצע בן 40, שיבצע [[פעילות גופנית]] מספקת, ניתן להפחית כ-117,000 $ מההוצאות הרפואיות לאורך ימי חייו, לעומת תרחיש של העדר פעילות. אם כל הקוהורט (Cohort– קבוצת פרטים באוכלוסייה שגילם זהה) היו עוסקים בפעילות גופנית, ניתן להגיע לחסכון לאורך חיי האדם של כ-9.5 מיליארד דולר.<ref name="hadassah2009">Aliza Matusevich, [http://www.hadassah.org.il/media/1893133/aneconomicevaluat.pdf An Economic Evaluation of Physical Activity and Implications for Its Promotion] Master‘s Degree in Public Health, The Hebrew University of Jerusalem and Hadassah Medical Organisation,30 December 2009</ref>