שינויים

'''חרם צרכנים''' (boycott) הוא תהליך שבו קבוצה של צרכנים נמנעים במשך תקופה מסויימת מלקנות או להשתמש בשירות או מוצר כדי לנסות להוריד את המחיר, לשפר את השירות או להשיג מטרה [[פוליטיקה|פוליטית]] או מוסרית כלשהי. החרם יכול להיות מופנה כנגד [[תאגיד]] או חברה מסויימת, נגד אדם מסויים, ארגון או כנגד מדינה. המטרה של חרם הצרכנים היא בדרך כלל להקטין את כמות המכירות ובכך לגרום לשינוי התנהגות מצד מושא החרם, ובדרך כלל החרם עצמו הוא חלק ממאבק חברתי רחב יותר. החרם עצמו יכול לשמש ככלי להפצת המאבק לציבור רחב יותר לעומת המאבק המקורי שכן הוא מאפשר אפיק פעולה ,וכן מאפשר הזדהות על ידי פעילות - הגדלת המעורבות הרגשית של פרט לנושא בגלל שהוא עצמו נקט בפעולה אקטיבית בנושא זה.  

'''חרם צרכנים''' (Boycott) הוא תהליך שבו קבוצה של צרכנים נמנעים במשך תקופה מסויימת מלקנות או להשתמש בשירות או מוצר כדי לנסות להוריד את המחיר, לשפר את השירות או להשיג מטרה [[פוליטיקה|פוליטית]] או מוסרית כלשהי. החרם יכול להיות מופנה כנגד [[תאגיד]] או חברה מסויימת, נגד אדם מסויים, ארגון או כנגד מדינה. המטרה של חרם הצרכנים היא בדרך כלל להקטין את כמות המכירות ובכך לגרום לשינוי התנהגות מצד מושא החרם, ובדרך כלל החרם עצמו הוא חלק ממאבק חברתי רחב יותר. החרם עצמו יכול לשמש ככלי להפצת המאבק לציבור רחב יותר לעומת המאבק המקורי שכן הוא מאפשר אפיק פעולה, וכן מאפשר הזדהות על ידי פעילות - הגדלת המעורבות הרגשית של פרט לנושא בגלל שהוא עצמו נקט בפעולה אקטיבית בנושא זה.  

הוגים [[ליברליזם|ליברלים]] ו[[ליבטריזם|ליברטרים]] כמו [[מילטון פרידמן]] תומכים בחרם צרכנים והדבר נחשב אחד הכלים החשובים בשינוי התנהגות של חברות וממשלות- ככלי לא אלים ושאינו כרוך בכפייה או התערבות מצד ממשלות.  

הוגים [[ליברליזם|ליברלים]] ו[[ליבטריזם|ליברטרים]] כמו [[מילטון פרידמן]] תומכים בחרם צרכנים והדבר נחשב אחד הכלים החשובים בשינוי התנהגות של חברות וממשלות- ככלי לא אלים ושאינו כרוך בכפייה או התערבות מצד ממשלות.  

==דוגמאות של חרמות צרכנים מפורסמות==

==דוגמאות של חרמות צרכנים מפורסמות==

* בזמן מלחמת העצמאות של ארצות הברית ערכו תושבי המדינה חרם על סחורות בריטיות

* בזמן מלחמת העצמאות של ארצות הברית ערכו תושבי המדינה חרם על סחורות בריטיות

* בשנות ה-1830 הועידה הלאומית של השחורים (National Negro Convention) בארצות הברית, עודדה חרם על מוצרים שיוצרו באמצעות [[עבדות]].

* בשנות ה-30 של המאה ה-19 הועידה הלאומית של השחורים (National Negro Convention) בארצות הברית, עודדה חרם על מוצרים שיוצרו באמצעות [[עבדות]].

* בשנת 1905 הסינים ערכו חרם נגד מוצרים מארצות הברית בגלל הרחבת "חוק ההוצאה להורג הסיני" (Chinese Exclusion Act) משנת 1902.  

* בשנת 1905 הסינים ערכו חרם נגד מוצרים מארצות הברית בגלל הרחבת "חוק ההוצאה להורג הסיני" (Chinese Exclusion Act) משנת 1902.  

* החרם היהודי נגד הנרי פורד בארצות-הברית, בשנות ה-20 של המאה ה-20 וזאת בשל האנטישמיות של פורד.  

* החרם היהודי נגד הנרי פורד בארצות-הברית, בשנות ה-20 של המאה ה-20 וזאת בשל האנטישמיות של פורד.  

* '''החרם נגד [[נסטלה]] בגלל תחליפי חלב''' - החל בשנת 1977 ונמשך עד היום.  

* '''החרם נגד [[נסטלה]] בגלל תחליפי חלב''' - החל בשנת 1977 ונמשך עד היום.  

* '''החרם נגד דרום אפריקה''' - חרם של תנועה שקראה להימנעות מהשקעות כלכליות ומייבוא מוצרים מבדרום-אפריקה, בשנות ה-80 של המאה ה-20, בתגובה למשטר האפרטהייד שם.[https://en.wikipedia.org/wiki/Disinvestment_from_South_Africa]

* '''החרם נגד דרום אפריקה''' - חרם של תנועה שקראה להימנעות מהשקעות כלכליות ומייבוא מוצרים מבדרום-אפריקה, בשנות ה-80 של המאה ה-20, בתגובה למשטר האפרטהייד שם.[https://en.wikipedia.org/wiki/Disinvestment_from_South_Africa]

* '''תנועת BDS  - חרם נגד ישראל''' - החל משנת 2005 החלה תנועה הקוראת לחרמות צרכנים, אי-השקעה וסנקציות ממשלתיות נגד ישראל, במטרה להביא לנסיגה מיהודה ושמורון , נסיגה מרמת הגולן, שוויון זכויות לערביי ישראל והכרה בזכות השיבה. [https://en.wikipedia.org/wiki/Boycott,_Divestment_and_Sanctions]

* '''תנועת BDS  - חרם נגד ישראל''' - החל משנת 2005 החלה תנועה הקוראת לחרמות צרכנים, אי-השקעה וסנקציות ממשלתיות נגד ישראל, במטרה להביא לנסיגה מיהודה ושומרון, נסיגה מרמת הגולן, שוויון זכויות לערביי ישראל והכרה בזכות השיבה. [https://en.wikipedia.org/wiki/Boycott,_Divestment_and_Sanctions]

==מגבלות של חרם צרכנים==

==מגבלות של חרם צרכנים==

* '''לחברה אין כסף לשלם על הנזק''' - חברות בעלות מתח רווחים נמוך עשויות להעדיף לפשוט את הרגל במקום להתמודד עם היבט כלכלי שאמור להוריד את הרווחיות שלהן. לדוגמה בספר [[התמוטטות]] מציין [[ג'ארד דיימונד]] כי חברות לכריית זהב שיוצרות זיהום קרקע, יעידפו בדרך כלל לסגור מכרה או לפשוט את הרגל במקום להתמודד עם העלויות הכרוכות בשיקום קרקעות חקלאיות ועם זיהום מים שנוצר עקב המכרה.  

* '''לחברה אין כסף לשלם על הנזק''' - חברות בעלות מתח רווחים נמוך עשויות להעדיף לפשוט את הרגל במקום להתמודד עם היבט כלכלי שאמור להוריד את הרווחיות שלהן. לדוגמה בספר [[התמוטטות]] מציין [[ג'ארד דיימונד]] כי חברות לכריית זהב שיוצרות זיהום קרקע, יעידפו בדרך כלל לסגור מכרה או לפשוט את הרגל במקום להתמודד עם העלויות הכרוכות בשיקום קרקעות חקלאיות ועם זיהום מים שנוצר עקב המכרה.  

* '''השהייה בזיהוי הנזק''' - במקרים של [[זיהום]] ובאופן כללי יותר [[השפעה סביבתית|נזק סביבתי]]] ייתכן והנזק לציבור נגרם בעבר ולוקח זמן רב עד להבחנה בנזק ובדרישה הציבורית לטפל בו. כך יכולים לעבור עשרות שנים בין פליטה של [[מתכות כבדות]] או [[מזהמים אורגניים עמידים]] לבין הופעה של מזהמים אלה כ[[זיהום קרקע]], [[זיהום מים]] או [[זיהום במזון]]. החברה שיצרה את הזיהום אולי כבר נסגרה, או שאין לה את הכסף כדי לטפל בזיהום (כך שתעדיף להסגר מאשר לטפל בו).  

* '''השהייה בזיהוי הנזק''' - במקרים של [[זיהום]] ובאופן כללי יותר [[השפעה סביבתית|נזק סביבתי]]] ייתכן והנזק לציבור נגרם בעבר ולוקח זמן רב עד להבחנה בנזק ובדרישה הציבורית לטפל בו. כך יכולים לעבור עשרות שנים בין פליטה של [[מתכות כבדות]] או [[מזהמים אורגניים עמידים]] לבין הופעה של מזהמים אלה כ[[זיהום קרקע]], [[זיהום מים]] או [[זיהום במזון]]. החברה שיצרה את הזיהום אולי כבר נסגרה, או שאין לה את הכסף כדי לטפל בזיהום (כך שתעדיף להסגר מאשר לטפל בו).  

* '''מונופול או אוליגופול''' - כאשר יש מוכר יחיד הפסקת קנייה ממנו פרושה ויתור מוחלט על השירות או המוצר המבוקש. כך לדוגמה חרם האוטובוסים במוטנגומרי חייב שחורים שרצו להחרים את חברת האוטובוסים לוותר כליל על שירותי האוטובוס וללכת מרחק רב ברגל. חרמות נגד פייסבוק, גוגל או מייקרוסופט הן בעייתיות משום שחברות אלה חולשות על שוק מוצרים שלם. במקרה של [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים - קל יותר לעבור למתחרים כמחאה, אבל מעבר כזה עלול להיות לא נוח עקב [[עלויות עסקה]] גבוהות או חשיבות של קרבה גאוגרפית.  

* '''מונופול או אוליגופול''' - כאשר יש מוכר יחיד הפסקת קנייה ממנו פרושה ויתור מוחלט על השירות או המוצר המבוקש. כך לדוגמה חרם האוטובוסים במוטנגומרי חייב שחורים שרצו להחרים את חברת האוטובוסים לוותר כליל על שירותי האוטובוס וללכת מרחק רב ברגל. חרמות נגד פייסבוק, גוגל או מיקרוסופט הן בעייתיות משום שחברות אלה חולשות על שוק מוצרים שלם. במקרה של [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים - קל יותר לעבור למתחרים כמחאה, אבל מעבר כזה עלול להיות לא נוח עקב [[עלויות עסקה]] גבוהות או חשיבות של קרבה גאוגרפית.  

* '''התנהגות פוגענית כנורמה עסקית''' - במקרים של [[השפעה חיצונית]] שמתשלמת לחברות כמו זיהום, ניצול עובדים, ניצול צרכנים, הפעלת [[לובי פוליטי]] כדי לקבל הגנה או סבסוד מצד ממשלות וכו', נפוץ הדבר שכל החברות בענף עובדות בנורמות דומות, וחברה שתמנע מדבר זה עלולה לסבול מהפסדים ואף להיות מטרה להשתלטות עוינת. בספר [[כשתאגידים שולטים בעולם]] מציין [[דיוויד קורטן]] מספר דוגמאות לחבורת שניסו להיות הוגנות יותר ועברו עקב כך השתלטות עויינת. בספר [[Phishing for Phools]] טוענים הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]] כי בתחומים רבים חברות שלא ינצלו חולשות של הצרכנים וימכרו להן מוצרים מזיקים או יבצעו פעילות בעייתית אחרת יסבלו מרווחיות נמוכה יותר. דוגמה בולטת היא נוהג של [[חברות התרופות]] לבצע [[לובי פוליטי]] בקרב ממשלות וכן לשדל רופאים וגורמי בריאות אחרים להעדיף את החברה שלהן. הצרכן לא יכול להחרים את חברות התרופות הן בגלל שמדובר לרוב במונופול על תרופה מסויימת, הן בגלל המגוון הגדול של מוצרים וצרכנים והן בגלל שרוב חברות התרופות עוסקות בנוהגים דומים.  

* '''התנהגות פוגענית כנורמה עסקית''' - במקרים של [[השפעה חיצונית]] שמשתלמת לחברות כמו זיהום, ניצול עובדים, ניצול צרכנים, הפעלת [[לובי פוליטי]] כדי לקבל הגנה או סבסוד מצד ממשלות וכו', נפוץ הדבר שכל החברות בענף עובדות בנורמות דומות, וחברה שתמנע מדבר זה עלולה לסבול מהפסדים ואף להיות מטרה להשתלטות עוינת. בספר [[כשתאגידים שולטים בעולם]] מציין [[דיוויד קורטן]] מספר דוגמאות לחבורת שניסו להיות הוגנות יותר ועברו עקב כך השתלטות עויינת. בספר [[Phishing for Phools]] טוענים הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]] כי בתחומים רבים חברות שלא ינצלו חולשות של הצרכנים וימכרו להן מוצרים מזיקים או יבצעו פעילות בעייתית אחרת יסבלו מרווחיות נמוכה יותר. דוגמה בולטת היא נוהג של [[חברות התרופות]] לבצע [[לובי פוליטי]] בקרב ממשלות וכן לשדל רופאים וגורמי בריאות אחרים להעדיף את החברה שלהן. הצרכן לא יכול להחרים את חברות התרופות הן בגלל שמדובר לרוב במונופול על תרופה מסויימת, הן בגלל המגוון הגדול של מוצרים וצרכנים והן בגלל שרוב חברות התרופות עוסקות בנוהגים דומים.  

* '''החרמה של [[חברת פירמידה|חברות פירמידה]]''' - חברה שעוסקת במספר תחומים עשויה לספוג נזק בתחום אחד כדי להמנע משינוי של תחום אחר, רווחי יותר. לדוגמה בזמן המחאה על [[מתווה הגז]] היו פעילים חברתיים שהציעו לבצע חרם צרכנים מול חברת דלק שבבעלות [[יצחק תשובה]] עם זאת כדי ליצור נזק מספיק גדול יש צורך לאזן רווחים של מיליארדים שנמצאים בהביטים של [[מונופול]] על [[גז טבעי בישראל]] ולצרכנים של בנזין למכוניות בישראל יהיה קשה לאזן דבר זה עקב נזק של עשרות או מאות מילוני שקלים.  

* '''החרמה של [[חברת פירמידה|חברות פירמידה]]''' - חברה שעוסקת במספר תחומים עשויה לספוג נזק בתחום אחד כדי להמנע משינוי של תחום אחר, רווחי יותר. לדוגמה בזמן המחאה על [[מתווה הגז]] היו פעילים חברתיים שהציעו לבצע חרם צרכנים מול חברת דלק שבבעלות [[יצחק תשובה]] עם זאת כדי ליצור נזק מספיק גדול יש צורך לאזן רווחים של מיליארדים שנמצאים בהיבטים של [[מונופול]] על [[גז טבעי בישראל]] ולצרכנים של בנזין למכוניות בישראל יהיה קשה לאזן דבר זה עקב נזק של עשרות או מאות מילוני שקלים.  

* '''ריבוי מותגים''' בעלות של חברות פרמידה מציבה קושי נוסף והוא שלעיתים חברה אחת שולטת בעשרות מותגים שונים בתחומי פעילות שונים, דבר שמשקה על ביצוע חרמות נגדם וכן יוצר רושם של [[שוק משוכלל]] כאשר בפועל מדובר ב[[תחרות בין מעטים]]. לדוגמה יוזמות להחרמת [[שוק המזון העולמי|חברות מזון]] שבבעלות [[חברות סיגריות]] דרשו מצרכנים להחרים עשרות מותגים שונים.

* '''ריבוי מותגים''' בעלות של חברות פירמידה מציבה קושי נוסף והוא שלעיתים חברה אחת שולטת בעשרות מותגים שונים בתחומי פעילות שונים, דבר שמשקה על ביצוע חרמות נגדם וכן יוצר רושם של [[שוק משוכלל]] כאשר בפועל מדובר ב[[תחרות בין מעטים]]. לדוגמה יוזמות להחרמת [[שוק המזון העולמי|חברות מזון]] שבבעלות [[חברות סיגריות]] דרשו מצרכנים להחרים עשרות מותגים שונים.

==חרם כלכלי ככלי לשינוי תרבותי ופוליטי==

==חרם כלכלי ככלי לשינוי תרבותי ופוליטי==

הן במקרה של המאבק של גנדי והן במקרה של מאבקי השחורים הקמפיין נועד לא רק כדי להגדיל מעורבות של אנשים או כדי לאותת החוצה לתקשורת או לגורמים פוליטיים חיצוניים, אלא גם כדי להגביר את הנחישות של המוחים עצמם, להגביר היבטים של מחוייבות אישית ומוסרית,  וכדי לחזק קשרים חברתיים בתוך המחנה המוחה.   

הן במקרה של המאבק של גנדי והן במקרה של מאבקי השחורים הקמפיין נועד לא רק כדי להגדיל מעורבות של אנשים או כדי לאותת החוצה לתקשורת או לגורמים פוליטיים חיצוניים, אלא גם כדי להגביר את הנחישות של המוחים עצמם, להגביר היבטים של מחוייבות אישית ומוסרית,  וכדי לחזק קשרים חברתיים בתוך המחנה המוחה.   

* [[כלכלה פוליטית]]

* [[כלכלה פוליטית]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Boycott חרם צרכנים] בויקיפדיה האנגלית.

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Boycott חרם צרכנים] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_boycotts רשימה של חרמות צרכנים] בויקיפדיה האנגלית.

* [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_boycotts רשימה של חרמות צרכנים] בוויקיפדיה האנגלית

 

[[קטגוריה:תרבות הצריכה]]

[[קטגוריה:תרבות הצריכה]]

[[קטגוריה:קפיטליזם]]

[[קטגוריה:קפיטליזם]]