שינויים

נוספו 516 בתים ,  15:24, 14 במרץ 2016
שורה 20: שורה 20:  
==מגבלות של חרם צרכנים==
 
==מגבלות של חרם צרכנים==
 
רוב המקרים של חרמות צרכנים מוצלחות היו כנגד חברות המוכרות [[מוצרי צריכה]] או מספקות שירותים לציבור הרחב. כמו כן לרוב חרם צרכנים מוצלח הוא במקרה של התנהגות פוליטית או מוסרית של עובדים בחברות או של החברה עצמה (כגון הפליה נגד שחורים, הטרדה מינית של נשים) שאינה משפיעה בצורה משמעותית על רווחיות החברות לכאן או לכאן.  
 
רוב המקרים של חרמות צרכנים מוצלחות היו כנגד חברות המוכרות [[מוצרי צריכה]] או מספקות שירותים לציבור הרחב. כמו כן לרוב חרם צרכנים מוצלח הוא במקרה של התנהגות פוליטית או מוסרית של עובדים בחברות או של החברה עצמה (כגון הפליה נגד שחורים, הטרדה מינית של נשים) שאינה משפיעה בצורה משמעותית על רווחיות החברות לכאן או לכאן.  
 +
 +
כפי שרואים ברשימה למעלה, המקרים המוצלחים והמפורסמים ביותר של חרם צרכנים לא היו של צרכנים שניסו למנוע פגיעה בעובדים או בצרכנים (השפעות חברתיות, סביבתיות או כלכליות), אלא דווקא של תנועות לאומיות או תנועות אזרחיות רחבות שניסו להשיג שינוי מדיניות פוליטי (קבלת החלטות הנוגעות לציבור שלם).
    
לחרם צרכנים יש מספר מגבלות חשובות:
 
לחרם צרכנים יש מספר מגבלות חשובות:
שורה 29: שורה 31:  
* '''התנהגות פוגענית כנורמה עסקית''' - במקרים של [[השפעה חיצונית]] שמתשלמת לחברות כמו זיהום, ניצול עובדים, ניצול צרכנים, הפעלת [[לובי פוליטי]] כדי לקבל הגנה או סבסוד מצד ממשלות וכו', נפוץ הדבר שכל החברות בענף עובדות בנורמות דומות, וחברה שתמנע מדבר זה עלולה לסבול מהפסדים ואף להיות מטרה להשתלטות עוינת. בספר [[כשתאגידים שולטים בעולם]] מציין [[דיוויד קורטן]] מספר דוגמאות לחבורת שניסו להיות הוגנות יותר ועברו עקב כך השתלטות עויינת. בספר [[Phishing for Phools]] טוענים הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]] כי בתחומים רבים חברות שלא ינצלו חולשות של הצרכנים וימכרו להן מוצרים מזיקים או יבצעו פעילות בעייתית אחרת יסבלו מרווחיות נמוכה יותר. דוגמה בולטת היא נוהג של [[חברות התרופות]] לבצע [[לובי פוליטי]] בקרב ממשלות וכן לשדל רופאים וגורמי בריאות אחרים להעדיף את החברה שלהן. הצרכן לא יכול להחרים את חברות התרופות הן בגלל שמדובר לרוב במונופול על תרופה מסויימת, הן בגלל המגוון הגדול של מוצרים וצרכנים והן בגלל שרוב חברות התרופות עוסקות בנוהגים דומים.  
 
* '''התנהגות פוגענית כנורמה עסקית''' - במקרים של [[השפעה חיצונית]] שמתשלמת לחברות כמו זיהום, ניצול עובדים, ניצול צרכנים, הפעלת [[לובי פוליטי]] כדי לקבל הגנה או סבסוד מצד ממשלות וכו', נפוץ הדבר שכל החברות בענף עובדות בנורמות דומות, וחברה שתמנע מדבר זה עלולה לסבול מהפסדים ואף להיות מטרה להשתלטות עוינת. בספר [[כשתאגידים שולטים בעולם]] מציין [[דיוויד קורטן]] מספר דוגמאות לחבורת שניסו להיות הוגנות יותר ועברו עקב כך השתלטות עויינת. בספר [[Phishing for Phools]] טוענים הכלכלנים [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]] כי בתחומים רבים חברות שלא ינצלו חולשות של הצרכנים וימכרו להן מוצרים מזיקים או יבצעו פעילות בעייתית אחרת יסבלו מרווחיות נמוכה יותר. דוגמה בולטת היא נוהג של [[חברות התרופות]] לבצע [[לובי פוליטי]] בקרב ממשלות וכן לשדל רופאים וגורמי בריאות אחרים להעדיף את החברה שלהן. הצרכן לא יכול להחרים את חברות התרופות הן בגלל שמדובר לרוב במונופול על תרופה מסויימת, הן בגלל המגוון הגדול של מוצרים וצרכנים והן בגלל שרוב חברות התרופות עוסקות בנוהגים דומים.  
 
* '''החרמה של [[חברת פירמידה|חברות פירמידה]]''' - חברה שעוסקת במספר תחומים עשויה לספוג נזק בתחום אחד כדי להמנע משינוי של תחום אחר, רווחי יותר. לדוגמה בזמן המחאה על [[מתווה הגז]] היו פעילים חברתיים שהציעו לבצע חרם צרכנים מול חברת דלק שבבעלות [[יצחק תשובה]] עם זאת כדי ליצור נזק מספיק גדול יש צורך לאזן רווחים של מיליארדים שנמצאים בהביטים של [[מונופול]] על [[גז טבעי בישראל]] ולצרכנים של בנזין למכוניות בישראל יהיה קשה לאזן דבר זה עקב נזק של עשרות או מאות מילוני שקלים.  
 
* '''החרמה של [[חברת פירמידה|חברות פירמידה]]''' - חברה שעוסקת במספר תחומים עשויה לספוג נזק בתחום אחד כדי להמנע משינוי של תחום אחר, רווחי יותר. לדוגמה בזמן המחאה על [[מתווה הגז]] היו פעילים חברתיים שהציעו לבצע חרם צרכנים מול חברת דלק שבבעלות [[יצחק תשובה]] עם זאת כדי ליצור נזק מספיק גדול יש צורך לאזן רווחים של מיליארדים שנמצאים בהביטים של [[מונופול]] על [[גז טבעי בישראל]] ולצרכנים של בנזין למכוניות בישראל יהיה קשה לאזן דבר זה עקב נזק של עשרות או מאות מילוני שקלים.  
* '''ריבוי מותגים''' בעלות של חברות פרמידה מציבה קושי נוסף והוא שלעיתים חברה אחת שולטת בעשרות מותגים שונים בתחומי פעילות שונים, דבר שמשקה על ביצוע חרמות נגדם וכן יוצר רושם של [[שוק משוכלל]] כאשר בפועל מדובר ב[[תחרות בין מעטים]]. לדוגמה יוזמות להחרמת [[שוק המזון העולמי|חברות מזון]] שבבעלות [[חברות סיגריות]] דרשו מצרכנים להחרים עשרות מותגים שונים.  
+
* '''ריבוי מותגים''' בעלות של חברות פרמידה מציבה קושי נוסף והוא שלעיתים חברה אחת שולטת בעשרות מותגים שונים בתחומי פעילות שונים, דבר שמשקה על ביצוע חרמות נגדם וכן יוצר רושם של [[שוק משוכלל]] כאשר בפועל מדובר ב[[תחרות בין מעטים]]. לדוגמה יוזמות להחרמת [[שוק המזון העולמי|חברות מזון]] שבבעלות [[חברות סיגריות]] דרשו מצרכנים להחרים עשרות מותגים שונים.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==