שינויים

מ
אין תקציר עריכה
שורה 66: שורה 66:  
בשנים האחרונות יש מגמות מעורבות בזיהום האוויר מתחבורה. מצד אחד יש יותר מכוניות יותר נסועה ויותר פקקים, דבר זה מגביר את הזיהום בעיקר בערים במדינות מתפתחות. מצד שני נכנסות טכנולוגיות חדשות להקטנת זיהום, לשיפור ביצועי מנועים, וכן טכנולוגיות של דלקים אחרים כמו [[מכוניות חשמלית|מכוניות חשמליות]]. סה"כ רואים ירידה בכמות הזיהום הנפלטת. בעיקר הדבר בולט בתחומי כמו עופרת ותחמוצות גופרית, אבל המגמה קיימת גם בתחומים כמו תחמוצות חנקן וחומר חלקיקי. עם זאת מבחינת ריכוזי הזיהום, במרכזים עירוניים בישראל יש עדיין רמות גבוהות של זיהום חלקיקי ושל אוזון.  
 
בשנים האחרונות יש מגמות מעורבות בזיהום האוויר מתחבורה. מצד אחד יש יותר מכוניות יותר נסועה ויותר פקקים, דבר זה מגביר את הזיהום בעיקר בערים במדינות מתפתחות. מצד שני נכנסות טכנולוגיות חדשות להקטנת זיהום, לשיפור ביצועי מנועים, וכן טכנולוגיות של דלקים אחרים כמו [[מכוניות חשמלית|מכוניות חשמליות]]. סה"כ רואים ירידה בכמות הזיהום הנפלטת. בעיקר הדבר בולט בתחומי כמו עופרת ותחמוצות גופרית, אבל המגמה קיימת גם בתחומים כמו תחמוצות חנקן וחומר חלקיקי. עם זאת מבחינת ריכוזי הזיהום, במרכזים עירוניים בישראל יש עדיין רמות גבוהות של זיהום חלקיקי ושל אוזון.  
   −
בשנים האחרונות חלה עליה בנזקים שמיוחסים לזיהום אוויר, כמו לדוגמה הגדרה של [[דיזל]] כ[[מסרטן וודאי בבני אדם]]. במרץ 2014 הודיע ארגון הבריאות העולמי כי [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]] חמורות ממה שחשבו עד כה, ותורם לכמות גבוה יותר של מקרי מוות. זיהום אוויר סביבתי (שאינו ביתי) תורם למוות של כ-3.7 מיליון אנשים בשנה ברחבי העולם. מתוך מקרים אלה, רק 6% מתים עקב סרטן ריאות, ו-80% מתים עקב [[שבץ מוחי]] ו[[מחלת לב כלילית]]. כמו כן מספר מקרי המוות המיוחסים לזיהום אוויר קפץ פי 3 ויותר ביחס להערכות מהעבר בעקבות מחקרים שמצאו קשר חזק יותר ובעקבות הגברת החשיפה לזיהום אוויר סביבתי במדינות מתועשות. כ 450 אלף איש מתים מדי שנה מזיהום אוויר זה במדינות עשירות כמו מדינות אירופה וארצות הברית. <ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref>  
+
בשנים האחרונות חלה עליה בנזקים שמיוחסים לזיהום אוויר, כמו לדוגמה הגדרה של [[דיזל]] כ[[מסרטן וודאי בבני אדם]]. במרץ 2014 הודיע ארגון הבריאות העולמי כי [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]] חמורות ממה שחשבו עד כה, ותורם לכמות גבוה יותר של מקרי מוות. זיהום אוויר סביבתי (שאינו ביתי) תורם למוות של כ-3.7 מיליון אנשים בשנה ברחבי העולם. מתוך מקרים אלה, רק 6% מתים עקב סרטן ריאות, ו-80% מתים עקב [[שבץ מוחי]] ו[[מחלת לב כלילית]]. כמו כן מספר מקרי המוות המיוחסים לזיהום אוויר קפץ פי 3 ויותר ביחס להערכות מהעבר בעקבות מחקרים שמצאו קשר חזק יותר ובעקבות הגברת החשיפה לזיהום אוויר סביבתי במדינות מתועשות. כ-450 אלף איש מתים מדי שנה מזיהום אוויר זה במדינות עשירות כמו מדינות אירופה וארצות הברית. <ref name="who2014">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/air-pollution/en/ 7 million premature deaths annually linked to air pollution] ארגון הבריאות העולמי, 25.3.2014</ref>  
    
בעקבות הערכות אלה טוען מחקר של ארגון הבריאות העולמי משנת 2015 כי זיהום אוויר בישראל בנתונים של שנת 2010, גורם לכ-2500 מקרי מוות בטרם-עת בכל שנה, ל[[נטל תחלואה|תחלואה]] ולנזק כלכלי של 3.3% מהתמ"ג שהם 27 מיליארד ש"ח.<ref name="haaretz2015">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2624147 ארגון הבריאות העולמי: 2,500 מקרים של מוות מוקדם בשנה בישראל מזיהום אוויר] צפריר רינת, הארץ, 28.04.2015</ref> עם זאת הערכות שנערכו בישראל על כמות הנזק מזיהום אוויר נמוכות בהרבה.
 
בעקבות הערכות אלה טוען מחקר של ארגון הבריאות העולמי משנת 2015 כי זיהום אוויר בישראל בנתונים של שנת 2010, גורם לכ-2500 מקרי מוות בטרם-עת בכל שנה, ל[[נטל תחלואה|תחלואה]] ולנזק כלכלי של 3.3% מהתמ"ג שהם 27 מיליארד ש"ח.<ref name="haaretz2015">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2624147 ארגון הבריאות העולמי: 2,500 מקרים של מוות מוקדם בשנה בישראל מזיהום אוויר] צפריר רינת, הארץ, 28.04.2015</ref> עם זאת הערכות שנערכו בישראל על כמות הנזק מזיהום אוויר נמוכות בהרבה.
שורה 80: שורה 80:  
דלקים מכילים תרכובות שונות שחלקן הוא חומרים רעילים או [[חומר מסרטן|מסרטנים]], שעלולים לפגוע במערכת העצבים המרכזית, במערכת החיסונית ובמערכת הרבייה. בין החומרים ניתן לציין את ה[[בנזן]] - חומר מסרטן שהתקן שלו בארץ הוא 10 חלקי מיליארד בליטר, חומרים נוספים הם [[טולואן]], ו[[קסילן]]. מזהם נוסף הוא MTBE, חומר שנכנס לשימוש בישראל בתחילת שנות ה-90 כתוסף דלק במקום עופרת. הוא בעל מסיסות גבוה יחסית למרכיבים אחרים של הדלק ולכן הוא נמצא במי התהום בריכוז גבוה יותר ובמרחק גדול יותר ממקודי הזיהום. בארצות הברית החלו בשנים האחרונות להחליף את MTBE באתנול שמתפרק בצורה מהירה יותר ואינו רעיל.
 
דלקים מכילים תרכובות שונות שחלקן הוא חומרים רעילים או [[חומר מסרטן|מסרטנים]], שעלולים לפגוע במערכת העצבים המרכזית, במערכת החיסונית ובמערכת הרבייה. בין החומרים ניתן לציין את ה[[בנזן]] - חומר מסרטן שהתקן שלו בארץ הוא 10 חלקי מיליארד בליטר, חומרים נוספים הם [[טולואן]], ו[[קסילן]]. מזהם נוסף הוא MTBE, חומר שנכנס לשימוש בישראל בתחילת שנות ה-90 כתוסף דלק במקום עופרת. הוא בעל מסיסות גבוה יחסית למרכיבים אחרים של הדלק ולכן הוא נמצא במי התהום בריכוז גבוה יותר ובמרחק גדול יותר ממקודי הזיהום. בארצות הברית החלו בשנים האחרונות להחליף את MTBE באתנול שמתפרק בצורה מהירה יותר ואינו רעיל.
   −
בישראל נכון לשנת 2006, היו כ-926 תחנות דלק ציבוריות ומהן כ-280 תחנות מעל [[אקוויפר החוף]], כ-190- תחנות דלק פנימיות, ועוד כמות לא ידוע של תחנות דלק פירטיות ומיכלי דלק בתעשייה בחקלאות ובמחנות צבא. רשות המים מבצעת 8 -50 קידוחי ניטור ליד תחנות דלק ציבוריות בשנה. בשני שליש ממתקני הדלק שנדגמו נמצא זיהום של מי התהום (בעיקר של תחנות ישנות יותר), ובחלק מהמקרים יש עדשות דלק צפות מעל המים. גם שכבת הקרקע העליונה מזהמת. מים תהום מזוהמים יכולים להסיע את הזיהום לשטח גדול יותר מאשר הזיהום הראשוני. ריכוז מומסי הדלק הוא פי בסדר גודל של פי 100 מהתקן המותר למי שתייה. המזהם העיקרי הוא MTBE.<ref name="water_gov_delek2006">[http://www.water.gov.il/NR/rdonlyres/60BCB73F-7B5F-47A1-8DDB-54BAE799574B/0/PeilutDlakim2006.pdf הפעילות של אגף איכות מים ברשות המים בנושא מניעת זיהומי דלק, סיכום פעילות לשנת 2006]</ref>
+
בישראל נכון לשנת 2006, היו כ-926 תחנות דלק ציבוריות ומהן כ-280 תחנות מעל [[אקוויפר החוף]], כ-190- תחנות דלק פנימיות, ועוד כמות לא ידוע של תחנות דלק פירטיות ומיכלי דלק בתעשייה בחקלאות ובמחנות צבא. רשות המים מבצעת 8-50 קידוחי ניטור ליד תחנות דלק ציבוריות בשנה. בשני שליש ממתקני הדלק שנדגמו נמצא זיהום של מי התהום (בעיקר של תחנות ישנות יותר), ובחלק מהמקרים יש עדשות דלק צפות מעל המים. גם שכבת הקרקע העליונה מזהמת. מים תהום מזוהמים יכולים להסיע את הזיהום לשטח גדול יותר מאשר הזיהום הראשוני. ריכוז מומסי הדלק הוא פי בסדר גודל של פי 100 מהתקן המותר למי שתייה. המזהם העיקרי הוא MTBE.<ref name="water_gov_delek2006">[http://www.water.gov.il/NR/rdonlyres/60BCB73F-7B5F-47A1-8DDB-54BAE799574B/0/PeilutDlakim2006.pdf הפעילות של אגף איכות מים ברשות המים בנושא מניעת זיהומי דלק, סיכום פעילות לשנת 2006]</ref>
 
   
 
   
 
עם זאת זיהום מי התהום מוגבל בדרך כלל לאיזור תחנת הדלק ובדרך כלל לא עולה על 100 מטר ממוקד הזיהום. ומשום כך לא נסגרו קידוח מי שתיה בגלל זיהום דלק. זאת לעומת עשרות קידוחים שנסגרו עקב זיהום תעשייתי (שיכול להתפשט לטווח של מאות מטרים).
 
עם זאת זיהום מי התהום מוגבל בדרך כלל לאיזור תחנת הדלק ובדרך כלל לא עולה על 100 מטר ממוקד הזיהום. ומשום כך לא נסגרו קידוח מי שתיה בגלל זיהום דלק. זאת לעומת עשרות קידוחים שנסגרו עקב זיהום תעשייתי (שיכול להתפשט לטווח של מאות מטרים).
שורה 124: שורה 124:  
{{הפניה לערך מורחב|התחממות עולמית}}
 
{{הפניה לערך מורחב|התחממות עולמית}}
 
[[Image:Greenhouse_Gas_by_Sector.png|280px|left|thumb|פליטות גזי חממה שמקורן בפעילות אנושית על פי סקטורים שונים, נכון לשנת 2000.]]
 
[[Image:Greenhouse_Gas_by_Sector.png|280px|left|thumb|פליטות גזי חממה שמקורן בפעילות אנושית על פי סקטורים שונים, נכון לשנת 2000.]]
מכוניות הן אחד התורמים הבולטים ל[[התחממות עולמית]]. רוב מכריע של המכוניות משתמש באנרגיה של [[דלק מחצבי]] ולכן פולט [[פחמן דו חמצני]], שהוא [[גז חממה]]. בחישוב עולמי, תחבורה תורמת כ 14% מסך ההתחממות העולמית. הוצאות הדלק לתחבורה מתחלקות בין שימוש למטוסים, לאוניות, למכוניות פרטיות ולשימושים נוספים (משאיות, אוטובוסים, רכבות, טרקטורים ועוד). עם זאת, ההשלכה של מכוניות על התחממות עולמית לא נובעת רק משימוש בדלק, אלא גם מהוצאות אנרגיה גבוהות בזמן ייצור המכוניות, ומהשלכות של זיקוק והפקת דלקים למכוניות.
+
מכוניות הן אחד התורמים הבולטים ל[[התחממות עולמית]]. רוב מכריע של המכוניות משתמש באנרגיה של [[דלק מחצבי]] ולכן פולט [[פחמן דו חמצני]], שהוא [[גז חממה]]. בחישוב עולמי, תחבורה תורמת כ-14% מסך ההתחממות העולמית. הוצאות הדלק לתחבורה מתחלקות בין שימוש למטוסים, לאוניות, למכוניות פרטיות ולשימושים נוספים (משאיות, אוטובוסים, רכבות, טרקטורים ועוד). עם זאת, ההשלכה של מכוניות על התחממות עולמית לא נובעת רק משימוש בדלק, אלא גם מהוצאות אנרגיה גבוהות בזמן ייצור המכוניות, ומהשלכות של זיקוק והפקת דלקים למכוניות.
    
[[דו"ח שטרן]] מעריך את העלות הכלכלית של התחממות העולמית במחיר גבוה מאוד - דומה לזה של מלחמות העולם והשפל הגדול. הערכות שמרניות יותר מדברות על השפעה עתידית של לפחות 3% מה[[תמ"ג]] בשנה. הערכת העלות הכלכלית של התחממות עולמית תלויה מאד בשאלה איך תתפתח ההתחממות ואילו השלכות יהיו לה, וכן בשאלה של גודל מקדם ה[[היוון]] שבו מתחשבים במודל הכלכלי.
 
[[דו"ח שטרן]] מעריך את העלות הכלכלית של התחממות העולמית במחיר גבוה מאוד - דומה לזה של מלחמות העולם והשפל הגדול. הערכות שמרניות יותר מדברות על השפעה עתידית של לפחות 3% מה[[תמ"ג]] בשנה. הערכת העלות הכלכלית של התחממות עולמית תלויה מאד בשאלה איך תתפתח ההתחממות ואילו השלכות יהיו לה, וכן בשאלה של גודל מקדם ה[[היוון]] שבו מתחשבים במודל הכלכלי.
שורה 302: שורה 302:     
==עלויות חיצוניות של רכבים בישראל==
 
==עלויות חיצוניות של רכבים בישראל==
דו"ח של [[הוועדה למיסוי ירוק]] משנת 2008 מעריך את העלויות החיצוניות בישראל שנגרמות עקב מכוניות. האומדנים של הוועדה מבוססת על אומדנים של חברת פארטו<ref name = "pareto">פארטו הנדסה בע"מ, השפעות חיצוניות של השימוש בתחבורה, 2006</ref>, ועל אומדן מינימום של עבודתם של שידלובסקי ושראל (2006)<ref>, אלדד שידלובסקי ומיכאל שראל, "העלויות האמתיות של השימוש בכלי רכב והמדיניות הרצויה", הרבעון הישראלי למיסים, רבעון מס' 126, 2006. העבודה הוצגה בכנס השנתי של [[האגודה הישראלית לכלכלה]] ב-30 במאי 2006.</ref>. לפי אומדן זהיר זה, העלויות החיצוניות של רכבים מסתכמות בכ-6% מה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר]]. הוועדה מעריכה כי תוספת של [[פקקי תנועה|עלויות גודש]] תוביל לנתון דומה למומצא האירופאי שעומד על כ 8-10% מהתוצר.<ref name="ecotax">[http://taxes.gov.il/About/Documents/DochotVaadot/misui150108_11.pdf דו"ח הוועדה למיסוי ירוק] רשות המיסים, ינואר 2008</ref>
+
דו"ח של [[הוועדה למיסוי ירוק]] משנת 2008 מעריך את העלויות החיצוניות בישראל שנגרמות עקב מכוניות. האומדנים של הוועדה מבוססת על אומדנים של חברת פארטו<ref name = "pareto">פארטו הנדסה בע"מ, השפעות חיצוניות של השימוש בתחבורה, 2006</ref>, ועל אומדן מינימום של עבודתם של שידלובסקי ושראל (2006)<ref>, אלדד שידלובסקי ומיכאל שראל, "העלויות האמתיות של השימוש בכלי רכב והמדיניות הרצויה", הרבעון הישראלי למיסים, רבעון מס' 126, 2006. העבודה הוצגה בכנס השנתי של [[האגודה הישראלית לכלכלה]] ב-30 במאי 2006.</ref>. לפי אומדן זהיר זה, העלויות החיצוניות של רכבים מסתכמות בכ-6% מה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר]]. הוועדה מעריכה כי תוספת של [[פקקי תנועה|עלויות גודש]] תוביל לנתון דומה למומצא האירופאי שעומד על כ-8%-10% מהתוצר.<ref name="ecotax">[http://taxes.gov.il/About/Documents/DochotVaadot/misui150108_11.pdf דו"ח הוועדה למיסוי ירוק] רשות המיסים, ינואר 2008</ref>
   −
להלן העלויות החיצוניות של מכוניות בישראל. סה"כ הן מגיעות לכל הפחות ל-6.04% מהתוצר, שהם כ-64מיליארד ש"ח לפי נתוני תוצר של שנת 2013, (291 מיליארד דולר או 1,064 מיליארד ש"ח). העלויות באחוזים מהתוצר חושבו לשנות 2006, בסוגריים הנתונים במיליארדי ש"ח בחישוב יחסית לתוצר מקומי גולמי משנת 2013:  
+
להלן העלויות החיצוניות של מכוניות בישראל. סה"כ הן מגיעות לכל הפחות ל-6.04% מהתוצר, שהם כ-64 מיליארד ש"ח לפי נתוני תוצר של שנת 2013, (291 מיליארד דולר או 1,064 מיליארד ש"ח). העלויות באחוזים מהתוצר חושבו לשנות 2006, בסוגריים הנתונים במיליארדי ש"ח בחישוב יחסית לתוצר מקומי גולמי משנת 2013:  
    
{|
 
{|
שורה 332: שורה 332:  
אומדן זה אינו מכליל עלויות רבות, כמו [[פרבור]], [[אי שוויון תחבורתי]], [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]], תחלואה עודפת עקב [[אורח חיים יושבני]] [[פשיעה]] ופגיעה ב[[יעילות כלכלית|יעילות הכלכלית]] כתוצאה מאי היעילות האנרגטית של ערים (ראו [[עירוניות מתחדשת]]).  
 
אומדן זה אינו מכליל עלויות רבות, כמו [[פרבור]], [[אי שוויון תחבורתי]], [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]], תחלואה עודפת עקב [[אורח חיים יושבני]] [[פשיעה]] ופגיעה ב[[יעילות כלכלית|יעילות הכלכלית]] כתוצאה מאי היעילות האנרגטית של ערים (ראו [[עירוניות מתחדשת]]).  
   −
קיימים אומדנים גבוהים יותר לחלק מהסעיפים. לדוגמה, על פי דוח שהוכן על ידי מ.ת.ת - מרכז תכנון תחבורה בשיתוף הטכניון, העלות הכוללת של תאונות הדרכים בשנים-2002-2000 הסתכמה בממוצע ב-12.6 מיליארד שקלים לפי נתוני 2004, שהם כ-2.5% מהתמ"ג (פי 5 מהמחקר של פארטו), מזה יש לנכות עלות של מיליארד ש"ח של פקקים (שכבר נספרים בדו"ח הוועדה) ומגיעים לעלות של כ 11.6 מיליארד ש"ח בשנה. עלות זו בנתוני תמ"ג של שנת 2013 עומדת על 26 מיליארד ש"ח לשנה (בהשוואה ל-7 מיליארד במחקרים שהובאו קודם). לשם השוואה, דו"ח משרד התחבורה האמריקאי אומד את עלות התאונות בארצות הברית ב-231 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-2.7% מהתמ"ג וכ-820 דולר לנפש.[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=406952]. מחקר של עמותת "אור ירוק" משנת 2011, טוען כי עלות תאונות הדרכים לישראל היא 16 מיליארד ש"ח בשנה, כאשר 8 מיליארד הם נזקים הנגרמים בגלל פגיעות גופניות, 3 מיליארד הם נזקים עקב פגיעות רכוש, 2 מיליארד הוצאות ממשלתיות בנסיון למנוע תאונות, ועוד 1.5 מיליארד עקב פקקים הנגרמים מתאונות.[http://www.oryarok.org.il/webfiles/fck/File/alut.pdf].
+
קיימים אומדנים גבוהים יותר לחלק מהסעיפים. לדוגמה, על פי דוח שהוכן על ידי מ.ת.ת - מרכז תכנון תחבורה בשיתוף הטכניון, העלות הכוללת של תאונות הדרכים בשנים-2002-2000 הסתכמה בממוצע ב-12.6 מיליארד שקלים לפי נתוני 2004, שהם כ-2.5% מהתמ"ג (פי 5 מהמחקר של פארטו), מזה יש לנכות עלות של מיליארד ש"ח של פקקים (שכבר נספרים בדו"ח הוועדה) ומגיעים לעלות של כ-11.6 מיליארד ש"ח בשנה. עלות זו בנתוני תמ"ג של שנת 2013 עומדת על 26 מיליארד ש"ח לשנה (בהשוואה ל-7 מיליארד במחקרים שהובאו קודם). לשם השוואה, דו"ח משרד התחבורה האמריקאי אומד את עלות התאונות בארצות הברית ב-231 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-2.7% מהתמ"ג וכ-820 דולר לנפש.[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=406952]. מחקר של עמותת "אור ירוק" משנת 2011, טוען כי עלות תאונות הדרכים לישראל היא 16 מיליארד ש"ח בשנה, כאשר 8 מיליארד הם נזקים הנגרמים בגלל פגיעות גופניות, 3 מיליארד הם נזקים עקב פגיעות רכוש, 2 מיליארד הוצאות ממשלתיות בנסיון למנוע תאונות, ועוד 1.5 מיליארד עקב פקקים הנגרמים מתאונות.[http://www.oryarok.org.il/webfiles/fck/File/alut.pdf].
    
סעיף [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר מכלי רכב]] הוערך בשנת 2009 על ידי כלכלני האוצר בכ-6% מהתוצר, ונע בטוחח של 0.6% עד 9% מהתוצר[http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3348349,00.html]
 
סעיף [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר מכלי רכב]] הוערך בשנת 2009 על ידי כלכלני האוצר בכ-6% מהתוצר, ונע בטוחח של 0.6% עד 9% מהתוצר[http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3348349,00.html]
    
==עלויות ישירות של הרכב הפרטי בישראל==
 
==עלויות ישירות של הרכב הפרטי בישראל==
לפי הלמ"ס נכון לשנת 2010, משק בית ממוצא בישראל הוציא כ 11% מהצריכה הסופית שלו על רכב פרטי. סכום שווה ל 18,000 ש"ח בשנה או 1,500 ש"ח בחודש. בסה"כ 2.18 מיליון משקי בית הוציאו כ 40 מיליארד ש"ח בהוצאות ישירות על רכבים פרטיים.<ref>[http://www.cbs.gov.il/publications12/1481/pdf/t01_02.pdf הרכב הוצאות חודשיות לתצרוכת בשנים 2010-1999] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> יש לשים לב שהוצאות אלה אינן כוללות הוצאות עקיפות -  הוצאות של החזר הון (פחת וריבית) - יחד עם הוצאות אלה הערכת הלמ"ס לשנת 2010 תעמוד על כ-28 אלף ש"ח למשק בית - קרוב להערכות מכון חשב.
+
לפי הלמ"ס נכון לשנת 2010, משק בית ממוצא בישראל הוציא כ-11% מהצריכה הסופית שלו על רכב פרטי. סכום שווה ל-18,000 ש"ח בשנה או 1,500 ש"ח בחודש. בסה"כ 2.18 מיליון משקי בית הוציאו כ-40 מיליארד ש"ח בהוצאות ישירות על רכבים פרטיים.<ref>[http://www.cbs.gov.il/publications12/1481/pdf/t01_02.pdf הרכב הוצאות חודשיות לתצרוכת בשנים 2010-1999] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> יש לשים לב שהוצאות אלה אינן כוללות הוצאות עקיפות -  הוצאות של החזר הון (פחת וריבית) - יחד עם הוצאות אלה הערכת הלמ"ס לשנת 2010 תעמוד על כ-28 אלף ש"ח למשק בית - קרוב להערכות מכון חשב.
   −
לפי מכון חשב, בנתוני 2009 החזקת מכונית חדשה עולה 29 אלף ש"ח בשנה ואילו מכונית משומשת עולה 27 אלף ש"ח בשנה. [http://www.themarker.com/dynamo/cars/1.519209 ]. הכפלה ב-2 מיליוון מכוניות פרטיות מביאה את ההוצאות הישירות על רכבים בישראל ל-54 מיליארד ש"ח. לפי הלמ"ס, רכב ישראלי פרטי ממוצע נוסע 16,700 ק"מ בשנה, ונתון זה עולה עם השנים. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3413684,00.html]. על פי חברת חשב, נכון לשנת 2013, עלות ההחזקה של רכב משומש בן 1.6 ליטר הנוסע כ-15,000 ק"מ בשנה היא כ-33,000 ש"ח לשנה, או כ-2.2 ש"ח לק"מ. העלות מתחלקת לעלות קבועה של כ 1.1 ש"ח לק"מ ועוד עלות משתנה של כ-1.1 ש"ח לק"מ - כך שלדוגמה נהג שאינו נוהג כלל במכוניתו יוציא כ-16.7 אלף ש"ח בשנה, לפי הפירוט.<ref name="rechev2013"/>
+
לפי מכון חשב, בנתוני 2009 החזקת מכונית חדשה עולה 29 אלף ש"ח בשנה ואילו מכונית משומשת עולה 27 אלף ש"ח בשנה. [http://www.themarker.com/dynamo/cars/1.519209 ]. הכפלה ב-2 מיליוון מכוניות פרטיות מביאה את ההוצאות הישירות על רכבים בישראל ל-54 מיליארד ש"ח. לפי הלמ"ס, רכב ישראלי פרטי ממוצע נוסע 16,700 ק"מ בשנה, ונתון זה עולה עם השנים. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3413684,00.html]. על פי חברת חשב, נכון לשנת 2013, עלות ההחזקה של רכב משומש בן 1.6 ליטר הנוסע כ-15,000 ק"מ בשנה היא כ-33,000 ש"ח לשנה, או כ-2.2 ש"ח לק"מ. העלות מתחלקת לעלות קבועה של כ-1.1 ש"ח לק"מ ועוד עלות משתנה של כ-1.1 ש"ח לק"מ - כך שלדוגמה נהג שאינו נוהג כלל במכוניתו יוציא כ-16.7 אלף ש"ח בשנה, לפי הפירוט.<ref name="rechev2013"/>
    
* 10,495 - החזר הון (פחת וריבית) - פחת הוא בכמה יורד ערך המכונית בכל שנה, הריבית היא כמה כסף הנהג מפסיד בכל שנה מאי השקעת הכסף באפיק חלופי המניב ריבית.   
 
* 10,495 - החזר הון (פחת וריבית) - פחת הוא בכמה יורד ערך המכונית בכל שנה, הריבית היא כמה כסף הנהג מפסיד בכל שנה מאי השקעת הכסף באפיק חלופי המניב ריבית.   
שורה 346: שורה 346:  
* 1,465 - ביטוח חובה.  
 
* 1,465 - ביטוח חובה.  
   −
הוצאות הדלק - עומדות על 10,440 ש"ח למרחק של 15,000 ק"מ, שהם כ -0.696 ש"ח לק"מ. מכאן ניתן להגיע לנוסחת קירוב פשוטה לפיה הוצאות ישירות של משק בית על הרכב הפרטי עומדות על סכום גבוה פי 3 בערך מהוצאות הדלק של הרכב הפרטי.  
+
הוצאות הדלק - עומדות על 10,440 ש"ח למרחק של 15,000 ק"מ, שהם כ-0.696 ש"ח לק"מ. מכאן ניתן להגיע לנוסחת קירוב פשוטה לפיה הוצאות ישירות של משק בית על הרכב הפרטי עומדות על סכום גבוה פי 3 בערך מהוצאות הדלק של הרכב הפרטי.  
    
כחלק מעלות זו כוללת לדוגמה ייבוא חלקי חילוף. המשק הישראלי ייבא מכוניות וחלקי חילוף בכ-3.3 מיליארד דולר בשנת 2011, שהם כ- 12 מיליארד ש"ח בשנה.[http://www.cbs.gov.il/www/publications12/rt0412/pdf/t01_06.pdf]
 
כחלק מעלות זו כוללת לדוגמה ייבוא חלקי חילוף. המשק הישראלי ייבא מכוניות וחלקי חילוף בכ-3.3 מיליארד דולר בשנת 2011, שהם כ- 12 מיליארד ש"ח בשנה.[http://www.cbs.gov.il/www/publications12/rt0412/pdf/t01_06.pdf]