47,332
עריכות
שינויים
←רווחה בכלכלה
ב[[מאקרו-כלכלה]] נאו קלאסית, בדרך כלל מתעלמים מהרכיב של פנאי ומניחים שככל שה[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] גבוה יותר, כך גדולה יותר הרווחה החברתית. כדי להגיע לרווחה של כלל הפרטים סוכמים את כמות הכסף שכולם הרוויחו. באופן זה מתעלמים [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] גם מהשפעות של חלוקת הכנסה ו[[אי שוויון כלכלי]] - כך שאם 10 משפחות עניות הפסידו 10 שקלים ומשפחה עשירה אחת הרוויחה 100 שקלים, הרווחה הכלכלית המסורתית אינה מתחשבת בכלל כלל. בנוסף אין התחשבות גם בתנאי העבודה שבהם נמצאים העובדים.
ב[[מאקרו-כלכלה]] נאו קלאסית, בדרך כלל מתעלמים מהרכיב של פנאי ומניחים שככל שה[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] גבוה יותר, כך גדולה יותר הרווחה החברתית. כדי להגיע לרווחה של כלל הפרטים סוכמים את כמות הכסף שכולם הרוויחו. באופן זה מתעלמים [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] גם מהשפעות של חלוקת הכנסה ו[[אי שוויון כלכלי]] - כך שאם 10 משפחות עניות הפסידו 10 שקלים ומשפחה עשירה אחת הרוויחה 100 שקלים, הרווחה הכלכלית המסורתית אינה מתחשבת בכלל כלל. בנוסף אין התחשבות גם בתנאי העבודה שבהם נמצאים העובדים.
כלכלנים מזרמים אחרים כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]] מערערים על הנחות אלה ומנסים למצוא דרכים טובות יותר למדידת האושר והרווחה החברתית. כיוון אחד כזה הוא [[כלכלת אושר]]. עבודות אמפיריות וניסויים הצביעו על כך שהנחות המסורתיות בכלכלה אינן נכונות. לדוגמה לרוב כמות העושר המוחלטת שיש לאנשים - כמה מוצרים הם יכולים לצרוך אינה משפיעה הרבה על הרווחה שלהם ולעומת זאת אכפת להם מאד מחולקת העושר היחסית, במיוחד עם סביבתם הקרובה. היבט אחר הוא [[התרגלות הדונית]] שבו שינוי ברווחה לטובה או לרעה משפיעה הרבה פחות יחסית לציפיות שלנו ובסופו של דבר אנשים חוזרים למרת שביעות רצון דומה למה שהיתה להם בעבר.
כלכלנים מזרמים אחרים כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]] מערערים על הנחות של הכלכלה הקלאסית והנאו קלאסית ומנסים למצוא דרכים טובות יותר למדידת האושר והרווחה החברתית. כיוון אחד כזה הוא [[כלכלת אושר]]. עבודות אמפיריות וניסויים הצביעו על כך שהנחות המסורתיות בכלכלה אינן נכונות. לדוגמה לרוב כמות העושר המוחלטת שיש לאנשים - כמה מוצרים הם יכולים לצרוך אינה משפיעה הרבה על הרווחה שלהם ולעומת זאת אכפת להם מאד מחולקת העושר היחסית, במיוחד עם סביבתם הקרובה. היבט אחר הוא [[התרגלות הדונית]] שבו שינוי ברווחה לטובה או לרעה משפיעה הרבה פחות יחסית לציפיות שלנו ובסופו של דבר אנשים חוזרים למרת שביעות רצון דומה למה שהיתה להם בעבר.
לפי מחקרים מאקרו כלכליים בכלכלת אושר, נראה שמעל הכנסה לאומית מסויימת אין הרבה קשר בין [[צמיחה כלכלית]] או [[תוצר מקומי גולמי| תוצר מקומי גבוה]] לבין רווחה חברתית סובייקטיבית. בעוד שיש קשר בין עושר לאומי לבין רווחה במדינות העניות, קשר כזה נאבד כאשר עוברים למדינות עשירות יותר. במאמר [[חמש דרכים לרווחה]] מצביעים המחברים על כך שיש ראיות לצעדים אחרים לגמרי מהגדלת הצריכה הפרטית כדי להגדיל את הרווחה - בנייה של קשרים חברתיים עם השפחה והחברים, פעילות גופנית, התבוננות וסקרנות, לימודים של דברים חדשים, והענקה לחברים ולאנשים זרים. דברים אלה אינם קשורים להכנסה של האדם ועלולים אפילו להתנגש עם שעות עבודה ארוכות מידי.
אחד הכשלים המרכזיים בניתוח רווחה של כלכלה נאו-קלאסית היא התעלמות מרקע הביולוגי והתפקודי של האדם. אדם חי הוא סוג של יצור חי ולפיכך הוא סוג של [[מערכת דיאספטית]] שצריכה לצרוך אנרגיה כדי לשמור על סדר פנימי כדי להמשיך ולתפקד. ללא זרם מתמיד [[אקסרגיה]] מערכת דיספטית תקרוס. מערכת דיאספטית בכלל, וגם יצורים ביולוגיים בפרט מאופיינים על ידי סדר פנימי שצריך להשמר כדי לשמור על תפקוד טוב של המערכת - דבר המכונה [[הומיאוסטזיס]] או מצב יציב (מיוונית: Homeostasis) - היכולת של היצור לשמור על סביבה פנימית יציבה למרות השינויים שחלים בסביבה החיצונית. זהו שם גג למכלול של תהליכים ביולוגיים, אשר הודות להם גוף חי שומר על היציבות של סביבתו הפנימית גם כאשר שינויים חלים בסביבה החיצונית לו. כאשר אדם נמצא בבריאות תקינה קל לו לשמור על הומיאוסטזיס תוך השקעה נמוכה של תחזוקת המערכת, לעומת זאת ככל שהוא מתרחק מבריאות תקינה בשל תקלות שונות הוא צריך להשקיע כמות גדולה יותר של מאמץ רק כדי לשמור על תפקוד תקין. לדוגמה עליו לקחת תרופות להורדת לחץ דם כדי לשמור על לחץ דם תקין. הגדלת הצריכה עוד ועוד (בכל פרמטר שרוצים) אינה משפרת את התפקוד הגופני ובסופו של דבר מובילה למצב פתולוגי ולמוות.
ייתכנו גם מצבים רבים בהם צריכה של מוצרים לא מתאימים (כמו תזונה עם יותר מידי מלח, יותר מידי סוכר וכו) מובילה למצב לא אופטימלי. כך שמתוך אלפי סלי תצורכת מזון אפשריים חלק מהותי יהיו בלתי בריאים ויובילו לאובדן רווחה עתידי. באופן כללי כלכלנים מניחים שהאדם הוא יודע כל ורציונלי ולכן לא ייתכנו מצבים כמו צריכת יתר של מזון או צריכת מזון מזיק שאחר כך מתחרטים על הצריכה שלו. מחקרים בתחום המזון והתנהגות תזונה מצביעים על ממצאים אחרים - יש חשיבות גדולה לגירויים, עיצוב, ולחצים חברתיים בשאלה כמה בריאה תהיה התזונה של האדם וכמה קל יהיה לו לסטות מנתיב אופטימלי ובדרך כלל אנשים כלל לא מודעים לרוב ההחלטות שהם מבצעים בתחום התזונה. (לדוגמה ראו [[עיצוב הרזיה]])
באופן דומה להתעלמות של כלכלנים נאו-קלאסיים מהתפקוד הביולוגי של האדם הבודד הם מתעלמים מתפקודים של מערכות אחרות - מערכות ביולוגיות שמתחזקות את הכלכלה האנושית (שעשויות גם לתרום באופן ישיר לרווחה של הפרט - לדוגמה עצים בקרבת הבית) ומערכות חברתיות שמאפשרות חברה מתפקדת והוגנת. הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] מכנה גישה זו "כלכלת עולם ריק" - מניחים שבעולם יש רק צרכנים (בלי הון פנימי התחלתי שעלול להפגע- "הון אנושי" בדמות בריאות גופנית או נפשית) ומוצרים וכי העולם עצמו הוא עולם ריק ואו פאסיבי שאין לו תפקוד בפני עצמו. לעומת זאת בתחום ה[[אקולוגיה]] חוקר את התפקוד של [[מערכות אקולוגיות]] ומראה שבדומה ל[[הומיאוסטזיס]] גם מערכות אלה נמצאות במעין [[שיווי משקל]] ושעליהן לשמור על סדר פנימי כדי להמשיך ולתפקד. [[כלכלה אקולוגית]] מתבססת בין היתר על אקולוגיה ומניחה כי ל[[ביוספרה]] יש תפקיד חשוב בשמירה על המשך הקיום של החברה האנושית ועל התפקוד הכלכלי שלה.
בספר [[חברת השפע (ספר)|חברת השפע]] הכלכלן [[ג'ון קנת גלבריית]] התייחס להזנחה שיש לגבי [[מוצרים ציבוריים]] - מוצרים שקשה לרכוש חתיכות מהם ומהתפקוד שלהם אפשר להנות אפילו אם לא משלמים עליהם - לדוגמה משטרה הוגנת, בתי משפט הוגנים, אוויר נקי, שכבת אוזון שמגינה מפני קרינה, תקשורת הוגנת, [[אמון]] וכדומה. הכלכלנים מתייחסים בעיקר לצריכה של מוצרים פרטיים (כמו עניבות, מזון, מכוניות, בתים) ומתעלמים מהתרומה של מוצרים ציבוריים לרווחה ומהרס אפשרי של מוצרים ציבוריים.
את שלושת סוגי הכשלים הנאו קלאסיים ביחס לצריכה ולרווחה ניתן לסכם על ידי גישה של "[[הון]]" (אם כי גם גישה זו מבוקרת בשל ההבדל בין הון לבין מערכות) - הון אנושי פנימי ביולוגי (תפקוד ביולוגי), הון טבעי אקולוגי (תפקוד ביולוגי של מערכות אקולוגיות) והון חברתי הם דבר חיוני לשם תפקוד ורווחה - מדידה של הגדלת הצריכה בלי להתייחס לכמויות אלה של הון מבלבלת בין רווחה לבין הגדלה של ההוצאות על התחזוקה של המערכות האלה.
לפי מחקרים בתחומי מאקרו כלכלה בכלכלת אושר, נראה שמעל הכנסה לאומית מסויימת אין הרבה קשר בין [[צמיחה כלכלית]] או [[תוצר מקומי גולמי| תוצר מקומי גבוה]] לבין רווחה חברתית סובייקטיבית. בעוד שיש קשר בין עושר לאומי לבין רווחה במדינות העניות, קשר כזה נאבד כאשר עוברים למדינות עשירות יותר. במאמר [[חמש דרכים לרווחה]] מצביעים המחברים על כך שיש תמיכה מצד מחקרים של [[פסיכולוגיה חיובית]] לצעדים אחרים לגמרי מהגדלת הצריכה הפרטית כדי להגדיל את הרווחה - בנייה של קשרים חברתיים עם השפחה והחברים, פעילות גופנית, התבוננות וסקרנות, לימודים של דברים חדשים, והענקה לחברים ולאנשים זרים. דברים אלה אינם קשורים להכנסה של האדם ועלולים אפילו להתנגש עם שעות עבודה ארוכות מידי.
==רווחה חברתית בכלכלה אקולוגית==
==רווחה חברתית בכלכלה אקולוגית==