שינויים

מתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 הופיעו תאוריות שונות העוסקות ב[[גלובליזציה]], יחד עם  ספרות ביקורתית ענפה המצביעה על הסכנות הטמונות בה. הטיעונים מתחלקים לטיעונים נגד הגלובליזציה כתופעה בפני עצמה - כלומר בעד חיזוק זרמים מקומיים, וכן טיעונים בזכות גלובליזציה טובה יותר - כלומר דמוקרטית, שוויונית, או מקיימת יותר.  

מתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 הופיעו תאוריות שונות העוסקות ב[[גלובליזציה]], יחד עם  ספרות ביקורתית ענפה המצביעה על הסכנות הטמונות בה. הטיעונים מתחלקים לטיעונים נגד הגלובליזציה כתופעה בפני עצמה - כלומר בעד חיזוק זרמים מקומיים, וכן טיעונים בזכות גלובליזציה טובה יותר - כלומר דמוקרטית, שוויונית, או מקיימת יותר.  

התאוריות האנטי-גלובליסטיות המרכזיות מצביעות על הסכנות לדמוקרטיה, לשווין ל[[קיימות]] בגלל התחזקות כוחם של [[תאגיד|תאגידים]] ובמיוחד של [[תאגידים רב לאומיים]] ביחס לאינטרסים אחרים של אזרחים וצרכנים הן במדינות מערביות והן במדינות עניות יותר. התאוריות באות מרקעים אידאולוגיים שונים כמו סוציאליזם, [[אנרכיזם]], סוציאל-דמוקרטיה, סוגים שונים של [[ליברליזם]] (כגון זכויות אדם, זכויות נשים) וכן [[סביבתנות]] ו[[קיימות]].  

התאוריות האנטי-גלובליסטיות המרכזיות מצביעות על הסכנות לדמוקרטיה, לשוויון ול[[קיימות]] בגלל התחזקות כוחם של [[תאגיד|תאגידים]] ובמיוחד של [[תאגידים רב לאומיים]] ביחס לאינטרסים אחרים של אזרחים וצרכנים הן במדינות מערביות והן במדינות עניות יותר. התאוריות באות מרקעים אידאולוגיים שונים כמו סוציאליזם, [[אנרכיזם]], סוציאל-דמוקרטיה, סוגים שונים של [[ליברליזם]] (כגון זכויות אדם, זכויות נשים) וכן [[סביבתנות]] ו[[קיימות]].  

טענה אחת היא נגד הנזקים עקב התחזקות [[תרבות צריכה|תרבות הצריכה]] ה"מערבית" במדינות בעולם כולו - חיזוק של תרבות זו במדינות מערביות וכן חדירה שלה למדינות ולקהילות במדינות אחרות שהיו בעלות תרבות משלהן. חדירה זו נתפשת לפעמים כ"כקולוניאליזם תרבותי". החדירה של ערכים ותפיסות המובלות על ידי תאגידים אל שאר העולם, המיוצגת ומובלת על ידי חברות רב-לאומיות בולטות כמו [[קוקה קולה]], [[מקדונלד'ס]] ואחרות, פוגעת בערכים התרבותיים הייחודיים לכל מדינה או לקהילות בתוכה (כמו החרדים בישראל), ומרדדת את התרבות המקומית לצריכת [[מותגים]] בולטים, המייצגים בעיני אזרחים רבים [[חופש]], [[קדמה]] ומערביות, אך בפועל הם תוצר של שימוש מתוחכם ב[[פרסום]] וב[[שיווק]] מצד [[החברות הרב-לאומיות]]. חדירה של תרבות הצריכה מתרחשת לא רק במדינות עניות אלא גם במדינות עשירות - על ידי כניסה שלה לתחומי חיים שבהם נעדרה מהם בעבר ועל ידי הגברת החשיפה לפרסום ושיווק בכל שעות היממה - לדוגמה על ידי פרסום בטלפונים חכמים.  

טענה אחת היא נגד הנזקים עקב התחזקות [[תרבות צריכה|תרבות הצריכה]] ה"מערבית" במדינות בעולם כולו - חיזוק של תרבות זו במדינות מערביות וכן חדירה שלה למדינות ולקהילות במדינות אחרות שהיו בעלות תרבות משלהן. חדירה זו נתפשת לפעמים כ"כקולוניאליזם תרבותי". החדירה של ערכים ותפיסות המובלות על ידי תאגידים אל שאר העולם, המיוצגת ומובלת על ידי חברות רב-לאומיות בולטות כמו [[קוקה קולה]], [[מקדונלד'ס]] ואחרות, פוגעת בערכים התרבותיים הייחודיים לכל מדינה או לקהילות בתוכה (כמו החרדים בישראל), ומרדדת את התרבות המקומית לצריכת [[מותגים]] בולטים, המייצגים בעיני אזרחים רבים [[חופש]], [[קדמה]] ומערביות, אך בפועל הם תוצר של שימוש מתוחכם ב[[פרסום]] וב[[שיווק]] מצד [[החברות הרב-לאומיות]]. חדירה של תרבות הצריכה מתרחשת לא רק במדינות עניות אלא גם במדינות עשירות - על ידי כניסה שלה לתחומי חיים שבהם נעדרה מהם בעבר ועל ידי הגברת החשיפה לפרסום ושיווק בכל שעות היממה - לדוגמה על ידי פרסום בטלפונים חכמים.