שינויים

החומר הוגבל לשימוש על ידי האיחוד האירופי, ונכלל בדיווחי החומרים המסוכנים של [[המשרד להגנת הסביבה]].

החומר הוגבל לשימוש על ידי האיחוד האירופי, ונכלל בדיווחי החומרים המסוכנים של [[המשרד להגנת הסביבה]].

==זיהום קרקע בכרום==

==זיהום קרקע ומים בכרום==

===זיהום קרקע באיזור הצפון===

===זיהום קרקע באיזור הצפון===

[[קובץ:זיהום קרקע כרום- גליל מערבי ישראל.PNG|400px|ממוזער|ריכוזים חריגים של [[זיהום קרקע בישראל|כרום בקרקע]] באיזור חיפה והגליל, 2009. הנקודות האדומות מצביעות על ריכוזים גבוהים שהגיעו ממקור אנושי]]

[[קובץ:זיהום קרקע כרום- גליל מערבי ישראל.PNG|400px|ממוזער|ריכוזים חריגים של [[זיהום קרקע בישראל|כרום בקרקע]] באיזור חיפה והגליל, 2009. הנקודות האדומות מצביעות על ריכוזים גבוהים שהגיעו ממקור אנושי]]

בשנת 2016, בעקבות שערוריה תקשורתית סביב [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה, חשף Ynet  את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן ואשר תעד מקרים רבים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] במתכות כבדות.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref> "סקר גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל", של המכון הגיאולוגי, הוכן בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, ומצא ריכוזים חריגים של מתכות כבדות ומסוכנות כולל [[ארסן]], [[אורניום]], כרום, [[עופרת]], [[קדמיום]], [[ניקל]] ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר באיזור הקריות ובקרבת עכו ונהריה - במקומות קרובים לאיזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1650 קילומטרים רבועים וכלל 1823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. מקורות טבעיים של כרום בקרקע באיזור הגליל המערבי כוללים סלעים וולקנים בכרמל ובעמק יזראל ואת "חבורת הר הצופים" מקורות אנושיים כוללים את אלונים, נחל גדורה, נחל געתון, צומת יבור, אזור דיר אל אסד <ref name="shirav_2009">[http://go.ynet.co.il/pic/news/00267.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref> לא ידוע מתוך זיהומים אלה, מה מתוכם הוא כרום רגיל ומה כרום שש ערכי.  

בשנת 2016, בעקבות שערוריה תקשורתית סביב [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה, חשף Ynet  את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן ואשר תעד מקרים רבים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] במתכות כבדות.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref> "סקר גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל", של המכון הגיאולוגי, הוכן בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, ומצא ריכוזים חריגים של מתכות כבדות ומסוכנות כולל [[ארסן]], [[אורניום]], כרום, [[עופרת]], [[קדמיום]], [[ניקל]] ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר באיזור הקריות ובקרבת עכו ונהריה - במקומות קרובים לאיזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1650 קילומטרים רבועים וכלל 1823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. מקורות טבעיים של כרום בקרקע באיזור הגליל המערבי כוללים סלעים וולקנים בכרמל ובעמק יזראל ואת "חבורת הר הצופים" מקורות אנושיים כוללים את אלונים, נחל גדורה, נחל געתון, צומת יבור, אזור דיר אל אסד <ref name="shirav_2009">[http://go.ynet.co.il/pic/news/00267.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל]  משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref> לא ידוע מתוך זיהומים אלה, מה מתוכם הוא כרום רגיל ומה כרום שש ערכי.

==ראו גם==

==ראו גם==