שינויים

אבי התורה הקלאסית הוא כלכלן הסקוטי [[אדם סמית]] שב-1776 הוציא את ספרו המפורסם [[עושר העמים]]. סמית התווה מודל שבו הממשלה לא אמורה להתערב ([[עקרון אי ההתערבות]]) והוא התכוון בעיקר למדיניות ה[[מרקנטליזם|מרקנטליסטית]] שהיתה בזמנו, שבה הממשלה היתה מעורכת בכל תחומי הכלכלה.  

אבי התורה הקלאסית הוא כלכלן הסקוטי [[אדם סמית]] שב-1776 הוציא את ספרו המפורסם [[עושר העמים]]. סמית התווה מודל שבו הממשלה לא אמורה להתערב ([[עקרון אי ההתערבות]]) והוא התכוון בעיקר למדיניות ה[[מרקנטליזם|מרקנטליסטית]] שהיתה בזמנו, שבה הממשלה היתה מעורכת בכל תחומי הכלכלה.  

[[דיוויד ריקארדו]] פיתח מאוד את התאוריה של ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] על בסיס [[תורת הערך של העבודה]] בתחילת המאה ה-19.. בתורה ז  הבסיס למחירים נבע מכמות העבודה שהושקעה בהם (כאשר הון  - מכונות  נתפס כ"עבודה קפואה"). בגישה זו דגלו כל הכלכלנים הקלאסיים כולל [[תומס מלתוס]], שתמך בבעלי הקרקעות והתפלמס רבות עם ריקארדו. [[קרל מרקס]],שנחשב לכלכלן הקלאסי האחרון (עד להופעתם של הנאו-ריקארדיאנים) פיתח את התורה של ריקארדו בכיוון שלו, בספרו הידוע [[הקפיטל]] (1767, קפיטל- בעברית הון).  

[[דיוויד ריקארדו]] פיתח מאוד את התאוריה של ה[[כלכלה קלאסית|כלכלה הקלאסית]] על בסיס [[תורת הערך של העבודה]] בתחילת המאה ה-19. בתורה זו הבסיס למחירים נבע מכמות העבודה שהושקעה בהם (כאשר הון  - מכונות  נתפס כ"עבודה קפואה"). בגישה זו דגלו כל הכלכלנים הקלאסיים כולל [[תומס מלתוס]], שתמך בבעלי הקרקעות והתפלמס רבות עם ריקארדו. [[קרל מרקס]], שנחשב לכלכלן הקלאסי האחרון (עד להופעתם של הנאו-ריקארדיאנים) פיתח את התורה של ריקארדו בכיוון שלו, בספרו הידוע [[הקפיטל]] (1767, קפיטל- בעברית הון).  

==1867 – 1929 – מאבקים ומהפכות==

==1867 – 1929 – מאבקים ומהפכות==

בין הזרמים הקפיטליסטיים, כלומר הזרמים שלא מערערים על עצם הלגיטימיות והתפקוד של הכלכלה הקפיטליסטית, אפשר להבדיל בין המתערבים לבין השמרנים.  

בין הזרמים הקפיטליסטיים, כלומר הזרמים שלא מערערים על עצם הלגיטימיות והתפקוד של הכלכלה הקפיטליסטית, אפשר להבדיל בין המתערבים לבין השמרנים.  

'''השמרנים''' (כולל סמית וריקרדו), תומכים ב[[מדיניות אי-התערבות]]. כלומר אסור למדינה להתערב בשוק מלבד מינימום הכרחי כמו הספקת שרותי משטרה וצבא. ה[[מוניטריזם|מוניטריסטים]] (ידועים גם כאגף השמרני של הנאו קלאסיים, או [[אסכולת שיקגו]]) טוענים שה[[אינפלציה]] נגרמת רק בגלל כמות עודפת של [[כסף]], התערבות המדינה צריכה להיות מינימלית ולא צריכה להעשות בצורה [[פיסקלאית]] (שינויים בגודל התקציב הממשלתי), אלא רק בצורה [[מוניטרית]] (שינויים בכמות הכסף על ידי קביעת גובה ה[[ריבית]]).  

'''השמרנים''' (כולל סמית וריקרדו), תומכים ב[[מדיניות אי-התערבות]]. כלומר אסור למדינה להתערב בשוק מלבד מינימום הכרחי כמו הספקת שרותי משטרה וצבא. ה[[מוניטריזם|מוניטריסטים]] (ידועים גם כאגף השמרני של הנאו קלאסיים, או [[אסכולת שיקגו]]) טוענים שה[[אינפלציה]] נגרמת רק בגלל כמות עודפת של [[כסף]], התערבות המדינה צריכה להיות מינימלית ולא צריכה להעשות בצורה [[פיסקאלית]] (שינויים בגודל התקציב הממשלתי), אלא רק בצורה [[מוניטרית]] (שינויים בכמות הכסף על ידי קביעת גובה ה[[ריבית]]).  

מול השמרנים עומדים התומכים בהתערבות המדינה בכלכלה ובראשם ה[[קיינסיאניזם|קיינסיאנים]]. לטענתם יש מקום למעורבות גדולה יותר של המדינה – גם בתחומים כמו [[חינוך]] או [[בריאות]] או בניית תשתיות. הקיינסיאנים טענו שבזמן [[שפל כלכלי]] המדינה צריכה להגדיל את [[תקציב ממשלתי|התקציב הממשלתי]]. הכסף שיוזרם למשק מצד הממשלה (על חשבון הצורך בהחזר כספים בעתיד) אמור להגדיל את הביקושים מצד הקונים, ולשמש להזנקה של הייצור על ידי בינוי תשתיות. פעולות אלו נועדו כדי למנוע מהמשק לשקוע במיתון עמוק עוד יותר.

מול השמרנים עומדים התומכים בהתערבות המדינה בכלכלה ובראשם ה[[קיינסיאניזם|קיינסיאנים]]. לטענתם יש מקום למעורבות גדולה יותר של המדינה – גם בתחומים כמו [[חינוך]] או [[בריאות]] או בניית תשתיות. הקיינסיאנים טענו שבזמן [[שפל כלכלי]] המדינה צריכה להגדיל את [[תקציב ממשלתי|התקציב הממשלתי]]. הכסף שיוזרם למשק מצד הממשלה (על חשבון הצורך בהחזר כספים בעתיד) אמור להגדיל את הביקושים מצד הקונים, ולשמש להזנקה של הייצור על ידי בינוי תשתיות. פעולות אלו נועדו כדי למנוע מהמשק לשקוע במיתון עמוק עוד יותר.

* אנרכיסטים (פרודון, באקונין, קרופוטקין, אמה גולדמן) – המתנגדים למוסד המדינה ויוצאים גם נגד הקפיטליזם.  

* אנרכיסטים (פרודון, באקונין, קרופוטקין, אמה גולדמן) – המתנגדים למוסד המדינה ויוצאים גם נגד הקפיטליזם.  

* מרקסיסטיים מודרניים ונאו- מרקסיסטיים (ג'והן רובינסון, פיירו סראפה, פול סווייזי)

* מרקסיסטיים מודרניים ונאו- מרקסיסטיים (ג'והן רובינסון, פיירו סראפה, פול סווייזי)

* מוסדיים - תאור המוסדות המעצבים את "חוקי המשחק" הכלכליים. (טורסטין ובלן, ג'ון קומונס, וווסטלי מיטשל)  

* מוסדיים - תאור המוסדות המעצבים את "חוקי המשחק" הכלכליים. (טורסטין ובלן, ג'ון קומונס, וווסטלי מיטשל)  

* בתי הספר ההיסטוריים: הגרמני, האוסטרי, הצרפתי והאנגלי.

* בתי הספר ההיסטוריים: הגרמני, האוסטרי, הצרפתי והאנגלי.

* כלכלה התפתחותית (ג'וזף שומפטר).

* כלכלה התפתחותית (ג'וזף שומפטר).

==תאור קצר של התאוריה הנאו קלאסית==

==תאור קצר של התאוריה הנאו קלאסית==

אדם סמית טען  ששווקים יכולים לעבוד לבד בלי התערבות ממשלתית והשווקים יתנכו לבד - כלומר שהמחיר והכמות יוסדרו לבד בין מוכרים לקונים. קנת' ארו הציג זאת באופן מתמטי - ווקטור מחירים שמנכה את השווקים (אין עודף היצע או ביקוש). יחידת הניתוח הבסיסית במודל היא המוצר.  

אדם סמית טען  ששווקים יכולים לעבוד לבד בלי התערבות ממשלתית והשווקים יתנקו לבד - כלומר שהמחיר והכמות יוסדרו לבד בין מוכרים לקונים. קנת' ארו הציג זאת באופן מתמטי - ווקטור מחירים שמנכה את השווקים (אין עודף היצע או ביקוש). יחידת הניתוח הבסיסית במודל היא המוצר.  

התאוריה הנאו קלאסית מתייחסת ל:

התאוריה הנאו-קלאסית מתייחסת ל:

# העדפות preferences

# העדפות preferences

# מקורות Endoments

# מקורות Endoments

שלושת הרכיבים שהזכרנו מוגדרות בתאוריה הנאו קלאסית כפונקציה של המוצר ונותנים לנו את  המחירים שיהיו בעת שיווי המשקל. שיווי המשקל נקבע על ידי חיתוך עקומת ההיצע (של היצרנים) עם עקומת הביקוש (של הצרכנים). עקומות היצע וביקוש מתארות כיצד משתנה המחיר המבוקש כפונקציה של המחיר (או להפך). שיווי המשקל נותן  הן ניכוי של השווקים, והן את [[כלכלת רווחה|תאוריית הרווחה]] במובן [[יעילות פארטו]] (בשיווי משקל פארטו, אף אחד אינו יכול לשפר את מצבו ללא פגיעה באחרים).  

שלושת הרכיבים שהזכרנו מוגדרות בתאוריה הנאו קלאסית כפונקציה של המוצר ונותנים לנו את  המחירים שיהיו בעת שיווי המשקל. שיווי המשקל נקבע על ידי חיתוך עקומת ההיצע (של היצרנים) עם עקומת הביקוש (של הצרכנים). עקומות היצע וביקוש מתארות כיצד משתנה המחיר המבוקש כפונקציה של המחיר (או להפך). שיווי המשקל נותן  הן ניכוי של השווקים, והן את [[כלכלת רווחה|תאוריית הרווחה]] במובן [[יעילות פארטו]] (בשיווי משקל פארטו, אף אחד אינו יכול לשפר את מצבו ללא פגיעה באחרים).  

דינמיקה במודל הנאו קלאסי - המודל הבסיסי הוא "[[מודל הצמיחה של סולו]]" (Solow Growth model) של צמיחה כלכלית. מדובר על כך שבהינתן שהטכנולוגיה אינה משתנה, הצמיחה - כמות התוצר לנפש, היא פונקציה של כמות ההון לנפש.

דינמיקה במודל הנאו-קלאסי - המודל הבסיסי הוא "[[מודל הצמיחה של סולו]]" (Solow Growth model) של צמיחה כלכלית. מדובר על כך שבהינתן שהטכנולוגיה אינה משתנה, הצמיחה - כמות התוצר לנפש, היא פונקציה של כמות ההון לנפש.

==מהם המאפיינים הבסיסיים של התאוריה הנאו- קלאסית?==

==מהם המאפיינים הבסיסיים של התאוריה הנאו-קלאסית?==

# תאוריה רדוקטיבית - מהכלל אל הפרט. אפשר ליישם אותה בכל מקום וזמן, כשצריך לדעת רק מהם 3 הפרמטרים (העדפות, מקורות, טכנולוגיית ייצור) וכל השאר נקבע מאליו.  

# תאוריה רדוקטיבית - מהכלל אל הפרט. אפשר ליישם אותה בכל מקום וזמן, כשצריך לדעת רק מהם 3 הפרמטרים (העדפות, מקורות, טכנולוגיית ייצור) וכל השאר נקבע מאליו.  

# התאוריה היא שולית (בניגוד לדיסקרטית). הכל נמדד ע"פ שינויים קטנים ונגזרות ולא על פי שינויים חדים וברורים.  

# התאוריה היא שולית (בניגוד לדיסקרטית). הכל נמדד ע"פ שינויים קטנים ונגזרות ולא על פי שינויים חדים וברורים.  

# תאוריה סטטית - תאוריה של שיווי משקל (ש"מ), לא שואלים איך מגיעים לשיווי המשקל אלא מה קורה בש"מ עצמו. התאוריה הקיינסיאנית לעומת זאת, היא תאוריה של אי שיווי משקל.

# תאוריה סטטית - תאוריה של שיווי משקל (ש"מ), לא שואלים איך מגיעים לשיווי המשקל אלא מה קורה בש"מ עצמו. התאוריה הקיינסיאנית לעומת זאת, היא תאוריה של אי שיווי משקל.

# תאוריה א- היסטורית. כלומר הש"מ הצפוי בכל נקודת זמן אינו פונקציה של העבר אלא של המשתנים שהוזכרו.  

# תאוריה א-היסטורית. כלומר הש"מ הצפוי בכל נקודת זמן אינו פונקציה של העבר אלא של המשתנים שהוזכרו.  

# תאוריה אגרגטיבית (אגרגציה - צבירה) – מתארים התנהגות פרט אחד ואז סוכמים לקבלת את התנהגות כלל הפרטים  

# תאוריה אגרגטיבית (אגרגציה - צבירה) – מתארים התנהגות פרט אחד ואז סוכמים לקבלת את התנהגות כלל הפרטים  

# אין מוסדות. המוסדות החברתיים (בנקים, ממשלה, משטרה, בתי ספר, תרבות וכו')  אינם משחקים תפקיד בתאוריה. זאת, למרות שקיימות הנחות מוסוות חזקות על קיום המוסדות בתאוריה - יש מסחר חופשי, אין עלויות עסקה (אין גנבים) אין עלויות למידע. צריך להניח שיש זכויות קניין מוגדרות. יש הנחה שכל עסקה בשוק היא רצונית, אין עבדות.

# אין מוסדות. המוסדות החברתיים (בנקים, ממשלה, משטרה, בתי ספר, תרבות וכו')  אינם משחקים תפקיד בתאוריה. זאת, למרות שקיימות הנחות מוסוות חזקות על קיום המוסדות בתאוריה - יש מסחר חופשי, אין עלויות עסקה (אין גנבים) אין עלויות למידע. צריך להניח שיש זכויות קניין מוגדרות. יש הנחה שכל עסקה בשוק היא רצונית, אין עבדות.