שינויים

'''שוק''' (market) הוא [[מוסד חברתי]] שבאמצעותו יכולים צדדים שונים לעסוק ב[[מסחר]]. המסחר, יכול להתבצע באמצעות [[סחר חליפין]] אך לעיתים קרובות יש מוכרים המציעים סחורות או שירותים (כולל [[עבודה]]) בתמורה ל[[כסף]] מהקונים. ניתן להגיד גם כי על ידי מוסד השוק נוצר [[תהליך]] שבו נקבע [[מחיר השוק]] של שירותים ומוצרים.  

'''שוק''' (Market) הוא [[מוסד חברתי]] שבאמצעותו יכולים צדדים שונים לעסוק ב[[מסחר]]. המסחר, יכול להתבצע באמצעות [[סחר חליפין]] אך לעיתים קרובות יש מוכרים המציעים סחורות או שירותים (כולל [[עבודה]]) בתמורה ל[[כסף]] מהקונים. ניתן להגיד גם כי על ידי מוסד השוק נוצר [[תהליך]] שבו נקבע [[מחיר השוק]] של שירותים ומוצרים.  

[[קובץ:Mahane_Yehuda_Market_P1020256.JPG|ממוזער|350px|שוק מחנה יהודה, [[ישראל]]. עד התפתחות המסחר האלקטרוני

[[קובץ:Mahane_Yehuda_Market_P1020256.JPG|ממוזער|350px|שוק מחנה יהודה, [[ישראל]]. עד התפתחות המסחר האלקטרוני

רוב השווקים ריכזו מספר גדול של קונים, מוכרים וסחורות באותו מקום פיזי. עבור הסוחרים השוק מרכז [[זרם]] של קונים דבר שמוריד את המשאבים הכרוכים במכירה, עבור הקונים השוק מאפשר לרכז קניות למספר מוצרים, ו/או לאפשר השוואה קלה בין המוכרים והמוצרים בהקשר של מחיר, איכות המוצרים ואיכות השירות.]]

רוב השווקים ריכזו מספר גדול של קונים, מוכרים וסחורות באותו מקום פיזי. עבור הסוחרים השוק מרכז [[זרם]] של קונים דבר שמוריד את המשאבים הכרוכים במכירה, עבור הקונים השוק מאפשר לרכז קניות למספר מוצרים, ו/או לאפשר השוואה קלה בין המוכרים והמוצרים בהקשר של מחיר, איכות המוצרים ואיכות השירות.]]

==היסטוריה==

==היסטוריה==

===שוק בסחר חליפין===

===שוק בסחר חליפין===

שוק הוא אחד [[מוסד חברתי|המוסדות החברתיים]] העתיקים ביותר, במיוחד בהקשר של סחר חליפין, בסחורות ובשירותי מין (זנות). ידוע שהיה קיים מסחר בין חברות [[ציידים לקטים]]. המסחר היה מוגבל מאד, בעיקר בגלל שרוב הצידיים לקטים היו נוודים ולא יכלו לאגור רכוש בכמויות גדולות, או לאגור עודפים.<ref name="harary2011">פרופ' [[יובל נח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]], הוצאת דביר, 2011. </ref>   

שוק הוא אחד [[מוסד חברתי|המוסדות החברתיים]] העתיקים ביותר, במיוחד בהקשר של סחר חליפין, בסחורות ובשירותי מין (זנות). ידוע שהיה קיים מסחר בין חברות [[ציידים לקטים]]. המסחר היה מוגבל מאד, בעיקר בגלל שרוב הציידים לקטים היו נוודים ולא יכלו לאגור רכוש בכמויות גדולות, או לאגור עודפים.<ref name="harary2011">פרופ' [[יובל נח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]], הוצאת דביר, 2011. </ref>   

לאחר [[המהפכה החקלאית]] והתיישבות ב[[כפר|כפרים]] החלו להיווצר עודפי מזון ובמוצרים אחרים, וכן נוצרה [[התמחות כלכלית]] שיצרה תמריץ חזק יותר למסחר. עם זאת במשך אלפי שנים, רוב המסחר היה בצורה של [[סחר חליפין]] ומצומצם ומקומי בהיקפו.  

לאחר [[המהפכה החקלאית]] והתיישבות ב[[כפר|כפרים]] החלו להיווצר עודפי מזון ובמוצרים אחרים, וכן נוצרה [[התמחות כלכלית]] שיצרה תמריץ חזק יותר למסחר. עם זאת במשך אלפי שנים, רוב המסחר היה בצורה של [[סחר חליפין]] ומצומצם ומקומי בהיקפו.  

גם שווקים אחרים היו בלתי קיימים או קטנים מאד. במיוחד הדבר נוגע ליכולת לסחור בשטחי קרקע, בעובדים בהון פיננסי וכן ב[[ידע]] ו[[מידע]]. שטחי קרקע היו נחלת אבות, עברו כתוצאה מכיבוש או כוח פוליטי, והיו חוקים רבים שהגבילו את היכולת לקנות ולמכור אותם. רוב האנשים עבדו בחקלאות ושמרו על אדמותיהם.  

גם שווקים אחרים היו בלתי קיימים או קטנים מאד. במיוחד הדבר נוגע ליכולת לסחור בשטחי קרקע, בעובדים בהון פיננסי וכן ב[[ידע]] ו[[מידע]]. שטחי קרקע היו נחלת אבות, עברו כתוצאה מכיבוש או כוח פוליטי, והיו חוקים רבים שהגבילו את היכולת לקנות ולמכור אותם. רוב האנשים עבדו בחקלאות ושמרו על אדמותיהם.  

שוק העבודה התפתח בעיקר במאה ה-18 וה-19. לפני כן, רוב האנשים עבדו ב[[חקלאות]] כעובדים עצמאיים, [[עבדות|עבדים]] או [[וואלסים]].רוב האוכלוסייה לא ידעה לקרוא, הכשרה של עובדים בוצעה במסגרת העבודה בחיקוי אחרים. רוב האומנים היו מאוגדים בגילדות שהבטיחו פרנסה לבני משפחה ולמוכשרים מועטים ומנעו העברת הידע והגדלת מספר האומנים כדי לשמור על שכר גבוה. היה קשה לחפש ולהשיג עובדים מיומנים. גם [[הון פיננסי|ההון הפיננסי]] היה מוגבל ויקר יותר ורתימה שלו לצרכים עסקיים התבססה בעיקר על יכולת הלוואה על בסיס הכרות אישית. זרימת ה[[מידע]] היתה איטית וקשה יותר לפני עידן הטלגרף, העיתונות, הרדיו, הטלפון, והאינטרנט. גם הידע היה מצומצם יותר ולא עבר על בסיס מסחר אלה בעיקר בהכשרה אישית, בקשרי משפחה, [[גילדה|גילדות]], ומסדרים דתיים, כמות הספרים היתה מצומצמת יותר והגישה אליהם היתה קטנה יותר.

שוק העבודה התפתח בעיקר במאה ה-18 וה-19. לפני כן, רוב האנשים עבדו ב[[חקלאות]] כעובדים עצמאיים, [[עבדות|עבדים]] או [[ואסלים]]. רוב האוכלוסייה לא ידעה לקרוא, הכשרה של עובדים בוצעה במסגרת העבודה בחיקוי אחרים. רוב האומנים היו מאוגדים בגילדות שהבטיחו פרנסה לבני משפחה ולמוכשרים מועטים ומנעו העברת הידע והגדלת מספר האומנים כדי לשמור על שכר גבוה. היה קשה לחפש ולהשיג עובדים מיומנים. גם [[הון פיננסי|ההון הפיננסי]] היה מוגבל ויקר יותר ורתימה שלו לצרכים עסקיים התבססה בעיקר על יכולת הלוואה על בסיס הכרות אישית. זרימת ה[[מידע]] היתה איטית וקשה יותר לפני עידן הטלגרף, העיתונות, הרדיו, הטלפון, והאינטרנט. גם הידע היה מצומצם יותר ולא עבר על בסיס מסחר אלה בעיקר בהכשרה אישית, בקשרי משפחה, [[גילדה|גילדות]], ומסדרים דתיים, כמות הספרים היתה מצומצמת יותר והגישה אליהם היתה קטנה יותר.

===שוק בתקופה הקפיטליזם===

===שוק בתקופה הקפיטליזם===

עם התפתחות ה[[קפיטליזם]] קמו שווקים חדשים והתרחבו מאד שווקים קיימים - הן שוק הסחורות, אבל גם שוק השירותים, שוק העבודה, שוק הנדל"ן, שוק ההון הפיננסי, המסחר בידע ובמידע ועוד. נוצרו מוצרים ושירותים חדשים תודות לקיום של שווקים אלה כמו מסחר בסחורות עתידיות, מסחר במניות, אגרות חוב או נגזרים פיננסים.  

עם התפתחות ה[[קפיטליזם]] קמו שווקים חדשים והתרחבו מאד שווקים קיימים - הן שוק הסחורות, אבל גם שוק השירותים, שוק העבודה, שוק הנדל"ן, שוק ההון הפיננסי, המסחר בידע ובמידע ועוד. נוצרו מוצרים ושירותים חדשים תודות לקיום של שווקים אלה כמו מסחר בסחורות עתידיות, מסחר במניות, אגרות חוב או נגזרים פיננסים.  

בנוסף להתפשטות והשתכללות השווקים, הם הפכו מעוד מוסד חברתי שמספק מוצרי מותרות, למוסד חברתי מרכזי שחיוני לקיום של רוב אם לא כל האנשים. בחברות מודרניות רק 3% או פחות מכך מכל האנשים הם חקלאים, וגם אלו מגדלים בדרך כלל כמויות גדולות של מזון הומוגני מסוג אחד. כך שכדי לאכול אנשים נאלצים לשלם ב[[כסף]] עבור מזון שנקנה דרך מנגנון השוק. גם היבטים אחרים החיונים להשרדות כמו בתים, ביגוד ורפואה הפכו להיות דבר שמתקבל באמצעות מסחר בשוק (או מוסדות הקשורים לממשלה) ולא דרך משקים אוטרקים, ייצור עצמי או כלכלה קהילתית.  

בנוסף להתפשטות והשתכללות השווקים, הם הפכו מעוד מוסד חברתי שמספק מוצרי מותרות, למוסד חברתי מרכזי שחיוני לקיום של רוב אם לא כל האנשים. בחברות מודרניות רק 3% או פחות מכך מכל האנשים הם חקלאים, וגם אלו מגדלים בדרך כלל כמויות גדולות של מזון הומוגני מסוג אחד. כך שכדי לאכול אנשים נאלצים לשלם ב[[כסף]] עבור מזון שנקנה דרך מנגנון השוק. גם היבטים אחרים החיוניים להשרדות כמו בתים, ביגוד ורפואה הפכו להיות דבר שמתקבל באמצעות מסחר בשוק (או מוסדות הקשורים לממשלה) ולא דרך משקים אוטרקים, ייצור עצמי או כלכלה קהילתית.  

יחד עם [[משפחה]], [[קהילה]], [[ממשלה]], [[כסף]], [[רכוש פרטי]] ו[[תאגיד]] השוק הוא אחד המוסדות החברתיים החשובים ביותר והמשפיעים ביותר על ה[[סדר מדומיין|סדר החברתי]] הקיים היום. תהליך ה[[גלובליזציה]] ממשיך לחזק את חשיבותו של מוסד השוק, כאשר חלק מהשווקים, הפכו להיות שווקים כלל עולמיים, לדוגמה שווקי מניות גדולים, שוק הסחורות הבינלאומי ועוד. המוסדות של השוק והמדינה ממשיכים להתחזק יחד עם התחזקות חשיבותו של הכסף והתאגיד ונחלשים המוסדות של המשפחה והקהילה.

יחד עם [[משפחה]], [[קהילה]], [[ממשלה]], [[כסף]], [[רכוש פרטי]] ו[[תאגיד]] השוק הוא אחד המוסדות החברתיים החשובים ביותר והמשפיעים ביותר על ה[[סדר מדומיין|סדר החברתי]] הקיים היום. תהליך ה[[גלובליזציה]] ממשיך לחזק את חשיבותו של מוסד השוק, כאשר חלק מהשווקים, הפכו להיות שווקים כלל עולמיים, לדוגמה שווקי מניות גדולים, שוק הסחורות הבינלאומי ועוד. המוסדות של השוק והמדינה ממשיכים להתחזק יחד עם התחזקות חשיבותו של הכסף והתאגיד ונחלשים המוסדות של המשפחה והקהילה.

בתאוריה של [[כלכלה מוסדית]] קיימת טענה כי חלק מעלויות אלה הן [[עלויות עסקה]] שקובעות בין היתר את גודלן של פירמות. הקטנת עלויות העסקה מאפשרות לחברות להפוך לגדולות יותר וכן להרחיב את המסחר ממסחר לאומי ומקומי למסחר בינלאומי ו[[גלובליזציה|כלל עולמי]].  

בתאוריה של [[כלכלה מוסדית]] קיימת טענה כי חלק מעלויות אלה הן [[עלויות עסקה]] שקובעות בין היתר את גודלן של פירמות. הקטנת עלויות העסקה מאפשרות לחברות להפוך לגדולות יותר וכן להרחיב את המסחר ממסחר לאומי ומקומי למסחר בינלאומי ו[[גלובליזציה|כלל עולמי]].  

==ראו גם==

==ראו גם==