שינויים

התאוריה מיוחסת לרוב לכלכלן מאוניברסיטת שיקגו [[רונלד קואס]], עם זאת קואס עצמו הצהיר שהתיאוריה מבוססת אולי על 4 עמודים מתוך מאמר שלו בשנות ה-60, "The Problem of Social Cost" וכי היא לא פרי עבודתו בכלל. מאמר זה, וכן מאמר של קואס משנת 1937 "on the nature of the firm" (שגם בו יש תפקיד נכבד לעלויות עסקה), זיכו את קואס ב[[פרס נובל בכלכלה]] לשנת 1991. במאמר משנת 1960 טען קואס כי בדרך כלל עלויות העסקה בעולם האמיתי הן גבוהות מכדי לאפשר התמקחות יעילה ולכן התיאורמה היא לרוב לא ישימה במציאות הכלכלית. מאז הדגימו אחרים את החשיבות של הנחות אחרות לקיום של [[יעילות פארטו]] בהקשר זה, כמו [[מידע מושלם]] תוך שימוש ב[[תורת המשחקים]].  

התאוריה מיוחסת לרוב לכלכלן מאוניברסיטת שיקגו [[רונלד קואס]], עם זאת קואס עצמו הצהיר שהתיאוריה מבוססת אולי על 4 עמודים מתוך מאמר שלו בשנות ה-60, "The Problem of Social Cost" וכי היא לא פרי עבודתו בכלל. מאמר זה, וכן מאמר של קואס משנת 1937 "on the nature of the firm" (שגם בו יש תפקיד נכבד לעלויות עסקה), זיכו את קואס ב[[פרס נובל בכלכלה]] לשנת 1991. במאמר משנת 1960 טען קואס כי בדרך כלל עלויות העסקה בעולם האמיתי הן גבוהות מכדי לאפשר התמקחות יעילה ולכן התיאורמה היא לרוב לא ישימה במציאות הכלכלית. מאז הדגימו אחרים את החשיבות של הנחות אחרות לקיום של [[יעילות פארטו]] בהקשר זה, כמו [[מידע מושלם]] תוך שימוש ב[[תורת המשחקים]].  

עם זאת, חוק קואס נחשב כבסיס חשוב עבור רוב הניתוח הכלכלי המודרני של [[רגולציה|רגולציה ממשלתית]], במיוחד בהקשר של [[עלויות חיצוניות]]. נעשה בו שימוש על ידי משפטנים ומלומדים משפטיים לנתח מחלוקות משפטיות. George Stigler סיכם את המסקנות של תאורית ההשפעות החיצוניות בהעדר עלויות עסקה בספר ללימוד כלכלה משנת 1966 במונחים של עלויות פרטיות וחברתיות, ובפעם הראשונה התייחס קרה לזה "תיאורמה". מאז שנות ה-60 נכתבה ספרות ענפה על התיאורמה של קואז והפרשניות, הוכחות אליה וביקורת עליה המשיכו להתפתח.  

עם זאת, חוק קואס נחשב כבסיס חשוב עבור רוב הניתוח הכלכלי המודרני של [[רגולציה|רגולציה ממשלתית]], במיוחד בהקשר של [[עלויות חיצוניות]]. נעשה בו שימוש על ידי משפטנים ומלומדים משפטיים לנתח מחלוקות משפטיות. George Stigler סיכם את המסקנות של תאוריית ההשפעות החיצוניות בהעדר עלויות עסקה בספר ללימוד כלכלה משנת 1966 במונחים של עלויות פרטיות וחברתיות, ובפעם הראשונה התייחס קרה לזה "תיאורמה". מאז שנות ה-60 נכתבה ספרות ענפה על התיאורמה של קואז והפרשניות, הוכחות אליה וביקורת עליה המשיכו להתפתח.  

==הדגמת התיאורמה של קוז==

==הדגמת התיאורמה של קוז==

אם מתקיימים כל התנאים ההכרחיים של משפט קואס, אזי לכאורה, מנקודת מבט של הבטחת [[יעילות פארטו]], אין הבדל בשאלה מי משלם למי בגלל ההשפעות החיצוניות. המזהם עשוי לשלם למי שסובל מהזיהום, או מי שניזוק מהזיהום צריך לשלם למזהמים כדי שיזהמו פחות, אבל בשני המקרים מגיעים להקצאה יעילה פארטו.  

אם מתקיימים כל התנאים ההכרחיים של משפט קואס, אזי לכאורה, מנקודת מבט של הבטחת [[יעילות פארטו]], אין הבדל בשאלה מי משלם למי בגלל ההשפעות החיצוניות. המזהם עשוי לשלם למי שסובל מהזיהום, או מי שניזוק מהזיהום צריך לשלם למזהמים כדי שיזהמו פחות, אבל בשני המקרים מגיעים להקצאה יעילה פארטו.  

על סמך המסקנות של משפט קואס, טוענים [[כלכלה נאו-קלאסית]] ובמיוחד מ[[אסכולת שיקגו]] כמו [[מילטון פרידמן]], כי תפקיד הממשלה בהקשר של השפעות חיצוניות ו[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבה]] אינו לבצע חקיקה נגד השפעות אלה, וגם לא להטיל מיסים שונים כנגד מזהמים כמו [[מס פיגובינאי]] אלא רק לקבוע את זכויות הקניין ולדאוג לאכיפת החוזים שאמורים להתקיים בין הנפגעים מהשפעה חיצונית לבין מי שגורם לה.  

על סמך המסקנות של משפט קואס, טוענים [[כלכלה נאו-קלאסית]] ובמיוחד מ[[אסכולת שיקגו]] כמו [[מילטון פרידמן]], כי תפקיד הממשלה בהקשר של השפעות חיצוניות ו[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבה]] אינו לבצע חקיקה נגד השפעות אלה, וגם לא להטיל מיסים שונים כנגד מזהמים כמו [[מס פיגוביאני]] אלא רק לקבוע את זכויות הקניין ולדאוג לאכיפת החוזים שאמורים להתקיים בין הנפגעים מהשפעה חיצונית לבין מי שגורם לה.  

טענה זו אינה מקובלת בקרב כלכלנים רבים בגלל שהתנאים לקיום המשפט הם נדירים וקיומם המשותף הוא דבר נדיר עוד יותר.

טענה זו אינה מקובלת בקרב כלכלנים רבים בגלל שהתנאים לקיום המשפט הם נדירים וקיומם המשותף הוא דבר נדיר עוד יותר.