שורה 13: |
שורה 13: |
| | | |
| אנקדוטה | | אנקדוטה |
− |
| |
| | | |
| ===מדע הכלכלה=== | | ===מדע הכלכלה=== |
שורה 54: |
שורה 53: |
| :החשיבה הכלכלית שרוב תלמידי הכלכלה נחשפים אליה, ורוב המורים מלמדים באדיקות (גם אם כבר פורסמו מאמרים סותרים לחומר הנלמד) הינה כיוון צר בעל גוון פוליטי אחיד (שמתחזה לא- פוליטי), של התאוריה הנאו-קלאסית. תאוריה שיסודותיה נבנו בשנות השבעים של המאה ה-19, ושמה אינו ידוע בציבור או בקרב רוב בוגריה. | | :החשיבה הכלכלית שרוב תלמידי הכלכלה נחשפים אליה, ורוב המורים מלמדים באדיקות (גם אם כבר פורסמו מאמרים סותרים לחומר הנלמד) הינה כיוון צר בעל גוון פוליטי אחיד (שמתחזה לא- פוליטי), של התאוריה הנאו-קלאסית. תאוריה שיסודותיה נבנו בשנות השבעים של המאה ה-19, ושמה אינו ידוע בציבור או בקרב רוב בוגריה. |
| | | |
− | :כדאי להזכיר זרמי ניתוח-כלכלי אחרים: נאו- קיינסיאניים, מרקסיסטים, בית הספר האוסטרי, מוסדיים, כלכלנה-היסטורית, וכלכלה-אקולוגית: ויש עוד כמה. אפשר לראות העדר חשיבה ביקורתית, העדר היכרות עם ההיסטוריה של החשיבה הכלכלית, ועם ההיסטוריה של הכלכלה עצמה - שוב בהתאמה לדת (חשוכה) ולא לגוף שמנסה לקדם דיון על ידע. ואם מדברים על ידע, גם היכרות עם עובדות כלכליות עולמיות ומקומיות אינה שכיחה בלימודי הכלכלה: | + | :כדאי להזכיר זרמי ניתוח-כלכלי אחרים: נאו- קיינסיאניים, מרקסיסטים, בית הספר האוסטרי, מוסדיים, כלכלה-היסטורית, וכלכלה-אקולוגית: ויש עוד כמה. אפשר לראות העדר חשיבה ביקורתית, העדר היכרות עם ההיסטוריה של החשיבה הכלכלית, ועם ההיסטוריה של הכלכלה עצמה - שוב בהתאמה לדת (חשוכה) ולא לגוף שמנסה לקדם דיון על ידע. ואם מדברים על ידע, גם היכרות עם עובדות כלכליות עולמיות ומקומיות אינה שכיחה בלימודי הכלכלה: |
| | | |
| "בתי- הספר לכלכלה מעניקים תארים לדור של אידיוטים משכילים, | | "בתי- הספר לכלכלה מעניקים תארים לדור של אידיוטים משכילים, |
שורה 60: |
שורה 59: |
| ואסילי ליאוניטייב, זוכה פרס נובל בכלכלה. | | ואסילי ליאוניטייב, זוכה פרס נובל בכלכלה. |
| | | |
− | :יש רשימה ארוכה של כלכלנים חשובים ששמותיהם "נשכחו" או שרעיונות חשובים שלהם "נעלמו" או עוותו: אדם סמית - חשיבות של בעלות מקומית, ואי-הפרדה בין בעלות וניהול לעקרון היד הנעלמה (בניגוד לתאגיד רב-לאומי) ; דיויד ריקרדו- תורת הערך של העבודה, יתרון יחסי במסחר קיים כל עוד אי אפשר לנייד הון; תורסטין ויבלן – צריכה כסיגנל חברתי (התעלמות במשך 100 שנה, "סוציולוג" שהוצע לו נשיאות ה-AEA) ; פיירו סרפאה - תשואה להון אינה קשורה לריבית, ניגוח של תפוקה שולית פוחתת. ג'וזף שטיגליץ – ביקורת על מדיניות הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית. קנת גלבריית – כלכלת כדור הארץ בספינת חלל. ג'יימס טובין – מס טובין. וזו רשימה חלקית מאוד. | + | :יש רשימה ארוכה של כלכלנים חשובים ששמותיהם "נשכחו" או שרעיונות חשובים שלהם "נעלמו" או עוותו: אדם סמית - חשיבות של בעלות מקומית, ואי-הפרדה בין בעלות וניהול לעקרון היד הנעלמה (בניגוד לתאגיד רב-לאומי); דיויד ריקרדו- תורת הערך של העבודה, יתרון יחסי במסחר קיים כל עוד אי אפשר לנייד הון; תורסטין ויבלן – צריכה כסיגנל חברתי (התעלמות במשך 100 שנה, "סוציולוג" שהוצע לו נשיאות ה-AEA) ; פיירו סרפאה - תשואה להון אינה קשורה לריבית, ניגוח של תפוקה שולית פוחתת. ג'וזף שטיגליץ – ביקורת על מדיניות הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית. קנת גלבריית – כלכלת כדור הארץ בספינת חלל. ג'יימס טובין – מס טובין. וזו רשימה חלקית מאוד. |
| | | |
| "צעד אחד מאחורי הזרם הכלכלי המרכזי, שוכן משלוש ברמודה אינטלקטואלי שבו נעלמים ללא זכר נוסעי מחשבה שונים." [[פרנק אקרמן]], כלכלן אקולוגי. | | "צעד אחד מאחורי הזרם הכלכלי המרכזי, שוכן משלוש ברמודה אינטלקטואלי שבו נעלמים ללא זכר נוסעי מחשבה שונים." [[פרנק אקרמן]], כלכלן אקולוגי. |
שורה 71: |
שורה 70: |
| "הכלכלה, כמו אנשים הסובלים מאוטיזם, היא אינטליגנטית אבל בעלת מיקוד צר ואובססיבי ומנותקת מהמציאות." - 'התנועה לכלכלה פוסט- אוטיסטית' 2004 | | "הכלכלה, כמו אנשים הסובלים מאוטיזם, היא אינטליגנטית אבל בעלת מיקוד צר ואובססיבי ומנותקת מהמציאות." - 'התנועה לכלכלה פוסט- אוטיסטית' 2004 |
| | | |
− | :מי טוען שהכלכלה התנתקה מהמציאות? – הכלכלנים עצמם. בסקר שערך שלמה מיטל בשנת 1982, בין פרופסורים לכלכלה ב-50 האוניברסיטאות המובילות בארצות הברית, נשאלו המרצים "האם קיימת תחושה שהכלכלה מנותקת מהמציאות?" שני שלישים ענו בחיוב. מיטל:" ראיות העומדות בסתירה לחשיבה הכלכלית הקונבנציונאלית ממשיכות להצטבר". | + | :מי טוען שהכלכלה התנתקה מהמציאות? – הכלכלנים עצמם. בסקר שערך שלמה מיטל בשנת 1982, בין פרופסורים לכלכלה ב-50 האוניברסיטאות המובילות בארצות הברית, נשאלו המרצים "האם קיימת תחושה שהכלכלה מנותקת מהמציאות?" שני שלישים ענו בחיוב. מיטל:" ראיות העומדות בסתירה לחשיבה הכלכלית הקונבנציונלית ממשיכות להצטבר". |
| | | |
| :כלכלנים נוקטים ב'''גישה דואלית''' כאשר הם נדרשים לסוגיה עד כמה הכלכלה (או התאוריה הנאו קלאסית) היא מדע ומה הקשר שלה למציאות. כאשר הם נמצאים במתקפה, כמו קידום מדיניות כלכלית מסויימת, נוח להציג את הכלכלה כמדע מדוייק, כאין הפיזיקה של המחקר החברתי. כאשר התאוריה הנאו- קלאסית נמצאת תחת מתקפה, הכלכלנים מודיעים שבסך הכל מדובר באוסף של מודלים "מנותקים מהמציאות". | | :כלכלנים נוקטים ב'''גישה דואלית''' כאשר הם נדרשים לסוגיה עד כמה הכלכלה (או התאוריה הנאו קלאסית) היא מדע ומה הקשר שלה למציאות. כאשר הם נמצאים במתקפה, כמו קידום מדיניות כלכלית מסויימת, נוח להציג את הכלכלה כמדע מדוייק, כאין הפיזיקה של המחקר החברתי. כאשר התאוריה הנאו- קלאסית נמצאת תחת מתקפה, הכלכלנים מודיעים שבסך הכל מדובר באוסף של מודלים "מנותקים מהמציאות". |
שורה 88: |
שורה 87: |
| :וכך, למרות שהכלכלנים מצהירים שהם בעד פוזיטיביות (לחקור מה שיש), יש להם נטיה נורמטיבית (מה צריך להיות) בולטת – להעדיף עולם ש"צריך להתנהג" בצורה נוחה לניתוח דיפרנציאלי. הדבר הפך מזמן למטרה מקודשת, בלי שיש דין וחשבון בכלל אם הדבר מסייע או מקשה על הבנת העולם הכלכלי. | | :וכך, למרות שהכלכלנים מצהירים שהם בעד פוזיטיביות (לחקור מה שיש), יש להם נטיה נורמטיבית (מה צריך להיות) בולטת – להעדיף עולם ש"צריך להתנהג" בצורה נוחה לניתוח דיפרנציאלי. הדבר הפך מזמן למטרה מקודשת, בלי שיש דין וחשבון בכלל אם הדבר מסייע או מקשה על הבנת העולם הכלכלי. |
| | | |
− | * נורמטיביות בתחפושת: אספקט נורמטיבי אחר הוא קידום אג'נדה פוליטית על ידי שרשרת של הנחות מסוות. ברור לדוגמא ש"יעילות" היא עליונה (ושאין מדובר בערך חס וחלילה!). "קודם נשיג פתרון יעיל, ואחר כך נתווכח איך לחלק את העוגה". למה לא (לדוגמא), "קודם נשיג פתרון 'הוגן', ואחר כך ננסה להגיע ליעילות מקסימלית?". שימוש בתיבת אדג'וורת''' שבה אין משמעות לפערי הכנסות (מעמד חברתי, כוח פוליטי, פערי מידע) ואין צורך לאכול כדי לשרוד, מעלימה את הנורמטיביות של גישה זו ואת האילוצים הכוחניים הקיימים במערכת השוק. דוגמא נוספת להנחה נורמטיביות היא פונקצית רווחה חברתית בה משקל כל האנשים זהה, ואין משקל לדורות העתיד. נורמות נוספות הן שיש לקדם צמיחה כלכלית, הגדלת הצריכה, סחר חופשי והפרטה. | + | * נורמטיביות בתחפושת: אספקט נורמטיבי אחר הוא קידום אג'נדה פוליטית על ידי שרשרת של הנחות מסוות. ברור לדוגמא ש"יעילות" היא עליונה (ושאין מדובר בערך חס וחלילה!). "קודם נשיג פתרון יעיל, ואחר כך נתווכח איך לחלק את העוגה". למה לא (לדוגמא), "קודם נשיג פתרון 'הוגן', ואחר כך ננסה להגיע ליעילות מקסימלית?". שימוש בתיבת אדג'וורת' שבה אין משמעות לפערי הכנסות (מעמד חברתי, כוח פוליטי, פערי מידע) ואין צורך לאכול כדי לשרוד, מעלימה את הנורמטיביות של גישה זו ואת האילוצים הכוחניים הקיימים במערכת השוק. דוגמא נוספת להנחה נורמטיביות היא פונקצית רווחה חברתית בה משקל כל האנשים זהה, ואין משקל לדורות העתיד. נורמות נוספות הן שיש לקדם צמיחה כלכלית, הגדלת הצריכה, סחר חופשי והפרטה. |
| | | |
| :חוסר הדיון במושגי יסוד, הינו ההבדל המהותי (בעיני) בין דת למדע. ה"אקסיומות" של התאוריה הנאו-קלאסית, אינן אקסיומות במובן הרגיל (דבר שלא ניתן להפריכו או להוכיחו), אלא מעין "טאבו" דתי, שפשוט אסור לדבר עליו. הרבה מה"אקסיומות" אלו, הן פשוט הנחות (שגויות) שבדרך כלל מנותקות מהמחקר המדעי הכללי, ומפריעות למחקר כלכלי רציני. | | :חוסר הדיון במושגי יסוד, הינו ההבדל המהותי (בעיני) בין דת למדע. ה"אקסיומות" של התאוריה הנאו-קלאסית, אינן אקסיומות במובן הרגיל (דבר שלא ניתן להפריכו או להוכיחו), אלא מעין "טאבו" דתי, שפשוט אסור לדבר עליו. הרבה מה"אקסיומות" אלו, הן פשוט הנחות (שגויות) שבדרך כלל מנותקות מהמחקר המדעי הכללי, ומפריעות למחקר כלכלי רציני. |
שורה 138: |
שורה 137: |
| אלו הן כמה דעות אשר נפוצות בתוך הזרם הנאו-ליברלי, בקרב כלכלנים, עיתונאים, פוליטיקאים וכו'. לימוד של ההיסטוריה של הכלכלה יכול לתת פרופורציה על אמירות אלו, וניתן יהיה לבחון עד כמה הן נכונות (זה לא אומר שאין כלכלנים היסטוריים שמאמצים אמירות אלו). | | אלו הן כמה דעות אשר נפוצות בתוך הזרם הנאו-ליברלי, בקרב כלכלנים, עיתונאים, פוליטיקאים וכו'. לימוד של ההיסטוריה של הכלכלה יכול לתת פרופורציה על אמירות אלו, וניתן יהיה לבחון עד כמה הן נכונות (זה לא אומר שאין כלכלנים היסטוריים שמאמצים אמירות אלו). |
| | | |
− | ההיסטוריה של הכלכלה מתארת הן את מה שהתרחש בפועל בחיי היומיום ובמדיניות של ראשי המדינות - בעיקר באירופה ובארצות הברית, והן את ההתפתחות של החשיבה הכלכלית. במובנים רבים, ה"תאוריה" הכלכלית, הינה כלי לתרוץ המציאות הקיימת ולהסבר "מדוע היא טובה". כלומר "מעמדות" או "קבוצות" שונות בתוך האכולסויה קידמו מהלכים שונים, ולאחר מכן (או בד בבד) פיתחו תאוריות מדוע הפעולות שהם מבצעים הינן טובות. | + | ההיסטוריה של הכלכלה מתארת הן את מה שהתרחש בפועל בחיי היומיום ובמדיניות של ראשי המדינות - בעיקר באירופה ובארצות הברית, והן את ההתפתחות של החשיבה הכלכלית. במובנים רבים, ה"תאוריה" הכלכלית, הינה כלי לתירוץ המציאות הקיימת ולהסבר "מדוע היא טובה". כלומר "מעמדות" או "קבוצות" שונות בתוך האוכלוסיה קידמו מהלכים שונים, ולאחר מכן (או בד בבד) פיתחו תאוריות מדוע הפעולות שהם מבצעים הינן טובות. |
| | | |
| בעקרון התאוריה הקפיטליסטית לאו דווקא ניצחה בקרב בין תאוריות (אם כי גם זה אפשרי), אלא יותר על ידי כך שהיא שרתה אינטרסים של קבוצות חזקות יותר, שהיה בכוחן לגרום לסיפור הקנוני "הנכון" להשמע, ולהסתיר ולגרש את הסיפורים האחרים. העובדה היא שבבית הספר לכלכלה לא לומדים תאוריות מתחרות, אפילו לא למטרת פסילה. | | בעקרון התאוריה הקפיטליסטית לאו דווקא ניצחה בקרב בין תאוריות (אם כי גם זה אפשרי), אלא יותר על ידי כך שהיא שרתה אינטרסים של קבוצות חזקות יותר, שהיה בכוחן לגרום לסיפור הקנוני "הנכון" להשמע, ולהסתיר ולגרש את הסיפורים האחרים. העובדה היא שבבית הספר לכלכלה לא לומדים תאוריות מתחרות, אפילו לא למטרת פסילה. |
שורה 157: |
שורה 156: |
| כלכלה פאודלית - אריסים מעבדים אדמות. כוח כלכלי וצבאי רב נתון בידי האצולה המקומית. חוקים עתיקים (של הדת, של המדינה) קובעים מה שייך למי, ואיך מתנהלת הכלכלה. הכלכלה יציבה במובן שאין גלי אבטלה וצמיחה, אבל הכלכלה לא יציבה בגלל מלחמות ופשיטות של כנופיות שונות (לוחמים שלא הצליחו למסד עצמם באצולה, אצילים בודדים, ואצילים מאוגדים). אין לאצולה אינטרס חזק לפתח טכנולוגיה שתקל על חיי הפועלים, או שתגביר את התפוקה הכלכלית, וגם לפועלים אין הרבה אינטרס, או יכולת לבצע דבר כזה. | | כלכלה פאודלית - אריסים מעבדים אדמות. כוח כלכלי וצבאי רב נתון בידי האצולה המקומית. חוקים עתיקים (של הדת, של המדינה) קובעים מה שייך למי, ואיך מתנהלת הכלכלה. הכלכלה יציבה במובן שאין גלי אבטלה וצמיחה, אבל הכלכלה לא יציבה בגלל מלחמות ופשיטות של כנופיות שונות (לוחמים שלא הצליחו למסד עצמם באצולה, אצילים בודדים, ואצילים מאוגדים). אין לאצולה אינטרס חזק לפתח טכנולוגיה שתקל על חיי הפועלים, או שתגביר את התפוקה הכלכלית, וגם לפועלים אין הרבה אינטרס, או יכולת לבצע דבר כזה. |
| | | |
− | כלכלה מרקנטליסטית - ירידת קרנם של האבירים, ועליית חשיבות התותח והרובה, מערערת את הסדר הישן. כדי לנהל מלחמות יש כעת צורך בעשרות אלפי אנשים, בעלי אימון קצר (לעומת אביר שהוא לוחם מקצועי). דבר זה מקטין את חשיבות היחידה הפאודלית, ומגדיל את חשיבות של כנופיית האצילים (מה שהיום נקרא מדינה). יש צורך בהרבה יותר ארגון הן של צבאות, והן של הסדר החברתי שיתמוך בכך. מי שלא עושה כך, נתון בסכנת פלישה מצד שכניו. המרקנטליסטים מנסים להגדיל את העוצמה הצבאית-פוליטית-כלכלית '''של המדינה''', כאשר יש מאבקי כוח בין האצולה לבין המלוכה. המרקנטליזם מאופיין בהתרכזות כוח כלכלי אצל המלך. באנגליה המלך חלש יותר, ובעלי האדמות חזקים יותר יחסית למדינות אחרות. המרקנטליסיטם ניסו לאגור כמה שיותר כסף, או זהב, משום שהאמינו שבו טמון המפתח לעושר כלכלי. | + | כלכלה מרקנטליסטית - ירידת קרנם של האבירים, ועליית חשיבות התותח והרובה, מערערת את הסדר הישן. כדי לנהל מלחמות יש כעת צורך בעשרות אלפי אנשים, בעלי אימון קצר (לעומת אביר שהוא לוחם מקצועי). דבר זה מקטין את חשיבות היחידה הפאודלית, ומגדיל את חשיבות של כנופיית האצילים (מה שהיום נקרא מדינה). יש צורך בהרבה יותר ארגון הן של צבאות, והן של הסדר החברתי שיתמוך בכך. מי שלא עושה כך, נתון בסכנת פלישה מצד שכניו. המרקנטליסטים מנסים להגדיל את העוצמה הצבאית-פוליטית-כלכלית '''של המדינה''', כאשר יש מאבקי כוח בין האצולה לבין המלוכה. המרקנטליזם מאופיין בהתרכזות כוח כלכלי אצל המלך. באנגליה המלך חלש יותר, ובעלי האדמות חזקים יותר יחסית למדינות אחרות. המרקנטליסיטים ניסו לאגור כמה שיותר כסף, או זהב, משום שהאמינו שבו טמון המפתח לעושר כלכלי. |
| | | |
| על רקע זה, בא ספרו של אדם סמית 17776, '''עושר האומות'''. החיבור של סמית מתווה רעיונות רבים שחלקם נישא עד היום: | | על רקע זה, בא ספרו של אדם סמית 17776, '''עושר האומות'''. החיבור של סמית מתווה רעיונות רבים שחלקם נישא עד היום: |
שורה 264: |
שורה 263: |
| ===יעילות=== | | ===יעילות=== |
| יעילות פארטו | | יעילות פארטו |
− | ===תיבת אדג'וורת''=== | + | ===תיבת אדג'וורת'=== |
| ===הקצאה ראשונית=== | | ===הקצאה ראשונית=== |
| מערכות, אי שיוויון, תנאי מחיה בסיסיים לכל (אנרכיזם), קוד פתוח | | מערכות, אי שיוויון, תנאי מחיה בסיסיים לכל (אנרכיזם), קוד פתוח |
שורה 300: |
שורה 299: |
| | | |
| | | |
− | ניתן להציג גם טיעון פוזיטיבי: ההיסטוריה רצופה במאמץ לדמוקרטיזציה של התחום הפוליטי, כאשר בכלכלה השארנו את חוק הג'ונגל- העיקרון אדם אחד קול אחד שנקלט בהוויה הדמוקרטית ברובד הפוליטי מחוויר אל מול האקוויולנט הכלכלי שלנו- דולר אחד קול אחד. שאיפה לדמוקרטיזציה של הכלכלה מחייבת גישה שונה לקבלת החלטות בכלכלה, ואולי אף הגדרה מחדש של הקניין. | + | ניתן להציג גם טיעון פוזיטיבי: ההיסטוריה רצופה במאמץ לדמוקרטיזציה של התחום הפוליטי, כאשר בכלכלה השארנו את חוק הג'ונגל- העיקרון אדם אחד קול אחד שנקלט בהוויה הדמוקרטית ברובד הפוליטי מחוויר אל מול האקוויוולנט הכלכלי שלנו- דולר אחד קול אחד. שאיפה לדמוקרטיזציה של הכלכלה מחייבת גישה שונה לקבלת החלטות בכלכלה, ואולי אף הגדרה מחדש של הקניין. |
| | | |
| פיתרון: דמוקרטיה ישירה | | פיתרון: דמוקרטיה ישירה |
שורה 329: |
שורה 328: |
| בראיה הנאו קלאסית כל הבעיה הסביבתית מצטמצמת ל"השפעה חיצונית" כלומר השפעה של אדם אחד על אדם אחר שלא דרך מנגנון השוק. | | בראיה הנאו קלאסית כל הבעיה הסביבתית מצטמצמת ל"השפעה חיצונית" כלומר השפעה של אדם אחד על אדם אחר שלא דרך מנגנון השוק. |
| | | |
− | אדם א מייצר מוצר (ולכן תורם לרווחה), אבל פוגע ברווחה של אדם אחר בגלל שהוא מייצר זיהום. הפתרון לכך הוא לקבוע מחיר לכל יחידת זיהום (לפי מידת הפגיע), ולגרום לא' לשלם לב'. זה יגרום לכמה דברים: | + | אדם א' מייצר מוצר (ולכן תורם לרווחה), אבל פוגע ברווחה של אדם אחר בגלל שהוא מייצר זיהום. הפתרון לכך הוא לקבוע מחיר לכל יחידת זיהום (לפי מידת הפגיע), ולגרום לא' לשלם לב'. זה יגרום לכמה דברים: |
| * נגיע לשוק משוכלל (שבו כל הרווחה נמדדת על ידי כסף). | | * נגיע לשוק משוכלל (שבו כל הרווחה נמדדת על ידי כסף). |
| * א' יקטין את הזיהום בגלל הכסף שהוא נאלץ לשלם עליו. | | * א' יקטין את הזיהום בגלל הכסף שהוא נאלץ לשלם עליו. |
שורה 352: |
שורה 351: |
| * טביעת רגל אקולוגית, | | * טביעת רגל אקולוגית, |
| | | |
− | פתרון פארמקצ'ר- שעור מבוא להסבר על כמה הראיה הסביבתית משנה חלק גדול מהתמונה הקיינסיאנית- קפיטליסטית. | + | פתרון פרמקלצ'ר- שעור מבוא להסבר על כמה הראיה הסביבתית משנה חלק גדול מהתמונה הקיינסיאנית- קפיטליסטית. |
| | | |
| ==צריכה ומחסור== | | ==צריכה ומחסור== |
שורה 420: |
שורה 419: |
| * הנשיא בוש הצהיר בינואר 2006 שארצות הברית מכורה לנפט ושעליה לעבור לחלופות ירוקות יותר. | | * הנשיא בוש הצהיר בינואר 2006 שארצות הברית מכורה לנפט ושעליה לעבור לחלופות ירוקות יותר. |
| * ממשלת שבדיה הכריזה בינואר 2006 כי היא רוצה להפסיק את השימוש בנפט לצרכי אנרגיה עד שנת 2020. | | * ממשלת שבדיה הכריזה בינואר 2006 כי היא רוצה להפסיק את השימוש בנפט לצרכי אנרגיה עד שנת 2020. |
− | * מחירי הנפט עולים. במקביל ישנה עליה במחירי המתכות היקרות כמו זהב, ופלטינה, אך גם במתכות כמו נחושת, בזרל ואלומיניום. | + | * מחירי הנפט עולים. במקביל ישנה עליה במחירי המתכות היקרות כמו זהב, ופלטינה, אך גם במתכות כמו נחושת, ברזל ואלומיניום. |
| | | |
| ===הסברים אחרים לעליית מחיר הנפט :=== | | ===הסברים אחרים לעליית מחיר הנפט :=== |