שינויים

ב"עסקת השקשוקה" הוחלט על מכירת חלקה של המדינה בחברה תמורת סכום של 115 מיליון דולר, המשקף שווי של 236.6 מיליון דולר או -1.04 מיליארד ש"ח.[http://www.themarker.com/markets/1.211087] בזמן המשא ומתן לא הגיעו להסכמה על מחיר החברה, ועו"ד כספי הציע את "שיטת השקשוקה" - כל אחד יכניס פתק עם שווי החברה, ואז יערבבו את הפתקים, ישלפו ויבצעו ממוצע.  

ב"עסקת השקשוקה" הוחלט על מכירת חלקה של המדינה בחברה תמורת סכום של 115 מיליון דולר, המשקף שווי של 236.6 מיליון דולר או -1.04 מיליארד ש"ח.[http://www.themarker.com/markets/1.211087] בזמן המשא ומתן לא הגיעו להסכמה על מחיר החברה, ועו"ד כספי הציע את "שיטת השקשוקה" - כל אחד יכניס פתק עם שווי החברה, ואז יערבבו את הפתקים, ישלפו ויבצעו ממוצע.  

המחיר שקיבלה המדינה לווה בביקורת מצד מספר גורמים בענף הספנות, שהעריכו כ שווי החברה גבוהה בהרבה, הן בגלל נכסים שיש לאוניה כמו אוניות ומכולות והן בגלל מוניטין. בעקבות קניית החברה, עלתה מניית החברה לישראל ב 18% בתוך ימים מספר, כתוצאה מהערכה כי מדובר בעסקה כדאית במיוחד. לפי הטענה, שוויה האמיתי של החברה היה גבוה פי 5 מהמחיר שהשתקף בזמן ההפרטה [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1558821] זמן קצר לאחר הפרטת החברה עלה ערכה ל-8 מיליארד ש"ח. דבר זה נובע בין היתר מן התנודתיות בשוק הספנות העולמי, ומהגברת המסחר והייצוא מסין. עובדה זו היתה ידועה כבר בזמן קיום העסקה.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000449548]  

המחיר שקיבלה המדינה לווה בביקורת מצד מספר גורמים בענף הספנות, שהעריכו כ שווי החברה גבוהה בהרבה, הן בגלל נכסים שיש לאוניה כמו אוניות ומכולות והן בגלל מוניטין. בעקבות קניית החברה, עלתה מניית החברה לישראל ב-18% בתוך ימים מספר, כתוצאה מהערכה כי מדובר בעסקה כדאית במיוחד. לפי הטענה, שוויה האמיתי של החברה היה גבוה פי 5 מהמחיר שהשתקף בזמן ההפרטה [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1558821] זמן קצר לאחר הפרטת החברה עלה ערכה ל-8 מיליארד ש"ח. דבר זה נובע בין היתר מן התנודתיות בשוק הספנות העולמי, ומהגברת המסחר והייצוא מסין. עובדה זו היתה ידועה כבר בזמן קיום העסקה.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000449548]  

בשלב מאוחר יותר, מציג הסרט את מחיר ה[[הפרטה]] של החברה באמצעות עדויות של עובדי מספנה על התנאים במספנות משפחת עופר, ככוח עבודה זול הממולא כיום בעיקר על ידי [[עובדים זרים]]. כמו כן הסרט מבקר את ההחלטה של "צים" המופרטת שלא לפעול ב[[נמל אילת]], החלטה שבעקבותיה ירד נפח העבודה בנמל באופן משמעותי.

בשלב מאוחר יותר, מציג הסרט את מחיר ה[[הפרטה]] של החברה באמצעות עדויות של עובדי מספנה על התנאים במספנות משפחת עופר, ככוח עבודה זול הממולא כיום בעיקר על ידי [[עובדים זרים]]. כמו כן הסרט מבקר את ההחלטה של "צים" המופרטת שלא לפעול ב[[נמל אילת]], החלטה שבעקבותיה ירד נפח העבודה בנמל באופן משמעותי.

הדוגמה הבולטת לכך בה מתמקד הסרט היא מינויו של החשב הכללי לשעבר ב[[משרד האוצר]], ניר גלעד, לתפקיד מנכ"ל [[החברה לישראל]]{{הערה|{{ynet||ניר גלעד מונה למנכ"ל החברה לישראל|3407902|3.6.2007|}}}} וזאת לאחר חתימת הסכם זיכיון של המדינה עם האחים עופר, המוכר גם כ"הסכם ניר גלעד", שעורר מחלוקת ציבורית ניכרת וספג גם ביקורת חריפה מצד [[מבקר המדינה]] עד כדי כך שחברי כנסת ואחרים ביקשו לפתוח בחקירה דקדקנית של פשר העניין{{הערה|{{ynet||ח"כ פינס: לחקור מתן ההטבה החריגה לאחים עופר|2781063|8.10.2003|}}}} ואפילו לפתוח בחקירה פלילית נגד ניר גלעד{{הערה|{{TheMarker1||המדינה לבג"ץ: עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי ניר גלעד בחברה לישראל - לא מן העניין|realestate/1.349314|18.9.2006}}}}.

הדוגמה הבולטת לכך בה מתמקד הסרט היא מינויו של החשב הכללי לשעבר ב[[משרד האוצר]], ניר גלעד, לתפקיד מנכ"ל [[החברה לישראל]]{{הערה|{{ynet||ניר גלעד מונה למנכ"ל החברה לישראל|3407902|3.6.2007|}}}} וזאת לאחר חתימת הסכם זיכיון של המדינה עם האחים עופר, המוכר גם כ"הסכם ניר גלעד", שעורר מחלוקת ציבורית ניכרת וספג גם ביקורת חריפה מצד [[מבקר המדינה]] עד כדי כך שחברי כנסת ואחרים ביקשו לפתוח בחקירה דקדקנית של פשר העניין{{הערה|{{ynet||ח"כ פינס: לחקור מתן ההטבה החריגה לאחים עופר|2781063|8.10.2003|}}}} ואפילו לפתוח בחקירה פלילית נגד ניר גלעד{{הערה|{{TheMarker1||המדינה לבג"ץ: עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי ניר גלעד בחברה לישראל - לא מן העניין|realestate/1.349314|18.9.2006}}}}.

פרשה נוספת המופיעה בסרט בהקשר של בתי הזיקוק, היא חכירת אונייה על ידי בתי הזיקוק, שנחכרה מצים. במהלך הסרט טוען החשב הכללי לשעבר [[ירון זליכה]] שהיה דירקטור ציבורי בחברה כי סעיף זה הוכנס לאישור הישיבה 10 דקות לפני מועד פיזורה. הוא גילה שבתי הזיקוק יספידו בכל חודש אלפי שקלים, בעקבות חכירת האונייה. בעוד שצים היתה בבעלות מלאה של האחים עופר, רובם של בתי הזיקוק היו בבעלות המדינה, כך שהעברת נכס הפסדי כזה ייצג הטלת עלויות של האחים עופר על הציבור. לטענת ירון זליכה הוא היה חבר הדירקטוריון היחיד שהתנגד לנושא, למרות שרוב הדירטקוריונים בהנהלת החברה הם נציגי הממשלה.

פרשה נוספת המופיעה בסרט בהקשר של בתי הזיקוק, היא חכירת אונייה על ידי בתי הזיקוק, שנחכרה מצים. במהלך הסרט טוען החשב הכללי לשעבר [[ירון זליכה]] שהיה דירקטור ציבורי בחברה כי סעיף זה הוכנס לאישור הישיבה 10 דקות לפני מועד פיזורה. הוא גילה שבתי הזיקוק יספידו בכל חודש אלפי שקלים, בעקבות חכירת האונייה. בעוד שצים היתה בבעלות מלאה של האחים עופר, רובם של בתי הזיקוק היו בבעלות המדינה, כך שהעברת נכס הפסדי כזה ייצג הטלת עלויות של האחים עופר על הציבור. לטענת ירון זליכה הוא היה חבר הדירקטוריון היחיד שהתנגד לנושא, למרות שרוב הדירקטורים בהנהלת החברה הם נציגי הממשלה.

===קשרי הון עיתון===

===קשרי הון עיתון===

חלק חוזר בסרט עוסק בתרומה של סמי עופר לבניית חצי אגף במוזיאון תל אביב לאמנות. בתמורה, ביקש עופר מעיריית תל אביב  לקרוא למוזיאון על שמו ועל שם רעייתו, וכן סעיפים הנותנים, זכויות בעלות על מבנה המוזיאון למשפחת עופר.  

חלק חוזר בסרט עוסק בתרומה של סמי עופר לבניית חצי אגף במוזיאון תל אביב לאמנות. בתמורה, ביקש עופר מעיריית תל אביב  לקרוא למוזיאון על שמו ועל שם רעייתו, וכן סעיפים הנותנים, זכויות בעלות על מבנה המוזיאון למשפחת עופר.  

רוזנטל מראיין תורמים אחרים של המוזיאון שמתרעמים על ההחלטה וטוענים כי הם הקימו את המוזיאון לשם תמיכה באומנות ולא לשם האדרת שמו של מישהו. לטענת רוזנטל והתורמים עצמם, לאחר מהלך כזה הם לא יתרמו יותר למוזיאון. רוזנטל מנסה לראיין את מנהל המוזיאון ולהשיג את תגובתו, אך זה מתחמק ממנו. תוך כדי הסרט מתברר שעוד לפני אישור הנושא וקבלת התרומה, כבר שינו את השלט המופיע על המוזיאון כך שהוא נקרא "מוזיאון תל אביב לאומנות על שם סמי ואביבה עופר". בעקבות הדיון הציבורי בנושא, החלו לעלות טענות מצד חברי מוצעה [[עיריית תל אביב]] נגד סעיפים בהסכם. סמי עופר ביטל את התרומה, ותרם את הכסף למוזיאון בלונדון.

רוזנטל מראיין תורמים אחרים של המוזיאון שמתרעמים על ההחלטה וטוענים כי הם הקימו את המוזיאון לשם תמיכה באומנות ולא לשם האדרת שמו של מישהו. לטענת רוזנטל והתורמים עצמם, לאחר מהלך כזה הם לא יתרמו יותר למוזיאון. רוזנטל מנסה לראיין את מנהל המוזיאון ולהשיג את תגובתו, אך זה מתחמק ממנו. תוך כדי הסרט מתברר שעוד לפני אישור הנושא וקבלת התרומה, כבר שינו את השלט המופיע על המוזיאון כך שהוא נקרא "מוזיאון תל אביב לאומנות על שם סמי ואביבה עופר". בעקבות הדיון הציבורי בנושא, החלו לעלות טענות מצד חברי מועצת [[עיריית תל אביב]] נגד סעיפים בהסכם. סמי עופר ביטל את התרומה, ותרם את הכסף למוזיאון בלונדון.

===זיהום סביבתי ותרומות לחולי סרטן===

===זיהום סביבתי ותרומות לחולי סרטן===

החרם שהוטל על הסרט מטעם ערוצי השידור יצר הד ציבורי רב. בין השאר, התארגנו מספר איגודי יוצרים וכתב העת לקולנוע "מערבון" לכנס בבית העיתונאים בנוגע ל[[צנזורה]] בעקבות לחץ של [[משפחות ההון בישראל|בעלי הון]]. בוצעו הקרנות פרטיות כדי לכסות חלק מהעליות ולהפיץ את התכנים שלו.  

החרם שהוטל על הסרט מטעם ערוצי השידור יצר הד ציבורי רב. בין השאר, התארגנו מספר איגודי יוצרים וכתב העת לקולנוע "מערבון" לכנס בבית העיתונאים בנוגע ל[[צנזורה]] בעקבות לחץ של [[משפחות ההון בישראל|בעלי הון]]. בוצעו הקרנות פרטיות כדי לכסות חלק מהעליות ולהפיץ את התכנים שלו.  

בסופו של דבר החליטה הנהלת הסינמטק בתל אביב לאשר את הקרנת הסרט, למרות מכתבים מעורכי הדין של משפחת עופר. ב-31 באוגוסט 2008 התקיימה הקרנת הבכורה המסחרית של הסרט. לאחר מכן הוקרן הסרט גם בסינמטק ירושלים.

בסופו של דבר החליטה הנהלת הסינמטק בתל אביב לאשר את הקרנת הסרט, למרות מכתבים מעורכי הדין של משפחת עופר. ב-31 באוגוסט 2008 התקיימה הקרנת הבכורה המסחרית של הסרט. לאחר מכן הוקרן הסרט גם בסינמטק ירושלים.

בעקבות העניין, פנו [[ערוץ 10]] ו[[ערוץ 1]] על מנת לשדר את הסרט, אך גם עליהם הופעלו לחצים משפטיים שלא לשדרו. [[האגודה לזכויות האזרח]] פנתה להנהלת רשות השידור בנושא, בטענה שעל רקע הלחצים העזים למניעת השידור, הופכת שאלת שידורו של הסרט להיות הרת גורל עבור [[חופש הביטוי]] וה[[דמוקרטיה]] בישראל. הנהלת ערוץ 1 הודיעה כי הסרט ישודר, עם תיקונים כלשהם{{הערה|{{ynet||שקלאר: נשדר את "שיטת השקשוקה"|3597138||}}}}. לבסוף החליטה הנהלת הערוץ לשדרו ללא שינויים, ולאחריו סרט תגובה מטעם החברה לישראל ומשפחת עופר{{הערה|{{וואלה|ענת קם|השקשוקה על האש|1521162||}}}}, סרט שעלותו הסתכמה בכחצי מיליון ש"ח{{הערה|{{גלובס||יחימוביץ' לגושן: האם מותר לחברה לישראל לממן את סרט התגובה ל"שיטת השקשוקה"?|1000496380|8.9.2009}}}}. שני הסרטים שודרו בערוץ הראשון ב-28 ביולי 2009 במשדר מיוחד בהנחיית  עודד שחר. לאחר הקרנת הסרטים התעמתו באולפן רוזנטל ונציג משפחת עופר, חה"כ לשעבר, אלי גולדשמידט. גולדשמידט נראה נרגש וזועם וטען כי "התקשורת שופכת את דמה של משפחת עופר, אומרים עליהם דברים לא נכונים ועושים להם דמוניזציה"{{הערה|{{הארץ||"התקשורת עושה דמוניזציה למשפחת עופר"|1018044|4.9.2009}}}}.

בעקבות העניין, פנו [[ערוץ 10]] ו[[ערוץ 1]] על מנת לשדר את הסרט, אך גם עליהם הופעלו לחצים משפטיים שלא לשדרו. [[האגודה לזכויות האזרח]] פנתה להנהלת רשות השידור בנושא, בטענה שעל רקע הלחצים העזים למניעת השידור, הופכת שאלת שידורו של הסרט להיות הרת גורל עבור [[חופש הביטוי]] וה[[דמוקרטיה]] בישראל. הנהלת ערוץ 1 הודיעה כי הסרט ישודר, עם תיקונים כלשהם{{הערה|{{ynet||שקלאר: נשדר את "שיטת השקשוקה"|3597138||}}}}. לבסוף החליטה הנהלת הערוץ לשדרו ללא שינויים, ולאחריו סרט תגובה מטעם החברה לישראל ומשפחת עופר{{הערה|{{וואלה|ענת קם|השקשוקה על האש|1521162||}}}}, סרט שעלותו הסתכמה בכחצי מיליון ש"ח{{הערה|{{גלובס||יחימוביץ' לגושן: האם מותר לחברה לישראל לממן את סרט התגובה ל"שיטת השקשוקה"?|1000496380|8.9.2009}}}}. שני הסרטים שודרו בערוץ הראשון ב-28 ביולי 2009 במשדר מיוחד בהנחיית  עודד שחר. לאחר הקרנת הסרטים התעמתו באולפן רוזנטל ונציג משפחת עופר, חה"כ לשעבר, אלי גולדשמידט. גולדשמידט נראה נרגש וזועם וטען כי "התקשורת שופכת את דמה של משפחת עופר, אומרים עליהם דברים לא נכונים ועושים להם דמוניזציה"{{הערה|{{הארץ||"התקשורת עושה דמוניזציה למשפחת עופר"|1018044|4.9.2009}}}}.