שינויים

בסוף 1980 נוסדה תכנית ניצול אנרגיית הרוח בישראל על ידי משרד האנרגיה והתשתית [http://www.enconsol.co.il/Reaping%20the%20Wind%20(1985).pdf][http://www.enconsol.co.il/Wind%20MOE%20UN%20(1988).pdf]. במסגרת התכנית בוצעו פעולות של איתור אתרים לטורבינות רוח וחוות רוח בהן הקמת טורבינות רוח כמתקני הדגמה בשת"פ עם גורמים שונים (מפעל ישקר במעלות, קיבוץ מעלה גלבוע, חברת חשמל בגוש שגב בגליל, ישוב בית יתיר, החברה לפיתוח יו"ש עם חברת פז ליד הישוב אלון מורה)ופעולות הכנה לרישוי שונות (בוועדות תכנון ובניה, מינהל מקרקעי ישראל, צה"ל, רשות שמורות הטבע, משרד הפנים, חברת החשמל) כשלב מקדים להקמת חוות רוח, מחקר ופיתוח והתחברות לרשת החשמל. התכנית קודמה על ידי הרפרנט לאנרגיית הרוח במשרד האנרגיה והתשתית ד"ר משה הירש, בליווי של וועדת היגוי. ב- 1982 יוזם לראשונה על ידי הרפרנט לאנרגיית הרוח במסגרת התכנית צעד מהפכני של אפשרות לייצר חשמל באופן פרטי ולמכור אותו לרשת חברת החשמל. כתוצאה מיוזמה זו נוצר תחום "יצרני חשמל פרטיים" בישראל אשר זכה להכרה עבור אנרגיות מתחדשות וחלופיות יעילות בתהליך שהתפתח לידי תקנות עד 1985. פרויקט טורבינת רוח הדגמה בתל קטיף שליד אלוני הבשן ברמת הגולן שהוקם ב- 1985 בסיוע משרד האנרגיה והתשתית היה הראשון שהוכר כ"יצרן חשמל פרטי".  

בסוף 1980 נוסדה תכנית ניצול אנרגיית הרוח בישראל על ידי משרד האנרגיה והתשתית [http://www.enconsol.co.il/Reaping%20the%20Wind%20(1985).pdf][http://www.enconsol.co.il/Wind%20MOE%20UN%20(1988).pdf]. במסגרת התכנית בוצעו פעולות של איתור אתרים לטורבינות רוח וחוות רוח בהן הקמת טורבינות רוח כמתקני הדגמה בשת"פ עם גורמים שונים (מפעל ישקר במעלות, קיבוץ מעלה גלבוע, חברת חשמל בגוש שגב בגליל, ישוב בית יתיר, החברה לפיתוח יו"ש עם חברת פז ליד הישוב אלון מורה)ופעולות הכנה לרישוי שונות (בוועדות תכנון ובניה, מינהל מקרקעי ישראל, צה"ל, רשות שמורות הטבע, משרד הפנים, חברת החשמל) כשלב מקדים להקמת חוות רוח, מחקר ופיתוח והתחברות לרשת החשמל. התכנית קודמה על ידי הרפרנט לאנרגיית הרוח במשרד האנרגיה והתשתית ד"ר משה הירש, בליווי של וועדת היגוי. ב-1982 יוזם לראשונה על ידי הרפרנט לאנרגיית הרוח במסגרת התכנית צעד מהפכני של אפשרות לייצר חשמל באופן פרטי ולמכור אותו לרשת חברת החשמל. כתוצאה מיוזמה זו נוצר תחום "יצרני חשמל פרטיים" בישראל אשר זכה להכרה עבור אנרגיות מתחדשות וחלופיות יעילות בתהליך שהתפתח לידי תקנות עד 1985. פרויקט טורבינת רוח הדגמה בתל קטיף שליד אלוני הבשן ברמת הגולן שהוקם ב- 1985 בסיוע משרד האנרגיה והתשתית היה הראשון שהוכר כ"יצרן חשמל פרטי".  

בשנת 1984 שולבה ביוזמת הרפרנט לאנרגיית הרוח במשרד האנרגיה והתשתית אגודת המים "מי גולן" של ישובי רמת הגולן בתכנית ניצול אנרגיית הרוח ופעלה מאז בסיוע צמוד של המשרד (כספי, טכני, הדרכה, הנחיה)לקידום הניצול של אנרגיית הרוח ברמת הגולן. פרויקט טורבינת ההדגמה הנ"ל שהוקם ב- 1985 נכלל בתכנית זו בשת"פ עם אגודת המים. כעבור מס' שנות פעילות מכרה אגודת המים "מי גולן" את זכויותיה (בגין השקעתה בפעילות) ואת חובתה כלפי משרד האנרגיה והתשתית לקידום הפעילות בפיקוח והנחיית המשרד (בגין הסיוע שקיבלה מהמשרד) לחברת "מסד בע"מ" אשר לאחר זמן מה שינתה את שמה לחברת "מי גולן אנרגיית רוח בע"מ"

בשנת 1984 שולבה ביוזמת הרפרנט לאנרגיית הרוח במשרד האנרגיה והתשתית אגודת המים "מי גולן" של ישובי רמת הגולן בתכנית ניצול אנרגיית הרוח ופעלה מאז בסיוע צמוד של המשרד (כספי, טכני, הדרכה, הנחיה)לקידום הניצול של אנרגיית הרוח ברמת הגולן. פרויקט טורבינת ההדגמה הנ"ל שהוקם ב- 1985 נכלל בתכנית זו בשת"פ עם אגודת המים. כעבור מס' שנות פעילות מכרה אגודת המים "מי גולן" את זכויותיה (בגין השקעתה בפעילות) ואת חובתה כלפי משרד האנרגיה והתשתית לקידום הפעילות בפיקוח והנחיית המשרד (בגין הסיוע שקיבלה מהמשרד) לחברת "מסד בע"מ" אשר לאחר זמן מה שינתה את שמה לחברת "מי גולן אנרגיית רוח בע"מ"

כן נשקל פרוייקט של 400 מגה וואט ברמת הגולן על ידי חברת הטורבינות AES האמריקאית וחברת מי גולן, בהשקעה של 600 מיליון דולר. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20070808_891119]

כן נשקל פרוייקט של 400 מגה וואט ברמת הגולן על ידי חברת הטורבינות AES האמריקאית וחברת מי גולן, בהשקעה של 600 מיליון דולר. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20070808_891119]

שימוש ב[[טורבינות רוח עירוניות]] אינו קיים כמעט בישראל. לפי מסמך של מורן לניאדו וחנן לוי, פוטנציאל הטורבינות העירוניות נמוך יחסית עבור רמות צריכת החשמל המערביות כיום ( 2-5% במקרה הטוב) ותרומתו העיקרית היא בעידוד המודעות לחשיבות של [[שימור אנרגיה]], כפי שהדבר קיים כנראה עבור תאים פוטווולטים, עם זאת, הורדת צריכת החשמל באופן סביר יכולה להעלות נתון זה לאחוז משמעותי יותר של 10-15% מהצריכה [http://il-windpower.saymoo.org/urban_wind_turbines_layout.html] [http://il-windpower.saymoo.org/MyUrbanWork/NYC_urban_wind.doc]

שימוש ב[[טורבינות רוח עירוניות]] אינו קיים כמעט בישראל. לפי מסמך של מורן לניאדו וחנן לוי, פוטנציאל הטורבינות העירוניות נמוך יחסית עבור רמות צריכת החשמל המערביות כיום ( 2-5% במקרה הטוב) ותרומתו העיקרית היא בעידוד המודעות לחשיבות של [[שימור אנרגיה]], כפי שהדבר קיים כנראה עבור תאים פוטו-וולטאים, עם זאת, הורדת צריכת החשמל באופן סביר יכולה להעלות נתון זה לאחוז משמעותי יותר של 10-15% מהצריכה [http://il-windpower.saymoo.org/urban_wind_turbines_layout.html] [http://il-windpower.saymoo.org/MyUrbanWork/NYC_urban_wind.doc]

דו"ח שהוגש למשרד לאיכות הסביבה בשנת 2002, העריך את פוטנציאל משאבי הרוח בישראל בכ-600-700 מגה וואט הספק מותקן [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01650.doc], אך זו נחשבת הערכה נמוכה.

דו"ח שהוגש למשרד לאיכות הסביבה בשנת 2002, העריך את פוטנציאל משאבי הרוח בישראל בכ-600-700 מגה וואט הספק מותקן [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01650.doc], אך זו נחשבת הערכה נמוכה.

בשנת 2002 ביצעו ד"ר אלי בן-דב ואחרים מחקר בשם "בחינת היתכנות הקמת חוות רוח בים", מטעם משרד האנרגיה ו[[מוסד שמואל נאמן]], מסנקות הדוח הראו על חוסר כדאיות כלכלי לחוות רוח כאלה, בהנתן מחירי האנרגיה ששרו אז, בעיקר בגלל עלויות גבוהות של בניית יסודות בים ובשל רוחות חלשות יחסית באיזורי החוף. [http://www.neaman.org.il/publications/publication_item.asp?fid=488&parent_fid=0&iid=2287]ועל כדאיות של הקמת טורבינות בכמה איזורים בארץ: בהר הנגב, הרי יהודה, הרי אילת ומפרץ אילת [http://www.hayadan.org.il/wp/technion-wind-turbines-2305031]

בשנת 2002 ביצעו ד"ר אלי בן-דב ואחרים מחקר בשם "בחינת היתכנות הקמת חוות רוח בים", מטעם משרד האנרגיה ו[[מוסד שמואל נאמן]], מסקנות הדו"ח הראו על חוסר כדאיות כלכלי לחוות רוח כאלה, בהנתן מחירי האנרגיה ששרו אז, בעיקר בגלל עלויות גבוהות של בניית יסודות בים ובשל רוחות חלשות יחסית באיזורי החוף. [http://www.neaman.org.il/publications/publication_item.asp?fid=488&parent_fid=0&iid=2287]ועל כדאיות של הקמת טורבינות בכמה איזורים בארץ: בהר הנגב, הרי יהודה, הרי אילת ומפרץ אילת [http://www.hayadan.org.il/wp/technion-wind-turbines-2305031]

   

   

בשנת 2005 הפיק מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך בשם "ייצור חשמל מאנרגיית הרוח" לפי בקשתו של חבר הכנסת אילן שלגי [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01590.doc]

בשנת 2005 הפיק מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך בשם "ייצור חשמל מאנרגיית הרוח" לפי בקשתו של חבר הכנסת אילן שלגי [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01590.doc]