שינויים

כדי שמשפט קואס יתקיים יש צורך שהמידע בידי כל הצדדים יהיה [[מידע מלא|מלא]] ו[[מידע סימטרי|סימטרי]]. תנאי זה אינו מתקיים בדרך כלל. לדוגמה הבעלים של [[זיהום תעשייתי|מפעל מזהם]] אינו יודע את התועלות של אנשים שמושפעים מהזיהום ומי שמושפע מהזיהום אינו יודע את התועלות של המפעל מקיום הזיהום. ברוב המקרים יש מצב של [[מידע א-סימטרי]] - בעל המפעל נמצא בעמדה שבה לרוב הוא יכול לדעת את כמות הזיהום, הרכב הזיהום ואת עיתוי הזיהום (לעיתים בעל המפעל אינו רוצה לדעת מידע זה בגלל הכחשה או בגלל שעליו להשקיע מאמץ כדי לברר את הנושא). מידע כזה לא זמין לתושבים והם חייבים [[רגולציה]] שתאפשר [[שקיפות של הזיהום]] כדי לדעת היבטים אלה.  גם במקרים של שקיפות מלאה, יש בעיות של העדר מידע מלא שלא תמיד נמצא בידי מישהו. במקרים רבים של זיהום, יש אי-וודאות - גם אלו החשופים לזיהום לא תמיד יודעים את גודל הנזק שעלול להיגרם להם כתוצאה מהזיהום. גם אם חלו אנשים ב[[סרטן]] לדוגמה שיכול להיגרם מזיהום מסויים יתקשו להוכיח שדווקא חשיפה כזו לזיהום גרמה להם לנזק בריאותי, זאת בשל האופי הסטטיסטי של [[גורם מסרטן]] ובשל קיום של מספר גורמים מסרטנים שהצטברותם יחד מעלה את הסיכון ל[[סרטן]]. לדוגמה בשנת 2013 הכריז ארגון הבריאות העולמי על [[זיהום אוויר]] וכן על [[חומר חלקיקי]] כעל [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]] קודם לתאריך זה אנשים הושפעו מהזיהום אבל המידע לגבי השפעה זו לא היה וודאי. גם היום [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר |היקף ההשפעה של זיהום אוויר]] אינו ידוע במלואו.  

כדי שמשפט קואס יתקיים יש צורך שהמידע בידי כל הצדדים יהיה [[מידע מלא|מלא]] ו[[מידע סימטרי|סימטרי]]. תנאי זה אינו מתקיים בדרך כלל. לדוגמה הבעלים של [[זיהום תעשייתי|מפעל מזהם]] אינו יודע את התועלות של אנשים שמושפעים מהזיהום ומי שמושפע מהזיהום אינו יודע את התועלות של המפעל מקיום הזיהום. ברוב המקרים יש מצב של [[מידע א-סימטרי]] - בעל המפעל נמצא בעמדה שבה לרוב הוא יכול לדעת את כמות הזיהום, הרכב הזיהום ואת עיתוי הזיהום (לעיתים בעל המפעל אינו רוצה לדעת מידע זה בגלל הכחשה או בגלל שעליו להשקיע מאמץ כדי לברר את הנושא). מידע כזה לא זמין לתושבים והם חייבים [[רגולציה]] שתאפשר [[שקיפות של הזיהום]] כדי לדעת היבטים אלה.  גם במקרים של שקיפות מלאה, יש בעיות של העדר מידע מלא שלא תמיד נמצא בידי מישהו. במקרים רבים של זיהום, יש אי-וודאות - גם אלו החשופים לזיהום לא תמיד יודעים את גודל הנזק שעלול להיגרם להם כתוצאה מהזיהום. גם אם חלו אנשים ב[[סרטן]] לדוגמה שיכול להיגרם מזיהום מסויים יתקשו להוכיח שדווקא חשיפה כזו לזיהום גרמה להם לנזק בריאותי, זאת בשל האופי הסטטיסטי של [[גורם מסרטן]] ובשל קיום של מספר גורמים מסרטנים שהצטברותם יחד מעלה את הסיכון ל[[סרטן]]. לדוגמה בשנת 2013 הכריז ארגון הבריאות העולמי על [[זיהום אוויר]] וכן על [[חומר חלקיקי]] כעל [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]] קודם לתאריך זה אנשים הושפעו מהזיהום אבל המידע לגבי השפעה זו לא היה וודאי. גם היום [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר |היקף ההשפעה של זיהום אוויר]] אינו ידוע במלואו.  

תנאי הכרחי השני לקיומו של משפט קואוז הוא העדרן של [[עלויות עסקה]] בקיום של מסחר על פיצוי בגין עלויות חיצוניות. כך לדוגמה אם שכנים של מפעל מזהם רוצים לדון איתו בגובה הפיצויים שהם יקבלו, העדר עלויות עסקה פרושו שלא יהיו כרוכים בדבר הוצאות כלשהן. הוצאות על הוכחת הנזק הבריאותי של מזהם מסויים, הוכחת החשיפה לזיהום, או הוצאות משפטיות הכרוכות בקבלת פיצויים אמורות להיות אפסיות. במציאות המצב שונה לגמרי ובמקרים רבים מתקיימים משפטים ארוכים ומסובכים, הדורשים גם הוכחות של מומחים ומחקרים מדעיים כדי לקבוע מה מקור הזיהום ומה הן השפעותיו. דבר זה מסתבך עוד יותר כאשר קיימים מספר מפעלים מזהמים ומספר השפעות בריאותיות. במקרים רבים לא מדובר במפעל תעשייה בודד, אלא באיזורי תעשייה שבו יכולים להיות עשרות מפעלים מזהמים וחשודים בזיהום, כך המצב במקרה של [[זיהום האוויר בחיפה]] לדוגמה - כך שקשה לדעת איזה מפעל גרם לאיזה סוג זיהום, וניתן לטעון גם שחלק מ[[זיהום האוויר]] שם מקורו בכלל ב[[זיהום אוויר מתחבורה]]. גם אם הסכימו על גובה הפיצוי יש צורך למדוד את כמות הזיהום שנפלט באופן תמידי כדי להעריך כמה פיצוי יצטרכו לשלם. הוצאות העסקה הן לרוב כה גבוהות עד כי הן הופכות את הרעיון של הסכם בין הצדדים ללא כדאי לשניהם.  

תנאי הכרחי השני לקיומו של משפט קואס הוא העדרן של [[עלויות עסקה]] בקיום של מסחר על פיצוי בגין עלויות חיצוניות. כך לדוגמה אם שכנים של מפעל מזהם רוצים לדון איתו בגובה הפיצויים שהם יקבלו, העדר עלויות עסקה פרושו שלא יהיו כרוכים בדבר הוצאות כלשהן. הוצאות על הוכחת הנזק הבריאותי של מזהם מסויים, הוכחת החשיפה לזיהום, או הוצאות משפטיות הכרוכות בקבלת פיצויים אמורות להיות אפסיות. במציאות המצב שונה לגמרי ובמקרים רבים מתקיימים משפטים ארוכים ומסובכים, הדורשים גם הוכחות של מומחים ומחקרים מדעיים כדי לקבוע מה מקור הזיהום ומה הן השפעותיו. דבר זה מסתבך עוד יותר כאשר קיימים מספר מפעלים מזהמים ומספר השפעות בריאותיות. במקרים רבים לא מדובר במפעל תעשייה בודד, אלא באיזורי תעשייה שבו יכולים להיות עשרות מפעלים מזהמים וחשודים בזיהום, כך המצב במקרה של [[זיהום האוויר בחיפה]] לדוגמה - כך שקשה לדעת איזה מפעל גרם לאיזה סוג זיהום, וניתן לטעון גם שחלק מ[[זיהום האוויר]] שם מקורו בכלל ב[[זיהום אוויר מתחבורה]]. גם אם הסכימו על גובה הפיצוי יש צורך למדוד את כמות הזיהום שנפלט באופן תמידי כדי להעריך כמה פיצוי יצטרכו לשלם. הוצאות העסקה הן לרוב כה גבוהות עד כי הן הופכות את הרעיון של הסכם בין הצדדים ללא כדאי לשניהם.  

היבטים של עלויות עסקה הם מסובכים עוד יותר אם יש לדוגמה גורם מזהם אחד ונפגעים רבים מכך ויש צורך בכך שכל חוזה בין מזהם ונפגע ינוסח ויאכף בנפרד.  

היבטים של עלויות עסקה הם מסובכים עוד יותר אם יש לדוגמה גורם מזהם אחד ונפגעים רבים מכך ויש צורך בכך שכל חוזה בין מזהם ונפגע ינוסח ויאכף בנפרד.  

תנאי שלישי לקיומו של המשפט הוא היכולת לקיום של מסחר בין הנפגע לבין הפוגע. יש מקרים רבים של השפעות סביבתיות בהן ההחלטה על קיום פעילות הגורמת השפעה חיצונית מתרחשת שנים רבות לפני הביטוי של ההשפעה הסביבתית עצמה, כך שלנפגע אין אפשרות לדרוש פיצוי מהנפגע. לדוגמה [[זיהום קרקע]] בחומרים רעילים באיזור התעשייה של חולון נגרם בשנות -1950 על ידי מפעלים שהיו שם, הזיהום חלחל לאט למי התהום וכיום הוא מהווה [[זיהום מים]] שעלול לאיים על בריאותם של תושבי האיזור. יש מקרים רבים אחרים של [[השהיה]] ארוכת שנים ואף [[תהליך בלתי הפיך|נזק בלתי הפיך]] בין התחלת הפעילות שייצרה את הפגיעה לבין התרחשות הפגיעה וגילוי הפגיעה - מקרים כוללים [[התחממות עולמית]], [[דילדול שכבת האוזון]], זיהום ב[[PCB]], [[ניסויים בנשק גרעיני]], פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ועוד.  גם ההנחה של אכיפת [[זכויות קניין]] לא תמיד מתקיימת - הן בגלל קיומם של מוצרים שקשה להגדיר זכויות קניין עליהם (כמו דגים באוקיינוס) או בגלל [[נדידת זיהום]] בין מדינות שונות, בתנאים שמשתנים תדירות (מבחינת היקף הזיהום ומשטר הרוחות). לדוגמה כיום טוענים מומחים כי חלק מהחשיפה של [[זיהום אוויר בישראל|תושבי ישראל]] ל[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים עדינים]], זיהום אוויר שעלול לגרום לתחלואה במחלות לב, סרטן ומחלות נוספות, נגרם עקב נדידת זיהום ממרכז ומזרח אירופה. הבעיה מסובכת יותר כאשר מדובר בנדידת זיהום בין מדינות עויינות, או כאשר זיהום נוצר עקב זיהום שניוני (כך שזיהום שנפלט במקום אחד, יכול להתרכב עם זיהום אחר במקום אחר וליצור זיהום מסוג חדש - כמו במצב של [[אוזון בגובה הקרקע]],  היבט זה מסתבך עוד יותר במזהמים כמו [[מזהמים אורגניים עמידים]] שיכולים לנדוד ממדינה אחרת עם זרמי הים, להכנס למארג המזון ולעבור [[הצטברות ביולוגית]] ולאחר מכן להצטבר בגופו של אדם ולגרום לבעיות רק שנים רבות לאחר החשיפה למזהם שהיא עצמה מתרחשת שנים לאחר ההחלטה על קיום הזיהום עצמו.  

תנאי שלישי לקיומו של המשפט הוא היכולת לקיום של מסחר בין הנפגע לבין הפוגע. יש מקרים רבים של השפעות סביבתיות בהן ההחלטה על קיום פעילות הגורמת השפעה חיצונית מתרחשת שנים רבות לפני הביטוי של ההשפעה הסביבתית עצמה, כך שלנפגע אין אפשרות לדרוש פיצוי מהנפגע. לדוגמה [[זיהום קרקע]] בחומרים רעילים באיזור התעשייה של חולון נגרם בשנות -1950 על ידי מפעלים שהיו שם, הזיהום חלחל לאט למי התהום וכיום הוא מהווה [[זיהום מים]] שעלול לאיים על בריאותם של תושבי האיזור. יש מקרים רבים אחרים של [[השהיה]] ארוכת שנים ואף [[תהליך בלתי הפיך|נזק בלתי הפיך]] בין התחלת הפעילות שייצרה את הפגיעה לבין התרחשות הפגיעה וגילוי הפגיעה - מקרים כוללים [[התחממות עולמית]], [[דילדול שכבת האוזון]], זיהום ב[[PCB]], [[ניסויים בנשק גרעיני]], פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ועוד.  גם ההנחה של אכיפת [[זכויות קניין]] לא תמיד מתקיימת - הן בגלל קיומם של מוצרים שקשה להגדיר זכויות קניין עליהם (כמו דגים באוקיינוס) או בגלל [[נדידת זיהום]] בין מדינות שונות, בתנאים שמשתנים תדירות (מבחינת היקף הזיהום ומשטר הרוחות). לדוגמה כיום טוענים מומחים כי חלק מהחשיפה של [[זיהום אוויר בישראל|תושבי ישראל]] ל[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים עדינים]], זיהום אוויר שעלול לגרום לתחלואה במחלות לב, סרטן ומחלות נוספות, נגרם עקב נדידת זיהום ממרכז ומזרח אירופה. הבעיה מסובכת יותר כאשר מדובר בנדידת זיהום בין מדינות עויינות, או כאשר זיהום נוצר עקב זיהום שניוני (כך שזיהום שנפלט במקום אחד, יכול להתרכב עם זיהום אחר במקום אחר וליצור זיהום מסוג חדש - כמו במצב של [[אוזון בגובה הקרקע]],  היבט זה מסתבך עוד יותר במזהמים כמו [[מזהמים אורגניים עמידים]] שיכולים לנדוד ממדינה אחרת עם זרמי הים, להכנס למארג המזון ולעבור [[הצטברות ביולוגית]] ולאחר מכן להצטבר בגופו של אדם ולגרום לבעיות רק שנים רבות לאחר החשיפה למזהם שהיא עצמה מתרחשת שנים לאחר ההחלטה על קיום הזיהום עצמו.  

במקרים רבים של זיהום מעורבים בתהליך תהליכים מסובכים של גאו-פיזיקה, אקולוגיה, ביוכימיה ותהליכי מטבוליזם עדינים בגוף האדם כך שהקישור בין מקורות הפגיעה לבין תוצאות הפגיעה הופך להיות קשה מאד. הוכחת הנזק של נזקי הזיהום קלה במקרים של הרעלה אוקטית, הרעלת קרינה או נזקים ברורים כמו [[ברונכיט]] או [[אסתמה]]. במקרים של מחלות אחרות הנגרמים עקב תהליכים סרטניים, מחלות אוטו-אימוניות כמו [[כרוהן]], [[זאבת]] או מחלות רבות ונדירות, ובמקרים של פגיעה בעוברים ([[טטרוגן|חומר טטרוגני]]) או פגיעה במערכת הרבייה, המוח או המערכת החיסונית (של ההורים או של הצאצאים) מסלולי השיבושים במערכת הם מסובכים מאד, תלויים ברקע גנטי של הציבור (ולכן קשה להוכיח אותם במבדקים רחבים), השיבושים הם נדירים יחסית או שהם מתרחשים דרך מספר אפיקים שמערבים חומרים שונים. היבטים אלה משקים מאד על כל ההנחות של חוק קואס - ה[[ידע]] על השפעת הזיהום לא בהכרח קיים או מלא, השגת [[מידע]] על המקרה הספציפי של זיהום או פגיעה דורש השקעת כסף ניכר, השגת שני הדברים דורשת זמן רב שיכול למנוע אפשרויות של מיקוח ושל אכיפת זכויות קניין.  

במקרים רבים של זיהום מעורבים בתהליך תהליכים מסובכים של גאו-פיזיקה, אקולוגיה, ביוכימיה ותהליכי מטבוליזם עדינים בגוף האדם כך שהקישור בין מקורות הפגיעה לבין תוצאות הפגיעה הופך להיות קשה מאד. הוכחת הנזק של נזקי הזיהום קלה במקרים של הרעלה אוקטית, הרעלת קרינה או נזקים ברורים כמו [[ברונכיט]] או [[אסתמה]]. במקרים של מחלות אחרות הנגרמים עקב תהליכים סרטניים, מחלות אוטו-אימוניות כמו [[כרוהן]], [[זאבת]] או מחלות רבות ונדירות, ובמקרים של פגיעה בעוברים ([[טרטוגן|חומר טרטוגני]]) או פגיעה במערכת הרבייה, המוח או המערכת החיסונית (של ההורים או של הצאצאים) מסלולי השיבושים במערכת הם מסובכים מאד, תלויים ברקע גנטי של הציבור (ולכן קשה להוכיח אותם במבדקים רחבים), השיבושים הם נדירים יחסית או שהם מתרחשים דרך מספר אפיקים שמערבים חומרים שונים. היבטים אלה משקים מאד על כל ההנחות של חוק קואס - ה[[ידע]] על השפעת הזיהום לא בהכרח קיים או מלא, השגת [[מידע]] על המקרה הספציפי של זיהום או פגיעה דורש השקעת כסף ניכר, השגת שני הדברים דורשת זמן רב שיכול למנוע אפשרויות של מיקוח ושל אכיפת זכויות קניין.  

==השלכות המשפט==

==השלכות המשפט==

;הקצאת זכויות קניין:

;הקצאת זכויות קניין:

ביקורת שלישית על התיאורמה באה מצד עבודתו של המלומד המשפטי Duncan Kennedy שטוען כי ההקצאה הראשונית של זכויות קניין תמיד משפיעה במציאות. דבר זה נובע מכך שמחקרים פסיכולוגיים מראים כי לאחר שיש לך מוצר כלשהו אתה מבקש עליו מחיר גבוה יותר ממה שהיית מוכן לשלם עליו אם הוא לא היה ברשותך. ביקורת זו קשורה להנחות נאו-קלאסיות אחרות שטוענות כי לצרכנים יש [[העדפות אקסוגניות]] (שנקבעות לפני התחלת המסחר בשוק) בני אדם הם [[ראציונליות|רציונליים]] וכי בשוק יש [[שיווי משקל יחיד]]. בניגוד לכך פסיכולוגיה, [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] טוענים ומדגימים כי בני אדם אינם רציונליים, סוציולוגים ומומחי טכנולוגיה מדגימים מקרים של [[העדפות אנדוגניות]] - מקרים שבהם העדפות הצרכנים נקבעות על ידי שילוב של [[התרגלות]] השפעות עקב [[שיווק]], והשפעות עקב [[נעילה טכנולוגית]] או [[נעילה מוסדית]] - כך שבמצבים אלה נוצר [[שיווי משקל מרובה]] שבו הקצאה שונה של זכויות קניין תניב העדפות שונות של הצרכנים והתפלגות שונה של מסלולי יעילות פארטו.  

ביקורת שלישית על התיאורמה באה מצד עבודתו של המלומד המשפטי Duncan Kennedy שטוען כי ההקצאה הראשונית של זכויות קניין תמיד משפיעה במציאות. דבר זה נובע מכך שמחקרים פסיכולוגיים מראים כי לאחר שיש לך מוצר כלשהו אתה מבקש עליו מחיר גבוה יותר ממה שהיית מוכן לשלם עליו אם הוא לא היה ברשותך. ביקורת זו קשורה להנחות נאו-קלאסיות אחרות שטוענות כי לצרכנים יש [[העדפות אקסוגניות]] (שנקבעות לפני התחלת המסחר בשוק) בני אדם הם [[רציונליות|רציונליים]] וכי בשוק יש [[שיווי משקל יחיד]]. בניגוד לכך פסיכולוגיה, [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] טוענים ומדגימים כי בני אדם אינם רציונליים, סוציולוגים ומומחי טכנולוגיה מדגימים מקרים של [[העדפות אנדוגניות]] - מקרים שבהם העדפות הצרכנים נקבעות על ידי שילוב של [[התרגלות]] השפעות עקב [[שיווק]], והשפעות עקב [[נעילה טכנולוגית]] או [[נעילה מוסדית]] - כך שבמצבים אלה נוצר [[שיווי משקל מרובה]] שבו הקצאה שונה של זכויות קניין תניב העדפות שונות של הצרכנים והתפלגות שונה של מסלולי יעילות פארטו.  

Steven N. S. Cheung טוען כי [[זכויות קניין]] הם [[מוסד חברתי]] שנועד להקטין עלויות עסקה. הקיום של זכויות קניין מצביע על כך שעלויות עסקה אינן אפס. אם יש עלויות עסקה בגובה אפס, כל מערכת זכויות קניין תסתיים בהקאצת משאבים יעילה וזהה לכולם ולכן אין הנחה של זכויות קניין פרטיות אינה הכרחית. מכאן שהעלויות עסקה אפסיות וזכויות קניין לא יכולות להתקיים יחד.  

Steven N. S. Cheung טוען כי [[זכויות קניין]] הם [[מוסד חברתי]] שנועד להקטין עלויות עסקה. הקיום של זכויות קניין מצביע על כך שעלויות עסקה אינן אפס. אם יש עלויות עסקה בגובה אפס, כל מערכת זכויות קניין תסתיים בהקאצת משאבים יעילה וזהה לכולם ולכן אין הנחה של זכויות קניין פרטיות אינה הכרחית. מכאן שהעלויות עסקה אפסיות וזכויות קניין לא יכולות להתקיים יחד.  

דוגמה מעשית לקושי לזהות את הקשר בין מקור הפגיעה לבין התרחשות הפגיעה:

דוגמה מעשית לקושי לזהות את הקשר בין מקור הפגיעה לבין התרחשות הפגיעה:

* [[חומרי הדברה]] [[דיוקסין]] או [[קדמיום]] שמגיעים ממגוון גדול של מקורות, עוברים [[הצטברות ביולוגית]] ו[[נדידת זיהום]] ומגיעים כ[[זיהום במזון]]

* [[חומרי הדברה]] [[דיוקסין]] או [[קדמיום]] שמגיעים ממגוון גדול של מקורות, עוברים [[הצטברות ביולוגית]] ו[[נדידת זיהום]] ומגיעים כ[[זיהום במזון]]

* [[PCB]], [[חומר טטרוגני]], [[עתידנו הגנוב]]

* [[PCB]], [[חומר טרטוגני]], [[עתידנו הגנוב]]

* [[דלדול שכבת האוזון]] כדוגמה ל[[תהליך ארוך טווח]]

* [[דלדול שכבת האוזון]] כדוגמה ל[[תהליך ארוך טווח]]