47,332
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
ריכוז והגברה ביולוגית הן סיבות מרכזיות ל[[זיהום במזון]] בקרב בני אדם. הסכנות העיקריות נובעות משאריות של מיני [[חומרי הדברה]], כ-29 תרכובות של [[דיוקסינים]], וכן המתכות הכבדות [[ארסן]], [[כספית]] ו[[עופרת]]. חומרים אלה גורמים להרעלות שונות ולנזקים למערכות כמו מוח, עצבים, כליות וכבד, הן [[גורם מסרטן]] וכן חשודות כ[[טרטוגן|טרטוגניות]] - פגיעה בעוברים.
ריכוז והגברה ביולוגית הן סיבות מרכזיות ל[[זיהום במזון]] בקרב בני אדם. הסכנות העיקריות נובעות משאריות של מיני [[חומרי הדברה]], כ-29 תרכובות של [[דיוקסינים]], וכן המתכות הכבדות [[ארסן]], [[כספית]] ו[[עופרת]]. חומרים אלה גורמים להרעלות שונות ולנזקים למערכות כמו מוח, עצבים, כליות וכבד, הן [[גורם מסרטן]] וכן חשודות כ[[טרטוגן|טרטוגניות]] - פגיעה בעוברים.
==דוגמה להצטברות ביולוגית בישראל==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[זיהום מזון בישראל]], [[תעשיות אלקטרוכימיות]]}}
על פי דוח"ות של המכון לחקר ימים ואגמים בנושא איכות מי החופים בישראל, המקור ל[[כספית]] בבמים ובחול במפרץ חיפה ובאיזור עכו הוא ב[[זיהום תעשייתי]] הן מ[[נחל הקישון]] והן מהשפכים של מפעל [[תעשיות אלקטרוכימיות]] שהזרים כספית לים עד שנת 2004, והוא המקור העיקרי לזיהום שקיים עד היום. למרות הפסקת הזרמת השפכים, הכספית מצויה במשקעי הבוץ והחול בקרקעית הים ובחומר מרחף.
הכספית אינה נשארת במים ובבוץ בקרקע הים, אלא [[הגברה ביולוגית|מצטברת במעלה שרשרת המזון]] ברכיכות, בדגים ובבני אדם שניזונים מהדגים. לפי המכון לחקר ימים ואגמים, מסוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל משנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר.גם בצדפות באיזור עכו יש ריכוז עולה של כספית מאז שנת 2002 באיזור<ref name="ocean2012"/>
בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (הדומה לתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופין בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.<ref name="ocean2012">[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf ניטור איכות מימי חופין ניטור מגוון ביולוגי, דו"ח מדעי לשנת 2012] פרופ' ברק חירות, המכון לחקר ימין ואגמים, 2012</ref>. דבר זה מצביע על כך שבדגי המפרץ יש מנגנון של [[הגברה ביולוגית]]
כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית.<ref name="ocean2012"/>
ביולי 2015 הוציא המשרד להגנת הסביבה הזהרה חמורה מפני דיג של דגים בצפון מפרץ עכו. לפי המשרד יש חשד לדליפת כספית למי התהום ולים באיזור מפרץ עכו, ונמצאו ריכוזים חריגים של כספית בשתי תחנות ניטור בחוף הים, בקרבת מפעל "תעשיות אלקטרוכימיות". בבדיקה שבוצעה במרחק קילומטר מדרום לחוף הרחצה הסמוך למפעל, נמדדו ערכים של עד 55 מיקרוגרם כספית לליטר, פי 22 מעל התקן המרבי המותר לריכוז כספית במים שעומד על 2.0 מיקרוגרם לליטר. <ref>[http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4676293,00.html איסור חמור על דיג בצפון מפרץ עכו] יפה ברנס, ynet 06.07.15 </ref>
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[זיהום במזון]]
* [[זיהום במזון]]
* [[מזהמים אורגניים עמידים]]
* [[מזהמים אורגניים עמידים]]
* [[מתכות כבדות]]
* [[כספית]]
* [[ארסן]]
* [[קדמיום]]
* [[דיוקסין]]
* [[השפעות בריאותיות של חומרי הדברה]]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.thewaterchannel.tv/thewaterblog/112-herbicides-are-they-good האם קוטלי עשבים בטוחים עבורך?] על המחלוקת סביב חומר ההדברה [[אטרזין]], באתר thewaterchannel, ספטמבר 2012
* [http://www.thewaterchannel.tv/thewaterblog/112-herbicides-are-they-good האם קוטלי עשבים בטוחים עבורך?] על המחלוקת סביב חומר ההדברה [[אטרזין]], באתר thewaterchannel, ספטמבר 2012
* [http://sofia.usgs.gov/sfrsf/rooms/mercury/achilles_heel/cause.html Is Mercury the Achilles Heel of the Restoration Effort] הסקר הגאולוגי של ארצות הברית, 2013
* [http://sofia.usgs.gov/sfrsf/rooms/mercury/achilles_heel/cause.html Is Mercury the Achilles Heel of the Restoration Effort] הסקר הגאולוגי של ארצות הברית, 2013
{{זיהום}}
[[קטגוריה:זיהום]]
[[קטגוריה:זיהום]]