שינויים

'''אמרטיה ק. סן''' (נולד ב-3 בנובמבר 1933 בהודו) הוא כלכלן וזוכה [[פרס נובל לכלכלה]] על עבודותיו בתחום ה[[אשה|נשים]], [[תאורית התפתחות האדם]], [[כלכלת רווחה]] וחקר המנגנונים בבסיסו של ה[[עוני]], ועל תרומתו בתחום הפוליטי ל[[ליברליזם|תאוריה הליברלית]].

'''אמרטיה ק. סן''' (נולד ב-3 בנובמבר 1933 בהודו) הוא כלכלן וזוכה [[פרס נובל לכלכלה]] על עבודותיו בתחום ה[[אשה|נשים]], [[תאורית התפתחות האדם]], [[כלכלת רווחה]] וחקר המנגנונים בבסיסו של ה[[עוני]], ועל תרומתו בתחום הפוליטי ל[[ליברליזם|תאוריה הליברלית]].

משנת 1998 עד 2004 הוא עמד בראש טריניטי קולג' באוניברסיטת קיימברידג', והיה האסיאתי הראשון שעמד בראשו של קולג' אוקסברידג'. אמרטיה סן מעורב בדיון על [[גלובליזציה]]. הוא העביר הרצאות למנהלים בכירים של [[הבנק העולמי]] אבל הראה את מחוייבותו לשינוי מלמטה על ידי כך ששימש כנשיא לשם כבוד של ארגון [[סחר הוגן|הסחר ההוגן]] [[אוקספם]].

משנת 1998 עד 2004 הוא עמד בראש טריניטי קולג' באוניברסיטת קיימברידג', והיה האסיאתי הראשון שעמד בראשו של קולג' אוקסברידג'. אמרטיה סן מעורב בדיון על [[גלובליזציה]]. הוא העביר הרצאות למנהלים בכירים של [[הבנק העולמי]] אבל הראה את מחוייבותו לשינוי מלמטה על ידי כך ששימש כנשיא לשם כבוד של ארגון [[סחר הוגן|הסחר ההוגן]] [[אוקספם]].

===זכויות נשים===

===זכויות נשים===

סן כתב מאמר שנוי במחלוקת בדו-שבועון הספרותי 'ניו יורק ריוויו אוף בוק', שכותרתו '''"למעלה מ-100 מיליון נשים חסרות"''', שבו הוא סוקר את ההשלכות הקטלניות של זכויות לא שוות בין המגדרים במדינות העולם השלישי, במיוחד באסיה. מחקרים אחרים, כמו [http://slate.msn.com/id/2119402/ זה] של אמלי אוסטר טענו שמדובר בהערכת יתר.  

סן כתב מאמר שנוי במחלוקת בדו-שבועון הספרותי 'ניו יורק ריוויו אוף בוק', שכותרתו '''"למעלה מ-100 מיליון נשים חסרות"''', שבו הוא סוקר את ההשלכות הקטלניות של זכויות לא שוות בין המגדרים במדינות העולם השלישי, במיוחד באסיה. מחקרים אחרים, כמו [http://slate.msn.com/id/2119402/ זה] של אמלי אוסטר טענו שמדובר בהערכת יתר.  

===כלכלת רווחה===

===כלכלת רווחה===

סן מבקר את [[האדם הכלכלי]] ואת ההנחה לפיה אנשים מתנהגים תמיד ובכל מצב בצורה אנוכית. סן מצטרף ל-Leif Johansen ותוקף את הטיעון לפיו אנשים יגידו את האמת רק במידה והדבר משתלם להם כלכלית. להלן תאור של סיטואציה יום-יומית שבה כביכול נפגשים שני זרים המתנהגים בצורה רציונלית ואנוכית לפי הנחות מודל זה:

סן מבקר את [[האדם הכלכלי]] ואת ההנחה לפיה אנשים מתנהגים תמיד ובכל מצב בצורה אנוכית. סן מצטרף ל-Leif Johansen ותוקף את הטיעון לפיו אנשים יגידו את האמת רק במידה והדבר משתלם להם כלכלית. להלן תאור של סיטואציה יום-יומית שבה כביכול נפגשים שני זרים המתנהגים בצורה רציונלית ואנוכית לפי הנחות מודל זה:

{{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה בדרכך לשם?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.|מקור="רציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", אמרטיה סן, <ref name="sen1977">Amartya K. Sen, ‘[https://www.uclouvain.be/cps/ucl/doc/cr-cridis/documents/sen_on_TCR_rational_fools.pdf Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332</ref>}}

{{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה בדרכך לשם?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.|מקור="רציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", אמרטיה סן, <ref name="sen1977">Amartya K. Sen, ‘[https://www.uclouvain.be/cps/ucl/doc/cr-cridis/documents/sen_on_TCR_rational_fools.pdf Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332</ref>}}

השאלה לפי סן היא לא אם אנשים תמיד אומרים את האמת, אלא האם הם תמיד ממקסמים את התועלת שלהם (ללא כל התחשבות בזולת) כאשר הם משיבים על שאלות. לפי סן יש לדבר זה השלכות לגבי הניתוח של תפקודם של [[מוצרים ציבוריים]]. שכן לפי ההנחה הסטנדרטית של אדם אנוכי, כל סוכן כלכלי יצהיר שהמוצר הציבורי כלל אינו שימוש כלפיו. ולא יהסס לשקר כדי לזכות ביתרון כלכלי. הנחת התנהגות כזו (וגישה כללית של רציונליות כלפי אמירת אמת) נבחנה מאוחר יותר על ידי [[דן אריאלי]] בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]], אריאלי מוצא שהמנגנון לגבי אמירת אמת ושקר מורכב יותר וגלבי רוב האנשים הוא אינו נובע משיקולים רציונליים של תמריצים, אלא מיכולת לשמור על תדמית פנימית של יושר.

השאלה לפי סן היא לא אם אנשים תמיד אומרים את האמת, אלא האם הם תמיד ממקסמים את התועלת שלהם (ללא כל התחשבות בזולת) כאשר הם משיבים על שאלות. לפי סן יש לדבר זה השלכות לגבי הניתוח של תפקודם של [[מוצרים ציבוריים]]. שכן לפי ההנחה הסטנדרטית של אדם אנוכי, כל סוכן כלכלי יצהיר שהמוצר הציבורי כלל אינו שימוש כלפיו. ולא יהסס לשקר כדי לזכות ביתרון כלכלי. הנחת התנהגות כזו (וגישה כללית של רציונליות כלפי אמירת אמת) נבחנה מאוחר יותר על ידי [[דן אריאלי]] בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]], אריאלי מוצא שהמנגנון לגבי אמירת אמת ושקר מורכב יותר וגלבי רוב האנשים הוא אינו נובע משיקולים רציונליים של תמריצים, אלא מיכולת לשמור על תדמית פנימית של יושר.

סן קיבל תואר לשם כבוד במעל 90 אוניברסיטאות בעולם כולל אוניברסיטאות הרווארד, ייל, קולומביה, מישיגן, אוקספורד ועוד מוסדות אקדמיים בולטים ברחבי העולם.  

סן קיבל תואר לשם כבוד במעל 90 אוניברסיטאות בעולם כולל אוניברסיטאות הרווארד, ייל, קולומביה, מישיגן, אוקספורד ועוד מוסדות אקדמיים בולטים ברחבי העולם.  

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[רעב המוני]]

* [[רעב המוני]]

* [[עוני]]

* [[עוני]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==