שינויים

'''משבר הציוויליזציה''' הוא סרט תעודה עם נפיז מוסאדק אחמד (Nafeez Mosaddeq Ahmed), אודות השילוב של משברים שונים כמו [[שיא תפוקת הנפט]], [[התחממות עולמית]] [[משבר המזון העולמי]], [[טרור]] ו[[המשבר הכלכלי של שנת 2008]] וכיצד משברים אלה הם תסמינים של [[גלובליזציה|מערכת כלכלית עולמית]] שנמצאת במשבר. בניגוד למה שמוצג לנו על ידי כמה הוגים, העולם המערבי [[תרבות הצריכה|הצרכני]] אינו התרבות האידאלית, ותרבות אינה יכולה להחזיק מעמד.  

'''משבר הציוויליזציה''' הוא סרט תעודה עם נפיז מוסאדק אחמד (Nafeez Mosaddeq Ahmed), אודות השילוב של משברים שונים כמו [[שיא תפוקת הנפט]], [[התחממות עולמית]] [[משבר המזון העולמי]], [[טרור]] ו[[המשבר הכלכלי של שנת 2008]] וכיצד משברים אלה הם תסמינים של [[גלובליזציה|מערכת כלכלית עולמית]] שנמצאת במשבר. בניגוד למה שמוצג לנו על ידי כמה הוגים, העולם המערבי [[תרבות הצריכה|הצרכני]] אינו התרבות האידאלית, ותרבות אינה יכולה להחזיק מעמד.  

==רקע==

==רקע==

דוקטור מחפוז אחמד למד לתואר שני בחקר שלום ומלחמה בזמננו, והוא בעל דוקטורט ביחסים בינלאומיים, מבית הספר ללימודים גלובליים באוניברסיטת סאסקס באנגליה. המיקוד שלו הוא על הפעילות של צבאות מערביים, דיכוי מרידות, והמלחמה בטרור. אחמד הוא חוקר, סופר ועיתונאי-חוקר הכותב בלוג [[סביבתנות|סביבתי]] המתרפסם בעיתון הגרדיאן, והוא המנהל של צוות חשיבה עצמאי המתמקד במחקר של סכסוכים אלימות בהקשר של אקולוגיה עולמית, אנרגיה ומשבר כלכלי. הוא מרצה באוניברסיטת סאסקס במחלקה ליחסים בינלאומיים ובאוניברסיטת Brunel  באנגליה.  

דוקטור מחפוז אחמד למד לתואר שני בחקר שלום ומלחמה בזמננו, והוא בעל דוקטורט ביחסים בינלאומיים, מבית הספר ללימודים גלובליים באוניברסיטת סאסקס באנגליה. המיקוד שלו הוא על הפעילות של צבאות מערביים, דיכוי מרידות, והמלחמה בטרור. אחמד הוא חוקר, סופר ועיתונאי-חוקר הכותב בלוג [[סביבתנות|סביבתי]] המתפרסם בעיתון הגרדיאן, והוא המנהל של צוות חשיבה עצמאי המתמקד במחקר של סכסוכים אלימות בהקשר של אקולוגיה עולמית, אנרגיה ומשבר כלכלי. הוא מרצה באוניברסיטת סאסקס במחלקה ליחסים בינלאומיים ובאוניברסיטת Brunel  באנגליה.  

בשנת 2010 אחמד כתב ספר בשם "מדריך למשתמש למשבר הציוולזציה: ואיך להציל אותה" (A User's Guide to the Crisis of Civilisation: And How to Save it ) הסרט בנוי בעקבות הספר בעקבות פגישה מקרית עם יוצר הסרטים Dean Puckett .  

בשנת 2010 אחמד כתב ספר בשם "מדריך למשתמש למשבר הציוויליזציה: ואיך להציל אותה" (A User's Guide to the Crisis of Civilisation: And How to Save it ) הסרט בנוי בעקבות הספר בעקבות פגישה מקרית עם יוצר הסרטים Dean Puckett .  

==הקדמה==

==הקדמה==

מה שמרתחש בעולם יכול להיות מאד מבלבל כאשר מסתכלים על כל דבר בנפרד. אם מסתכלים על הדברים באופן [[הוליזם|הוליסטי]] הדברים נראים יותר הגיוניים. מה שיש היום הוא שהרבה אנשים בתחומים שונים מסתכלים על נושאים בצורה מבודדת. חלקם מסתכלים על [[שינויי אקלים]], אחרים מסתכלים על נושא [[משבר האנרגיה]], אחרים על [[שוק המזון העולמי]], עוד אחרים על [[הכלכלה העולמית]] ואחרים על טרור ועל יחסים בינלאומיים. מה שחשוב לבצע הוא להסתכל על הדברים כעל חלק ממערכת [[גלובליזציה|גלובלית]] אחת. הסתכלות כזו מביאה לשינוי בתפיסת הדברים.  

מה שמתרחש בעולם יכול להיות מאד מבלבל כאשר מסתכלים על כל דבר בנפרד. אם מסתכלים על הדברים באופן [[הוליזם|הוליסטי]] הדברים נראים יותר הגיוניים. מה שיש היום הוא שהרבה אנשים בתחומים שונים מסתכלים על נושאים בצורה מבודדת. חלקם מסתכלים על [[שינויי אקלים]], אחרים מסתכלים על נושא [[משבר האנרגיה]], אחרים על [[שוק המזון העולמי]], עוד אחרים על [[הכלכלה העולמית]] ואחרים על טרור ועל יחסים בינלאומיים. מה שחשוב לבצע הוא להסתכל על הדברים כעל חלק ממערכת [[גלובליזציה|גלובלית]] אחת. הסתכלות כזו מביאה לשינוי בתפיסת הדברים.  

אחמד בדק הרבה מ[[תהליך|תהליכים]] אלה ולדעתו חלק גדול מהתחזיות השחורות ביותר עלולות להתרחש. הציווליציה המערבית אינה [[קיימות|בת קיימא]]. וכל המשברים האלה שאנו רואים הם בעצם תסמינים לכך שתרבות זו לא תוכל לשרוד את המאה ה-21.

אחמד בדק הרבה מ[[תהליך|תהליכים]] אלה ולדעתו חלק גדול מהתחזיות השחורות ביותר עלולות להתרחש. הציוויליזציה המערבית אינה [[קיימות|בת קיימא]]. וכל המשברים האלה שאנו רואים הם בעצם תסמינים לכך שתרבות זו לא תוכל לשרוד את המאה ה-21.

אחמד התמחה במחקר של אלימות המונית (מלחמות, מרידות וכו') והוא שאל את עצמו מה גורם לסכסוכים אלה, האם הסיפורים על התחממות עולמית לדוגמה הם אמת או בדיה, איך זה עובד? מה ההשלכות של זה. לדעתו אחת הבעיות המרכזיות היא שמדענים העובדים על תחומים אלה מסתכלים על השאלות האלה בצורה מבודדת, בלי להתייחס לשאר ההקשרים של המנגנונים הדוחפים תהליכים אלה. לדוגמה מדען אקלים החוקר היבטים של התחממות עולמית, אינו מודע לקשר שיש להתחממות זו עם הכלכלה העולמית, וכיצד מערכת כלכלית זו חייבת להיות ב[[צמיחה כלכלית]] מתמדת רק כדי שהעסקים לא יקרסו. צורה כלכלי זו אינה [[כלכלה בת קיימא]] לדעת אחמד, אבל המדענים אינם שמים לב לכך ואינם עוסקים בשאלות אלה. הם מסתכלים על הדברים בזווית ראיה מאד צרה שמניחה כל מיני הנחות עבודה שמרניות שהבסיס להן הולך ומתערער.  

אחמד התמחה במחקר של אלימות המונית (מלחמות, מרידות וכו') והוא שאל את עצמו מה גורם לסכסוכים אלה, האם הסיפורים על התחממות עולמית לדוגמה הם אמת או בדיה, איך זה עובד? מה ההשלכות של זה. לדעתו אחת הבעיות המרכזיות היא שמדענים העובדים על תחומים אלה מסתכלים על השאלות האלה בצורה מבודדת, בלי להתייחס לשאר ההקשרים של המנגנונים הדוחפים תהליכים אלה. לדוגמה מדען אקלים החוקר היבטים של התחממות עולמית, אינו מודע לקשר שיש להתחממות זו עם הכלכלה העולמית, וכיצד מערכת כלכלית זו חייבת להיות ב[[צמיחה כלכלית]] מתמדת רק כדי שהעסקים לא יקרסו. צורה כלכלי זו אינה [[כלכלה בת קיימא]] לדעת אחמד, אבל המדענים אינם שמים לב לכך ואינם עוסקים בשאלות אלה. הם מסתכלים על הדברים בזווית ראיה מאד צרה שמניחה כל מיני הנחות עבודה שמרניות שהבסיס להן הולך ומתערער.  

כמה ממהנחות האלה הנוחו על ידי [[פרנסיס פוקיאמה]] ו[[סמואל הנטינגטון]]. הנטינטון היה פרופסור למדעי המדינה מהרווארד, ויועץ מזה שנים רבות לממשלת ארצות הברית, במיוחד לנשיא לינדון ג'ונסון בזמן מלחמת ויאטנם. הוא זכה לפרסום עולמי עם פרסום ספרו "[[התנגשות הציווליזציות]]" בשנות 1990 שבו הוא חזה שהסכסוכים הצבאיים העתידיים יהיו בין גושים של ציווליזיות בעלות גישות תרבותיות שונות. כך לדוגמה יש את התרבות הערבית, והתרבות הקונפוצינית ששונות מהתרבות המערבית, והוא אמר שזה יהיה מוקד הסכסוכים העתידיים שכן תרבויות אלה אינן מקבלות ערכים כמו [[דמוקרטיה]] ו[[זכויות אדם]]. עוד אדם מעניין הוא פרנסיס פוקיאמה שעבד במשרד החוץ של ארצות הברית וכתב את הספר [[קץ ההיסטוריה]]. הוא טען שעם התמוטטות [[ברית המועצות]] אין שום חלופה זמינה למדיניות הפוליטית או הכלכלית [[נאו-ליברליזם|הנאו-ליברלית]]. המערכת של [[דמוקרטיה ליבראלית]] ו[[שוק חופשי]] היא האופציה היחידה, אין שום חלופה אחרת.  

כמה מההנחות האלה הונחו על ידי [[פרנסיס פוקיאמה]] ו[[סמואל הנטינגטון]]. הנטינטון היה פרופסור למדעי המדינה מהרווארד, ויועץ מזה שנים רבות לממשלת ארצות הברית, במיוחד לנשיא לינדון ג'ונסון בזמן מלחמת ויאטנם. הוא זכה לפרסום עולמי עם פרסום ספרו "[[התנגשות הציוויליזציות]]" בשנות 1990 שבו הוא חזה שהסכסוכים הצבאיים העתידיים יהיו בין גושים של ציוויליזציות בעלות גישות תרבותיות שונות. כך לדוגמה יש את התרבות הערבית, והתרבות הקונפוצינית ששונות מהתרבות המערבית, והוא אמר שזה יהיה מוקד הסכסוכים העתידיים שכן תרבויות אלה אינן מקבלות ערכים כמו [[דמוקרטיה]] ו[[זכויות אדם]]. עוד אדם מעניין הוא פרנסיס פוקיאמה שעבד במשרד החוץ של ארצות הברית וכתב את הספר [[קץ ההיסטוריה]]. הוא טען שעם התמוטטות [[ברית המועצות]] אין שום חלופה זמינה למדיניות הפוליטית או הכלכלית [[נאו-ליברליזם|הנאו-ליברלית]]. המערכת של [[דמוקרטיה ליבראלית]] ו[[שוק חופשי]] היא האופציה היחידה, אין שום חלופה אחרת.  

אחמד טוען שהרעיונות של פוקיאמה ושל הנטינגטון עברו מעין מיזוג לתפיסה כוללת לפיה התרבות שבה אנו חיים היום, היא בעצם סוג המערכת הטוב ביותר שניתן להשיג עבור האנושות, ואם יש אלימות בתוך המערכת הזאת, זה בגלל שיש לנו התנגשות עם תרבויות ברבריות ופרימיטיביות יותר כמו התרבות המוסלמית. אם מאמינים כי אנחנו נמצאים במערכת הטובה ביותר , וכי המלחמה בטרור היא מלחמה בברברים ששונאים אותנו בגלל החופש שלנו ודרך החיים שלנו, מגיעים לניתוק מהמציאות. ולכן כאשר מתייחסים למשברים כמו משבר האקלים, או שיא תפוקת הנפט או גבולות של מערכת המזון מתייחסים אליהם בצורה מבודדת. האידאלוגיה והרעיונות המופשטים האלה מפריעים לראות כיצד המשברים הם חלק מביטוי של המערכת שבה אנחנו חיים.  

אחמד טוען שהרעיונות של פוקיאמה ושל הנטינגטון עברו מעין מיזוג לתפיסה כוללת לפיה התרבות שבה אנו חיים היום, היא בעצם סוג המערכת הטוב ביותר שניתן להשיג עבור האנושות, ואם יש אלימות בתוך המערכת הזאת, זה בגלל שיש לנו התנגשות עם תרבויות ברבריות ופרימיטיביות יותר כמו התרבות המוסלמית. אם מאמינים כי אנחנו נמצאים במערכת הטובה ביותר, וכי המלחמה בטרור היא מלחמה בברברים ששונאים אותנו בגלל החופש שלנו ודרך החיים שלנו, מגיעים לניתוק מהמציאות. ולכן כאשר מתייחסים למשברים כמו משבר האקלים, או שיא תפוקת הנפט או גבולות של מערכת המזון מתייחסים אליהם בצורה מבודדת. האידאולוגיה והרעיונות המופשטים האלה מפריעים לראות כיצד המשברים הם חלק מביטוי של המערכת שבה אנחנו חיים.  

לדעת אחמד כדי להבין את המשברים יש להבין אותם בצורה עמוקה ולראות את הקשרים ביניהם.

לדעת אחמד כדי להבין את המשברים יש להבין אותם בצורה עמוקה ולראות את הקשרים ביניהם.

* [http://www.imdb.com/title/tt1970039/ משבר הציוויליזציה] באתר IMDb

* [http://www.imdb.com/title/tt1970039/ משבר הציוויליזציה] באתר IMDb

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Nafeez_Mosaddeq_Ahmed נפיז מוסאדק אחמד] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Nafeez_Mosaddeq_Ahmed נפיז מוסאדק אחמד] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.amazon.com/Users-Guide-Crisis-Civilisation-Save/dp/0745330533 מדריך למשתמש למשבר הציוולזציה: ואיך להציל אותה] באתר אמזון

* [http://www.amazon.com/Users-Guide-Crisis-Civilisation-Save/dp/0745330533 מדריך למשתמש למשבר הציווילזציה: ואיך להציל אותה] באתר אמזון

[[קטגוריה:סרטי תעודה]]  

[[קטגוריה:סרטי תעודה]]