שינויים

הוסרו 15 בתים ,  09:18, 31 בינואר 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:     
==דוגמאות לדייג יתר==
 
==דוגמאות לדייג יתר==
{{תבנית:בעיות סביבתיות}}
+
{{בעיות סביבתיות}}
קיימות דוגמאות מתועדות לדייג יתר באיזורים כמו הים הצפוני של אירופה, הGrand Banks  של אמריקה הצפונית וים סין המזרחי באסיה. במקומות אלה דייג יתר לא רק שהוביל לתוצאות הרסניות עבור אוכלוסיות הדגים, אלא גם לקהילות הדייג המקומיות שהתבססו על דיג לפרנסתן. כמו פעילויות אחרות של לקיחת [[משאבים מתכלים]] מהטבע כמו [[כריתת יערות]] ו[[צייד]], שדות דיג רגישים לאינטראקציות הכלכליות בין בעלות או הכרזת בעלות על האיזור לבין [[קיימות]],  המוכרות כ[[טרגדיה של נחלת הכלל]].  
+
קיימות דוגמאות מתועדות לדייג יתר באיזורים כמו הים הצפוני של אירופה, ה-Grand Banks  של אמריקה הצפונית וים סין המזרחי באסיה. במקומות אלה דייג יתר לא רק שהוביל לתוצאות הרסניות עבור אוכלוסיות הדגים, אלא גם לקהילות הדייג המקומיות שהתבססו על דיג לפרנסתן. כמו פעילויות אחרות של לקיחת [[משאבים מתכלים]] מהטבע כמו [[כריתת יערות]] ו[[צייד]], שדות דיג רגישים לאינטראקציות הכלכליות בין בעלות או הכרזת בעלות על האיזור לבין [[קיימות]],  המוכרות כ[[טרגדיה של נחלת הכלל]].  
    
;צייד לוויתנים:
 
;צייד לוויתנים:
שורה 15: שורה 15:     
;דגי אנשובי:
 
;דגי אנשובי:
שדות הדייג של דגי אנשובי בפרו התמוטטו בשנות ה-1970 לאחר שדייג יתר ועונת [[אל ניניו]] דלללו את אוכלוסיית האנשובי שחיו בים. דגי אנושבי היו [[משאב טבעי]] מרכזי בפרו; לדוגמה בשנת 1971 דגו בפרו 10.2 מיליון מטרים מעוקבים של דגי אנושבי. עם זאת ב-5 השנים הבאות כל צי הדיג של פרו תפסו רק 4 מיליוני טנוות. דבר זה היווה מכה קשה לכלכלת פרו.  
+
שדות הדייג של דגי אנשובי בפרו התמוטטו בשנות ה-1970 לאחר שדייג יתר ועונת [[אל ניניו]] דלדלו את אוכלוסיית האנשובי שחיו בים. דגי אנשובי היו [[משאב טבעי]] מרכזי בפרו; לדוגמה בשנת 1971 דגו בפרו 10.2 מיליון מטרים מעוקבים של דגי אנשובי. עם זאת ב-5 השנים הבאות כל צי הדיג של פרו תפסו רק 4 מיליוני טונות. דבר זה היווה מכה קשה לכלכלת פרו.  
    
;דגי הקוד:
 
;דגי הקוד:
דגי הקוד אטלנטים סבלו מדייג יתר בשנות ה-70 וה-80 בעיקר באיזור Newfoundland. כתוצאה מכך אוכלוסיית דגי הקוד האטלנטים התמוטטה בשנת 1992. האוכלוסייה ירדה בכ 95% מרמות השיא שלה. [[קנדה]] הכריזה בשנת 1992 על איסוד עד להודעה חדשה כל דיג של דגי קוד. למרות שבמשך עשור ויותר נפסק הדיג המסחרי של המין, האוכלוסייה לא התאוששה וכיום המין נמצא ב[[סכנת הכחדה]]. יש צורך בגודל מינימלי של אוכלוסייה כדי שזו תוכל להעמיד מספר מספק של צאצאים בריאים ולהתמודד עם אתגרים של מחלות וטורפים. ולכן ייתכן שאוכלוסיית ההקוד ירדה מתחת לרמה הקריטית, ובהדרגה תיכחד גם ללא דיג נוסף.  
+
דגי הקוד אטלנטים סבלו מדייג יתר בשנות ה-70 וה-80 בעיקר באיזור Newfoundland. כתוצאה מכך אוכלוסיית דגי הקוד האטלנטים התמוטטה בשנת 1992. האוכלוסייה ירדה בכ 95% מרמות השיא שלה. [[קנדה]] הכריזה בשנת 1992 על איסוד עד להודעה חדשה כל דיג של דגי קוד. למרות שבמשך עשור ויותר נפסק הדיג המסחרי של המין, האוכלוסייה לא התאוששה וכיום המין נמצא ב[[סכנת הכחדה]]. יש צורך בגודל מינימלי של אוכלוסייה כדי שזו תוכל להעמיד מספר מספק של צאצאים בריאים ולהתמודד עם אתגרים של מחלות וטורפים. ולכן ייתכן שאוכלוסיית ההקוד ירדה מתחת לרמה הקריטית, ובהדרגה תיכחד גם ללא דיג נוסף.  
    
[[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מזכיר מספר מאמרים שחקרו את הנושא. המסקנה היא, שעקב דייג יתר, האוכלוסייה הידלדלה עד מאוד, וכיום בגלל נדירות הדגים, הדייג יותר יקר. הדבר גם גרם לירידה בגודל של הדגים ובגילם-נקבות צעירות מטילות פחות ביצים וביצים קטנות יותר, דבר המסכן את יכולת ההתאוששות של האוכלוסייה.
 
[[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מזכיר מספר מאמרים שחקרו את הנושא. המסקנה היא, שעקב דייג יתר, האוכלוסייה הידלדלה עד מאוד, וכיום בגלל נדירות הדגים, הדייג יותר יקר. הדבר גם גרם לירידה בגודל של הדגים ובגילם-נקבות צעירות מטילות פחות ביצים וביצים קטנות יותר, דבר המסכן את יכולת ההתאוששות של האוכלוסייה.
    
;דגי סול:
 
;דגי סול:
דגי סול בים האירי, בתעלה האנגלית המערבית ובמקומות נוספים עברו דייג ייתר עד לנקודת התמוטטות, זאת לפי תוכנית ממשלת בריטניה לשמירה על מגוון ביולוגי. הממשלה הבריטית יצרה אלמנטים בתוכנית זו כדי לנסות לשקם שדוג דיג אלה, אבל [[גידול אוכלוסיית העולם]] והעליה בביקוש לדגים הגיעו לנקודה שבה הדרישה למזון מאיימת על היציבות של שדות דייג אלה, ואף על קיומו של המין כולו.  
+
דגי סול בים האירי, בתעלה האנגלית המערבית ובמקומות נוספים עברו דייג ייתר עד לנקודת התמוטטות, זאת לפי תוכנית ממשלת בריטניה לשמירה על מגוון ביולוגי. הממשלה הבריטית יצרה אלמנטים בתוכנית זו כדי לנסות לשקם שדות דיג אלה, אבל [[גידול אוכלוסיית העולם]] והעליה בביקוש לדגים הגיעו לנקודה שבה הדרישה למזון מאיימת על היציבות של שדות דייג אלה, ואף על קיומו של המין כולו.  
    
;דגי מים עמוקים:
 
;דגי מים עמוקים:
דגי מים עמוקים רבים נמצאים בסיכון. הדוגמאות כוללות את orange roughy, Patagonian toothfish, ואת sablefish. הים הרחק ממדפי היבשת הוא חשוך כמעט לחלוטין, קרוב לנקודת הקפיאה ויש בו מעט מזון.  דגי מים עמוקים גדלים לאט בגלל המחסור במזון ויש להם מטבוליזם איטי וקצב רבייה נמוך. רבים מהם לא מגיעים לבגרות מינית לפני גיל 30 או 40 שנה. דגי orange roughy  שנידוגו ונמכרים בשוק הם בדרך כלל בני 50 שנה ויותר. רוב דגי המים העמוקים נמצאים במים בינלאומיים, מקום שבו אין שום הגנה מפני דייג יתר על ידי החוק או מכסות דייג. רוב הדגים הללו נתפסים על ידי אוניות מכמורת למים עמוקים ליד פיות של ימים, במקומות שבהם הם מתנכסים כדי למצוא מזון. הקפאה מיידית בסיפון האוניה מאפשרת לאוניות המכמורת לעבוד במשך כמה ימים ברציפות, וציוד מודרני מאפשר להן לאתר את הדגים בקלות.  
+
דגי מים עמוקים רבים נמצאים בסיכון. הדוגמאות כוללות את orange roughy, Patagonian toothfish, ואת sablefish. הים הרחק ממדפי היבשת הוא חשוך כמעט לחלוטין, קרוב לנקודת הקפיאה ויש בו מעט מזון.  דגי מים עמוקים גדלים לאט בגלל המחסור במזון ויש להם מטבוליזם איטי וקצב רבייה נמוך. רבים מהם לא מגיעים לבגרות מינית לפני גיל 30 או 40 שנה. דגי orange roughy  שנידוגו ונמכרים בשוק הם בדרך כלל בני 50 שנה ויותר. רוב דגי המים העמוקים נמצאים במים בינלאומיים, מקום שבו אין שום הגנה מפני דייג יתר על ידי החוק או מכסות דייג. רוב הדגים הללו נתפסים על ידי אוניות מכמורת למים עמוקים ליד פיות של ימים, במקומות שבהם הם מתכנסים כדי למצוא מזון. הקפאה מיידית בסיפון האוניה מאפשרת לאוניות המכמורת לעבוד במשך כמה ימים ברציפות, וציוד מודרני מאפשר להן לאתר את הדגים בקלות.  
    
;דגי אגמים:
 
;דגי אגמים:
שורה 32: שורה 32:     
==סיבות לדייג ייתר==
 
==סיבות לדייג ייתר==
הסיבה המרכזית לדייג יתר היא שימוש בציוד יותר ויותר חדיש לשם תפיסת דגים רבים יותר בצורה יעילה יותר. דייג מכמורת על ידי ספינות מסחריות היא הטכנולוגיה המרכזית המאפשרת ללכוד בבת אחת אלפי דגים. טכנולוגיות אחרות כמו גילוי דגים באמצעות מכ"מ וסונאר, קירור של הדגים שנידוגו ועיבוד שלהם על הספינה אפשרות בניית ספינות גדולות יותר ששהו בים יותר זמן והצליחו לדוג יותר ויותר דגים. במונחים כלכליים, מנקודת המבט של הדייגים ה[[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]] אפשר גידול של התפוקה מהים.  
+
הסיבה המרכזית לדייג יתר היא שימוש בציוד יותר ויותר חדיש לשם תפיסת דגים רבים יותר בצורה יעילה יותר. דייג מכמורת על ידי ספינות מסחריות היא הטכנולוגיה המרכזית המאפשרת ללכוד בבת אחת אלפי דגים. טכנולוגיות אחרות כמו גילוי דגים באמצעות מכ"מ וסונאר, קירור של הדגים שנידוגו ועיבוד שלהם על הספינה אפשרות בניית ספינות גדולות יותר ששהו בים יותר זמן והצליחו לדוג יותר ויותר דגים. במונחים כלכליים, מנקודת המבט של הדייגים ה[[הון תעשייתי|ההון התעשייתי]] אפשר גידול של התפוקה מהים.  
    
בד בבד, נוצרה בעיה ב[[הון טבעי|הון הטבעי]] - שכן מעל רמה מסויימת, שתלויה בגודל האוכלוסייה ובכמות ההפרעות שבהן היא נתונה, דייג של יותר ויותר דגים מנע מאוכלוסיית הדגים להשתקם. עקב המחסור של דגים, הנטייה של דייגים לדוג דגים קטנים יותר (צעירים יותר) ובכך להקטין את הסיכוי של האוכלוסייה להשתקם.  
 
בד בבד, נוצרה בעיה ב[[הון טבעי|הון הטבעי]] - שכן מעל רמה מסויימת, שתלויה בגודל האוכלוסייה ובכמות ההפרעות שבהן היא נתונה, דייג של יותר ויותר דגים מנע מאוכלוסיית הדגים להשתקם. עקב המחסור של דגים, הנטייה של דייגים לדוג דגים קטנים יותר (צעירים יותר) ובכך להקטין את הסיכוי של האוכלוסייה להשתקם.  
שורה 43: שורה 43:  
דייג יתר פוגע לא רק באוכלוסיית הדגים אלא גם במינים אחרים שמתפרנסים מהם במעלה [[שרשרת המזון]] כמו לוטרות, דולפינים, כרישים ולוויתנים. הדבר עלול לגרום להפרעות גם במורד שרשרת המזון, כאשר מינים שהדגים טורפים יגיעו לקריסה בעקבות [[ריבוי יתר]] ו[[פיצוץ אוכלוסין]].  
 
דייג יתר פוגע לא רק באוכלוסיית הדגים אלא גם במינים אחרים שמתפרנסים מהם במעלה [[שרשרת המזון]] כמו לוטרות, דולפינים, כרישים ולוויתנים. הדבר עלול לגרום להפרעות גם במורד שרשרת המזון, כאשר מינים שהדגים טורפים יגיעו לקריסה בעקבות [[ריבוי יתר]] ו[[פיצוץ אוכלוסין]].  
   −
כמו כן לדבר יש השלכות כלכליות על פנרסתם של דייגים. רוב דייג היתר נעשה על ידי חברות גדולות שהן בעלות ציוד משוכלל יותר המאפשר להם לדוג במים עמוקים ולתפוס כמויות גדולות של דגים. במקרים של דיג יתר במקווי מים מתוקים, דיג יתר עלול להוביל ל[[זיהום מים|זיהום המים]] עקב התרבות אצות במים.  
+
כמו כן לדבר יש השלכות כלכליות על פרנסתם של דייגים. רוב דייג היתר נעשה על ידי חברות גדולות שהן בעלות ציוד משוכלל יותר המאפשר להם לדוג במים עמוקים ולתפוס כמויות גדולות של דגים. במקרים של דיג יתר במקווי מים מתוקים, דיג יתר עלול להוביל ל[[זיהום מים|זיהום המים]] עקב התרבות אצות במים.  
    
בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 עבר ענף הדיג העולמי משבר קשה. בעקבות זאת נקבעו מכסות והסדרים אחרים כדי לנסות לצמצם את הבעיה.  
 
בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 עבר ענף הדיג העולמי משבר קשה. בעקבות זאת נקבעו מכסות והסדרים אחרים כדי לנסות לצמצם את הבעיה.  
שורה 61: שורה 61:     
==מקרים של דייג יתר בישראל==
 
==מקרים של דייג יתר בישראל==
נכון לשנת 212 , שני שליש מהדגים הנמכרים בישראל הם מיובאים. מתוך השליש המקומי, רק 14 אחוזים מקורם בדיג ימי, ו- 86 האחוזים האחרים ב[[חקלאות ימית]] מקומית. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]
+
נכון לשנת 2012, שני שליש מהדגים הנמכרים בישראל הם מיובאים. מתוך השליש המקומי, רק 14 אחוזים מקורם בדיג ימי, ו-86 האחוזים האחרים ב[[חקלאות ימית]] מקומית. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]
    
שדות דייג בים התיכון נפגעו בגלל פעילות אינטנסיבית של ספינות דיג גדולות בים.  
 
שדות דייג בים התיכון נפגעו בגלל פעילות אינטנסיבית של ספינות דיג גדולות בים.  
שורה 78: שורה 78:  
* [[מוצר ציבורי]]
 
* [[מוצר ציבורי]]
 
* [[הטיות כלכליות נגד פיתוח מקיים]]
 
* [[הטיות כלכליות נגד פיתוח מקיים]]
* [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 12, כשלי שוק ומשאבים ביוטיים ]]
+
* [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 12, כשלי שוק ומשאבים ביוטיים]]
 
* [[תאוריית ההרעלה האיטית]]
 
* [[תאוריית ההרעלה האיטית]]
   שורה 88: שורה 88:     
* [http://www.hayadan.org.il/in_mid_century_there_will_be_no_fish_20061105 עד אמצע המאה לא יישארו דגים בים] אבי בליזובסקי, אתר הידען, 5.11.2006
 
* [http://www.hayadan.org.il/in_mid_century_there_will_be_no_fish_20061105 עד אמצע המאה לא יישארו דגים בים] אבי בליזובסקי, אתר הידען, 5.11.2006
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495 מסע בעקבות הדגים - המזון הפראי האחרון] נטע אחיטוב , הארץ, 28.03.2012  
+
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495 מסע בעקבות הדגים - המזון הפראי האחרון] נטע אחיטוב, הארץ, 28.03.2012  
 
* [http://anonymous.org.il/art294.html הכחדת דגים עקב דייג תעשייתי] אנונימוס
 
* [http://anonymous.org.il/art294.html הכחדת דגים עקב דייג תעשייתי] אנונימוס
 
* [http://www.edenteva.co.il/article/26/%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%93%D7%94 דגים בסכנת הכחדה]  אורית אגייב גרוס, תזונאית ראשית, עדן טבע מרקט
 
* [http://www.edenteva.co.il/article/26/%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A1%D7%9B%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%93%D7%94 דגים בסכנת הכחדה]  אורית אגייב גרוס, תזונאית ראשית, עדן טבע מרקט