שינויים

נוספו 2 בתים ,  09:10, 31 בינואר 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:  
אחד הרעיונות המרכזיים של ובלן הוא שבכל חברה אנושית יש משמעות גדולה לאופיו של המעמד העשיר והחזק, שקובע את דמותם של חיי החברה והכלכלה. ייחודו של המעמד הזה, שעיסוקו אינו יצרני אלא יצירתי ומטרתו העיקרית היא שליטה. המעמד הזה מחליט מה מייצרים, כמה מייצרים ובשביל מי. בתקופתנו, מעמד הפנאי ממוקד בתחום העסקים (להבדיל מתעשייה) ומטרתו היא רווח.  
 
אחד הרעיונות המרכזיים של ובלן הוא שבכל חברה אנושית יש משמעות גדולה לאופיו של המעמד העשיר והחזק, שקובע את דמותם של חיי החברה והכלכלה. ייחודו של המעמד הזה, שעיסוקו אינו יצרני אלא יצירתי ומטרתו העיקרית היא שליטה. המעמד הזה מחליט מה מייצרים, כמה מייצרים ובשביל מי. בתקופתנו, מעמד הפנאי ממוקד בתחום העסקים (להבדיל מתעשייה) ומטרתו היא רווח.  
   −
אחת התרומות האנליטיות החשובות ביותר שלו היתה מה שנודע בתור ה"דיכוטומיה הטקסית\ אִינְסְטְרוּמֶנְטָלית". ובלן טען כי למרות שכל חברה תלויה בכלים וכישורים כדי לתמוך ב"תהליך החיים", נראה שכל חברה הכילה מבנה מרובד של סטטטוס או [[מעמד חברתי|מעמד]] (הפליה לרעה "invidious distinctions"), שעמד בניגוד לצווים של ההיבטים האניסטרומנטלים (כלומר טכנולוגיים) של החיים בקבוצה. דבר זה הוביל לדיכוטומיה (או הפרדה חותכת). ההיבט הטקסי התייחס לעבר כלשהו תומך באגדות השבטיות, ההיבט האינסטרומנטלי היה מכוון כלפי הצווים הטכנולוגיים לבצע שיפוט ערך על פי היכולת לשלוט על תוצאות עתידיות. ה'''דיכוטומיה הובלנית''', היתה ווריאנט מיוחד של [[תאוריית הערך האינסטרומנטלית]] של [[ג'ון דווי]] (John Dewey) שעימו היה לובלן היכרות קצרה באוניברסיטת שיקגו.
+
אחת התרומות האנליטיות החשובות ביותר שלו היתה מה שנודע בתור ה"דיכוטומיה הטקסית\ אִינְסְטְרוּמֶנְטָלית". ובלן טען כי למרות שכל חברה תלויה בכלים וכישורים כדי לתמוך ב"תהליך החיים", נראה שכל חברה הכילה מבנה מרובד של סטטוס או [[מעמד חברתי|מעמד]] (הפליה לרעה "invidious distinctions"), שעמד בניגוד לצווים של ההיבטים האינסטרומנטליים (כלומר טכנולוגיים) של החיים בקבוצה. דבר זה הוביל לדיכוטומיה (או הפרדה חותכת). ההיבט הטקסי התייחס לעבר כלשהו תומך באגדות השבטיות, ההיבט האינסטרומנטלי היה מכוון כלפי הצווים הטכנולוגיים לבצע שיפוט ערך על פי היכולת לשלוט על תוצאות עתידיות. ה'''דיכוטומיה הובלנית''', היתה ווריאנט מיוחד של [[תאוריית הערך האינסטרומנטלית]] של [[ג'ון דווי]] (John Dewey) שעימו היה לובלן היכרות קצרה באוניברסיטת שיקגו.
    
'''[[התאוריה של מעמד הפנאי]]''', ו'''[[התאוריה של היוזמה העסקית]]''', הרכיבו יחד מבנה חלופי [[כלכלה נאו-קלאסית|לתאוריות הנאו קלאסיות]] השוליות של צריכה וייצור בהתאמה. שניהם מבוססים בברור על הדיכוטומיה של ובלן לתבניות  תרבותיות. ולכן הם כרוכים באופן עקיף אך בלתי נמנע לעמדה ביקורתית.  
 
'''[[התאוריה של מעמד הפנאי]]''', ו'''[[התאוריה של היוזמה העסקית]]''', הרכיבו יחד מבנה חלופי [[כלכלה נאו-קלאסית|לתאוריות הנאו קלאסיות]] השוליות של צריכה וייצור בהתאמה. שניהם מבוססים בברור על הדיכוטומיה של ובלן לתבניות  תרבותיות. ולכן הם כרוכים באופן עקיף אך בלתי נמנע לעמדה ביקורתית.  
שורה 15: שורה 15:  
הדיכוטומיה הינה עקרון ערכי בליבה של עבודותיו ובלן. הדפוסים הטקסיים של הפעילות אינם קשורים לאיזשהו עבר מקרי, אלא לכזה שמבטיח קבוצה מסויימת של יתרונות ושל דעות קדומות שנמצאות בבסיס של המבנה הנוכחי של הכוח והתגמולים. ראו בהקשר זה [[מיתוס]] ו[[סדר חברתי]]. פעולות שיפוט אינסטרומנטליות יוצרות תגמולים על בסיס אמות מידה שונות לחלוטין, והן לכן חתרניות לחלוטין. קו זה של אנליזה פותח באופן מלא וברור יותר על ידי קלרנס אי. איירס (Clarence E. Ayres) מאוניברסיטת טקסס ביוסטון, החל משנות ה-20.
 
הדיכוטומיה הינה עקרון ערכי בליבה של עבודותיו ובלן. הדפוסים הטקסיים של הפעילות אינם קשורים לאיזשהו עבר מקרי, אלא לכזה שמבטיח קבוצה מסויימת של יתרונות ושל דעות קדומות שנמצאות בבסיס של המבנה הנוכחי של הכוח והתגמולים. ראו בהקשר זה [[מיתוס]] ו[[סדר חברתי]]. פעולות שיפוט אינסטרומנטליות יוצרות תגמולים על בסיס אמות מידה שונות לחלוטין, והן לכן חתרניות לחלוטין. קו זה של אנליזה פותח באופן מלא וברור יותר על ידי קלרנס אי. איירס (Clarence E. Ayres) מאוניברסיטת טקסס ביוסטון, החל משנות ה-20.
   −
בנוסף לשני  הספרים הללו, מונוגרפיה שלו '''גרמניה הקיסרית והמהפכה התעשיתית''' והמאמר "מדוע כלכלה אינה מדע אבולוציוני" השפיעו על האג'נדה המחקרית של הדורות הבאים של  [[מדעי החברה]].  
+
בנוסף לשני  הספרים הללו, מונוגרפיה שלו '''גרמניה הקיסרית והמהפכה התעשייתית''' והמאמר "מדוע כלכלה אינה מדע אבולוציוני" השפיעו על האג'נדה המחקרית של הדורות הבאים של  [[מדעי החברה]].  
    
רעיונותיו היו בעלי השפעה גם על [[התנועה הטכנוקרטית]].
 
רעיונותיו היו בעלי השפעה גם על [[התנועה הטכנוקרטית]].