שינויים

'''קיצור תולדות האנושות''' הוא ספר עיון אודות ההיסטוריה של בני האדם שכתב פרופ' [[יובל נח הררי]] מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. הספר ראה אור בהוצאת דביר בשנת 2011.

'''קיצור תולדות האנושות''' הוא ספר עיון אודות ההיסטוריה של בני האדם שכתב פרופ' [[יובל נח הררי]] מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. הספר ראה אור בהוצאת דביר בשנת 2011.

הספר מבוסס על קורס המבוא לתואר הראשון באוניברסיטה העברית, אותו העבירו בתחילה תריסר מורים שונים, כל אחד בתחום התמחותו, ובמהלך השנים החל הררי להעביר את הקורס כולו. בניגוד לספרים אחרים שמתארים את [[היסטוריה עולמית|ההיסטוריה העולמית]] בעיקר ביחס ל[[התרבות המערבית|תרבות המערבית]] כפי שהתפתחה ב-5,000 השנים האחרונות, בוחן הררי בספרו את מהלך ההיסטוריה בכל התרבויות ולאורך כל התקופות, החל מלפני כ-70 אלף שנה, והוא אף סוקר את הרקע שקדם לכך. בניגוד לספרי ההיסטוריה המקיפים המקובלים, הספר מנסה להראות לא רק את השתלשלות האירועים, אלא גם לעסוק בחוויה האנושית ה[[אינדיבידואליזם|אינדיבידואלית]] ובסוגיות [[אתיקה|אתיות]] העולות מן ההיסטוריה.

הספר מבוסס על קורס המבוא לתואר הראשון באוניברסיטה העברית, אותו העבירו בתחילה תריסר מורים שונים, כל אחד בתחום התמחותו, ובמהלך השנים החל הררי להעביר את הקורס כולו. בניגוד לספרים אחרים שמתארים את [[היסטוריה עולמית|ההיסטוריה העולמית]] בעיקר ביחס ל[[התרבות המערבית|תרבות המערבית]] כפי שהתפתחה ב-5,000 השנים האחרונות, בוחן הררי בספרו את מהלך ההיסטוריה בכל התרבויות ולאורך כל התקופות, החל מלפני כ-70 אלף שנה, והוא אף סוקר את הרקע שקדם לכך. בניגוד לספרי ההיסטוריה המקיפים המקובלים, הספר מנסה להראות לא רק את השתלשלות האירועים, אלא גם לעסוק בחוויה האנושית ה[[אינדיבידואליזם|אינדיבידואלית]] ובסוגיות [[אתיקה|אתיות]] העולות מן ההיסטוריה.

תזה שלישית שמופיעה בספר היא שהאדם הוא המין הקטלני ביותר שחי אי-פעם על-פני כדור-הארץ. עוד בתקופה שבין המהפכה הלשונית למהפכה החקלאית האדם הכחיד כ-50% מסוגי ה[[יונקים]] היבשתיים הגדולים בכדור הארץ, ומספר רב מאוד של מיני בעלי חיים אחרים. ב[[אוסטרליה]] נכחדו 95% מכל בעלי החיים הגדולים של היבשת וב[[אמריקה]] נכחדו 84 מתוך 107 סוגי יונקים יבשתיים גדולים. גל הכחדה נוסף ליווה את המהפכה החקלאית, אשר בנוסף להכחדת מינים רבים של בעלי חיים, הביאה גם לשעבודם של מספר קטן של מינים לצרכיו וגחמותיו של האדם. [[ביות בעלי חיים|בעלי חיים מבויתים]] אלו נחלו הצלחה [[אבולוציה|אבולוציונית]] מסחררת והתרבו בהמוניהם, אולם מבחינת תנאי חייהם של הפרטים האינדיבידואלים, בעלי חיים מבויתים אלו הם בין היצורים האומללים ביותר שחיו אי פעם על פני כדור הארץ. ההצלחה הגדולה ברמת המין הקולקטיבי כרוכה באומללות גדולה של הפרט.  

תזה שלישית שמופיעה בספר היא שהאדם הוא המין הקטלני ביותר שחי אי-פעם על-פני כדור-הארץ. עוד בתקופה שבין המהפכה הלשונית למהפכה החקלאית האדם הכחיד כ-50% מסוגי ה[[יונקים]] היבשתיים הגדולים בכדור הארץ, ומספר רב מאוד של מיני בעלי חיים אחרים. ב[[אוסטרליה]] נכחדו 95% מכל בעלי החיים הגדולים של היבשת וב[[אמריקה]] נכחדו 84 מתוך 107 סוגי יונקים יבשתיים גדולים. גל הכחדה נוסף ליווה את המהפכה החקלאית, אשר בנוסף להכחדת מינים רבים של בעלי חיים, הביאה גם לשעבודם של מספר קטן של מינים לצרכיו וגחמותיו של האדם. [[ביות בעלי חיים|בעלי חיים מבויתים]] אלו נחלו הצלחה [[אבולוציה|אבולוציונית]] מסחררת והתרבו בהמוניהם, אולם מבחינת תנאי חייהם של הפרטים האינדיבידואלים, בעלי חיים מבויתים אלו הם בין היצורים האומללים ביותר שחיו אי פעם על פני כדור הארץ. ההצלחה הגדולה ברמת המין הקולקטיבי כרוכה באומללות גדולה של הפרט.  

תזה רביעית בספר היא שלהיסטוריה יש כיוון. היא נעה בהדרגה ממצב בו קיים בכדור הארץ מספר רב מאוד של תרבויות אנושיות קטנות, למצב בו קיים מספר קטן של תרבויות גדולות יותר, ועד למצב בו תתקיים תרבות אחת [[גלובליזציה|גלובאלית]]. לדעתו של הררי, ההיסטוריה אינה מתפתחת לטובתם של בני האדם, והתרבויות שמנצחות במאבק ההישרדות אינן בהכרח התרבויות הטובות ביותר לבני האדם.

תזה רביעית בספר היא שלהיסטוריה יש כיוון. היא נעה בהדרגה ממצב בו קיים בכדור הארץ מספר רב מאוד של תרבויות אנושיות קטנות, למצב בו קיים מספר קטן של תרבויות גדולות יותר, ועד למצב בו תתקיים תרבות אחת [[גלובליזציה|גלובלית]]. לדעתו של הררי, ההיסטוריה אינה מתפתחת לטובתם של בני האדם, והתרבויות שמנצחות במאבק ההישרדות אינן בהכרח התרבויות הטובות ביותר לבני האדם.

הספר טוען שהמנוע העיקרי של ההיסטוריה ב-500 השנים האחרונות, בעקבות ה[[המהפכה המדעית]] היא הברית או השילוב בין המדע המודרני, ה[[קפיטליזם]] וה[[אימפריאליזם]] האירופאי.  האימפריאליזם והקפיטליזם מספקים את התמיכה המוסדיות והכספית שבלעדיה כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר מדעי, ובתמורה האימפריאליזם והקפיטליזם מכתיבים את האג'נדה של המדע וקובעים כיצד יישמו את תגליותיו. לדעת הררי, ה[[אידאל (אתיקה)|אידאל]] המרכזי של המערכת המשולשת הזאת הוא אידאל [[קידמה|הקידמה]], שמבוסס על שתי הנחות: (1) ידע הוא כוח, (2) ישנם דברים רבים שבני האדם עדין לא יודעים. מכאן נובע שאם בני האדם יחקרו ויגלו ידע נוסף הכוח שלהם ילך ויגבר, והם יוכלו לעשות דברים שכרגע נבצרים מיכולתם. באופן פוטנציאלי אין שום גבול ליכולתם של בני האדם מלבד הגבול שמציבה הבורות. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא מה שהררי קורא לו "[[פרויקט גילגמש]]" – הניסיון להביס את הזיקנה והמוות באמצעות מחקרים ברפואה, [[ביוטכנולוגיה|ביו-טכנולוגיה]] וכיוצא בזה.  

הספר טוען שהמנוע העיקרי של ההיסטוריה ב-500 השנים האחרונות, בעקבות ה[[המהפכה המדעית]] היא הברית או השילוב בין המדע המודרני, ה[[קפיטליזם]] וה[[אימפריאליזם]] האירופאי.  האימפריאליזם והקפיטליזם מספקים את התמיכה המוסדיות והכספית שבלעדיה כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר מדעי, ובתמורה האימפריאליזם והקפיטליזם מכתיבים את האג'נדה של המדע וקובעים כיצד יישמו את תגליותיו. לדעת הררי, ה[[אידאל (אתיקה)|אידאל]] המרכזי של המערכת המשולשת הזאת הוא אידאל [[קידמה|הקידמה]], שמבוסס על שתי הנחות: (1) ידע הוא כוח, (2) ישנם דברים רבים שבני האדם עדין לא יודעים. מכאן נובע שאם בני האדם יחקרו ויגלו ידע נוסף הכוח שלהם ילך ויגבר, והם יוכלו לעשות דברים שכרגע נבצרים מיכולתם. באופן פוטנציאלי אין שום גבול ליכולתם של בני האדם מלבד הגבול שמציבה הבורות. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא מה שהררי קורא לו "[[פרויקט גילגמש]]" – הניסיון להביס את הזיקנה והמוות באמצעות מחקרים ברפואה, [[ביוטכנולוגיה|ביו-טכנולוגיה]] וכיוצא בזה.  

לפני כ-70,000 שנים, החל ההומו-סאפינס להתפשט במהירות ממזרח אפריקה לכל היבשות - המזרח התיכון, אסיה ואירופה. בכל מקום שאליו הגיע נעלמו מיני האדם האחרים בצורה מהירה למדי, של מאות או אלפי שנים. לדוגמה הנאדנרתלים האחרונים שנדחקו מתוך המזרח התיכון ומתוך אירופה שרדו בספרד עד לפני 30,000 שנה בטרם נכחדו גם הם.  

לפני כ-70,000 שנים, החל ההומו-סאפינס להתפשט במהירות ממזרח אפריקה לכל היבשות - המזרח התיכון, אסיה ואירופה. בכל מקום שאליו הגיע נעלמו מיני האדם האחרים בצורה מהירה למדי, של מאות או אלפי שנים. לדוגמה הנאדנרתלים האחרונים שנדחקו מתוך המזרח התיכון ומתוך אירופה שרדו בספרד עד לפני 30,000 שנה בטרם נכחדו גם הם.  

יש שתי תאוריות שמנסות להסביר העלמות זו. האחת היא כי ההומו-סאפינס התמזג עם המינים המקומיים על ידי יצירת צאצאים פוריים, תאוריה הקרויה תאוריית ההתמזגות. התאוריה השניה היא תאוריית ההחלפה ולפיה ההומו-ספאינס דחק את המינים האחרים ולא נוצרו כלל צאצאים פוריים בין מיני האדם השונים. כיום חושבים שתאוריית ההחלפה היא ההסבר העיקרי, ורק אחוזים בודדים של ה- DNA האנושי מקורם במיני אדם אחרים.  

יש שתי תאוריות שמנסות להסביר העלמות זו. האחת היא כי ההומו-סאפינס התמזג עם המינים המקומיים על ידי יצירת צאצאים פוריים, תאוריה הקרויה תאוריית ההתמזגות. התאוריה השניה היא תאוריית ההחלפה ולפיה ההומו-ספאינס דחק את המינים האחרים ולא נוצרו כלל צאצאים פוריים בין מיני האדם השונים. כיום חושבים שתאוריית ההחלפה היא ההסבר העיקרי, ורק אחוזים בודדים של ה-DNA האנושי מקורם במיני אדם אחרים.  

העלמות מיני האדם האחרים היא הטיהור האתני הגדול בהיסטוריה. יש לה השלכות אדירות על התפתחות ההיסטוריה האנושית על כל רבדיה. היא סייעה לאדם להניח כי הוא "לא חיה" בכך שהוא העלים את קרובי המשפחה שלו שהיו דומים יותר לבעלי חיים אחרים. איך היה נראה המשפט לדוגמה אם היו גם נאנדרתלים בתוכנו? האם היה מותר להם להחזיק ברכוש? איך היה נראה התנ"ך אם בתקופה זו היו חיים בני אדם ממינים אחרים? הם גן העדן היה פתוח בפניהם גם? סילוק המינים האחרים בוצע כנראה משום שהם היו קרובים מידי ומאיימים מידי על הקיום של חברות ההומו-סאפינס.

העלמות מיני האדם האחרים היא הטיהור האתני הגדול בהיסטוריה. יש לה השלכות אדירות על התפתחות ההיסטוריה האנושית על כל רבדיה. היא סייעה לאדם להניח כי הוא "לא חיה" בכך שהוא העלים את קרובי המשפחה שלו שהיו דומים יותר לבעלי חיים אחרים. איך היה נראה המשפט לדוגמה אם היו גם נאנדרתלים בתוכנו? האם היה מותר להם להחזיק ברכוש? איך היה נראה התנ"ך אם בתקופה זו היו חיים בני אדם ממינים אחרים? הם גן העדן היה פתוח בפניהם גם? סילוק המינים האחרים בוצע כנראה משום שהם היו קרובים מידי ומאיימים מידי על הקיום של חברות ההומו-סאפינס.

עם זאת, חברת הלקטים לא היתה גן עדן, נטישה של זקנים, אנשים חלשים והרג של זקנים, חולים ותינוקות לא רצויים היתה דבר מקובל לפחות בחלק מהחברות. החיים באופן כללי היו מסוכנים והיתה תמותה גבוהה של תינוקות.

עם זאת, חברת הלקטים לא היתה גן עדן, נטישה של זקנים, אנשים חלשים והרג של זקנים, חולים ותינוקות לא רצויים היתה דבר מקובל לפחות בחלק מהחברות. החיים באופן כללי היו מסוכנים והיתה תמותה גבוהה של תינוקות.

היסטוריונים ופסיכןלוגים אבולוציוניים טוענים כי ישנה חשיבות לחקר חברות לקטים-ציידים שכן במשך רוב קיום תקופת קיום האנושות חיו בני האדם בחברות כאלה, ובחברות אלה התעצבו הגוף שלנו, המוח שלנו וחלק גדול מהתפתחות החברות האנושיות. לדוגמה, יובל נוח הררי טוען כי לבני אדם יש קושי לבחון דילמות מוסריות הנוגעות לחברות גדולות היות ויש ולמוח שלנו יש כישורים לתפוס סכסוכים בין מעט אנשים ולא את הדינמיקות המתקיימות בחברות גדולות. לפי פסיכולוגיה אבולוציונית וסוציוביולוגיה חלק גדול מהבעיות הנפשיות והחברתיות שיש לנו כיום נובע מחוסר התאמה בין דפוסי החיים הנוכחיים שלנו לאלו שהותאמנו אליהם במשך עשרות אלפי ומאות אלפי שנים במסגרת חיי הלקטות והצייד.

היסטוריונים ופסיכולוגים אבולוציוניים טוענים כי ישנה חשיבות לחקר חברות לקטים-ציידים שכן במשך רוב קיום תקופת קיום האנושות חיו בני האדם בחברות כאלה, ובחברות אלה התעצבו הגוף שלנו, המוח שלנו וחלק גדול מהתפתחות החברות האנושיות. לדוגמה, יובל נוח הררי טוען כי לבני אדם יש קושי לבחון דילמות מוסריות הנוגעות לחברות גדולות היות ויש ולמוח שלנו יש כישורים לתפוס סכסוכים בין מעט אנשים ולא את הדינמיקות המתקיימות בחברות גדולות. לפי פסיכולוגיה אבולוציונית וסוציוביולוגיה חלק גדול מהבעיות הנפשיות והחברתיות שיש לנו כיום נובע מחוסר התאמה בין דפוסי החיים הנוכחיים שלנו לאלו שהותאמנו אליהם במשך עשרות אלפי ומאות אלפי שנים במסגרת חיי הלקטות והצייד.

==המהפכה החקלאית==

==המהפכה החקלאית==

המהפכה החקלאית הובילה לשינויים גדולים בחברה האנושית כמו התפתחות ישובי קבע; צמיחת מעמדות של לוחמים, מנהיגים, פקידים וסוחרים; גידול בפערים; עבדות, סירוס; מלחמות המוניות ועוד. בעקבות המהפכה החקלאית החלו יישובי קבע שהובילו לארגונים חברתיים יותר ויותר גדולים ומורכבים. כפרים הפכו לכפרים גדולים, שהתפתחו לערים ולאחר מכן לממלכות ולאימפריות. החל מיישובים כמו יריחו שמנו אלפי אנשים עבור דרך ממלכת מצרים שמנתה מאות אלפים-מיליוני אנשים וכלה באימפריות שמונות עשרות ומאות מילוני בני אדם כמו סין או ארצות הברית.  

המהפכה החקלאית הובילה לשינויים גדולים בחברה האנושית כמו התפתחות ישובי קבע; צמיחת מעמדות של לוחמים, מנהיגים, פקידים וסוחרים; גידול בפערים; עבדות, סירוס; מלחמות המוניות ועוד. בעקבות המהפכה החקלאית החלו יישובי קבע שהובילו לארגונים חברתיים יותר ויותר גדולים ומורכבים. כפרים הפכו לכפרים גדולים, שהתפתחו לערים ולאחר מכן לממלכות ולאימפריות. החל מיישובים כמו יריחו שמנו אלפי אנשים עבור דרך ממלכת מצרים שמנתה מאות אלפים-מיליוני אנשים וכלה באימפריות שמונות עשרות ומאות מילוני בני אדם כמו סין או ארצות הברית.  

מבחינה אבולוציונית המהפכה החקלאית שיפרה את מצבם של בני האדם כי היא הגדילה את מספר עותקי ה- DNA שהיא אמת המידה להצלחה אבולוציונית. באופן דומה, לפי הגדרה צרה זו המהפכה החקלאית שיפרה את מצבם של גידולים חקלאיים כמו חיטה או אורז שהפכו להיות נפוצים בכל העולם. באופן דומה היא גרמה לכך שמיני בעלי חיים כמו תרנגולות, פרות וחזירים הפכו נפוצים מאד. מצד שני, תנאי החיים של בעלי החיים שגודלו לצרכי חקלאות הלכו ונהיו גרועים יותר ויותר והם כנראה מבעלי החיים האומללים ביותר בהיסטוריה.  

מבחינה אבולוציונית המהפכה החקלאית שיפרה את מצבם של בני האדם כי היא הגדילה את מספר עותקי ה-DNA שהיא אמת המידה להצלחה אבולוציונית. באופן דומה, לפי הגדרה צרה זו המהפכה החקלאית שיפרה את מצבם של גידולים חקלאיים כמו חיטה או אורז שהפכו להיות נפוצים בכל העולם. באופן דומה היא גרמה לכך שמיני בעלי חיים כמו תרנגולות, פרות וחזירים הפכו נפוצים מאד. מצד שני, תנאי החיים של בעלי החיים שגודלו לצרכי חקלאות הלכו ונהיו גרועים יותר ויותר והם כנראה מבעלי החיים האומללים ביותר בהיסטוריה.  

===התפתחות ממלכות===

===התפתחות ממלכות===

הררי נותן את הדוגמה של המשלחת של ג'יימס קוק מ-1768 שהיתה משלחת צבאית-מחקרית. מצד אחד היא שטה לטהיטי כדי לבצע תצפיות על כוכב חמה כדי לנסות לקבוע את המרחק בין השמש לכדור הארץ, ובנוסף לכך נתווספו מדענים רבים כדי לחקור את הגאוגרפיה, הבוטניקה ובעלי החיים שהמשלחת תגלה. מצד שני היתה זו גם משלחת צבאית שתפקידה היה גם לספח שטחים לבריטניה שקוק "גילה" לדוגמה היא היוותה את הבסיס לכיבוש אוסטרליה וניו זילנד בידי בריטניה. האימפריאליזם האירופי והמהפכה המדעית היו שני צדדים של אותו מטבע.  

הררי נותן את הדוגמה של המשלחת של ג'יימס קוק מ-1768 שהיתה משלחת צבאית-מחקרית. מצד אחד היא שטה לטהיטי כדי לבצע תצפיות על כוכב חמה כדי לנסות לקבוע את המרחק בין השמש לכדור הארץ, ובנוסף לכך נתווספו מדענים רבים כדי לחקור את הגאוגרפיה, הבוטניקה ובעלי החיים שהמשלחת תגלה. מצד שני היתה זו גם משלחת צבאית שתפקידה היה גם לספח שטחים לבריטניה שקוק "גילה" לדוגמה היא היוותה את הבסיס לכיבוש אוסטרליה וניו זילנד בידי בריטניה. האימפריאליזם האירופי והמהפכה המדעית היו שני צדדים של אותו מטבע.  

הררי שואל מדוע דווקא מדינות אירופה השתלטו על העולם בין המאות ה-15 ועד אמצע המאה ה-20. עד אז, אירופה היתה מקום לא מעניין שאין בו הרבה אנשים, הכלכלה שלו חלשה והוא לא מתקדם מבחינה טכנולוגית. במשך אלפי שנים אסיה הובילה מבחינה טכנולוגית וכלכלית. מדוע בריטניה כבשה את אוסטרליה מידי האבוריג'נים וספרד הביסה את האימפריה האצטקית ולא דווקא ספינות סיניות או הודיות? אם מישהו היה מדווח לסינים ב-1500 שאירופה הולכת להשתלט על העולם הרעיון היה נראה מגוכח.

הררי שואל מדוע דווקא מדינות אירופה השתלטו על העולם בין המאות ה-15 ועד אמצע המאה ה-20. עד אז, אירופה היתה מקום לא מעניין שאין בו הרבה אנשים, הכלכלה שלו חלשה והוא לא מתקדם מבחינה טכנולוגית. במשך אלפי שנים אסיה הובילה מבחינה טכנולוגית וכלכלית. מדוע בריטניה כבשה את אוסטרליה מידי האבוריג'נים וספרד הביסה את האימפריה האצטקית ולא דווקא ספינות סיניות או הודיות? אם מישהו היה מדווח לסינים ב-1500 שאירופה הולכת להשתלט על העולם הרעיון היה נראה מגוחך.

במאה ה-19 היה לאירופאים יתרון טכנולוגי וצבאי ברור, אבל במאות ה-16, 17, 18 לא היה להם יתרון כזה. מה איפשר לאירופה להתקדם ולהשאיר את האימפריות העתיקות יותר מאחור? מדוע מדינות אירופאיות התחרו זו בזו בקידום הטכנולוגיה והצבא אבל אימפריות כמו סין או העות'מנים לא עשו זאת? הסיבה לפי הררי היא הבדלים תרבותיים - מיתוסים, ערכים חברתיים שנבנו במשך מאות שנים באירופה, והיה קשה להעתיק אותם. ב-1750 אירופה לא נראית שונה במיוחד מסין, אבל החל מ-1800 כבר יש הבדל ניכר. הסיבה היא שאירופה מסוגלת להתקדם מבחינה טכנולוגית וכלכלית בקצב שונה מאשר סין. ולכן הדמיון לסין ב-1750 הוא רק למראית עין.  

במאה ה-19 היה לאירופאים יתרון טכנולוגי וצבאי ברור, אבל במאות ה-16, 17, 18 לא היה להם יתרון כזה. מה איפשר לאירופה להתקדם ולהשאיר את האימפריות העתיקות יותר מאחור? מדוע מדינות אירופאיות התחרו זו בזו בקידום הטכנולוגיה והצבא אבל אימפריות כמו סין או העות'מנים לא עשו זאת? הסיבה לפי הררי היא הבדלים תרבותיים - מיתוסים, ערכים חברתיים שנבנו במשך מאות שנים באירופה, והיה קשה להעתיק אותם. ב-1750 אירופה לא נראית שונה במיוחד מסין, אבל החל מ-1800 כבר יש הבדל ניכר. הסיבה היא שאירופה מסוגלת להתקדם מבחינה טכנולוגית וכלכלית בקצב שונה מאשר סין. ולכן הדמיון לסין ב-1750 הוא רק למראית עין.