30,779
עריכות
שינויים
משורה 54:
שורה 54: − + − + שורה 88:
שורה 88: − + שורה 106:
שורה 106: − + שורה 148:
שורה 148: − + שורה 281:
שורה 281: − + שורה 294:
שורה 294: − + שורה 360:
שורה 360: − + − + שורה 390:
שורה 390: − + − + שורה 404:
שורה 404: − + שורה 414:
שורה 414: − + − + שורה 424:
שורה 424: − + − + שורה 433:
שורה 433: − + − + − + שורה 443:
שורה 443: − + − + שורה 464:
שורה 464: − +
אין תקציר עריכה
:החשיבה הכלכלית שרוב תלמידי הכלכלה נחשפים אליה, ורוב המורים מלמדים באדיקות (גם אם כבר פורסמו מאמרים סותרים לחומר הנלמד) הינה כיוון צר בעל גוון פוליטי אחיד (שמתחזה לא- פוליטי), של התאוריה הנאו-קלאסית. תאוריה שיסודותיה נבנו בשנות השבעים של המאה ה-19, ושמה אינו ידוע בציבור או בקרב רוב בוגריה.
:החשיבה הכלכלית שרוב תלמידי הכלכלה נחשפים אליה, ורוב המורים מלמדים באדיקות (גם אם כבר פורסמו מאמרים סותרים לחומר הנלמד) הינה כיוון צר בעל גוון פוליטי אחיד (שמתחזה לא- פוליטי), של התאוריה הנאו-קלאסית. תאוריה שיסודותיה נבנו בשנות השבעים של המאה ה-19, ושמה אינו ידוע בציבור או בקרב רוב בוגריה.
:כדאי להזכיר זרמי ניתוח-כלכלי אחרים: נאו- קיינסיאניים , מרקסיסטים, בית הספר האוסטרי, מוסדיים, כלכלנה-היסטורית, וכלכלה-אקולוגית: ויש עוד כמה. אפשר לראות העדר חשיבה ביקורתית, העדר היכרות עם ההיסטוריה של החשיבה הכלכלית, ועם ההיסטוריה של הכלכלה עצמה - שוב בהתאמה לדת (חשוכה) ולא לגוף שמנסה לקדם דיון על ידע. ואם מדברים על ידע, גם היכרות עם עובדות כלכליות עולמיות ומקומיות אינה שכיחה בלימודי הכלכלה:
:כדאי להזכיר זרמי ניתוח-כלכלי אחרים: נאו- קיינסיאניים, מרקסיסטים, בית הספר האוסטרי, מוסדיים, כלכלנה-היסטורית, וכלכלה-אקולוגית: ויש עוד כמה. אפשר לראות העדר חשיבה ביקורתית, העדר היכרות עם ההיסטוריה של החשיבה הכלכלית, ועם ההיסטוריה של הכלכלה עצמה - שוב בהתאמה לדת (חשוכה) ולא לגוף שמנסה לקדם דיון על ידע. ואם מדברים על ידע, גם היכרות עם עובדות כלכליות עולמיות ומקומיות אינה שכיחה בלימודי הכלכלה:
"בתי- הספר לכלכלה מעניקים תארים לדור של אידיוטים משכילים,
"בתי- הספר לכלכלה מעניקים תארים לדור של אידיוטים משכילים,
מבריקים במתמטיקה אזוטרית ועם זאת חפים מכל ידע בחיים הכלכליים האמיתיים."
מבריקים במתמטיקה אזוטרית ועם זאת חפים מכל ידע בחיים הכלכליים האמיתיים."
ואסילי ליאוניטייב , זוכה פרס נובל בכלכלה.
ואסילי ליאוניטייב, זוכה פרס נובל בכלכלה.
:יש רשימה ארוכה של כלכלנים חשובים ששמותיהם "נשכחו" או שרעיונות חשובים שלהם "נעלמו" או עוותו: אדם סמית - חשיבות של בעלות מקומית, ואי-הפרדה בין בעלות וניהול לעקרון היד הנעלמה (בניגוד לתאגיד רב-לאומי) ; דיויד ריקרדו- תורת הערך של העבודה, יתרון יחסי במסחר קיים כל עוד אי אפשר לנייד הון; תורסטין ויבלן – צריכה כסיגנל חברתי (התעלמות במשך 100 שנה, "סוציולוג" שהוצע לו נשיאות ה-AEA) ; פיירו סרפאה - תשואה להון אינה קשורה לריבית, ניגוח של תפוקה שולית פוחתת. ג'וזף שטיגליץ – ביקורת על מדיניות הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית. קנת גלבריית – כלכלת כדור הארץ בספינת חלל. ג'יימס טובין – מס טובין. וזו רשימה חלקית מאוד.
:יש רשימה ארוכה של כלכלנים חשובים ששמותיהם "נשכחו" או שרעיונות חשובים שלהם "נעלמו" או עוותו: אדם סמית - חשיבות של בעלות מקומית, ואי-הפרדה בין בעלות וניהול לעקרון היד הנעלמה (בניגוד לתאגיד רב-לאומי) ; דיויד ריקרדו- תורת הערך של העבודה, יתרון יחסי במסחר קיים כל עוד אי אפשר לנייד הון; תורסטין ויבלן – צריכה כסיגנל חברתי (התעלמות במשך 100 שנה, "סוציולוג" שהוצע לו נשיאות ה-AEA) ; פיירו סרפאה - תשואה להון אינה קשורה לריבית, ניגוח של תפוקה שולית פוחתת. ג'וזף שטיגליץ – ביקורת על מדיניות הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית. קנת גלבריית – כלכלת כדור הארץ בספינת חלל. ג'יימס טובין – מס טובין. וזו רשימה חלקית מאוד.
:וכך, למרות שהכלכלנים מצהירים שהם בעד פוזיטיביות (לחקור מה שיש), יש להם נטיה נורמטיבית (מה צריך להיות) בולטת – להעדיף עולם ש"צריך להתנהג" בצורה נוחה לניתוח דיפרנציאלי. הדבר הפך מזמן למטרה מקודשת, בלי שיש דין וחשבון בכלל אם הדבר מסייע או מקשה על הבנת העולם הכלכלי.
:וכך, למרות שהכלכלנים מצהירים שהם בעד פוזיטיביות (לחקור מה שיש), יש להם נטיה נורמטיבית (מה צריך להיות) בולטת – להעדיף עולם ש"צריך להתנהג" בצורה נוחה לניתוח דיפרנציאלי. הדבר הפך מזמן למטרה מקודשת, בלי שיש דין וחשבון בכלל אם הדבר מסייע או מקשה על הבנת העולם הכלכלי.
* נורמטיביות בתחפושת: אספקט נורמטיבי אחר הוא קידום אג'נדה פוליטית על ידי שרשרת של הנחות מסוות. ברור לדוגמא ש"יעילות" היא עליונה (ושאין מדובר בערך חס וחלילה!). "קודם נשיג פתרון יעיל, ואחר כך נתווכח איך לחלק את העוגה". למה לא (לדוגמא), "קודם נשיג פתרון 'הוגן', ואחר כך ננסה להגיע ליעילות מקסימלית?" . שימוש בתיבת אדג'וורת''' שבה אין משמעות לפערי הכנסות (מעמד חברתי, כוח פוליטי, פערי מידע) ואין צורך לאכול כדי לשרוד, מעלימה את הנורמטיביות של גישה זו ואת האילוצים הכוחניים הקיימים במערכת השוק. דוגמא נוספת להנחה נורמטיביות היא פונקצית רווחה חברתית בה משקל כל האנשים זהה, ואין משקל לדורות העתיד. נורמות נוספות הן שיש לקדם צמיחה כלכלית, הגדלת הצריכה, סחר חופשי והפרטה.
* נורמטיביות בתחפושת: אספקט נורמטיבי אחר הוא קידום אג'נדה פוליטית על ידי שרשרת של הנחות מסוות. ברור לדוגמא ש"יעילות" היא עליונה (ושאין מדובר בערך חס וחלילה!). "קודם נשיג פתרון יעיל, ואחר כך נתווכח איך לחלק את העוגה". למה לא (לדוגמא), "קודם נשיג פתרון 'הוגן', ואחר כך ננסה להגיע ליעילות מקסימלית?". שימוש בתיבת אדג'וורת''' שבה אין משמעות לפערי הכנסות (מעמד חברתי, כוח פוליטי, פערי מידע) ואין צורך לאכול כדי לשרוד, מעלימה את הנורמטיביות של גישה זו ואת האילוצים הכוחניים הקיימים במערכת השוק. דוגמא נוספת להנחה נורמטיביות היא פונקצית רווחה חברתית בה משקל כל האנשים זהה, ואין משקל לדורות העתיד. נורמות נוספות הן שיש לקדם צמיחה כלכלית, הגדלת הצריכה, סחר חופשי והפרטה.
:חוסר הדיון במושגי יסוד, הינו ההבדל המהותי (בעיני) בין דת למדע. ה"אקסיומות" של התאוריה הנאו-קלאסית, אינן אקסיומות במובן הרגיל (דבר שלא ניתן להפריכו או להוכיחו), אלא מעין "טאבו" דתי, שפשוט אסור לדבר עליו. הרבה מה"אקסיומות" אלו, הן פשוט הנחות (שגויות) שבדרך כלל מנותקות מהמחקר המדעי הכללי, ומפריעות למחקר כלכלי רציני.
:חוסר הדיון במושגי יסוד, הינו ההבדל המהותי (בעיני) בין דת למדע. ה"אקסיומות" של התאוריה הנאו-קלאסית, אינן אקסיומות במובן הרגיל (דבר שלא ניתן להפריכו או להוכיחו), אלא מעין "טאבו" דתי, שפשוט אסור לדבר עליו. הרבה מה"אקסיומות" אלו, הן פשוט הנחות (שגויות) שבדרך כלל מנותקות מהמחקר המדעי הכללי, ומפריעות למחקר כלכלי רציני.
תשובה אחרת היא שיש "הגמשה" של ההנחות כשדנים בנקודות עדינות יותר (כמו "כלכלת מידע", או "רציונליות חסומה"). אבל זה נימוק פגום. ראשית, משום שמעט מהפיתוחים האלה מגיע לשימוש בידי הכהונה הנמוכה של התארים המתחילים. שנית, משום שבגלל הסיבוך המתמטי משאירים על כנן את כל ההנחות האחרות בזמן ההגמשה – וכתוצאה מכך אין כאן שוני ממשי. שלישית משום שתוצאה היא מעין "מיתולוגיה יוונית" שבה ניתן לתת הסבר לכל דבר, על ידי בחירת "אגדת העם" הנכונה- קומבינציה של הנחות שונות תיתן לכם מספר מעריכי של תוצאות אפשריות.
תשובה אחרת היא שיש "הגמשה" של ההנחות כשדנים בנקודות עדינות יותר (כמו "כלכלת מידע", או "רציונליות חסומה"). אבל זה נימוק פגום. ראשית, משום שמעט מהפיתוחים האלה מגיע לשימוש בידי הכהונה הנמוכה של התארים המתחילים. שנית, משום שבגלל הסיבוך המתמטי משאירים על כנן את כל ההנחות האחרות בזמן ההגמשה – וכתוצאה מכך אין כאן שוני ממשי. שלישית משום שתוצאה היא מעין "מיתולוגיה יוונית" שבה ניתן לתת הסבר לכל דבר, על ידי בחירת "אגדת העם" הנכונה- קומבינציה של הנחות שונות תיתן לכם מספר מעריכי של תוצאות אפשריות.
"כפי שעמים פרימיטיביים מאמצים את האופנה המערבית ואת השימוש בפרלמנט מתוך תחושה שהטקסים והמלבושים הקסומים יעמידו אותם מיד בחזית הטכנולוגיה והתרבות המודרנית , כך פיתחו הכלכלנים את ההרגל להלביש רעיונות בלתי מדוייקים בשפה של חשבון דיפרנציאלי….כל היומרה של יישום נוסחאות מדויקות היא אחיזת עיניים ובזבוז זמן."
"כפי שעמים פרימיטיביים מאמצים את האופנה המערבית ואת השימוש בפרלמנט מתוך תחושה שהטקסים והמלבושים הקסומים יעמידו אותם מיד בחזית הטכנולוגיה והתרבות המודרנית, כך פיתחו הכלכלנים את ההרגל להלביש רעיונות בלתי מדוייקים בשפה של חשבון דיפרנציאלי….כל היומרה של יישום נוסחאות מדויקות היא אחיזת עיניים ובזבוז זמן."
===מהו ליברליזם===
===מהו ליברליזם===
אחת התשובות היא שבאירופה:
אחת התשובות היא שבאירופה:
# היתה תחרות עזה בין המדינות השונות. דבר זה עומד בניגוד לסין, או האימפריה העותומנית, שבהן לא היו סיבות חזקות מידי לשינוי.
# היתה תחרות עזה בין המדינות השונות. דבר זה עומד בניגוד לסין, או האימפריה העותומנית, שבהן לא היו סיבות חזקות מידי לשינוי.
# ההסדרים החברתיים באירופה , בומיוחד בבריטניה היו כאלו, שהשליט לא היה כל יכול, וכתוצאה מכך לא כל ההון והכוח רוכז אצל המלך, והקשה על גיוס חובה. דברים אלו הובילו לעליית האצולה, ואחר כך לעליית המעמד הקפיטליסטי, כאשר המלך מתקשה, ולאחר מכן האצולה (יחסית למדינות אחרות), לעצור תהליכים אלו.
# ההסדרים החברתיים באירופה, במיוחד בבריטניה היו כאלו, שהשליט לא היה כל יכול, וכתוצאה מכך לא כל ההון והכוח רוכז אצל המלך, והקשה על גיוס חובה. דברים אלו הובילו לעליית האצולה, ואחר כך לעליית המעמד הקפיטליסטי, כאשר המלך מתקשה, ולאחר מכן האצולה (יחסית למדינות אחרות), לעצור תהליכים אלו.
#ההתפתחויות הטכנולוגיות גרמו לכך שבניגוד לעבר נוצר קשר חשוב בין כמות הכסף, וכמות האנשים של מדינה לבין עוצמתה הצבאיח - בניגוד לדוגמא לצבאות הפאודליים שהיו קטנים ודרשו אימון רב. זה מביא אותנו לנקודה חשובה ראשונה - ההתפשטות של הקפיטליזם, בניגוד למנטרה הקפיטליסטית, לא בוצע רק על ידי מסחר ותועלת הדדית, אלא גם על ידי סחר בעבדים, שוד, הרס של קהילות, התנחלויות, שיעבוד של עמים שלמים- או במלים אחרות קולוניאליזם. שורשי הקולוניאליזם עתיקים יותר מהקפיטליזם עצמו, אבל הוא בהחלט דרבן, במשך תקופה ארוכה, את המגמה הזאת.
#ההתפתחויות הטכנולוגיות גרמו לכך שבניגוד לעבר נוצר קשר חשוב בין כמות הכסף, וכמות האנשים של מדינה לבין עוצמתה הצבאיח - בניגוד לדוגמא לצבאות הפאודליים שהיו קטנים ודרשו אימון רב. זה מביא אותנו לנקודה חשובה ראשונה - ההתפשטות של הקפיטליזם, בניגוד למנטרה הקפיטליסטית, לא בוצע רק על ידי מסחר ותועלת הדדית, אלא גם על ידי סחר בעבדים, שוד, הרס של קהילות, התנחלויות, שיעבוד של עמים שלמים- או במלים אחרות קולוניאליזם. שורשי הקולוניאליזם עתיקים יותר מהקפיטליזם עצמו, אבל הוא בהחלט דרבן, במשך תקופה ארוכה, את המגמה הזאת.
# הסבר נוסף, ניתן על ידי מקס וובר, ולפיו ניתן הכשר דתי לרדיפת בצע. הפרוטסטנטים בידלו עצמם מהקתולים. בקתוליות רדיפת תענוגות וממון היא חטא. אצל הפרוטסטנטים, והמורדים האחרים בקתוליות, כל דבר קתולי נתפס כרע - ולכן רדיפת תענוגות וממון ככאלו לא נתפסו כבעיה אלא כדבר טבעי ורצוי.
# הסבר נוסף, ניתן על ידי מקס וובר, ולפיו ניתן הכשר דתי לרדיפת בצע. הפרוטסטנטים בידלו עצמם מהקתולים. בקתוליות רדיפת תענוגות וממון היא חטא. אצל הפרוטסטנטים, והמורדים האחרים בקתוליות, כל דבר קתולי נתפס כרע - ולכן רדיפת תענוגות וממון ככאלו לא נתפסו כבעיה אלא כדבר טבעי ורצוי.
* התאגידים בתחילת המאה ה19 - מונופולים (טרסטים).
* התאגידים בתחילת המאה ה19 - מונופולים (טרסטים).
* תאגידים הם מונופולים הרבה פעמים. אבל הביעה איתה היא גם בהתערבות שלהם בתחומים אחרים שאמורים לווסת את הכלכלה - פוליטיקה, תרבות, חיי הנפש של האנשים, העיתונות וכו'.
* תאגידים הם מונופולים הרבה פעמים. אבל הביעה איתה היא גם בהתערבות שלהם בתחומים אחרים שאמורים לווסת את הכלכלה - פוליטיקה, תרבות, חיי הנפש של האנשים, העיתונות וכו'.
* תאגידים גם מייצגים ריכוזיות בתוך ה"שוק החופשי". בשביל מה להפריט בשם השוק החופשי, אם הניהול עובר מגוף ריכוזי אחד, לגוף ריכוזי אחר? כלכלכנים לא אוהבים לדבר על התאגידים כגופים שהמבנה הפנימי שלהם (בלי קשר להיות מונופול או לא מונופול) הינו ענקי וריכוזי.
* תאגידים גם מייצגים ריכוזיות בתוך ה"שוק החופשי". בשביל מה להפריט בשם השוק החופשי, אם הניהול עובר מגוף ריכוזי אחד, לגוף ריכוזי אחר? כלכלנים לא אוהבים לדבר על התאגידים כגופים שהמבנה הפנימי שלהם (בלי קשר להיות מונופול או לא מונופול) הינו ענקי וריכוזי.
* עם הזמן התאגידים עוברים קונסולידציה - נתח גדל מהשוק ומהכלכלה עוברים עליהם.
* עם הזמן התאגידים עוברים קונסולידציה - נתח גדל מהשוק ומהכלכלה עוברים עליהם.
* הפיקוח על תאגידים הוא לאומי - לדוגמא המפקח על הגבלים העסקיים - אבל הפעילות שלהם היא בינלאומית.
* הפיקוח על תאגידים הוא לאומי - לדוגמא המפקח על הגבלים העסקיים - אבל הפעילות שלהם היא בינלאומית.
פערי הכנסה של 1: 10 לטובת העשירון העליון מעשירון העשירי. אבל העשירון התחתון בעיקר קונה מוצרי ייסוד, וכוח ההשפעה שלו על השוק היא אפסית - הרבה פחות מעשירית ביחס לכוחו של העשירון העליון.
פערי הכנסה של 1: 10 לטובת העשירון העליון מעשירון העשירי. אבל העשירון התחתון בעיקר קונה מוצרי ייסוד, וכוח ההשפעה שלו על השוק היא אפסית - הרבה פחות מעשירית ביחס לכוחו של העשירון העליון.
הפרטה של הכוח השילטוני:
הפרטה של הכוח השלטוני:
* שוק מול ממשלה: בעידן של פתיחות להון זר הממשלה מפחדת לעשות צעדים שיבריחו את בעלי ההון
* שוק מול ממשלה: בעידן של פתיחות להון זר הממשלה מפחדת לעשות צעדים שיבריחו את בעלי ההון
* שוק מול דמוקרטיה: לבעלי ההון כאנשים פרטיים וכמגזר יש כוח פוליטי רב שעוקף את מנגנוני השלטון והבקרה הדמוקרטיים. הסכמי סחר נדונים בין שר המסחר לנציגי הסוחרים ללא פיקוח פרלמנטרי, חוק ההסדרים
* שוק מול דמוקרטיה: לבעלי ההון כאנשים פרטיים וכמגזר יש כוח פוליטי רב שעוקף את מנגנוני השלטון והבקרה הדמוקרטיים. הסכמי סחר נדונים בין שר המסחר לנציגי הסוחרים ללא פיקוח פרלמנטרי, חוק ההסדרים
ניכור, פרבור, תרבות הצריכה כדוגמאות לייצור מחסור
ניכור, פרבור, תרבות הצריכה כדוגמאות לייצור מחסור
===צריכה ואושר===
===צריכה ואושר===
כלכלה בודיהסטית, איסטרלינג, ביקורת על צמיחה (אולי אם נספיק גם כסף)
כלכלה בודהיסטית, איסטרלינג, ביקורת על צמיחה (אולי אם נספיק גם כסף)
תרבות הצריכה , קפיטליזם כתרבות
תרבות הצריכה, קפיטליזם כתרבות
===קאובוי בספינת חלל===
===קאובוי בספינת חלל===
* החברה התעשייתית מתנהגת על פי דפוסי המחשבה של הבוקרים, כאשר אנו נמצאים במערכת סגורה כספינת חלל
* החברה התעשייתית מתנהגת על פי דפוסי המחשבה של הבוקרים, כאשר אנו נמצאים במערכת סגורה כספינת חלל
* ביקורת הקינסיניזם: הפיתרון הקינסיאני לבעיות הוא צמיחה, אבל צמיחה מתמדת היא בלתי אפשרית
* ביקורת הקיינסיאניזם: הפיתרון הקינסיאני לבעיות הוא צמיחה, אבל צמיחה מתמדת היא בלתי אפשרית
===מערכות ותרמודינמיקה===
===מערכות ותרמודינמיקה===
===כלכלה אקולוגית===
===כלכלה אקולוגית===
הכלכלה כמערכת של מערכות היא הביקורת היסודית ביותר שיש, והיא מהווה נקודת מפגש טובה לאנרכיזם, כלכלה אקולוגית וכלכלה בודיהסטית. שני השעורים הנ"ל מהווים בסיס טוב להבנה של נושאים אחרים כמו ייצור מחסור, ביזור של כוח , כלכלה בודהיסטית וכו'
הכלכלה כמערכת של מערכות היא הביקורת היסודית ביותר שיש, והיא מהווה נקודת מפגש טובה לאנרכיזם, כלכלה אקולוגית וכלכלה בודהיסטית. שני השעורים הנ"ל מהווים בסיס טוב להבנה של נושאים אחרים כמו ייצור מחסור, ביזור של כוח, כלכלה בודהיסטית וכו'
== שיא תפוקת הנפט ==
== שיא תפוקת הנפט ==
כעת: למרות אי הוודאות באשר למאגרי הנפט, אך מחקרים רבים מתכנסים לתקופה שבין 2004 ל-2010 כנקודת השיא. כלומר ייתכן בהחלט שעברנו את שיא התפוקה ולא ידענו זאת. הערכות האופטימיות ביותר מדברות על 2025 בערך.
כעת: למרות אי הוודאות באשר למאגרי הנפט, אך מחקרים רבים מתכנסים לתקופה שבין 2004 ל-2010 כנקודת השיא. כלומר ייתכן בהחלט שעברנו את שיא התפוקה ולא ידענו זאת. הערכות האופטימיות ביותר מדברות על 2025 בערך.
מדוע דווקא השיא? כמות האנשים ממשיכה לגדול, וגם כמות האנרגיה הנצרת לנפש גדלה. אם ימשכו מגמות אלו, אזי , אם נניח ששיא התפוקה הוא בשנת 2000, אזי בשנת 2020 כמות הנפט שתהיה ברשותנו (בהתפלגות סימטרית) תהיה זהה לזו של שנת 1980. אבל כמות האנשים וצריכת האנרגיה לנפש, תהיה גבוה הרבה יותר - מה שאומר שמחירי הנפט , והאנרגיה בכלל יהיו גבוהים מאוד.
מדוע דווקא השיא? כמות האנשים ממשיכה לגדול, וגם כמות האנרגיה הנצרכת לנפש גדלה. אם ימשכו מגמות אלו, אזי, אם נניח ששיא התפוקה הוא בשנת 2000, אזי בשנת 2020 כמות הנפט שתהיה ברשותנו (בהתפלגות סימטרית) תהיה זהה לזו של שנת 1980. אבל כמות האנשים וצריכת האנרגיה לנפש, תהיה גבוה הרבה יותר - מה שאומר שמחירי הנפט, והאנרגיה בכלל יהיו גבוהים מאוד.
===סימנים מעידים לשיא תפוקת הנפט קרוב:===
===סימנים מעידים לשיא תפוקת הנפט קרוב:===
* ישנה אי וודאות בקשר לרזרבות הנפט שנותרו. אולם רוב הרזרבות ממוקמות ב 3 מדינות בלבד - עיראק, איראן, וסעודיה.
* ישנה אי וודאות בקשר לרזרבות הנפט שנותרו. אולם רוב הרזרבות ממוקמות ב 3 מדינות בלבד - עיראק, איראן, וסעודיה.
*ישנו יסוד סביר להניח שמדינות אופ"ק ניפחו את הנתונים בקשר לכמות הנפט שברשותן. על פי גודל הרזרבות נקבעות המכסות שמותרות למכירה. מדינות כמו קטר לדוגמא, כבר הודו שהרזרבות שהצהירו עליהן היו למעשה מנופחות.
*ישנו יסוד סביר להניח שמדינות אופ"ק ניפחו את הנתונים בקשר לכמות הנפט שברשותן. על פי גודל הרזרבות נקבעות המכסות שמותרות למכירה. מדינות כמו קטר לדוגמא, כבר הודו שהרזרבות שהצהירו עליהן היו למעשה מנופחות.
* קולין קמבל, אחד הגאו-פיסקיאים שתומכים בתאוריה, מציין כי כיום אנו יודעים טוב יותר הרבה דברים בקשר לנפט - איפה הוא עשוי להימצא, איך למצוא אותו, איך להפיק אותו וכו'. אבל אנחנו גם יודעים טוב יותר '''איפה אין נפט'''.
* קולין קמבל, אחד הגאו-פיסיקאים שתומכים בתאוריה, מציין כי כיום אנו יודעים טוב יותר הרבה דברים בקשר לנפט - איפה הוא עשוי להימצא, איך למצוא אותו, איך להפיק אותו וכו'. אבל אנחנו גם יודעים טוב יותר '''איפה אין נפט'''.
* סעודיה, מודה בשנת 2005, לאחר סופת ההוריקן קתרינה כי היא אינה מסוגלת לפצות על הנזקים שהסופה גרמה לתפוקת הנפט של מפרץ מקסיקו.
* סעודיה, מודה בשנת 2005, לאחר סופת ההוריקן קתרינה כי היא אינה מסוגלת לפצות על הנזקים שהסופה גרמה לתפוקת הנפט של מפרץ מקסיקו.
* מתוך 48 המדינות שהינן ייצרנות הנפט הגדולות, 33 כבר עברו את שיא תפוקת הנפט שלהן, כאשר ארצות הברית לדוגמא עברה אותו בשנת 1971.
* מתוך 48 המדינות שהינן ייצרנות הנפט הגדולות, 33 כבר עברו את שיא תפוקת הנפט שלהן, כאשר ארצות הברית לדוגמא עברה אותו בשנת 1971.
* חברות הנפט אינן מקינות אתרים חדשים לזיקוק נפט. אתר זיקוק נפט דורש שנים של זיקוק כדי להזחיר את עלות הקמתו. מי שמקים אתר כזה, עושה זאת מתוך מחשבה על כיסוי ההוצאות על ידי התוספת ליכולת הזיקוק. אי הבניה מעידה כביכול על כך שחברות הנפט משערות שאין טעם להכין אתרי זיקוק חדשים , היות וכמות הנפט בעתיד תהיה קטנה יותר מזו הנוכחית, ויהיה די בכמות בתי הזיקוק הנוכחיים.
* חברות הנפט אינן מקינות אתרים חדשים לזיקוק נפט. אתר זיקוק נפט דורש שנים של זיקוק כדי להחזיר את עלות הקמתו. מי שמקים אתר כזה, עושה זאת מתוך מחשבה על כיסוי ההוצאות על ידי התוספת ליכולת הזיקוק. אי הבניה מעידה כביכול על כך שחברות הנפט משערות שאין טעם להכין אתרי זיקוק חדשים, היות וכמות הנפט בעתיד תהיה קטנה יותר מזו הנוכחית, ויהיה די בכמות בתי הזיקוק הנוכחיים.
* הנשיא בוש הצהיר בינואר 2006 שארצות הברית מכורה לנפט ושעליה לעבור לחלופות ירוקות יותר.
* הנשיא בוש הצהיר בינואר 2006 שארצות הברית מכורה לנפט ושעליה לעבור לחלופות ירוקות יותר.
* ממשלת שבדיה הכריזה בינואר 2006 כי היא רוצה להפסיק את השימוש בנפט לצרכי אנרגיה עד שנת 2020.
* ממשלת שבדיה הכריזה בינואר 2006 כי היא רוצה להפסיק את השימוש בנפט לצרכי אנרגיה עד שנת 2020.
===הסברים אחרים לעליית מחיר הנפט :===
===הסברים אחרים לעליית מחיר הנפט :===
* עליה בביקוש של הכלכלות המתעוררות - סין והודו. דבר זה לא סותר את שיא תפוקת הנפט, אלא מחזק אותו. לפי הכלכלנים, השוק היה אמור לפצות על הגידול בביקוש על ידי גידול בהיצע. ותוך זמן קצר היה נוצר פיצוי. זה לא התרחש.
* עליה בביקוש של הכלכלות המתעוררות - סין והודו. דבר זה לא סותר את שיא תפוקת הנפט, אלא מחזק אותו. לפי הכלכלנים, השוק היה אמור לפצות על הגידול בביקוש על ידי גידול בהיצע. ותוך זמן קצר היה נוצר פיצוי. זה לא התרחש.
* התאוריה הפוליטית של שמשון וניצן - מחירי הנפט עלו עקב המלחמה בעיראק, כדי לשפר את רווחי חברות הנפט. הסבר שנראה נכון, וללא ספק יש לחברות הנפט ולמדינות המפקות אינטרס במחירים גבוהים. אבל זה לא נראה סביר בטווח ארוך יותר - אם אפילו בוש מדבר על אנרגיות נקיות. כלומר זה הסבר לא רע , אבל חלקי כנראה.
* התאוריה הפוליטית של שמשון וניצן - מחירי הנפט עלו עקב המלחמה בעיראק, כדי לשפר את רווחי חברות הנפט. הסבר שנראה נכון, וללא ספק יש לחברות הנפט ולמדינות המפקות אינטרס במחירים גבוהים. אבל זה לא נראה סביר בטווח ארוך יותר - אם אפילו בוש מדבר על אנרגיות נקיות. כלומר זה הסבר לא רע, אבל חלקי כנראה.
* ספקולציה במחירי הנפט מצד המדינות המפיקות\ חברות הנפט. תאוריה שייתכן והיא נכונה אבל נראה שמסבירה רק חלק מהעניין - מאותה סיבה. חברות הנפט ומדינות המפיקות עלולות להנזק ממשבר נוסח 1973 , וכן כל "בוגדת" בקרטל אמורה היתה לצאת ברווח גדול.
* ספקולציה במחירי הנפט מצד המדינות המפיקות/ חברות הנפט. תאוריה שייתכן והיא נכונה אבל נראה שמסבירה רק חלק מהעניין - מאותה סיבה. חברות הנפט ומדינות המפיקות עלולות להנזק ממשבר נוסח 1973, וכן כל "בוגדת" בקרטל אמורה היתה לצאת ברווח גדול.
* ספקולציות של קונים- עקב העליה במחיר וההסברים הנוספים אנשים וחברות קונים נפט (לדוגמא חברות התעופה), וכך מביאים לביקוש נוסף ולעליה נוספת - גם זה מסביר חלק מהעליה (ובעיקר בתחום המתכות היקרות), אבל נפט זה דבר שקשה ויקר לאגור.
* ספקולציות של קונים- עקב העליה במחיר וההסברים הנוספים אנשים וחברות קונים נפט (לדוגמא חברות התעופה), וכך מביאים לביקוש נוסף ולעליה נוספת - גם זה מסביר חלק מהעליה (ובעיקר בתחום המתכות היקרות), אבל נפט זה דבר שקשה ויקר לאגור.
===פתרונות===
===פתרונות===
* קהילתיות
* קהילתיות
* ריכוז מול פירוור
* ריכוז מול פירבור
* פשטות מרצון
* פשטות מרצון
* פרמהקלצ'ר
* פרמקלצ'ר
* צמצום במקור
* הפחתה במקור
==גלובליזציה==
==גלובליזציה==
===ליברליציה, למי זה טוב?===
===ליברליזציה, למי זה טוב?===
===נאו קולוניאליזם===
===נאו קולוניאליזם===
לאחר סיום התקופה הקולוניאליסטית נוצר מצב ניצול חדש, מצב שלא דורש צבאות כובשים ושיעבוד לאומי. הניצול המודרני מבוסס על בעלות זרה של חברות מערביות על משאבי הטבע וכוח האדם של העולם השלישי. כך הרווחים ממשאבים אלו לא מנוצלים לטובת האזרחים בעולם השלישי, אלא מועברים לעולם המערבי להגדלת עושרו.
לאחר סיום התקופה הקולוניאליסטית נוצר מצב ניצול חדש, מצב שלא דורש צבאות כובשים ושיעבוד לאומי. הניצול המודרני מבוסס על בעלות זרה של חברות מערביות על משאבי הטבע וכוח האדם של העולם השלישי. כך הרווחים ממשאבים אלו לא מנוצלים לטובת האזרחים בעולם השלישי, אלא מועברים לעולם המערבי להגדלת עושרו.
המדינות המתפתחות, שהן בעלות משאבי טבע רבים, בעצם מיצאות הון לעולם המערבי. ולא מדובר רק במשאבים, אלא גם ב'הון אנושי': האנשים המוכשרים במדינות הללו לא רוצים להישאר בהן עקב השחיתות וההרס, ולכן הם מהגרים למדינה מפותחת.
המדינות המתפתחות, שהן בעלות משאבי טבע רבים, בעצם מייצאות הון לעולם המערבי. ולא מדובר רק במשאבים, אלא גם ב'הון אנושי': האנשים המוכשרים במדינות הללו לא רוצים להישאר בהן עקב השחיתות וההרס, ולכן הם מהגרים למדינה מפותחת.
===משבר החוב העולמי===
===משבר החוב העולמי===
==נשארו בחוץ==
==נשארו בחוץ==
* ניתוח שולי: '''חשוב ביותר!''' צריך לחשוב איפה אפשר להכניס את זה.
* ניתוח שולי: '''חשוב ביותר!''' צריך לחשוב איפה אפשר להכניס את זה.
:נראה אם יש שעור על כלכלת מערכות , אז המקום הטבעי הוא שם.
:נראה אם יש שעור על כלכלת מערכות, אז המקום הטבעי הוא שם.
* הניסוי של אריאל רובינשטיין: סיפור על חברה מרוויחה שרוצה לפטר כדי להרוויח יותר. פילוסופים שנשאלו אמרו 'למה לפטר', כלכלנים אמרו 'לפטר כדי להביא את הרווח למקסימום'. כשהוצגה השאלה כגרף, כולם הצביעו על נקודת המקסימום.
* הניסוי של אריאל רובינשטיין: סיפור על חברה מרוויחה שרוצה לפטר כדי להרוויח יותר. פילוסופים שנשאלו אמרו 'למה לפטר', כלכלנים אמרו 'לפטר כדי להביא את הרווח למקסימום'. כשהוצגה השאלה כגרף, כולם הצביעו על נקודת המקסימום.