שינויים

[[תמונה:Kenneth E Boulding.jpg|left|thumb|200px|קנת' בולדינג]]

[[תמונה:Kenneth E Boulding.jpg|left|thumb|200px|קנת' בולדינג]]

'''קנת' אוורת בולדינג''' (18 בינואר 1910 - 18 במרץ 1993 ) '''Kenneth Ewart Boulding''', היה כלכלן, מחנך, משורר, מיסטיקן דתי, קוויקריסט מסור, פעיל שלום, מדען מערכות ופילוסוף בין-תחומי. הוא אחד האבות המייסדים של [[כלכלה אקולוגית|הכלכלה האקולוגית]] ושל [[כלכלה אבולוציונית]].  

'''קנת' אוורת בולדינג''' (18 בינואר 1910 - 18 במרץ 1993 ) '''Kenneth Ewart Boulding''', היה כלכלן, מחנך, משורר, מיסטיקן דתי, קוויקריסט מסור, פעיל שלום, מדען מערכות ופילוסוף בין-תחומי. הוא אחד האבות המייסדים של [[כלכלה אקולוגית|הכלכלה האקולוגית]] ושל [[כלכלה אבולוציונית]].  

==ביוגרפיה==

==ביוגרפיה==

בולדינג נולד בליברפול, אנגליה בשנת 1910. כבנו של מתקין מערכות גז ומטיף בכנסיה המתודיסטית של וויילז. הוא נרשם לניו-קולג' באוקספורד עם מלגה בתחום הכימיה, אבל הוא עבר במהרה לבית הספר לפוליטיקה, פילוסופיה וכלכלה. הוא סיים כמצטיין בתחום הכלכלה בשנת 1931. לאחר עבודה של כסטודנט לתואר שני באוקספורד הוא השתמש במלגה של חבר העמים הבריטי כדי ללמוד באוניברסיטת שיקגו ובהרווארד שבארצות הברית. לאחר מספר שנים בלתי מוצלחות (1934-7) כעוזר מרצה באוניברסיטת אדינבורו, הוא החליט להשתקע בארצות הברית, והפך לאזרח של ארצות הברית בשנת 1948.<ref name="Emmett_2006"> [http://www2.yk.psu.edu/~dxl31/research/otherstuff/boulding2.html קנת' בולדינג] Biographical Dictionary of American Economists, edited by Ross B. Emmett, London: Thoemmes, 2006, pp. 73-79.</ref>

בולדינג נולד בליברפול, אנגליה בשנת 1910. כבנו של מתקין מערכות גז ומטיף בכנסיה המתודיסטית של וויילז. הוא נרשם לניו-קולג' באוקספורד עם מלגה בתחום הכימיה, אבל הוא עבר במהרה לבית הספר לפוליטיקה, פילוסופיה וכלכלה. הוא סיים כמצטיין בתחום הכלכלה בשנת 1931. לאחר עבודה של כסטודנט לתואר שני באוקספורד הוא השתמש במלגה של חבר העמים הבריטי כדי ללמוד באוניברסיטת שיקגו ובהרווארד שבארצות הברית. לאחר מספר שנים בלתי מוצלחות (1934-7) כעוזר מרצה באוניברסיטת אדינבורו, הוא החליט להשתקע בארצות הברית, והפך לאזרח של ארצות הברית בשנת 1948.<ref name="Emmett_2006"> [http://www2.yk.psu.edu/~dxl31/research/otherstuff/boulding2.html קנת' בולדינג] Biographical Dictionary of American Economists, edited by Ross B. Emmett, London: Thoemmes, 2006, pp. 73-79.</ref>

בין השנים 1937-41 לימד בולדינג באוניברסיטת קולגייט לאחר מכן עבד ככלכלן ב-League of Nations Economics and Financial Section בפרינסטון בין השנים 1941-42. לאחר מכן חזר בולדינג לאקדמיה. בשנים 1942-43 הוא לימד באוניברסיטת Fisk, בקולג' המדינה של איוואה בין השנים 1943-6, ו1947-9, אוניברסיטת מק'גיל 1946-7 ואוניברסיטת מישיגן 1949-1967. הוא לבסוף השתקעה באוניברסיטת קולורדו בשנת 1967. בולדינג פרש לגימלאות בשנת 1980, אבל המשיך כעמית מחקר וכמנהל פורייקטים במכון למחקר התנהגותי של האוניברסיטה.<ref name="Emmett_2006"/>  

בין השנים 1937-41 לימד בולדינג באוניברסיטת קולגייט לאחר מכן עבד ככלכלן ב-League of Nations Economics and Financial Section בפרינסטון בין השנים 1941-42. לאחר מכן חזר בולדינג לאקדמיה. בשנים 1942-43 הוא לימד באוניברסיטת Fisk, בקולג' המדינה של איוואה בין השנים 1943-6, ו1947-9, אוניברסיטת מק'גיל 1946-7 ואוניברסיטת מישיגן 1949-1967. הוא לבסוף השתקעה באוניברסיטת קולורדו בשנת 1967. בולדינג פרש לגימלאות בשנת 1980, אבל המשיך כעמית מחקר וכמנהל פרוייקטים במכון למחקר התנהגותי של האוניברסיטה.<ref name="Emmett_2006"/>  

בולדינג היה המייסד של פרוייקטים אינטלקטואליים רבים שנמשכים עד היום בכלכלה ובמדעי החברה. הוא תואר בתור "למדן של כל המערכות", הוא פרסם למעלה מ-36 ספרים ולמעלה מ-1200 מאמרים. טקסטים עכשוויים מצאו שהוא אחד מהכותבים הנדירים שכתביהם הם "ציטוטים קלאסיים". למעשה, הוא הכותב של שני קלאסיקות מצוטטות: '''[[התמונה:ידע בחיים והחברה]]''' (1956) ו'''[[קונפליקט והגנה: תאוריה כללית]]''' (1962).  

בולדינג היה המייסד של פרוייקטים אינטלקטואליים רבים שנמשכים עד היום בכלכלה ובמדעי החברה. הוא תואר בתור "למדן של כל המערכות", הוא פרסם למעלה מ-36 ספרים ולמעלה מ-1200 מאמרים. טקסטים עכשוויים מצאו שהוא אחד מהכותבים הנדירים שכתביהם הם "ציטוטים קלאסיים". למעשה, הוא הכותב של שני קלאסיקות מצוטטות: '''[[התמונה:ידע בחיים והחברה]]''' (1956) ו'''[[קונפליקט והגנה: תאוריה כללית]]''' (1962).  

בולדינג זכה ב"מדליית ג'ון בייטס קלארק" בשנת 1949. פרס דו-שנתי שניתן על ידי "האגודה האמריקאית לכלכלה" (הגוף האקדמי הבכיר ביותר בארצות הברית), לכלכלן מתחת לגיל 40 אשר תרם תרומה משמעותית לחשיבה ולידע הכלכלי. הוא היה מועמד מספר פעמים לפרס הנובל בכלכלה ולשלום. הוא זכה בתארי ד"ר לשם כבוד על ידי 23 אוניברסיטאות, הוא זכה לכבוד לא רק על עבודתו בתחום הכלכלי אלא גם בתחום מדעי המדינה, מחקר השלום, ומחקר בתחום ההומניזם.  

בולדינג זכה ב"מדליית ג'ון בייטס קלארק" בשנת 1949. פרס דו-שנתי שניתן על ידי "האגודה האמריקאית לכלכלה" (הגוף האקדמי הבכיר ביותר בארצות הברית), לכלכלן מתחת לגיל 40 אשר תרם תרומה משמעותית לחשיבה ולידע הכלכלי. הוא היה מועמד מספר פעמים לפרס הנובל בכלכלה ולשלום. הוא זכה בתארי ד"ר לשם כבוד על ידי 23 אוניברסיטאות, הוא זכה לכבוד לא רק על עבודתו בתחום הכלכלי אלא גם בתחום מדעי המדינה, מחקר השלום, ומחקר בתחום ההומניזם.  

בולדינג היה הנשיא של אגודות מלומדים רבות. הוא היה הנשיא [[האגודה למחקר של מערכות כלליות]] (the Society for General Systems Research ) בשנים 1955-9, נשיא [[האגודה האמריקנית לכלכלה]] (1968), נשיא החברה הבינלאומית לחקר השלום (1969-70), נשיא Association for the Study of the Grants Economy בשנים 1970-89, נשיא האגודה למחקרים בינלאומיים, נשיא האגודה האמריקאית לקידום המדע (1979), ונשיא המחלקה לכלכלה של האיגוד הבריטי לקידום המדע בשנים 1982-3. הוא היא חבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית (נבחר בשנת 1975), במכון לרפואה, ובאקדמיה האמריקאית לאמונות ולמדע.<ref name="Emmett_2006"/>  

בולדינג היה הנשיא של אגודות מלומדים רבות. הוא היה הנשיא [[האגודה למחקר של מערכות כלליות]] (the Society for General Systems Research ) בשנים 1955-9, נשיא [[האגודה האמריקנית לכלכלה]] (1968), נשיא החברה הבינלאומית לחקר השלום (1969-70), נשיא Association for the Study of the Grants Economy בשנים 1970-89, נשיא האגודה למחקרים בינלאומיים, נשיא האגודה האמריקאית לקידום המדע (1979), ונשיא המחלקה לכלכלה של האיגוד הבריטי לקידום המדע בשנים 1982-3. הוא היא חבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית (נבחר בשנת 1975), במכון לרפואה, ובאקדמיה האמריקאית לאמונות ולמדע.<ref name="Emmett_2006"/>  

הוא לא היה רק כותב פורה, ואינטגרטור יצירתי של ידע, אלא איש אקדמיה בשעור קומה עולמי - דמות מלכותית בדיסציפלינה של מדעי החברה. עבור בולדינג, כלכלה ו[[סוציולוגיה]] לא היו מדעים חברתיים - תחת זאת הם היו היבטים של מדע חברתי אחד המוקדש ללימוד של האישיות האנושיות והיחסים ביניהם (ארגונים). בולדינג פרץ את הדרך בגישה [[כלכלה אבולוציונית|אבולוציונית]] (במקום זו של [[שיווי משקל סטטי]]) בכלכלה.  

הוא לא היה רק כותב פורה, ואינטגרטור יצירתי של ידע, אלא איש אקדמיה בשעור קומה עולמי - דמות מלכותית בדיסציפלינה של מדעי החברה. עבור בולדינג, כלכלה ו[[סוציולוגיה]] לא היו מדעים חברתיים - תחת זאת הם היו היבטים של מדע חברתי אחד המוקדש ללימוד של האישיות האנושיות והיחסים ביניהם (ארגונים). בולדינג פרץ את הדרך בגישה [[כלכלה אבולוציונית|אבולוציונית]] (במקום זו של [[שיווי משקל סטטי]]) בכלכלה.  

==עבודתו==

==עבודתו==

===רווחה והון===

===רווחה והון===

בולדינג התנגד ל"אקסיומה" שיש בכלכלה הנאו קלאסית שלפיה הגדלת הצריכה היא פרמטר לרווחה כלכלית. כבר ב 1945 טען בולדינג כי הרווחה לא נובעת מזרמים של צריכת מוצרים, אלא ממאגרים של [[הון]] (כולל הון טבעי) שמספקים שירותים. אנחנו לא יכולים לנסוע אל העיר במחיר ההחזקה של הרכב, אלא רק ברכב עצמו. אנחנו מעוניינים בבידוד התרמי שבגד מספק, או בערך החברתי שמקבלים ממנו (שירות של מקובלת חברתית) ולא ב"צריכה" של הבגד עצמו. איננו רוצים לצרוך מזון בכמות גדולה ככל האפשר, אלא להנות משירות של תזונה ובריאות שהמזון מספק לנו, וזאת במידה הנכונה.  

בולדינג התנגד ל"אקסיומה" שיש בכלכלה הנאו קלאסית שלפיה הגדלת הצריכה היא פרמטר לרווחה כלכלית. כבר ב-1945 טען בולדינג כי הרווחה לא נובעת מזרמים של צריכת מוצרים, אלא ממאגרים של [[הון]] (כולל הון טבעי) שמספקים שירותים. אנחנו לא יכולים לנסוע אל העיר במחיר האחזקה של הרכב, אלא רק ברכב עצמו. אנחנו מעוניינים בבידוד התרמי שבגד מספק, או בערך החברתי שמקבלים ממנו (שירות של מקובלת חברתית) ולא ב"צריכה" של הבגד עצמו. איננו רוצים לצרוך מזון בכמות גדולה ככל האפשר, אלא להנות משירות של תזונה ובריאות שהמזון מספק לנו, וזאת במידה הנכונה.  

לפי בולדינג. ייצור הוא המחיר של שימור ההון, וכמו ב[[ביוספרה|מערכת האקולוגית]], יש להביא שימור זה למינימום. הייצור הוא ההפך של הצריכה - ולכן לא הצריכה ולא הייצור הם האחראים לרווחה - שכן הייצור משלים את ההון שהצריכה הרסה. כדי לשפר את הרווחה יש להביא את שניהם למינימום תוך שמירה על כמות הון גבוהה. טענות אלה שונות בצורה רדיקלית מרוב הטענות הכלכליות שמתבוננות בהגדלת הצריכה והייצור כפרמטרים לרווחה כלכלית.  

לפי בולדינג. ייצור הוא המחיר של שימור ההון, וכמו ב[[ביוספרה|מערכת האקולוגית]], יש להביא שימור זה למינימום. הייצור הוא ההפך של הצריכה - ולכן לא הצריכה ולא הייצור הם האחראים לרווחה - שכן הייצור משלים את ההון שהצריכה הרסה. כדי לשפר את הרווחה יש להביא את שניהם למינימום תוך שמירה על כמות הון גבוהה. טענות אלה שונות בצורה רדיקלית מרוב הטענות הכלכליות שמתבוננות בהגדלת הצריכה והייצור כפרמטרים לרווחה כלכלית.  

בולדינג היה המייסד של התנועה ל[[כלכלה אבולוציונית]]. במאמר שלו "התפתחות כלכלית כמערכת אבולוציונית", בולדינג מציע השווה בין התפתחות כלכלית לבין אבולוציה ביולוגית.[http://www.colorado.edu/econ/Kenneth.Boulding/dev-as-evol.html]

בולדינג היה המייסד של התנועה ל[[כלכלה אבולוציונית]]. במאמר שלו "התפתחות כלכלית כמערכת אבולוציונית", בולדינג מציע השווה בין התפתחות כלכלית לבין אבולוציה ביולוגית.[http://www.colorado.edu/econ/Kenneth.Boulding/dev-as-evol.html]

{{ציטוט|תוכן=הכלכלה והאבולוציה, הן שתי דוגמאות של תהליך גדול יותר שפועל בחלק הזה של היקום במשך הרבה מאוד זמן. זהו תהליך של התפתחות של מבנים מורכבים ובלתי-רגילים בסדר גודל הולך וגדל... התהליך האבולוציוני פועל תמיד באמצעות שינוי וברירה וכולל הבחנה בין הגנוטיפ שמשתנה לבין הפנוטיפ שעליו יש בחירה... ניתן לתאר את התהליך בו הגנוטיפ בונה את הפנוטיפ כ"ארגון". ... פיתוח כלכלי מבטא את עצמו בעיקר על ידי ייצור של מוצרים, כלומר סחורות ושרותים. מקורו, עם זאת, ברעינות, תוכניות והתייחסויות במוח האנושי. אלו הם הגנוטפים בפיתוח כללי. ניתן לתאר את התהליך כולו כתהליך של גדילה של ידע. מה שהכלכלנים מכנים בשם "הון" הוא לא יותא מאשר ידע אנושי המוטבע בעולם החומרי. ידע והגדילה של ידע, לכן, היא המפתח העיקרי להתפתחות כלכלית. השקעה, מערכות כספיות וארגונים ומוסדות כלכליים הם במובן זה רק המכונות שבהם תהליך הידע נוצר ובא לכדי ביטוי.}}

{{ציטוט|תוכן=הכלכלה והאבולוציה, הן שתי דוגמאות של תהליך גדול יותר שפועל בחלק הזה של היקום במשך הרבה מאוד זמן. זהו תהליך של התפתחות של מבנים מורכבים ובלתי-רגילים בסדר גודל הולך וגדל... התהליך האבולוציוני פועל תמיד באמצעות שינוי וברירה וכולל הבחנה בין הגנוטיפ שמשתנה לבין הפנוטיפ שעליו יש בחירה... ניתן לתאר את התהליך בו הגנוטיפ בונה את הפנוטיפ כ"ארגון". ... פיתוח כלכלי מבטא את עצמו בעיקר על ידי ייצור של מוצרים, כלומר סחורות ושרותים. מקורו, עם זאת, ברעיונות, תוכניות והתייחסויות במוח האנושי. אלו הם הגנוטפים בפיתוח כללי. ניתן לתאר את התהליך כולו כתהליך של גדילה של ידע. מה שהכלכלנים מכנים בשם "הון" הוא לא יותר מאשר ידע אנושי המוטבע בעולם החומרי. ידע והגדילה של ידע, לכן, היא המפתח העיקרי להתפתחות כלכלית. השקעה, מערכות כספיות וארגונים ומוסדות כלכליים הם במובן זה רק המכונות שבהם תהליך הידע נוצר ובא לכדי ביטוי.}}

===ספינת החלל כדור הארץ===

===ספינת החלל כדור הארץ===

Quality in a Growing Economy. The Johns Hopkins University Press, Baltimore, pp. 3-14.[http://dieoff.org/page160.htm]

Quality in a Growing Economy. The Johns Hopkins University Press, Baltimore, pp. 3-14.[http://dieoff.org/page160.htm]

</div>

</div>

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==