שינויים

* NO2 - [[דו תחמוצת החנקן]], הגורמת למחלות בדרכי הנשימה, בחילות, כאבי ראש, דלקת ריאות, ברונכיטיס וגירוי ריריות העיניים.

* NO2 - [[דו תחמוצת החנקן]], הגורמת למחלות בדרכי הנשימה, בחילות, כאבי ראש, דלקת ריאות, ברונכיטיס וגירוי ריריות העיניים.

* [[חומר חלקיקי]] - גורמים לבעיות נשימה, אסטמה ובהמשך גם [[מחלות לב]], מחלות ריאה ו[[סרטן ריאות]]. חומר חלקיקי עדין נחשב לגרוע במיוחד וכגורם לסיכון למחלות לב ובעיות אחרות שכן הוא מגיע לריאות. בשנים האחרונות נחקרים נזקים נוספים של חומר חלקיקי כגון השפעה אפשרית של חשיפה לחומר חלקיקי (בעיקר מדיזל ומתכות) של הורים ובעיקר נשים בהריון לבין תחלואה של ילדים ב[[אוטיזם]]).  

* [[חומר חלקיקי]] - גורמים לבעיות נשימה, אסתמה ובהמשך גם [[מחלות לב]], מחלות ריאה ו[[סרטן ריאות]]. חומר חלקיקי עדין נחשב לגרוע במיוחד וכגורם לסיכון למחלות לב ובעיות אחרות שכן הוא מגיע לריאות. בשנים האחרונות נחקרים נזקים נוספים של חומר חלקיקי כגון השפעה אפשרית של חשיפה לחומר חלקיקי (בעיקר מדיזל ומתכות) של הורים ובעיקר נשים בהריון לבין תחלואה של ילדים ב[[אוטיזם]]).  

* O3 - [[אוזון בגובה הקרקע]] - נוצר כ[[זיהום|מזהם שניוני]] כתוצאה מהתפרקות [[תחמוצות חנקן]] וגורם לצריבה בגרון ובעיניים, קשיי נשימה, בחילות והקאות.

* O3 - [[אוזון בגובה הקרקע]] - נוצר כ[[זיהום|מזהם שניוני]] כתוצאה מהתפרקות [[תחמוצות חנקן]] וגורם לצריבה בגרון ובעיניים, קשיי נשימה, בחילות והקאות.

* [[ערפיח]] - חומר חלקיקי יחד עם תחמוצות חנקן, ואוזון יוצרים יחד ערפיח שיוצר בעיות זיהום משל עצמו.  

* [[ערפיח]] - חומר חלקיקי יחד עם תחמוצות חנקן, ואוזון יוצרים יחד ערפיח שיוצר בעיות זיהום משל עצמו.  

* במדינות עניות ובעבר גם במדינות עשירות פליטות של מכוניות כללו גם [[מתכות כבדות]] כגון [[עופרת]], המזיקה בין היתר גם למוח. במקסיקו סיטי, הסובלת מאד מזיהום אויר מכלי רכב, רמת ה- IQ הנמדדת בקרב הילדים הולכת ויורדת משנה לשנה, כתוצאה מעליית ריכוז חלקיקי העופרת באוויר. העופרת גורמת גם להפרעות קשב וריכוז, החמרת בעיות נפשיות, הגברת תופעות של מתח וחרדה, דיכאון, אבדן זיכרון, נדודי שינה, עייפות כרונית, אימפוטנציה, [[בעיות פוריות]], [[סרטן]], [[טרטוגן|מומים מולדים]], הופעת תסמיני הזדקנות מואצת, בעיות בתפקודי כבד וכליות ועוד. כתוצאה מבעיה זו הומצאו דלקים נטולי עופרת והבעיה פחתה. עם זאת מתכות כבדות שונות עדיין נפלטות בעת זיקוק דלקים לתחבורה.  

* במדינות עניות ובעבר גם במדינות עשירות פליטות של מכוניות כללו גם [[מתכות כבדות]] כגון [[עופרת]], המזיקה בין היתר גם למוח. במקסיקו סיטי, הסובלת מאד מזיהום אויר מכלי רכב, רמת ה- IQ הנמדדת בקרב הילדים הולכת ויורדת משנה לשנה, כתוצאה מעליית ריכוז חלקיקי העופרת באוויר. העופרת גורמת גם להפרעות קשב וריכוז, החמרת בעיות נפשיות, הגברת תופעות של מתח וחרדה, דיכאון, אבדן זיכרון, נדודי שינה, עייפות כרונית, אימפוטנציה, [[בעיות פוריות]], [[סרטן]], [[טרטוגן|מומים מולדים]], הופעת תסמיני הזדקנות מואצת, בעיות בתפקודי כבד וכליות ועוד. כתוצאה מבעיה זו הומצאו דלקים נטולי עופרת והבעיה פחתה. עם זאת מתכות כבדות שונות עדיין נפלטות בעת זיקוק דלקים לתחבורה.  

חלק מהותי מזיהום האוויר בישראל נגרם עקב כלי רכב (בעיקר בחיפה, תל אביב וירושלים)- ואיזורים של זיהום כבד במזהמים כמו [[תחמוצות חנקן]], [[חומר חלקיקי עדין]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] הם איזורים עירוניים ובמיוחד בקרבת צמתי תנועה. לטענת מומחים רוב הנזק הבריאותי בישראל מזיהום אוויר, נגרם מ[[זיהום אוויר מתחבורה]].<ref name="haaretz2015"/> ממחקרים במדינות אירופאיות הנזק המיוחס לזיהום אוויר מתחבורה מגיע למעל 70% מהנזקים של זיהום האוויר.<ref name="sviva2003">פרופ' מרדכי שכטר, פרופ' יורם זבירין [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Reservoiref name="haaretz2015">[rInfo/Research/Pages/R0101-R0200/R0146.aspx היבטים סביבתיים וכלכליים של זיהום אוויר מרכב במטרופולין תל אביב], המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה, 01.09.2003, המשרד להגנת הסביבה</ref> בנוסף זיהום מתחבורה גורם לפגיעה ביבולים חקלאיים, לפגיעה במבנים, לעלויות נקיון גבוהות יותר ולפגיעה בערכן של דירות. מכוניות פרטיות תורמות לזיהום אוויר במספר דרכים, שתי הדרכים העיקריות הן זיהום אוויר ישיר (הנפלט מהמכונית עצמה - מהאגזוז ומשחיקת הצמיגים של המכונית) וזיהום אוויר עקיף הנגרם ממשאיות ואטובוסים שעומדים בפקקים של מכוניות. צורות זיהום אחרות של מכוניות כוללות זיהום אוויר שנפלט בעת הפקה וזיקוק של [[נפט]] ובנזין, זיהום בזמן ייצור המכוניות והצמיגים וזיהום בעת מחזור והטמנה של פסולת ממכוניות (פליטה לאוויר של מתכות כבדות עקב התכת שלדות מתכת).  

חלק מהותי מזיהום האוויר בישראל נגרם עקב כלי רכב (בעיקר בחיפה, תל אביב וירושלים)- ואיזורים של זיהום כבד במזהמים כמו [[תחמוצות חנקן]], [[חומר חלקיקי עדין]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] הם איזורים עירוניים ובמיוחד בקרבת צמתי תנועה. לטענת מומחים רוב הנזק הבריאותי בישראל מזיהום אוויר, נגרם מ[[זיהום אוויר מתחבורה]].<ref name="haaretz2015"/> ממחקרים במדינות אירופאיות הנזק המיוחס לזיהום אוויר מתחבורה מגיע למעל 70% מהנזקים של זיהום האוויר.<ref name="sviva2003">פרופ' מרדכי שכטר, פרופ' יורם זבירין [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Reservoiref name="haaretz2015">[rInfo/Research/Pages/R0101-R0200/R0146.aspx היבטים סביבתיים וכלכליים של זיהום אוויר מרכב במטרופולין תל אביב], המרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת חיפה, 01.09.2003, המשרד להגנת הסביבה</ref> בנוסף זיהום מתחבורה גורם לפגיעה ביבולים חקלאיים, לפגיעה במבנים, לעלויות נקיון גבוהות יותר ולפגיעה בערכן של דירות. מכוניות פרטיות תורמות לזיהום אוויר במספר דרכים, שתי הדרכים העיקריות הן זיהום אוויר ישיר (הנפלט מהמכונית עצמה - מהאגזוז ומשחיקת הצמיגים של המכונית) וזיהום אוויר עקיף הנגרם ממשאיות ואוטובוסים שעומדים בפקקים של מכוניות. צורות זיהום אחרות של מכוניות כוללות זיהום אוויר שנפלט בעת הפקה וזיקוק של [[נפט]] ובנזין, זיהום בזמן ייצור המכוניות והצמיגים וזיהום בעת מחזור והטמנה של פסולת ממכוניות (פליטה לאוויר של מתכות כבדות עקב התכת שלדות מתכת).  

בשנים האחרונות יש מגמות מעורבות בזיהום האוויר מתחבורה. מצד אחד יש יותר מכוניות יותר נסועה ויותר פקקים, דבר זה מגביר את הזיהום בעיקר בערים במדינות מתפתחות. מצד שני נכנסות טכנולוגיות חדשות להקטנת זיהום, לשיפור ביצועי מנועים, וכן טכנולוגיות של דלקים אחרים כמו [[מכוניות חשמלית|מכוניות חשמליות]]. סה"כ רואים ירידה בכמות הזיהום הנפלטת. בעיקר הדבר בולט בתחומי כמו עופרת ותחמוצות גופרית, אבל המגמה קיימת גם בתחומים כמו תחמוצות חנקן וחומר חלקיקי. עם זאת מבחינת ריכוזי הזיהום, במרכזים עירוניים בישראל יש עדיין רמות גבוהות של זיהום חלקיקי ושל אוזון.  

בשנים האחרונות יש מגמות מעורבות בזיהום האוויר מתחבורה. מצד אחד יש יותר מכוניות יותר נסועה ויותר פקקים, דבר זה מגביר את הזיהום בעיקר בערים במדינות מתפתחות. מצד שני נכנסות טכנולוגיות חדשות להקטנת זיהום, לשיפור ביצועי מנועים, וכן טכנולוגיות של דלקים אחרים כמו [[מכוניות חשמלית|מכוניות חשמליות]]. סה"כ רואים ירידה בכמות הזיהום הנפלטת. בעיקר הדבר בולט בתחומי כמו עופרת ותחמוצות גופרית, אבל המגמה קיימת גם בתחומים כמו תחמוצות חנקן וחומר חלקיקי. עם זאת מבחינת ריכוזי הזיהום, במרכזים עירוניים בישראל יש עדיין רמות גבוהות של זיהום חלקיקי ושל אוזון.  

==עלויות ישירות של הרכב הפרטי בישראל==

==עלויות ישירות של הרכב הפרטי בישראל==

לפי הלמ"ס נכון לשנת 2010, משק בית ממוצא בישראל הוציא כ 11% מהצריכה הסופית שלו על רכב פרטי. סכום שווה ל 18,000 ש"ח בשנה או 1,500 ש"ח בחודש. בסה"כ 2.18 מיליון משקי בית הוציאו כ 40 מיליארד ש"ח בהוצאות ישירות על רכבים פרטיים.<ref>[http://www.cbs.gov.il/publications12/1481/pdf/t01_02.pdf הרכב הוצאות חודשיות לתצרוכת בשנים 2010-1999] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> יש לשים לב שהוצאות אלה אינן כוללות הוצאות עקיפות -  הוצאות של החזר הון (פחת וריבית) - יחד עם הוצאות אלה הערכת הלמ"ס לשנת 2010 תעמוד על כ -28 אלף ש"ח למשק בית - קרוב להערכות מכון חשב.

לפי הלמ"ס נכון לשנת 2010, משק בית ממוצא בישראל הוציא כ 11% מהצריכה הסופית שלו על רכב פרטי. סכום שווה ל 18,000 ש"ח בשנה או 1,500 ש"ח בחודש. בסה"כ 2.18 מיליון משקי בית הוציאו כ 40 מיליארד ש"ח בהוצאות ישירות על רכבים פרטיים.<ref>[http://www.cbs.gov.il/publications12/1481/pdf/t01_02.pdf הרכב הוצאות חודשיות לתצרוכת בשנים 2010-1999] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה</ref> יש לשים לב שהוצאות אלה אינן כוללות הוצאות עקיפות -  הוצאות של החזר הון (פחת וריבית) - יחד עם הוצאות אלה הערכת הלמ"ס לשנת 2010 תעמוד על כ-28 אלף ש"ח למשק בית - קרוב להערכות מכון חשב.

לפי מכון חשב, בנתוני 2009 החזקת מכונית חדשה עולה 29 אלף ש"ח בשנה ואילו מכונית משומשת עולה 27 אלף ש"ח בשנה. [http://www.themarker.com/dynamo/cars/1.519209 ]. הכפלה ב-2 מיליוון מכוניות פרטיות מביאה את ההוצאות הישירות על רכבים בישראל ל-54 מיליארד ש"ח. לפי הלמ"ס, רכב ישראלי פרטי ממוצע נוסע 16,700 ק"מ בשנה, ונתון זה עולה עם השנים. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3413684,00.html]. על פי חברת חשב, נכון לשנת 2013, עלות ההחזקה של רכב משומש בן 1.6 ליטר הנוסע כ-15,000 ק"מ בשנה היא כ-33,000 ש"ח לשנה, או כ-2.2 ש"ח לק"מ. העלות מתחלקת לעלות קבועה של כ 1.1 ש"ח לק"מ ועוד עלות משתנה של כ-1.1 ש"ח לק"מ - כך שלדוגמה נהג שאינו נוהג כלל במכוניתו יוציא כ-16.7 אלף ש"ח בשנה, לפי הפירוט.<ref name="rechev2013"/>

לפי מכון חשב, בנתוני 2009 החזקת מכונית חדשה עולה 29 אלף ש"ח בשנה ואילו מכונית משומשת עולה 27 אלף ש"ח בשנה. [http://www.themarker.com/dynamo/cars/1.519209 ]. הכפלה ב-2 מיליוון מכוניות פרטיות מביאה את ההוצאות הישירות על רכבים בישראל ל-54 מיליארד ש"ח. לפי הלמ"ס, רכב ישראלי פרטי ממוצע נוסע 16,700 ק"מ בשנה, ונתון זה עולה עם השנים. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3413684,00.html]. על פי חברת חשב, נכון לשנת 2013, עלות ההחזקה של רכב משומש בן 1.6 ליטר הנוסע כ-15,000 ק"מ בשנה היא כ-33,000 ש"ח לשנה, או כ-2.2 ש"ח לק"מ. העלות מתחלקת לעלות קבועה של כ 1.1 ש"ח לק"מ ועוד עלות משתנה של כ-1.1 ש"ח לק"מ - כך שלדוגמה נהג שאינו נוהג כלל במכוניתו יוציא כ-16.7 אלף ש"ח בשנה, לפי הפירוט.<ref name="rechev2013"/>

הוצאות הדלק - עומדות על 10,440 ש"ח למרחק של 15,000 ק"מ, שהם כ -0.696 ש"ח לק"מ. מכאן ניתן להגיע לנוסחת קירוב פשוטה לפיה הוצאות ישירות של משק בית על הרכב הפרטי עומדות על סכום גבוה פי 3 בערך מהוצאות הדלק של הרכב הפרטי.  

הוצאות הדלק - עומדות על 10,440 ש"ח למרחק של 15,000 ק"מ, שהם כ -0.696 ש"ח לק"מ. מכאן ניתן להגיע לנוסחת קירוב פשוטה לפיה הוצאות ישירות של משק בית על הרכב הפרטי עומדות על סכום גבוה פי 3 בערך מהוצאות הדלק של הרכב הפרטי.  

כחלק מעלות זו כוללת לדוגמה ייבוא חלקי חילוף. המשק הישראלי ייבא מכוניות וחלקי חילוף בכ- 3.3 מיליארד דולר בשנת 2011, שהם כ- 12 מיליארד ש"ח בשנה.[http://www.cbs.gov.il/www/publications12/rt0412/pdf/t01_06.pdf]

כחלק מעלות זו כוללת לדוגמה ייבוא חלקי חילוף. המשק הישראלי ייבא מכוניות וחלקי חילוף בכ-3.3 מיליארד דולר בשנת 2011, שהם כ- 12 מיליארד ש"ח בשנה.[http://www.cbs.gov.il/www/publications12/rt0412/pdf/t01_06.pdf]

יש לציין כי בישראל עובדים רבים אינם רואים עלות זו, שכן המדינה והמעסיקים מסבסדים עלות זו דרך הכרה בהוצאות הנסיעה, הטבות רכב לעובדי מדינה, ליסינג תפועלי ועוד. עם זאת עלות זו אינה נעלמת אלה מוטלת הלאה על הלקוחות והספקים והעובדים האחרים של הפירמות העסקיות, ועל משלמי המיסים. כמו כן, לצורך הכרה בהוצאות רכב מוגדלות מקטינים מעסיקים את רכיבי שכר הבסיס של מועסקים, דבר שמקטין את הוצאות ההפרשה ל[[פנסיה בישראל|פנסיה]] שלהם.

יש לציין כי בישראל עובדים רבים אינם רואים עלות זו, שכן המדינה והמעסיקים מסבסדים עלות זו דרך הכרה בהוצאות הנסיעה, הטבות רכב לעובדי מדינה, ליסינג תפועלי ועוד. עם זאת עלות זו אינה נעלמת אלה מוטלת הלאה על הלקוחות והספקים והעובדים האחרים של הפירמות העסקיות, ועל משלמי המיסים. כמו כן, לצורך הכרה בהוצאות רכב מוגדלות מקטינים מעסיקים את רכיבי שכר הבסיס של מועסקים, דבר שמקטין את הוצאות ההפרשה ל[[פנסיה בישראל|פנסיה]] שלהם.