שינויים

;מונופול הוא "דבר רע":

;מונופול הוא "דבר רע":

התוצאה הסטנדרטית של חשיבה זו היא ש[[מונופול]] הוא דבר "רע" היות והוא גורם לאובדן רווחה. מונופול ממקסם רווח על ידי השוואה של העלות השולית עם התגמול השולי, והמחיר במנופול הינו גדול יותר מאשר העלות השולית (P>MC(Q. לעומת זאת, פרימות בתחרות משוכללת גם כן משוות את העלות השולית עם התגמול השולי, אבל התגמול השולי שווה למחיר. לעומתן מונופול גורם לאובדן רווחה כוללת בשוק - סך הרווחה של הצרכנים והיצרנים היא נמוכה יותר לעומת מצב המתקבל בתחרות משכוללת עם יצרנים רבים.  

התוצאה הסטנדרטית של חשיבה זו היא ש[[מונופול]] הוא דבר "רע" היות והוא גורם לאובדן רווחה. מונופול ממקסם רווח על ידי השוואה של העלות השולית עם התגמול השולי, והמחיר במונופול הינו גדול יותר מאשר העלות השולית (P>MC(Q. לעומת זאת, פרימות בתחרות משוכללת גם כן משוות את העלות השולית עם התגמול השולי, אבל התגמול השולי שווה למחיר. לעומתן מונופול גורם לאובדן רווחה כוללת בשוק - סך הרווחה של הצרכנים והיצרנים היא נמוכה יותר לעומת מצב המתקבל בתחרות משכוללת עם יצרנים רבים.  

;הביקורת על התאוריה:

;הביקורת על התאוריה:

קין טוען שמבחינה מתמטית הכלכלנים טועים - עקומת הביקוש הניצבת בפני פירמה בודדת לא יכולה להיות עם שיפוע אפס. היבט זה הוצג כבר ב 1957 על ידי ג'ורג' סטיגלר (George Stigler). אם פירמות אינן מגיבות האחת לפעולות של השניה, אזי עקומת הביקוש שניצבת בפני פירמה בודדת לא יכולה להיות בעלת שיפוע אפס. ג'ורג' סטיגלר (כלכלן נאו קלאסי בולט) Perfect competition historically contemplated”, Journal of Political Economy, 65: 1-17 הדרך לצאת מכך להניח שיש אינסוף פירמות. כל מספר קטן מאינסוף יתן סתירה של חוק החיבור לנגזרות. האינטואיציה הגרפית לנושא זה היא ששיפוע של עקומה לא הופך להיות אפס כאשר מבצעים "זום אין" - אם עקומת הביקוש של כלל השוק יורדת מטה בשיפוע מסויים, אזי כל חלק קטן שלה משתפע מטה בדיוק באותו השיפוע. יוצא מכאן שפירמות תמיד רואות שיפוע יורד - הן מסוגלות למכור כמות גדולה יותר ולהציע מחיר זול יותר גם כאשר יש כמות גדולה של מוכרים.  

קין טוען שמבחינה מתמטית הכלכלנים טועים - עקומת הביקוש הניצבת בפני פירמה בודדת לא יכולה להיות עם שיפוע אפס. היבט זה הוצג כבר ב 1957 על ידי ג'ורג' סטיגלר (George Stigler). אם פירמות אינן מגיבות האחת לפעולות של השניה, אזי עקומת הביקוש שניצבת בפני פירמה בודדת לא יכולה להיות בעלת שיפוע אפס. ג'ורג' סטיגלר (כלכלן נאו קלאסי בולט) Perfect competition historically contemplated”, Journal of Political Economy, 65: 1-17 הדרך לצאת מכך להניח שיש אינסוף פירמות. כל מספר קטן מאינסוף יתן סתירה של חוק החיבור לנגזרות. האינטואיציה הגרפית לנושא זה היא ששיפוע של עקומה לא הופך להיות אפס כאשר מבצעים "זום אין" - אם עקומת הביקוש של כלל השוק יורדת מטה בשיפוע מסויים, אזי כל חלק קטן שלה משתפע מטה בדיוק באותו השיפוע. יוצא מכאן שפירמות תמיד רואות שיפוע יורד - הן מסוגלות למכור כמות גדולה יותר ולהציע מחיר זול יותר גם כאשר יש כמות גדולה של מוכרים.  

קין טוען גם השוואה של התפוקה השולית עם העלות השולית לא מביאה למקסום רווח - היות והשוואה כזו מתעלמת מהיכולת להשיא רווח על ידי שינויים הנובעים משינויים בביקוש על פני זמן. כאשר מסתכלים על נגזרות של ביקוש והיצע ללא גזירה של שינוי הביקוש על פני זמן, מתקבל הרושם המוטעה שנגזרת הביקוש היא אפס. קין הוא טוען שגם לתורת המשחקים יש בעיה.

קין טוען גם השוואה של התפוקה השולית עם העלות השולית לא מביאה למקסום רווח - היות והשוואה כזו מתעלמת מהיכולת להשיא רווח על ידי שינויים הנובעים משינויים בביקוש על פני זמן. כאשר מסתכלים על נגזרות של ביקוש והיצע ללא גזירה של שינוי הביקוש על פני זמן, מתקבל הרושם המוטעה שנגזרת הביקוש היא אפס. קין הוא טוען שגם לתורת המשחקים יש בעיה.