47,332
עריכות
שינויים
תיקונים והוספת איזכור לתאוריה של קומונר.
{{מושג בסיסי}}
{{מושג בסיסי}}
'''מעבר דמוגרפי''' (''' Demographic transition''') הוא מודל שמנסה להסביר את [[תהליך|התהליך]] של מעבר משיעור גבוה של ילודה ותמותה לשיעור נמוך של ילודה ותמותה, כחלק מ[[צמיחה כלכלית]] של מדינות - מהיותן מדינות בעלות כלכלה קדם-תעשיתית ל[[המהפכה התעשייתית|כלכלה תעשייתית]]. לרוב הדבר מוסבר באמצעות "מודל המעבר הדמוגרפי" (DTM) שמתאר את [[גידול אוכלוסין|שינויי האוכלוסייה על פני זמן]]. מעבר דמגורפי הוא סוג של [[תהליך ארוך טווח]] שמשפיע על [[אוכלוסיית העולם]], ללא גידול שינוי דמוגרפי, כאשר האוכלוסייה גדלה בקצב קבועה היא תגדל [[גידול מעריכי|באופן מעריכי]] כלומר בכל תקופה נתונה היא תגדל בקצב הולך וגדל, עם הדינמיקה של מעבר דמוגרפי אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בצורה של [[פונקציה סיגמואידית]].
'''מעבר דמוגרפי''' (''' Demographic transition''') הוא מודל שמנסה להסביר את [[תהליך|התהליך]] של מעבר משיעור גבוה של ילודה ותמותה לשיעור נמוך של ילודה ותמותה, כחלק מ[[צמיחה כלכלית]] של מדינות - מהיותן מדינות בעלות כלכלה קדם-תעשיתית ל[[המהפכה התעשייתית|כלכלה תעשייתית]]. לרוב הדבר מוסבר באמצעות "מודל המעבר הדמוגרפי" (DTM) שמתאר את [[גידול אוכלוסין|שינויי האוכלוסייה על פני זמן]]. מעבר דמוגרפי הוא סוג של [[תהליך ארוך טווח]] שמשפיע על [[אוכלוסיית העולם]], ללא גידול שינוי דמוגרפי, כאשר האוכלוסייה גדלה בקצב קבועה היא תגדל [[גידול מעריכי|באופן מעריכי]] כלומר בכל תקופה נתונה היא תגדל בקצב הולך וגדל, עם הדינמיקה של מעבר דמוגרפי אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בצורה של [[פונקציה סיגמואידית]].
מודל זה מבוסס על פרשנות שהחלה בשנת 1929 על ידי ה[[דמוגרפיה|דמוגרף]] האמריקאי וורן תומפסון (Warren Thompson) על שינויים באוכלוסיות מתועשות במשך 200 השנים האחרונות. רוב המדינות המפותחות נמצאות כבר בשלב 4 של המודל, ורוב המדינות המתפתחות נמצאות בשלב 2 או 3 של המודל, ואין מדינה שנמצאת כיום (2008) עדיין בשלב 1. המודל הסביר בצורה טובה למדי את התפתחות האוכלוסין באירופה ובמדינות מפותחות אחרות. המדינות שיוצאות מהכלל הן מדינות עניות, במיוחד בדרום הסהרה ומדינות במזרח התיכון, שהן עניות או משופעות ממדיניות ממשלתית בנושא - במיוחד אפגינסטן, פקיסטן, הרשות הפלסטינית ותימן.
מודל זה מבוסס על פרשנות שהחלה בשנת 1929 על ידי ה[[דמוגרפיה|דמוגרף]] האמריקאי וורן תומפסון (Warren Thompson) על שינויים באוכלוסיות מתועשות במשך 200 השנים האחרונות. רוב המדינות המפותחות נמצאות כבר בשלב 4 של המודל, ורוב המדינות המתפתחות נמצאות בשלב 2 או 3 של המודל, ואין מדינה שנמצאת כיום (2008) עדיין בשלב 1. המודל הסביר בצורה טובה למדי את התפתחות האוכלוסין באירופה ובמדינות מפותחות אחרות. המדינות שיוצאות מהכלל הן מדינות עניות, במיוחד בדרום הסהרה ומדינות במזרח התיכון, שהן עניות או משופעות ממדיניות ממשלתית בנושא - במיוחד אפגינסטן, פקיסטן, הרשות הפלסטינית ותימן.
המעבר הדמוגרפי כולל ארבעה או חמישה שלבים.
המעבר הדמוגרפי כולל ארבעה או חמישה שלבים.
* בשלב ראשון בחברה פרה-תעשייתי, שיעור הילודה הוא גבוה וגם שיעור התמותה הוא גבוה, אחוז האנשים שמתים בגיל ילדות או בגיל צעיר הוא גבוה יחסית לשלבים הבאים ותוחלת החיים נמוכה.
* בשלב ראשון בחברה פרה-תעשייתי, שיעור הילודה הוא גבוה וגם שיעור התמותה הוא גבוה, אחוז האנשים שמתים בגיל ילדות או בגיל צעיר הוא גבוה יחסית לשלבים הבאים ו[[תוחלת החיים]] נמוכה.
* בשלב השני של מדינה מתפתחת, שיעור התמותה יורד באופן חד בגלל שיפורים בהספקת המזון, ובסינטציה, שמגבירים את תוחלת החיים ומקטינים תחלואה במחלות. שינויים אלה נגרמים בדרך כלל עקב שיפורים בטכנולוגיות חקלאיות, גישה לטכנולוגיה, טיפול רפואי בסיסי, והשכלה. ללא נפילה דומה בשיעור הלידות דבר זה יוצר חוסר איזון והחברות בשלב זה מאופיינות בעליה חדה באוכלוסייה.
* בשלב השני של מדינה מתפתחת, שיעור התמותה יורד באופן חד בגלל שיפורים בהספקת המזון, בסינטציה, וברפואה שמגבירים את תוחלת החיים ומקטינים תחלואה במחלות. שינויים אלה נגרמים בדרך כלל עקב שיפורים בטכנולוגיות חקלאיות, גישה לטכנולוגיה, טיפול רפואי בסיסי, והשכלה. ללא נפילה דומה בשיעור הלידות דבר זה יוצר חוסר איזון והחברות בשלב זה מאופיינות גידול חד באוכלוסייה.
* בשלב השלישי שיעור הילודה יורד בעקבות גישה לאמצעי מניעה, עליה בשכר, עיור, הקטנת החקלאות המשמשת לקיום, עליה בסטטוס החברתי ובשכר של נשים, ירידת הערך של עבודת ילדים, ועליה בהשקעה של הורים בהשכלה של הילדים כמו גם שינויים חברתיים אחרים. העליה באוכלוסייה מתחילה להתמתן.
* בשלב השלישי שיעור הילודה יורד בעקבות גישה ל[[אמצעי מניעה]], עליה בשכר, [[עיור]], הקטנת [[חקלאות קיום|החקלאות המשמשת לקיום]], עליה בסטטוס החברתי ובשכר של נשים, ירידת הערך של עבודת ילדים, ועליה בהשקעה של הורים בהשכלה של הילדים כמו גם שינויים חברתיים אחרים. בשלב זה פריון הילודה יורד ובעקבות זה, העליה באוכלוסייה מתחילה להתמתן.
* בזמן השלב הרביעי יש שיעור נמוך של לידות ושל פטירות. שיעור הלידות עשוי לרדת מתחת לרמת חידוש כמות האוכלוסייה כפי שהדבר התרחש במדינות דבר שמוביל להקטנת האוכלוסייה (ראו שלב 5).
* בזמן השלב הרביעי יש שיעור נמוך של לידות ושל פטירות. שיעור הלידות עשוי לרדת מתחת לרמת חידוש כמות האוכלוסייה כפי שהדבר התרחש במדינות דבר שמוביל להקטנת האוכלוסייה (ראו שלב 5).
כמו כל המודלים, זו תמונה מפושטת של שינויי האוכלוסייה במדינות אלה. המודל הוא הכלל שמתאימים למדינות אלה כקבוצה ועשוי להיות בלתי מדוייק עבור מקרים ספציפיים. לא ברור כמה המודל מתאים למדינות עניות יותר כיום. חלק מהמדינות כמו [[סין]], ברזיל ותאילנד עברו את המעבר הדמוגרפי בצורה מהירה מאד בעקבות שינויים כלכליים מהירים וכן שינויים חברתיים. כמה מדינות, במיוחד מדינות אפריקה, נראות כאילו הן נתקעו בשלב 2 עקב צמיחה כלכלית נמוכה או איידס.
כמו כל המודלים, זו תמונה מפושטת של שינויי האוכלוסייה במדינות אלה. המודל הוא הכלל שמתאימים למדינות אלה כקבוצה ועשוי להיות לא-מדוייק עבור מקרים ספציפיים. לא ברור כמה המודל מתאים למדינות עניות יותר כיום. חלק מהמדינות כמו [[סין]], ברזיל ותאילנד עברו את המעבר הדמוגרפי בצורה מהירה מאד בעקבות שינויים כלכליים מהירים וכן שינויים חברתיים. כמה מדינות, במיוחד מדינות אפריקה, נראות כאילו הן נתקעו בשלב 2 עקב צמיחה כלכלית נמוכה, איידס, [[שחיתות]] או סיבה אחרת.
מודלים סוציולוגים מציינים את החשיבות של איכות [[שירותים ציבוריים]] כמו [[רפואה ציבורית]], [[חינוך ציבורי]], ו[[פנסיה]] להחלטה של משפחות על כמות הילדים שברצונן להוליד. יש חשיבות מיוחד לזמינות של שירותים אלה לאוכלוסיות עניות. כאשר יש תחלואה גבוה ותמותה גבוה של ילדים עקב מחלות מדבקות ומערכת בריאות עניה, משפחות נוטות לגדל ילדים רבים כדי שלפחות חלקם ישרדו. חינוך ציבורי פרושו תמריץ גבוה יותר להכווין ילדים ללימודים במקום לשלוח אותם בגיל צעיר לעבודות בחקלאות, קיבוץ נדבות או עבודות אחרות - פרוש הדבר תמרוץ גבוה יותר להקטין את מספר הילדים ולהשקיע יותר בחינוך ובהשכלה של כל ילד. פנסיה חובה פרושה שיש פחות הסתמכות על הילדים בזיקנה ויותר על מנגנונים של [[פנסיה]] ממוסדת שנשעת על השוק או על המדינה.
מודלים סוציולוגים מציינים את החשיבות של איכות [[מוצר ציבורי|שירותים ציבוריים]] כמו [[רפואה ציבורית]], [[חינוך ציבורי]], ו[[פנסיה]] להחלטה של משפחות על כמות הילדים שברצונן להוליד. יש חשיבות מיוחד לזמינות של שירותים אלה ל[[עוני|אוכלוסיות עניות]]. כאשר יש תחלואה גבוה ותמותה גבוה של ילדים עקב מחלות מדבקות ומערכת בריאות עניה, משפחות נוטות לגדל ילדים רבים כדי שלפחות חלקם ישרדו. חינוך ציבורי פרושו תמריץ גבוה יותר להכווין ילדים ללימודים במקום לשלוח אותם בגיל צעיר לעבודות בחקלאות, קיבוץ נדבות או עבודות אחרות - פרוש הדבר תמרוץ גבוה יותר להקטין את מספר הילדים ולהשקיע יותר בחינוך ובהשכלה של כל ילד. פנסיה חובה פרושה שיש פחות הסתמכות על הילדים בזיקנה ויותר על מנגנונים של [[פנסיה]] ממוסדת שנשעת על השוק או על המדינה.
הביולוג [[בארי קומונר]] טען כי ה[[קולוניליזם]] והניצול של המדינות העניות בידי מדינות קפיטליסטיות ועשירות גרם לעיוות במעבר הדמוגרפי שלהן. המעבר לטכנולוגיה חדשה יותר הקטין את כמות התמותה עקב שיפורים בבריאות ובסניטציה. אבל המדינות העניות לא עברו לשלבים מאוחרים יותר בגלל שרוב הערך של הכלכלה שלהן נוצל בידי מדינות קולונילאיות והן נשארו עניות.
===השלב החמישי===
===השלב החמישי===
מעבר דמוגרפי נחשב כדבר חיובי על ידי רוב האקולוגים ואנשי ה[[קיימות]] ומי שעוסקים ב[[בטחון תזונתי]] עולמי. אוכלוסייה בעלת גודל יציב מקלה על התמודדות עם [[קיימות|אתגרי קיימות]] והיא נחשבת לתנאי הכרחי של [[כלכלת מצב יציב]].
מעבר דמוגרפי נחשב כדבר חיובי על ידי רוב האקולוגים ואנשי ה[[קיימות]] ומי שעוסקים ב[[בטחון תזונתי]] עולמי. אוכלוסייה בעלת גודל יציב מקלה על התמודדות עם [[קיימות|אתגרי קיימות]] והיא נחשבת לתנאי הכרחי של [[כלכלת מצב יציב]].
החשש מפני גידול מעריכי של האוכלוסייה הוביל הוגים שונים כמו הכלכלן [[תומס מלתוס]] (בספר [[על עקרון האוכלוסייה]]) והביולוג [[פול ארליך]] (בספר [[פצצת האוכלוסין]] לחשוש מפני [[אסון מלתוסיאני]] - זאת היות וגידול מעריכי ידביק בסופו של דבר כל גבול מספרי נתון - כמות האנרגיה המתקבלת מ[[ייצור ראשוני]], השטח החקלאי שיש בכדור הארץ, שטחו הכולל של כדור הארץ, כמות אור השמש הכוללת מהשמש, המסה של הייקום כולו - כולם גדלים שגידול מעריכי ידביק אותם בתוך עשרות שנים עד אלפי שנים. גם גידול לינארי בכמות המזון שמגדלים ב[[חקלאות]], לדוגמה על ידי שיפור [[פריון חקלאי|פריון החקלאי]], יודבק בסופו של דבר על ידי גידול מעריכי.
החשש מפני [[גידול מעריכי]] של האוכלוסייה הוביל הוגים שונים כמו הכלכלן [[תומס מלתוס]] (בספר [[על עקרון האוכלוסייה]]) והביולוג [[פול ארליך]] (בספר [[פצצת האוכלוסין]]) לחשוש מפני [[אסון מלתוסיאני]] - זאת היות וגידול מעריכי ידביק בסופו של דבר כל גבול מספרי נתון - כמות האנרגיה המתקבלת מ[[ייצור ראשוני]], השטח החקלאי שיש בכדור הארץ, שטחו הכולל של כדור הארץ, כמות אור השמש הכוללת מהשמש, המסה של הייקום כולו - כולם גדלים שגידול מעריכי ידביק אותם בתוך עשרות שנים עד אלפי שנים. גם גידול לינארי בכמות המזון שמגדלים ב[[חקלאות]], לדוגמה על ידי שיפור [[פריון חקלאי|פריון החקלאי]], יודבק בסופו של דבר על ידי גידול מעריכי.
עם זאת, אוכלוסייה בעלת גודל קבוע עדיין עלולה להיות גדולה מידי, יחסית ליכולת ההתחדשות של [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] התומכות בה. החקלאות התומכת באותה אוכלוסייה עלולה לגרור החרפה במשתנה סביבה כלשהו - לדוגמה [[המלחת קרקע]]. כך לדוגמה [[דעיכת האימפריה השומרית]] או התמוטטות הציביליזציה ב[[איי הפסחא]], לא התרחשו על רקע גידול אוכלוסין מהותי, אלא על רקע אוכלוסייה בעלת גודל נתון. אוכלוסיה יציבה זו היתה גדולה מיכולת הנשיאה האקולוגית, ושחקה באופן איטי את [[הסביבה הטבעית]] שתמכה במערכות [[חקלאות|החקלאות]] שלה עצמה.
אם נשווה את הדבר למשיכת כסף מחשבון בבנק - משבר קיימות לא חייב להתקיים רק במצב שבו המשיכות מהבנק הולכות וגדלות, אלא יכולה להתקיים גם כאשר המשיכה נעשית בגודל קבוע אבל קצב זה גדול מקצב ההכנסות. יש לציין גם כי יכולת הנשיאה האקולוגית מושפעת לא רק מגודל האוכלוסייה אלא גם ממאפיינים אחרים שלה - כגון כמות צריכת המזון מהחי, ניהול הקרקע, ניהול משק המים, שמירה על יערות ו[[מערכות אקולוגיות]] ועוד. דבר זה אינו ייחודי בהכרח רק למין האנושי - [[השערת מדיאה]] טוענת חלק מהמקרים של [[הכחדה המונית]] התרחשו עקב ערעור איטי של המערכת האקולגית.
===שינויים דמוגרפיים בין ובתוך מדינות===
===שינויים דמוגרפיים בין ובתוך מדינות===