שורה 2: |
שורה 2: |
| | | |
| ===כמות והתפלגות של נפגעים מתאונות דרכים בישראל === | | ===כמות והתפלגות של נפגעים מתאונות דרכים בישראל === |
− | לאורך השנים יש ירידה בכמות הנפגעים מתאונות הדרכים, אך נכון לשנת 2015 מתים כ-300-350 אנשים בשנה. [http://www.oryarok.org.il/] | + | לאורך השנים יש ירידה בכמות הנפגעים מתאונות הדרכים, אך נכון לשנת 2015 מתים בתאונות דרכים כ-300-350 אנשים בשנה. [http://www.oryarok.org.il/] מספר ההרוגים בתאונות דרכים לאורך השנים, עומד על כ-30 אלף - מספר גבוה יותר לעומת כלל ההרוגים במלחמות ישראל ובכל אירועי הטרור. |
− | בממוצע לשנים 2008-2010 התרחשו בישראל כ-60,600 תאונות עם נפגעים בכל שנה, מתוכן 37 אלף התנגשויות בין כלי רכב ממונעים (מתוכן 27 אלף תאונות חזית-אחור), 15 אלף תאונות עצמיות של רכב ממונע, 6400 פגיעות בהולכי רגל, 1000 פגיעות של כלי רכב ברוכבי אופניים ו-כ 500 תאונות עצמיות של אופניים. <ref name="prat2012">[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1603:np2006-a&catid=108:pub-memshal-c&Itemid=153 נוהל פר"ת 2012 פרק 4.4], משרד התחבורה 2012</ref> הערכות כמות התאונות וחומרתן מדווחות בחסר על ידי המשטרה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עקב דיווח חסר של המשטרה על נפגעי תאונות דרכים. בעיה זו חמורה במיוחד בהקשר של תאונות קלות אבל קיימת גם לגבי תאונות קשות. מתוך 60 אלף התאונות עם נפגעים שיש בשנה רק 16 אלף (כלומר 25%) נרשמות כתאונות ת"ד על ידי המשטרה <ref name="prat2012"/> | + | |
| + | בממוצע לשנים 2008-2010 התרחשו בישראל כ-60 אלף תאונות עם נפגעים בכל שנה, מתוכן 37 אלף התנגשויות בין כלי רכב ממונעים (מתוכן 27 אלף תאונות חזית-אחור), 15 אלף תאונות עצמיות של רכב ממונע, 6400 פגיעות בהולכי רגל, 1000 פגיעות של כלי רכב ממונעים ברוכבי אופניים ו-כ 500 תאונות עצמיות של אופניים. <ref name="prat2012">[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1603:np2006-a&catid=108:pub-memshal-c&Itemid=153 נוהל פר"ת 2012 פרק 4.4], משרד התחבורה 2012</ref> הערכות כמות התאונות וחומרתן מדווחות בחסר על ידי המשטרה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עקב דיווח חסר של המשטרה על נפגעי תאונות דרכים. בעיה זו חמורה במיוחד בהקשר של תאונות קלות אבל קיימת גם לגבי תאונות קשות. מתוך 60 אלף התאונות עם נפגעים שיש בשנה רק 16 אלף (כלומר 25%) נרשמות כתאונות ת"ד על ידי המשטרה <ref name="prat2012"/> |
| | | |
| בין השנים 2001 – 2006 פחת מספר ההרוגים בתאונות במדינת ישראל ב-32%. בנוסף, כ-5,000 איש נפגעים באופן קשה ואנוש מתאונות דרכים בשנה. מתוכם, כ 40% נהגים או נוסעים ברכב, כ 15% אופנוענים, 11% אופניים, ו 23% הולכי רגל (נכון לשנת 2005). <ref name="ipagut">[http://www.oryarok.org.il/webfiles/audio_files/ipagut.ppt מסמך של אור ירוק על הפגעות בתאונות דרכים, יחד עם מכון גנרטנר]</ref> | | בין השנים 2001 – 2006 פחת מספר ההרוגים בתאונות במדינת ישראל ב-32%. בנוסף, כ-5,000 איש נפגעים באופן קשה ואנוש מתאונות דרכים בשנה. מתוכם, כ 40% נהגים או נוסעים ברכב, כ 15% אופנוענים, 11% אופניים, ו 23% הולכי רגל (נכון לשנת 2005). <ref name="ipagut">[http://www.oryarok.org.il/webfiles/audio_files/ipagut.ppt מסמך של אור ירוק על הפגעות בתאונות דרכים, יחד עם מכון גנרטנר]</ref> |
שורה 13: |
שורה 14: |
| בחודשי הקיץ יש נפגעים רבים יותר (27%) מבעונות אחרות, ובחודשי החורף יש נפגעים מעטים יותר (21%). כ 60% מהנפגעים הם מתחת לגיל 30 ו-24% מהם הם מתחת לגיל 14. שני שלישים מהפצועים בתאונות הם גברים ורק שליש הם נשים, שיעור הפצועים בקרב הערבים הוא 22% - גבוה רק במעט מעל האחוז שלהם באוכלוסייה. <ref name="ipagut"/> | | בחודשי הקיץ יש נפגעים רבים יותר (27%) מבעונות אחרות, ובחודשי החורף יש נפגעים מעטים יותר (21%). כ 60% מהנפגעים הם מתחת לגיל 30 ו-24% מהם הם מתחת לגיל 14. שני שלישים מהפצועים בתאונות הם גברים ורק שליש הם נשים, שיעור הפצועים בקרב הערבים הוא 22% - גבוה רק במעט מעל האחוז שלהם באוכלוסייה. <ref name="ipagut"/> |
| | | |
− | לפי סקר של עמותת "אור ירוק", משנת 2008, כמעט כל אדם חמישי במגזר היהודי בישראל, כ-800,000 איש היו מעורבים בתאונת דרכים במה תקופה של 5 שנים. [http://www.oryarok.org.il/?p=1682] | + | לפי סקר של עמותת "אור ירוק", משנת 2008, כמעט כל אדם חמישי במגזר היהודי בישראל, כ-800,000 איש היו מעורבים בתאונת דרכים במשך תקופה של 5 שנים. [http://www.oryarok.org.il/?p=1682] |
| | | |
− | נכון לשנת 2013, תאונות דרכים הן גורם המוות מספר אחד בקרב ילדים. לפי ארגון "בטרם" 52 ילדים נהרגו בתאונות דרכים בשנה זו בישראל, מתוכם 15 נהרגו בתאונות שהתרחשו בסביבת ביתית כתוצאה ממכוניות שנסעו לאחור וכו'. עוד כ-5 ילדים נחנקו למוות במכוניות. [http://www.beterem.org/download/files/00021804.pdf | + | נכון לשנת 2013, תאונות דרכים הן גורם המוות מספר אחד בקרב ילדים. לפי ארגון "בטרם" 52 ילדים נהרגו בתאונות דרכים בשנה זו בישראל, מתוכם 15 נהרגו בתאונות שהתרחשו בסביבת ביתית כתוצאה ממכוניות שנסעו לאחור וכו'. עוד כ-5 ילדים נחנקו למוות במכוניות.[http://www.beterem.org/download/files/00021804.pdf] |
− | ]
| + | |
− | ===התפלגות תאונות דרכים עם נפגעים לפי ישובים שונים === | + | ===התפלגות תאונות דרכים עם נפגעים בישובים שונים === |
| הכמות הממוצעת של תאונות דרכים עם נפגעים בדרכים עירוניות לפי הלמ"ס בשנים 2005-09 היא 12 אלף תאונות בשנה, תאונות אלה גרמו ל-21 אלף נפגעים בשנה.[http://www.cbs.gov.il/publications14/profil_ishuvim09/pdf/001_9999.pdf] יש לציין כי לפי משרד התחבורה כמות התאונות היא גבוה יותר (פי 2 לערך). <ref name="prat2012"/> להלן שכיחות הנפגעים בתאונות ל-1000 איש בשנה, לפי הלמ"ס במספר יישובים:[http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/text_page.html?publ=105&CYear=2009&CMonth=1] | | הכמות הממוצעת של תאונות דרכים עם נפגעים בדרכים עירוניות לפי הלמ"ס בשנים 2005-09 היא 12 אלף תאונות בשנה, תאונות אלה גרמו ל-21 אלף נפגעים בשנה.[http://www.cbs.gov.il/publications14/profil_ishuvim09/pdf/001_9999.pdf] יש לציין כי לפי משרד התחבורה כמות התאונות היא גבוה יותר (פי 2 לערך). <ref name="prat2012"/> להלן שכיחות הנפגעים בתאונות ל-1000 איש בשנה, לפי הלמ"ס במספר יישובים:[http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/text_page.html?publ=105&CYear=2009&CMonth=1] |
| {| {{table}} | | {| {{table}} |
שורה 72: |
שורה 73: |
| ==תאונות דרכים ומשאיות== | | ==תאונות דרכים ומשאיות== |
| נכון לשנת 2008, משאיות היו מעורבות פי 30 מאשר רכבים פרטיים בתאונות דרכים, משאיות מעל 4 טונות מהוות רק 2.2% מהרכבים, אבל מעורבות בכ-12% מהתאונות הקטלניות. בשנת 2008 ,כ 400 משאיות היו מעורבות בתאונות בתחום העירוני - מהן 24 קטלניות - דבר שמהווה 11% מהתאונות הקטלניות בעיר. עוד כ-400 משאיות היו מעורבות בתאונות דרכים בדרכים בין עירוניות. עוד תאונות אופייניות למשאיות הן "תאונות חצר" בהן דורסים בטעות פעוט במהלך חניה. <ref>[http://www.oryarok.org.il/?p=2072 משאיות מעורבות בתאונות דרכים פי 30 לעומת כלי רכב פרטיים] אור ירוק, חדשות 2009</ref> | | נכון לשנת 2008, משאיות היו מעורבות פי 30 מאשר רכבים פרטיים בתאונות דרכים, משאיות מעל 4 טונות מהוות רק 2.2% מהרכבים, אבל מעורבות בכ-12% מהתאונות הקטלניות. בשנת 2008 ,כ 400 משאיות היו מעורבות בתאונות בתחום העירוני - מהן 24 קטלניות - דבר שמהווה 11% מהתאונות הקטלניות בעיר. עוד כ-400 משאיות היו מעורבות בתאונות דרכים בדרכים בין עירוניות. עוד תאונות אופייניות למשאיות הן "תאונות חצר" בהן דורסים בטעות פעוט במהלך חניה. <ref>[http://www.oryarok.org.il/?p=2072 משאיות מעורבות בתאונות דרכים פי 30 לעומת כלי רכב פרטיים] אור ירוק, חדשות 2009</ref> |
− |
| |
− | ==תאונות דרכים של רוכבי אופניים==
| |
− | [[קובץ:הרוגים ופצועים קשה בתאונות מקרב רוכבי אופניים.PNG|ממוזער|400px|כמות ההרוגים והפצועים קשה מקרב רוכבי האופניים בישראל בשנים 2003-2013. בכל שנה נפגעים כ-100 רוכבים בתאונות קטלניות המובילות למוות או פציעה קשה.]]
| |
− |
| |
− | בשנים 2003-2013 נהרגו כ -15 רוכבי אופניים בשנה. כמות ההרוגים והפצועים הקשים בתאונות דרכים בישראל עומדת על כ-100 רוכבי אופניים בשנה. עוד כ-240 רוכבי אופניים לפחות נפגעים באופן קל בכל שנה.
| |
| | | |
| ==תאונות דרכים של הולכי רגל== | | ==תאונות דרכים של הולכי רגל== |
שורה 112: |
שורה 108: |
| | | |
| אוכלוסיות פגיעות במיוחד לתאונות דרכים של הולכי רגל כוללות ילדים ואנשים מבוגרים. סיבה אחת היא שהם משתמשים פחות במכוניות ולכן מתניידים יותר בתחבורה ציבורית וברגל ביחס לאוכלוסיות אחרות. סיבות אחרות נוגעת לקשיים גופניים וקוגניטיביים של ילדים ואנשים מבוגרים בסביבה עירונית מוטת מכוניות פרטיות ורכב ממונע כבד. ילדים מכירים פחות טוב את כללי הבטיחות, מתקשים לאמוד את מהירות ומרחק המכונית ויש להם נראות נמוכה יותר. אנשים מעל גיל 65 שמגיבים לאט יותר, שומעים ורואים פחות טוב, מתקשים יותר להגיע אל מעבר חצייה, חוצים לאט יותר ובמקרה של תאונה הגוף שלהם פגיע יותר. | | אוכלוסיות פגיעות במיוחד לתאונות דרכים של הולכי רגל כוללות ילדים ואנשים מבוגרים. סיבה אחת היא שהם משתמשים פחות במכוניות ולכן מתניידים יותר בתחבורה ציבורית וברגל ביחס לאוכלוסיות אחרות. סיבות אחרות נוגעת לקשיים גופניים וקוגניטיביים של ילדים ואנשים מבוגרים בסביבה עירונית מוטת מכוניות פרטיות ורכב ממונע כבד. ילדים מכירים פחות טוב את כללי הבטיחות, מתקשים לאמוד את מהירות ומרחק המכונית ויש להם נראות נמוכה יותר. אנשים מעל גיל 65 שמגיבים לאט יותר, שומעים ורואים פחות טוב, מתקשים יותר להגיע אל מעבר חצייה, חוצים לאט יותר ובמקרה של תאונה הגוף שלהם פגיע יותר. |
| + | |
| + | ==תאונות דרכים של רוכבי אופניים== |
| + | {{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[תחבורת אופניים בישראל]], [[כיצד להימנע מפגיעת מכוניות]]}} |
| + | [[קובץ:הרוגים ופצועים קשה בתאונות מקרב רוכבי אופניים.PNG|ממוזער|400px|כמות ההרוגים והפצועים קשה מקרב רוכבי האופניים בישראל בשנים 2003-2013. בכל שנה נפגעים כ-100 רוכבים בתאונות קטלניות המובילות למוות או פציעה קשה.]] |
| + | בכל שנה נהרגים כ-13 רוכבי אופניים (מתוכם כמחצית בתאונות בין עירוניות) נפצעים קשה כ-760 רוכבים וכ-2300 פצועים קל. רוכבי אופניים מהווים כ 3% מההרוגים - נתון שהוא קטן באופן יחסי אבל גבוה יחסית למספר הרוכבים. הסיבה המרכזית לכמות הפגיעות הרבות היא מחסור בתשתיות לאופניים הן בעיר והן מחוץ לעיר. המחסור הגבוה בתשתיות מועדד רוכבי אופניים לרכוב על המדרכה שם הם פוגעים גורמים לפציעות של כ-1000 הולכי רגל בשנה ויש גם מקרי מוות מתוך נפגעים אלה. |
| + | |
| + | ===שיעורי הפגעות בקרב רוכבי אופניים=== |
| + | לפי נתוני הלמ"ס (על סמך דיווחי המשטרה בקבצי "ת.ד") בשנים 2006-10 הממוצע השנתי של מספר נפגעים רוכבי אופניים בדרכים העירוניות, היה: 6 הרוגים, 66 נפגעים קשה ו-248 נפגעים קל. בדרכים לא עירוניות הממוצע עמד על 7 הרוגים, 17 נפגעים קשה ו-17 נפגעים קל. סה"כ ממוצע של 13 הרוגים, 82 פצועים קשה ו-265 נפגעים קל מידי שנה. עם זאת דיווחי המשטרה חלקיים מאד. במחקר גיטלמן, דובא (2011) פותחו מקדמי תיקון להערכת המספר הכולל (האמיתי) של נפגעים קשה בתאונות הדרכים בישראל בעקבות ניתוח נתוני הנפגעים קשה בשנת 2008, על סמך המידע מקבצי המשטרה והטראומה נמצא כי כמות הפצועים קשה בקרב רוכבי אופניים גבוה פי 9.5 מכמות דיווחי המשטרה. לשם הערכת כמות הנפגעים קל יש להוסיף פצועים מתאונות "כללי עם נפגעים" שאינן נחקרות לעומק. לכן חוקרי הרשות לבטיחות בדרכים מעריכים כי הנתונים המרביים הממוצעים לשנה הם גבוהים יותר- בדרכים העירוניות נפגעו בתקופה זו בממוצע שנתי: 6 הרוגים, כ-627 נפצעו קשה ומעל 1,700 נפגעו קל סה"כ 2300 פצועים. בדרכים הלא עירוניות הערכה עומדת על 7 הרוגים, 160 פצועים קשה ו-85 פצועים קל. סה"כ נפגעו בשנה: 13 הרוגים, 760 פצועים קשה ו-2385 פצועים קל, סך של כ-2,500 נפגעים בשנה. <ref name="rsa2013">ד"ר ויקטוריה גיטלמן ואחרים[http://www.infocenters.co.il/rsa/multimedia/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%9F/%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%AA%20%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%95%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%95%D7%AA%20%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%99%20%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.pdf בחינת המאפיינים והגורמים להיפגעות רוכבי אופניים בתאונות הדרכים בישראל] הרשות לבטיחות בדרכים, מרץ 2013</ref> |
| + | |
| + | לפי נתוני הרשות לבטיחות בדרכים, יש בכל שנה כ-100 רוכבי אופניים שנפגעים בתאונות קטלניות המסתיימות במוות או בפציעה קשה. בממוצע רב-שנתי יש ירידה קלה מ-114 רוכבים בשנים 2003-2008, לעומת ממוצע רב שנתי של 88 רוכבים פצועים קשה והרוגים בשנים 2009-2013. רוב מקרב הנפגעים בקטגוריה זו נמצאים בעיר. |
| + | |
| + | כאשר רוכבי אופניים נפגעים, שיעור הפציעות החמורות ומקרי המוות מביניהם גבוה יותר יחסית למשתמשי רכב פרטי אך באופן דומה לאחוז הפגיעות של הולכי רגל בישראל. מבין רוכבי האופניים שנפגעו בתאונה בשנים 2005-2009, 27% מתוכם נפגעו באופן חמור, בהשוואה ל-5% שנפגעו באופו חמור מבין אלו שנפגעו בתאונות של רכב פרטי. בשנים אלה נהרגו בממוצע 14 רוכבים בשנה, והם היוו 3% מסך ההרוגים בתאונות דרכים.[http://rsa.gov.il/Audience/Bicycle/Pages/BRecommendation.aspx] בהתאם לכך, אחוז הפגיעה ברוכבי אופניים הוא גבוה יחסית לחלקם באחוז הנסיעות. לפי נתוני מרכזי הטראומה, בשנת 2008 נפצעו והובאו לבתי חולים למעלה מ- 1000 רוכבי אופניים, מהם למעלה מ- 700 אושפזו למשך יממה ומעלה.[http://rsa.gov.il/Audience/Bicycle/Documents/FilesSurvey/ReducingAccidents2010.pdf] |
| + | |
| + | לפי הערכת הרשות לבטיחות בדרכים, 90% מסך הנפגעים מקרב רוכבי האופניים בתאונות (2374 מתוך סך כ-2600 נפגעים) נפגעו בתאונות דרכים בערים, ומתוכם מעל 70 הם פצועים קלים. מתוך כלל הנפגעים בתאונות אופניים הרשומות בלמ"ס בסביבה העירונית בשנים 2006-10 (1,601), כ 46% הן תאונות שהתרחשו בצמתים והיתר בקטעי דרך עירוניים<ref name="rsa2013"/>. מתוך התאונות העירוניות 67% הן תאונות בהן חזית המכונית פגעה בצד האופניים, 9% פגיעות צד אל צד, 7% התנגשות צד באחור ו-3% התנגשות חזית אל חזית.<ref name="rsa2013"/> אחת הסכנות המשמעותיות בערים קשורה למפגשים של אופניים ומכוניות בצמתים, וכן הפגעות של רוכבים על ידי דלת של מכונית או מכונית, מכונית שיוצאת מחנייה, או התנגשות ברוכב אחר. הסכנה העיקרית לפגיעה של מכונית המגיעה מאחורי הרוכב קשורה לנהג שלא רואה את הרוכב, בדרך כלל בשעות הלילה, בגלל תאורה לקויה של הרוכב (כמו רכב הפונה ימינה בצומת). |
| + | |
| + | רק 10% מנפגעי האופניים הם רוכבים בכבישים בין-עירוניים, אך רוב מקרי המוות הם בקרב רוכבים אלה, זאת בשל עוצמת הפגיעה בהרבה הנובעת ממהירות הנסיעה הגבוהה בכבישים מסוג זה. ברוכבים אלה סוגי התאונות הם לרוב רכב שמגיע מאחור ואינו מבחין ברוכבים. קבוצת הגיל הפגיעה ביותר בקרב רוכבי האופניים היא ילדים ובני נוער (גילאי 5-19).[http://rsa.gov.il/Audience/Bicycle/Documents/FilesSurvey/ReducingAccidents2010.pdf] |
| + | |
| + | ===תועלות בריאותיות מרכיבה על אופניים=== |
| + | יש לשים לב כי הפעילות הגופנית שכרוכה ברכיבה על אופניים גורמת ל[[בריאות]] טובה יותר ולהרגשת רווחה מוגברת. על פי דו"ח של [[ארגון הבריאות העולמי]], חוסר פעילות גופנית הוא הגורם השני רק ל[[עישון]], בגרימת מחלות בארצות מפותחות (במחלות כמו מחלת לב, יתר לחץ דם, סוכרת ומספר סוגי [[סרטן]]), דבר הגורם להוצאות אדירות לחברה.<ref>http://www.euro.who.int/document/e75662.pdf</ref> הדו"ח של ארגון הבריאות העולמי קובע כי הגברת הפעילות הגופנית הוא המרשם הטוב ביותר לבריאות הציבור וכי רכיבה על אופניים היא "פעילות מתאימה ביותר" למטרה זו.<ref name="WHO2002">[http://www.euro.who.int/document/e75662.pdf A PHYSICALLY ACTIVE LIFE THROUGH EVERYDAY TRANSPORT] 2002 ארגון הבריאות העולמי</ref> ארגון הצדקה ההנדסי הבריטי "ססטרנס" דיווח כי ההחזר בהשקעה חברתית באופניים ובפיתוח דרכים להגברת הרכיבה עליהם, הוא ביחס של 20:1 בהוצאות בריאות ותועלות חברתיות אחרות, גם כאשר נלקחות בחשבון [[תאונות דרכים]].<ref>http://www.sustrans.org.uk/default.asp?sID=1158137684156</ref> |
| + | |
| + | מחקר שהתפרסם בירחון לרפואה פנימית ואשר נעשה ב[[דנמרק]] בשנת [[2000]], מצא כי רכיבה על אופניים למקום העבודה, מפחיתה ב-40% את סיכוני התמותה הידועים.<ref>http://archinte.ama-assn.org/cgi/content/abstract/160/11/1621</ref><ref>ANDERSEN, L. ET AL. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10847255 All-cause mortality associated with physical activity during leisure time, work, sports, and cycling to work]. Archives of internal medicine, 160: 1621–1628(2000).</ref> |
| + | |
| + | רכיבה על אופניים אינה נחשבת בדרך כלל לפעילות בעלת סיכון גבוה.<ref>http://www.magma.ca/~ocbc/comparat.html</ref> בבריטניה שיעור מקרי המוות ברכיבה על אופנים לקילומטר גבוה יותר משיעור מקרי המוות לנוסעים במכונית וב[[אוטובוס]] לקילומטר נסיעה, אך דומה לזה של הליכה ברגל, ונמוך מזה של רוכבי אופנועים. רוב התאונות הקטלניות של רוכבי אופניים בבריטניה נגרמות מהתנגשות עם מכוניות או משאיות.<ref>http://www.dft.gov.uk/stellent/groups/dft_transstats/documents/page/dft_transstats_505587-07.hcsp</ref> |
| + | |
| + | ===המלצות לשיפור הבטיחות של רוכבי אופניים=== |
| + | המלצות מחקר משנת 2013 של הרשות לבטיחות בדרכים כוללות את האמצעים הבאים:<ref name="rsa2013"/> |
| + | # '''[[שבילי אופניים|הסדרת נתיבי אופניים]] בקטעים ובצמתים, בדרכים העירוניות.''' |
| + | # '''הקמת הסדרים לאופניים במעגלי תנועה, בדרכים העירוניות.''' |
| + | # '''הקמת [[צומת ידידותי לאופניים|הסדרים לאופניים בצמתים מרומזרים]], בדרכים העירוניות,''' כגון: קו עצירה מקדים לכלי רכב ממונעים רחוק מהצומת, כאשר עבור האופניים קיים פס עצירה סמוך לצומת ליד פנסי הרמזור, ונתיב אופניים מוביל המאפשר לרוכבי האופניים לעבור את פס העצירה לרכב, או שטח אגירה לאופניים (Bike Box) |
| + | # '''הקמת הסדרים לאופניים בצמתים הלא מרומזרים, בדרכים העירוניות''' כגון: שביל אופניים המשכי, סימון בצומת, הקטנת רדיוס פנייה, שיפור ראייה, הגבלת פניות; הסדרת חציות אופניים באזורי הסתעפות. |
| + | # '''[[מיתון תנועה]], בדרכים העירוניות,''' באמצעות: הסטות, פסי האטה, הגבלת פניות, הצרה ויזואלית, הגבהת צומת. |
| + | # '''שינויים בחתך לרוחב בדרך עירונית''': הוספת מפרדה/ אי-תנועה לחצייה, הפחתת מספר נתיבים, הצרת רוחב הנתיבים. |
| + | # '''הקמת [[שבילי אופניים]] מופרדים, בדרכים עירוניות ולא עירוניות'''. |
| + | # '''הכשרת שול לנסיעה באופניים, בדרכים לא עירוניות חד-מסלוליות''', בתוספת פס משונן מעבר לקצה המיסעה אשר מתריע בפני הנהגים על כניסתם לשול, או שימוש בשול צבוע כדי להצר ויזואלית את הדרך. |
| + | # '''איסור כניסת האופניים לדרך מהירה או ממוחלפת''', עם דגש על איסור חציות ברמפות של מחלפים. |
| + | # '''הסברה ואכיפה לתמיכה באיסור כניסת האופניים לדרך מהירה או ממוחלפת'''. |
| + | # '''הסברה בנושאי ציות לחוקי התנועה על ידי הרוכבים''', בנושאים כגון: ציות לרמזור אדום, הקפדה על כיווני נסיעה נכונים בקטע דרך, חציה בטוחה בצומת, מיקום ואופן רכיבה בטוחה בדרכים העירוניות והלא עירוניות |
| + | |
| + | חקר אחר של של הרשות לבטיחות בדרכים ממליץ על בניית [[שבילי אופניים]] ותשתיות אופניים ובנוסף לכך על: |
| + | * תאורה עצמית של הרוכב על ידי פנסים ותאורה בשעות הלילה. |
| + | * חבישת קסדת אופניים. |
| + | |
| + | כמעט 60% מרוכבי האופניים שאושפזו בבתי חולים סבלו מפגיעות באזור הראש, הפנים והצוואר. יש גורמי בטיחות שטוענים כי [[קסדת אופניים]] יכולה לסייע להקטין פגיעות אלה.[http://rsa.gov.il/Audience/Bicycle/Documents/FilesSurvey/ReducingAccidents2010.pdf] אולם התועלת מחבישת קסדה נתונה במחלוקת. עיקר התועלת שלה הוא במניעת פציעות במהירות נמוכה יחסית, לקסדה יש גם היבטים אחרים, כמו התקרבות גדולה יותר של מכוניות לרוכב, שעלולים להגדיל את הסיכוי להתרחשות התאונה. כמו כן מומחי אופניים טוענים כי חובת לבישת קסדות מורידה את כמות הרוכבים ודבר זה פוגע בצורה מהותית בבטיחות הרוכבים. לעומת זאת כל המומחים ממליצים על הגברת התאורה של הרוכב על ידי מחזירי אור ופנס קדמי ואחורי לפחות. יש חשיבות לתאורה עצמית גם לגבי הפגעות בצמתים ולכן יש חשיבות לנראות הצידה וקדימה ולא רק כלפי רכב מאחור. |
| + | |
| + | מתוך הידע שנצבר בעולם עולה כי צעדים נוספים שיכולים לשפר את הבטיחות הם |
| + | * רכיבה באיזורים שבהם יש מספר גדול של רוכבים אחרים (בטיחות במספרים). |
| + | * רכיבה בצירים שקטים ולא בצירים תנועה ראשיים, בעדיפות לרחובות בעלי מיתון תנועה. |
| + | * המנעות מרכיבה נגד כיוון התנועה, והמנעות מחציית רמזורים באור אדום. |
| + | * להאט ולהזהר לפני צמתים ולהכיר את הסכנות הקיימות בהם. |
| + | |
| + | ארגוני אופניים פועלים כדי לקדם [[שבילי אופניים]] [[צומת ידידותי לאופניים]] ואמצעים נוספים כמו [[מיתון תנועה]] ו[[שדרות אופניים]] במטרה לשפר את הבטיחות. כמו כן קיים מאמץ לשם שיפור המודעות של רוכבי עיר לרכיבה נכונה - המדריך [[כיצד להימנע מפגיעת מכוניות]] שהוכן על ידי מייקל בלוג'יי מתאר מספר מיקרו-מצבים שמהווים סיכון לרוכב העירוני וכיצד הוא יכול להקטין סיכונים אלה. משרד התחבורה הכין בשנת 2012 מספר תשדירים להעלאת המודעות לבטיחות רכיבה בקרב רוכבי אופניים ובקרב נהגים. |
| + | |
| + | בישראל אחוז גדול של הרוכבים העירוניים החדשים, בעיקר צעירים ומשתמשים של [[אופניים חשמליים]] רוכבים על המדרכה ומסכנים את הולכי הרגל. יש מומחים ל[[תחבורת אופניים]] כמו מייקל בלוג'יי ([[כיצד להימנע מפגיעת מכוניות]]) ו-John S. Allen שטוענים שרכיבה על המדרכות מסכנת גם את רוכבי האופניים. סקרים מארצות הברית מצאו שכמות התאונות הכלליות גדולה בהרבה בקרב רוכבי אופניים שרוכבים על המדרכה.[http://www.bicyclinglife.com/Library/Moritz2.htm] כמו כן הסיכון העיקרי לרוכב אופניים עירוני היא פגיעה על ידי רכב בצומת. מספר מחקרים מצאו כי סוג כזה של תאונות הוא בעל סבירות גדולה יותר בחציית הצומת כאשר הרוכב נמצא על מעבר החצייה לעומת חציית הצומת עם התנועה. זאת בגלל שקווי הראיה של הנהג , הצפיה של הנהג ומהירות הרוכב לעומת הולך האופניים מקשים עליהם להבחין זה בזה. [http://www.bikexprt.com/bikepol/facil/sidepath/sidecrash.htm] |
| | | |
| ==השוואה למדינות אחרות== | | ==השוואה למדינות אחרות== |