47,332
עריכות
שינויים
←תאונות דרכים של הולכי רגל
==תאונות דרכים של הולכי רגל==
==תאונות דרכים של הולכי רגל==
{{הפניה לערך מורחב|הולכי רגל בישראל}}
[[קובץ:נפגעים בתאונות דרכים הולכי רגל.PNG|ממוזער|350px|כמות הנפגעים בתאונות דרכים מקרב הולכי הרגל בישראל בשנים 2010-14 לפי דיווחי משטרת ישראל (דיווח חסר לגבי פצועים). למרות שיש ירידה בכלל כמות ההרוגים והנפגעים בתאונות דרכים בישראל, אין ירידה דומה בקרב הולכי רגל.]]
[[הולכי רגל בישראל]] נחשבים משתמשי דרך פגיעים, ושיעור היפגעותם ב[[תאונות דרכים]] בישראל גבוה בהשוואה לשיעור היפגעותם של משתמשי דרך אחרים. לפי הערכות משרד התחבורה, נכון לשנת 2012 כ-6400 הולכי רגל נפגעים בשנה בתאונות דרכים. <ref name="prat2012"/> מתוכם כ-100 הרוגים בשנה<ref name="cbs_gen"/> וכ-1000 פצועים קשה בשנה. בניגוד למגמה כללית שיש בישראל של ירידה בכמות הנפגעים בקרב תאונות דרכים, אין מגמה דומה בקרב נפגעים הולכי רגל - לא בכמות הנפגעים הכללית, לא בכמות הפצועים הקשים ולא בכמות ההרוגים.<ref name="cbs_gen"/> הולכי הרגל מהווים שליש מבין ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה ב[[הולנד]], בלגיה, קנדה ושווייץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]
===הערכות שונות על כמות הולכי הרגל הנפגעים===
לפי נתוני הלמ"ס המבוססים על דיווחי המשטרה, בשנים 2010-15 נפגעו בישראל בממוצע כ-3000 הולכי רגל בתאונות דרכים בכל שנה. 102 הולכי רגל נהרגו, כ-500 הולכי רגל נפצעו באורח קשה וכ 2400 הולכי רגל נפצעו באורח קל.<ref name="cbs_gen">[http://www.cbs.gov.il/reader/transport/accidents.html תאונות דרכים עם נפגעים - מחולל לוחות - גרסה שניה] הרשות לבטיחות בדרכים, [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]</ref>
הנתונים על הפצועים מבוססים על דיווחי המשטרה, אך ממחקרי הרשות לבטיחות בדרכים עולה כי רק חלק מהפציעות בתאונות דרכים מדווח למשטרה, וכי נתונים הקיימים מאשפוזים בבתי חולים ומחברות ביטוח מצביעים על כמות פצועים גבוה יותר. מחקר מאת מלכה אביצור, וגליה ביגמן מהמרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה שבמכון גרטנר, פורסם על ידי עמותת "אור ירוק" בשנת 2015. המחקר מצא פערים ניכרים בין דיווחי הלמ"ס לבין כמות הפצועים בבתי חולים. בשנים 2003-2005 כלל רישום הטראומה הלאומי (ITR) אשפוזים ב-10 בתי חולים, ומספר הפצועים קשה בתאונות דרכים היה 6,302 בממוצע לשנה, ממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה באותה תקופה היה 1,522. בנתוני הלמ"ס לאותה תקופה – ממוצע הפצועים קשה לשנה מגיע ל-2,401 וממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה מגיע ל-738. מכאן שבנתוני רישום הטראומה רשומים סה"כ פי 2.6 יותר פצועים קשה בכלל סוגי התאונות, ופי 2.1 הולכי רגל פצועים קשה בהשוואה לנתוני הלמ"ס. החוקרות מציינות כי ידוע שנתוני הרישום ה חלקיים, ולפיכך זהו אפילו אומדן חסר.<ref>[http://www.oryarok.org.il/newsletter.php?p=668 פערים של 260% בין נתוני הלמ"ס ודיווחי מערכת הבריאות לגבי מספר הפצועים בתאונות דרכים]על הדרך , עלון המידע של אור ירוק, גליון מס' 45, יוני 2015 </ref> מכאן ניתן להעריך כי לפחות 1000 הולכי נפצעו קשה בכל שנה בשנים 2010-15 , מספר הפצועים שנפגעו בצורה קלה היה לפחות 4800 וסה"כ נפצעו לפחות 6000 הולכי רגל בשנה.
===גורמי הפגעות בקרב הולכי רגל===
[[קובץ:התפלגות כלי רכב פוגעים בהולכי רגל בתאונות קטלניות בישראל.PNG|ממוזער|250Px|הפגעות הולכי רגל בישראל בשנים 2010 עד אפריל 2015 בתאונות דרכים קטלניות, בפילוח לפי סוג הרכב שמעורב בתאונה על פי נתוני הלמ"ס (נתונים חסרים על כמות הנפגעים)]]
לפי נתוני הלמ"ס, נכון לשנים 2010-15, מכוניות פרטיות גורמות ל-66% מכלל הפגיעות בקרב הולכי רגל, טנדרים ורכבי טרנזיט גרמו ל-8%, אוטובוסים -5%, מוניות לכ-5%, משאיות ל-3%, אופנועים ל-6%, ואופניים ל 0.6%. כמות של כ 6% מקרב הולכי הרגל נפגע על ידי "אחר ולא ידוע" (בדרך כלל תאונות פגע וברח וכן על ידי טרקטורים, טרקטורונים וכו') [http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%9C%D7%99_%D7%A8%D7%9B%D7%91_%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9B%D7%99_%D7%A8%D7%92%D7%9C_%D7%91%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.PNG]. היות ובקרב נתוני הלמ"ס יש תת דיווח על נפגעים, והיות והפער בין בתי החולים לבין נתוני הלמ"ס נמוך יותר בפגיעות חמורות, ניתן להעריך כי מכוניות, אופנועים ואופניים גורמים כמות גדולה יותר של נפגעים וחלקם בכמות הפגיעות, בעיקר בפגיעות קלות ובינוניות הוא גבוה יותר.
לפי נתוני הלמ"ס, מתוך הולכי הרגל שנהרגו בשנים 2010-15, כמחצית נפגעו על ידי מכוניות פרטיות ורוב רובם של שאר ההרוגים נהרגו על ידי משאיות, אוטובוסים ורכבי משא קלים (טרנזיט וטנדר). אופנועים הורגים כ 3% מהולכי הרגל, 5% נהרגו על ידי גורם אחר ולא ידוע (תאונות פגע וברח), 0.5% נהרגו על ידי אופניים - כעשירית מכמות הולכי הרגל שנהרגו על ידי קטגוריה "אחר, לא ידוע" ומאית לעומת הפגיעה בידי מכוניות פרטיות.
===הפגעות הולכי רגל בערים===
רוב הולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים נפגעים במרחב העירוני. לפי נתוני הלמ"ס (שהם נתונים חסרים) בממוצע לשנים 2010-15, מעל 83% מכלל הנפגעים מקרב הולכי הרגל נפגעו בעיר. 71% מההרוגים, 77% מהפצועים הקשים ו-85% מהפצועים הקלים המדווחים למשטרה נפגעו בעיר.<ref name="cbs_gen"/> תת דיווח של פציעות בתחום גורם לכך שבפועל שיעור הפצועים בתאונות בעיר הוא גבוה יותר. תרחישי ההפגעות ופרופיל הנפגעים שונה בין תאונות עירוניות לבין תאונות לא עירוניות.
[[קובץ:מקום התרחשות תאונות דרכים הולכי רגל.PNG|ממוזער|350px|מקום החצייה של הולכי רגל שנפגעו בתאונות עירוניות לפי הלמ"ס בהתבסס על דיווחי משטרת ישראל. רוב הולכי הרגל נפגעו כאשר חצו במעברי חצייה או שנפגעו לא כאשר חצו כביש - לדוגמה פגיעה במדרכה, באי תנועה או במגרש חנייה]].
לתכנון העירוני וסדרי העדיפויות בתחבורה יש השפעה מכרעת על בטיחותם של הולכי הרגל. בין היתר הדבר כולל קיצור מרחקי ההליכה על ידי [[עירוב שימושי קרקע]], ותכנון עירוני צפוף, ואכיפה נגד מכוניות החונות על המדרכה ו[[אופניים חשמליים]] הנוסעים בישראל על המדרכות.
הורדת מהירות התנועה של רכב ממונע בעיר מורידה הן את הסיכוי לתאונה והן את חומרת הפציעה והסיכוי למוות באופן דרסטי. לפי משרד התחבורה הבריטי, בתאונה בה מכונית שנוסעת במהירות של 64 קמ"ש פוגעת בהולך רגל, הסיכוי שלו למות הוא 85%. במהירות של-48 קמ"ש יש סיכוי של 45% שהולך הרגל ימות מהתאונה. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [http://www.economist.com/node/21528302] רוב התאונות העירוניות בישראל מתרחשות ברחובות שיש בהן מגבלת מהירות נסיעה רשמית של 50 קמ"ש. עם זאת בישראל אין נורמה חברתית של עמידה במהירות נסיעה החוקית ונהגים רבים עוברית את המהירות המותרת הן בנהיגה מחוץ לעיר והן בתוכה. למרות שבישראל יש הנחיות לביצוע [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]] החל מ-2002, יש בה מעט מאד איזורי מיתון תנועה. בתל אביב יש כמה עשרות איזורי מיתון תנועה בעלי הנחייה רשמית אך ללא אמצעי ריסון.
רוב הנפגעים מקרב הולכי הרגל נפגעים כאשר הם חוצים במעבר חצייה או כאשר הם לא חצו בכלל את הכביש. הדבר בולט במיוחד בתאונות בעיר. בממוצע השנים 2010-15 פחות מ-20% מהולכי הרגל שנפגעו בעיר כאשר חצו את הכביש שלא במעבר חצייה.<ref name="cbs_gen"/> גם הנתונים מתוך כלל ההרוגים בתאונות מקרב הולכי הרגל דומים -נכון לשנת 2011, 41% מהולכי הרגל שנהרגו לא חצו את הכביש כלל, אלא עמדו או הלכו בכביש, בשולי הכביש, על המדרכה או באי ההפרדה. שיעור זהה - 41% - חצו את הכביש שלא במעבר חצייה, ו-14% חצו במעבר חצייה.[http://rsa.gov.il/mishtamaheyderech/holcheiregel/Pages/default.aspx]. לפי הרשות לבטיחות בדרכים רוב התאונות מתרחשות באשמת הנהג ולא באשמת הולכי הרגל. עם זאת האשמת הנהגים בתאונות מתעלמת מהעיצוב העירוני של המרחב העירוני ומכלים אחרים שיש בידי הרשויות כדי לעודד נהיגה בטוחה יותר והפחתה של כמות המכוניות במרחב העירוני (לדוגמה [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[עירוב שימושי קרקע]], [[עבודה מהבית]] ועוד).
בישראל מוקדמת תשתית להפחתת תאונות דרכים של הולכי רגל, אך לפי מחקר מאת פרופ' דוד בלשה ואחרים משנת 2011, יש צורך בשינוי מערכתי לשיפור בתשתיות להולכי הרגל ולמיתון תנועה כדי להביא לשינוי:
{{ציטוט|תוכן= על מנת לחולל שינוי מהותי במצב היפגעות הולכי הרגל בשטח עירוני נדרש שינוי גישה - מעבר מטיפול נקודתי לטיפול מערכתי בבעיה. יש מקום לבחינה ושינוי מערכתי של רשת הדרכים העירונית, במטרה למזער את אזורי החיכוך בין הולכי רגל וכלי הרכב ו/או למתן משמעותית את מהירויות הנסיעה של כלי הרכב באזורי הימצאות ופעילות של הולכי הרגל.|מקור= [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf פתרונות תשתית לשיפור בטיחותם של הולכי הרגל בתנאי הארץ], פרופ' דורון בלשה ואחרים, המכון לחקר התחבורה ומרכז רן נאור לחקר הבטיחות בדרכים בטכניון עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 2011 }}
אוכלוסיות פגיעות במיוחד לתאונות דרכים של הולכי רגל כוללות ילדים ואנשים מבוגרים. סיבה אחת היא שהם משתמשים פחות במכוניות ולכן מתניידים יותר בתחבורה ציבורית וברגל ביחס לאוכלוסיות אחרות. סיבות אחרות נוגעת לקשיים גופניים וקוגניטיביים של ילדים ואנשים מבוגרים בסביבה עירונית מוטת מכוניות פרטיות ורכב ממונע כבד. ילדים מכירים פחות טוב את כללי הבטיחות, מתקשים לאמוד את מהירות ומרחק המכונית ויש להם נראות נמוכה יותר. אנשים מעל גיל 65 שמגיבים לאט יותר, שומעים ורואים פחות טוב, מתקשים יותר להגיע אל מעבר חצייה, חוצים לאט יותר ובמקרה של תאונה הגוף שלהם פגיע יותר.
==השוואה למדינות אחרות==
==השוואה למדינות אחרות==