שינויים

שורה 34: שורה 34:       −
האיור הבא לקוח מפרק 6, שם בא להמחיש ניצול בר-קיימא של משאב (Sustainbale Yield Curve). ציר ה-X מסמן את מקורות המשאב (Resource Stocks) וציר ה-ט מציין את השינוי במשאב, גידול וניצול (Resource flows). במבט ראשון, היינו מצפים שהמטרה של הכלכלנים תהיה להפוך את המקור לפרודוקטיבי בבל האפשר. במצב כזה, היינו שואפים לשמור על אוכלוסיה שמייצרת את התוצר המקסימלי שהוא גם בר-קיימא (בנקודה '''Maximun Sustainable Yield - MSY''').
+
האיור הבא לקוח מפרק 6, שם בא להמחיש ניצול בר-קיימא של משאב (Sustainbale Yield Curve). ציר ה-X מסמן את מקורות המשאב (Resource Stocks) וציר ה-Y מציין את השינוי במשאב, קצב גידולו וניצולו (Resource flows). במבט ראשון, היינו מצפים שהמטרה של הכלכלנים תהיה להפוך את המקור לפרודוקטיבי בבל האפשר. במצב כזה, היינו שואפים לשמור על אוכלוסיה שמייצרת את התוצר המקסימלי שהוא גם בר-קיימא (בנקודה '''Maximun Sustainable Yield - MSY''').
    
אולם לנקודה זו יש שתי בעיות: היא לא כוללת את עלויות ההפקה (PeE מחיר המאמץ X המאמץ; מאמץ כולל את כל המשאבים הדרושים לביצוע הפקה מהמאגר). עלויות אלו עולות ככל שהמשאב מתמעט. ככל שאוכלוסיית הדגים קטנה יותר, קשה לתפוס כל דג ועלות הבאתו של עץ שנכרת ממעבה היער גבוה יותר מעץ שנכרת בשוליו הקרובים.  
 
אולם לנקודה זו יש שתי בעיות: היא לא כוללת את עלויות ההפקה (PeE מחיר המאמץ X המאמץ; מאמץ כולל את כל המשאבים הדרושים לביצוע הפקה מהמאגר). עלויות אלו עולות ככל שהמשאב מתמעט. ככל שאוכלוסיית הדגים קטנה יותר, קשה לתפוס כל דג ועלות הבאתו של עץ שנכרת ממעבה היער גבוה יותר מעץ שנכרת בשוליו הקרובים.  
שורה 40: שורה 40:  
הבעיה השניה: אם היינו מתייחסים אל כל המשאבים כאל בני-קיימא (כפי שמתייחסים אליהם הכלכלנים) כאשר כסף הוא תחליף מושלם למשאב, הרי ש'''המטרה הכלכלית''' היא להגדיל את הרווח השנתי הכולל מהמשאב, ולא לשמר את הפקתו בנקודה של תוצרת מקסימלית בת קיימא. מעבר לכך, המטרה של '''השוק''' היא להגדיל את הערך הנוכחי (present value), הסכום המוניטרי הכולל של רווחי העתיד מחושבים לפי ערך הריבית.
 
הבעיה השניה: אם היינו מתייחסים אל כל המשאבים כאל בני-קיימא (כפי שמתייחסים אליהם הכלכלנים) כאשר כסף הוא תחליף מושלם למשאב, הרי ש'''המטרה הכלכלית''' היא להגדיל את הרווח השנתי הכולל מהמשאב, ולא לשמר את הפקתו בנקודה של תוצרת מקסימלית בת קיימא. מעבר לכך, המטרה של '''השוק''' היא להגדיל את הערך הנוכחי (present value), הסכום המוניטרי הכולל של רווחי העתיד מחושבים לפי ערך הריבית.
    +
כאן נכנסת תיאוריה שנקראת מאמץ-הפקת-יחידה ('''catch-per-unit-effort hypothesis'''), שמתארת קשר לינארי בין מאמץ, מאגר ותפוקה/תנובה. ע"פ התיאוריה, עבור כל מאמץ שנשקיע, יהיה קשר לינארי ישר בין גודל המאגר, המאמץ שנשקיע והמשאב שנקצור. יחד עם זאת, אם קצב ההפקה יהיה גדול מקצב הגידול השנתי הטבעי של המשאב, הרי שגידול בהפקה בשנה אחת יגרור כמובן מאגר קטן יותר ותנובה קטנה יותר עבור השקעה של אותו מאמץ בשנים שלאחר מכן.
    
[[image:daly_chap12_1.jpg]]
 
[[image:daly_chap12_1.jpg]]
   −
איור מס' 12.1: ניצול בר-קיימא של משאב (Sustainbale Yield Curve).
+
'''איור מס' 12.1: ניצול בר-קיימא של משאב (Sustainbale Yield Curve)'''
 +
 
 +
מבחינה מתמטית, ניתן להניח ש Y=qEX כאשר Y הוא התפוקה/התנובה, X הוא המאגר, E הוא המאמץ, q הוא מקדם שאפשר לכנות אותו "מקדם ההיתכנות לתפיסה" (catchability coefficient). זהו קו המתחיל בראשית הצירים ואשר השיפוע שלו הוא המאמץ E. באיור 12.1, יש 3 קווים כאלה, עבור השקעה של מאמץ גדול יותר E'' > E' > E. אם המאגר בשנה 0 הוא ''Q בשנה 0 והמאמץ הוא E, הרי שהתפוקה תהיה Q. מתוך תפוקה זו 'Q''Q מבטא את
    
====הגדלת הרווח השנתי====
 
====הגדלת הרווח השנתי====
259

עריכות