שינויים

נוספו 2,992 בתים ,  18:41, 31 בדצמבר 2015
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
'''חוק האריזות''' (או בשמו המלא - חוק להסדרת הטיפול באריזות) הוא חוק משנת 2011 אשר בא להסדיר את מחזור פסולת האריזות בישראל ומטיל לראשונה אחריות על היבואנים והיצואנים לטפל בפסולת האריזות שהם מייצרים.
 
'''חוק האריזות''' (או בשמו המלא - חוק להסדרת הטיפול באריזות) הוא חוק משנת 2011 אשר בא להסדיר את מחזור פסולת האריזות בישראל ומטיל לראשונה אחריות על היבואנים והיצואנים לטפל בפסולת האריזות שהם מייצרים.
במסגרת החוק, על היבואנים והיצואנים להתאגד תחת תאגיד מסוג מלכ"ר שתפקידו לאסוף את פסולת האריזות ולמחזר אותה. [[התאגיד|תאגיד תמיר]] ממומן על ידי היטל שמושת על כל אריזה שמיוצרת או נמכרת בשוק לפי גודלה וסוגה וכן על ידי הכנסות ממכירת חומרי הגלם לתעשייה. על התאגיד לחבור לעיריות ומועצות על מנת להסדיר את מחזור הפסולת.  
+
במסגרת החוק, על היבואנים והיצואנים להתאגד תחת תאגיד מסוג מלכ"ר שתפקידו לאסוף את פסולת האריזות ולמחזר אותה. [[התאגיד|תאגיד תמיר]] ממומן על ידי היטל שמושת על כל אריזה שמיוצרת או נמכרת בשוק לפי גודלה וסוגה וכן על ידי הכנסות ממכירת חומרי הגלם לתעשייה. על התאגיד לחבור לעיריות ומועצות על מנת להסדיר את מחזור הפסולת ולעליו לעמוד ביעדים של מחזןר מכלל הפסולת.  
 
   
 
   
 
== מוטיבציה לחוק ==
 
== מוטיבציה לחוק ==
 
הפסולת בישראל מוטמנת במטמנות באיזור הנגב מאז שהחליטו לעבור למטמנות מהרי הזבל כמו [[חירייה]] שאפיינו את משק הפסולת בעבר. המטמנות דורשות שטח רב ומתמלאות במהירות. לפי חישובים שנעשו המטמנות הקיימות עתידות להתמלא עד שנת 2020 אם ממשיכים בעסקים כרגיל. המדינה החליטה שעל מנת לא להגיע למצב זה של מילוי המטמנות ופתיחת מטמנות חדשות יש לטפל בפסולת האריזות על מנת להפחית את הטמנת הפסולת. פסולת האריזות תופסת כ-75% מסך הפסולת בפחים.
 
הפסולת בישראל מוטמנת במטמנות באיזור הנגב מאז שהחליטו לעבור למטמנות מהרי הזבל כמו [[חירייה]] שאפיינו את משק הפסולת בעבר. המטמנות דורשות שטח רב ומתמלאות במהירות. לפי חישובים שנעשו המטמנות הקיימות עתידות להתמלא עד שנת 2020 אם ממשיכים בעסקים כרגיל. המדינה החליטה שעל מנת לא להגיע למצב זה של מילוי המטמנות ופתיחת מטמנות חדשות יש לטפל בפסולת האריזות על מנת להפחית את הטמנת הפסולת. פסולת האריזות תופסת כ-75% מסך הפסולת בפחים.
 +
 +
== יישום חוק האריזות בפועל ==
 +
חוק האריזות מיושם על ידי רשויות מקומיות רבות ברחבי הארץ. היישום מתבטא בהצבת פחים להפרדת פסולת בבתים ובשכונות וכן במערך איסוף שמופעל לכל סוג פסולת. [[התאגיד|תאגיד תמיר]] משתף פעולה עם הרשויות המקומיות על ידי הספקת פחים להפרדת הפסולת, מיון הפסולת המופרדת וחינוך והדרכה למחזור.
 +
 +
=== הפרדת הפסולת ===
 +
הפסולת מופרדת לסוגים הבאים:
 +
* פח כתום - אריזות פלסטיק ומתכת, קופסאות שימורים, תרסיסים, קלקר וקרטוני חלב ומיץ
 +
* פח סגול - אריזות זכוכית ללא מכסה
 +
* פח כחול - נייר, אריזות קרטון דק וקרטוני ביצים
 +
* פח אפור - פסולת מתכת
 +
* מחזורית - מחזור בקבוקי פלסטיק
 +
כפי שניתן לראות כאשר יש פח כתום, למעשה אין צורך בפח האפור ואכן רשויות שמציבות פח כתום לא מציבות את הפח האפור.
 +
 +
=== מיון הפסולת ===
 +
[[התאגיד|תאגיד תמיר]] מפעיל מספר מפעלי מיון אשר לוקחים את הפסולת שהופרדה במקור וממיינים אותה. לאחר המיון, החומרים מועברים למפעלי מחזור אשר מייצרים מהפסולת הממויינת חומרי גלם לתעשייה. המתכת מופרדת באמצעות מגנטים ענקיים, הפלסטיק מופרד על ידי שקילת החומרים וחלוקתם לסוגי פלסטיק שונים והזכוכית והנייר מובלים היישר למפעלי המיחזור מאחר והם מופרדים לגמרי.
 +
מפעלי המיון מוקמים וממומנים על ידי התאגיד באמצעות הכספים שקיבל מהיצרנים והיבואנים. על התאגיד למצוא מפעלי מיחזור שיתעניינו בפסולת וישלמו לו על חומרי הגלם שאסף ומיין.
 +
 +
=== הדרכה וחינוך להפרדה ===
 +
[[התאגיד|תאגיד תמיר]] פועל במוסדות חינוך החל מהגן ועד לבתי הספר על מנת ללמד ילדים את חשיבות ההפרדה ואיך להפריד נכון. כמו-כן מסייע תאגיד תמיר לרשויות השונות לבצע הדרכה לגבי הפרדת הפסולת לכל משקי הבית. לתאגיד ולעירייה יש אינטרס משותף שהתושבים ימחזרו כמה שיותר מאחר והרשות המקומית משלמת היטל על כל קילו פסולת שהולך להטמנה ולא ממוחזר ותאגיד המחזור משלם קנסות אם לא עומד ביעדים שהוגדרו.
 +
 +
    
== קישורים חיצוניים ==
 
== קישורים חיצוניים ==
19

עריכות