שינויים

הוסרו 19 בתים ,  14:12, 24 בדצמבר 2015
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
'''שביל אופניים''' או '''נתיב אופניים''' הוא מסלול נסיעה מיוחד המיועד לרוכבי [[אופניים]] הנסלל לאורך [[כביש]]ים או [[רחוב]]ות או בשטחים פתוחים כגון פארקים. בדרך כלל רכבים ממונעים או [[הולכי רגל]] מנועים מלהיכנס לשבילי האופניים.   
 
'''שביל אופניים''' או '''נתיב אופניים''' הוא מסלול נסיעה מיוחד המיועד לרוכבי [[אופניים]] הנסלל לאורך [[כביש]]ים או [[רחוב]]ות או בשטחים פתוחים כגון פארקים. בדרך כלל רכבים ממונעים או [[הולכי רגל]] מנועים מלהיכנס לשבילי האופניים.   
[[קובץ:Amsterdam - Channel - 1124.jpg|ממוזער|350px|שביל אופניים באמסטרדם, הולנד. מאז שנות ה-70 שבילי האופניים הורחבו ושופרו, והדבר הביא לעלייה מתמדת ב[[תחבורת אופניים|שימוש באופניים בהולנד]]. השבילים, כמו גם צעדים נוספים כמו חקיקה הביאו לכך שהולנד היא המדינה המערבית בעלת [[תחבורת אופניים|תחבורת האופניים]] ו[[תחבורה פעילה]] הגבוהה במערב, ודבר זה משפיע על היבטים אחרים כמו [[עירוב שימושי קרקע]], [[עירוניות מתחדשת]], ו[[אקולוגיה עירונית]] גבוהה]].
+
 
 +
[[קובץ:Amsterdam - Channel - 1124.jpg|ממוזער|350px|שביל אופניים באמסטרדם, הולנד. מאז שנות ה-70 שבילי האופניים הורחבו ושופרו, והדבר הביא לעלייה מתמדת ב[[תחבורת אופניים|שימוש באופניים בהולנד]]. השבילים, כמו גם צעדים נוספים כמו חקיקה הביאו לכך שהולנד היא המדינה המערבית בעלת [[תחבורת אופניים|תחבורת האופניים]] ו[[תחבורה פעילה]] הגבוהה במערב, ודבר זה משפיע על היבטים אחרים כמו [[עירוב שימושי קרקע]], [[עירוניות מתחדשת]], ו[[אקולוגיה עירונית]] גבוהה]]
    
שבילי אופניים מקלים על הנסיעה באופניים וגורמים לתחושת בטחון גדולה יותר בקרב הרוכבים. רשת טובה של שבילי אופניים הובילה במקומות רבים הגברה משמעותית, של [[תחבורת אופניים|רכיבה באופניים לעבודה]], ללימודים ולסידורים. השבילים אמורים להבטיח נסיעה בטוחה יותר באופניים, אך בחלק מהמקומות (בעיקר בתוך ערים) הדבר נתון במחלוקת. מצד אחד שבילי אופניים עלולים להגדיל את הסכנה של תאונות בצמתים, ומצד שני הגידול בכמות הרוכבים מוביל לשיפור מודעות בקרב הנהגים, לשינויי חקיקה ולתהליכים נוספים שמובילים להורדת מספר הנפגעים. בכבישים שבהם תנועת המכוניות רבה או מהירות המכוניות מעל 50 קמ"ש יש הסכמה רחבה שיש להשתמש בשבילי אופניים. במדינות שבהם יש שימוש נרחב בשבילי אופניים,דוגמת [[תחבורת אופניים בהולנד|הולנד]] אחוז הנפגעים נמוך באופן משמעותי לעומת מדינות ללא תשתיות אופניים.  
 
שבילי אופניים מקלים על הנסיעה באופניים וגורמים לתחושת בטחון גדולה יותר בקרב הרוכבים. רשת טובה של שבילי אופניים הובילה במקומות רבים הגברה משמעותית, של [[תחבורת אופניים|רכיבה באופניים לעבודה]], ללימודים ולסידורים. השבילים אמורים להבטיח נסיעה בטוחה יותר באופניים, אך בחלק מהמקומות (בעיקר בתוך ערים) הדבר נתון במחלוקת. מצד אחד שבילי אופניים עלולים להגדיל את הסכנה של תאונות בצמתים, ומצד שני הגידול בכמות הרוכבים מוביל לשיפור מודעות בקרב הנהגים, לשינויי חקיקה ולתהליכים נוספים שמובילים להורדת מספר הנפגעים. בכבישים שבהם תנועת המכוניות רבה או מהירות המכוניות מעל 50 קמ"ש יש הסכמה רחבה שיש להשתמש בשבילי אופניים. במדינות שבהם יש שימוש נרחב בשבילי אופניים,דוגמת [[תחבורת אופניים בהולנד|הולנד]] אחוז הנפגעים נמוך באופן משמעותי לעומת מדינות ללא תשתיות אופניים.  
שורה 20: שורה 21:     
===נתיבי אופניים===
 
===נתיבי אופניים===
* '''נתיב אופניים''' (bike lane) - נתיב על הכביש המיועד לאופניים, עם הפרדה בסימון בלבד מהרכב הממונע וללא אמצעי הפרדה פיזיים. הנתיבים עצמהם הם בעלי סימון מיוחד. זהו סוג השבילים הנפוץ בעולם, ומקובל מאד ב[[הולנד]], [[דנמרק]] ובמדינות רבות נוספות, בעיקר במרכזי ערים. נתיב אופניים הוא לעולם לא דו-כיווני בשל הסכנה של סטיית רוכבים אל הכביש במקרה של רוכב שבא מהצד השני. ההמלצה לנתיבי אופניים היא ברחובות שבהם מהירות התנועה היא עד 50 קמ"ש או פחות והתנועה דלילה. בכבישים מהירים יותר ו/או עם יותר תנועת מכוניות מסוכן להכין נתיבי אופניים, וכדאי לבנות שבילים עם הפרדה פיזית מהמכונית.  
+
* '''נתיב אופניים''' (bike lane) - נתיב על הכביש המיועד לאופניים, עם הפרדה בסימון בלבד מהרכב הממונע וללא אמצעי הפרדה פיזיים. הנתיבים עצמם הם בעלי סימון מיוחד. זהו סוג השבילים הנפוץ בעולם, ומקובל מאד ב[[הולנד]], [[דנמרק]] ובמדינות רבות נוספות, בעיקר במרכזי ערים. נתיב אופניים הוא לעולם לא דו-כיווני בשל הסכנה של סטיית רוכבים אל הכביש במקרה של רוכב שבא מהצד השני. ההמלצה לנתיבי אופניים היא ברחובות שבהם מהירות התנועה היא עד 50 קמ"ש או פחות והתנועה דלילה. בכבישים מהירים יותר ו/או עם יותר תנועת מכוניות מסוכן להכין נתיבי אופניים, וכדאי לבנות שבילים עם הפרדה פיזית מהמכונית.  
   −
קיימים נתיבי אופניים נגד התנועה כמו ברחוב שיינקין בתל אביב. נתיבים אלה דורשים שהתנועה שבאה ממול תהיה איטית כך שיש להתקין אותם ברחוב שקט.  
+
קיימים נתיבי אופניים נגד התנועה כמו ברחוב שינקין בתל אביב. נתיבים אלה דורשים שהתנועה שבאה ממול תהיה איטית כך שיש להתקין אותם ברחוב שקט.  
   −
* '''נתיב אופניים מומלץ'''. זהו שביל מקובל ב[[הולנד]] ובמדינות נוספות בכבישים צרים כפריים או בדרכים עירוניות צרות המחברות מדרך ברחוב מגורים אל כבישים ראשיים. בכביש כזה מוגבלת מהירות תנועת המכוניות למהירות של 30-50 קמ"ש, על ידי אמצעי [[מיתון תנועה]] כמו "אוזניים", חניות זיגזג ואמצעים נוספים. הנהג נוסע במרכז הכביש כאשר משני הצדדים יש נתיבי אופניים (במקום שוליים). כאשר מגיעה מכונית ממול, אחד הנהגים סוטה ועוצר, והנהג השני מאט, סוטה לשביל האופניים, ועובר אותו. בכל מקרה בשביל האופניים יש זכות קדימה לרוכב האופניים, כך שבמקרה שיש רוכב אופניים הנהג שעוצר צריך לעצור מאחוריו.
+
* '''נתיב אופניים מומלץ'''. זהו שביל מקובל ב[[הולנד]] ובמדינות נוספות בכבישים צרים כפריים או בדרכים עירוניות צרות המחברות מדרך ברחוב מגורים אל כבישים ראשיים. בכביש כזה מוגבלת מהירות תנועת המכוניות למהירות של 30-50 קמ"ש, על ידי אמצעי [[מיתון תנועה]] כמו "אוזניים", חניות זיגזג ואמצעים נוספים. הנהג נוסע במרכז הכביש כאשר משני הצדדים יש נתיבי אופניים (במקום שוליים). כאשר מגיעה מכונית ממול, אחד הנהגים סוטה ועוצר, והנהג השני מאט, סוטה לשביל האופניים, ועובר אותו. בכל מקרה בשביל האופניים יש זכות קדימה לרוכב האופניים, כך שבמקרה שיש רוכב אופניים הנהג שעוצר צריך לעצור מאחוריו.
    
===שבילי אופניים בגובה המדרכה===
 
===שבילי אופניים בגובה המדרכה===
שביל אופניים בגובה המדרכה עם הפרדה מהולכי רגל. הולכי הרגל אינם אמורים ללכת על השביל ויש תמרור המורה על הפרדה. סוג כזה של שבילים ניתן למצוא בתל אביב ברחוב קפלן, מרמורק ובחלק הגדול של שדרות רוטשילד. החיכוך בין הולכי הרגל והרוכבים אמור להיות נמוך, אלה שלפעמים שני הצדדים אינם מצייתים לחוק.  
+
שביל אופניים בגובה המדרכה עם הפרדה מהולכי רגל. הולכי הרגל אינם אמורים ללכת על השביל ויש תמרור המורה על הפרדה. סוג כזה של שבילים ניתן למצוא בתל אביב ברחוב קפלן, מרמורק ובחלק הגדול של שדרות רוטשילד. החיכוך בין הולכי הרגל והרוכבים אמור להיות נמוך, אלה שלפעמים שני הצדדים אינם מצייתים לחוק.  
    
שביל כזה הוא גם השביל ברחוב אבן גבירול בתל אביב. שהוא שביל אופניים מופרד אך כזה שנבנה לפני ההנחיות משנת 2009 ובשל כך יש בו בעיות תכנון שגורמות לכך שבפועל הוא שביל מעורב, שיש בו חיכוכים בין הולכי הרגל לרוכבים.  
 
שביל כזה הוא גם השביל ברחוב אבן גבירול בתל אביב. שהוא שביל אופניים מופרד אך כזה שנבנה לפני ההנחיות משנת 2009 ובשל כך יש בו בעיות תכנון שגורמות לכך שבפועל הוא שביל מעורב, שיש בו חיכוכים בין הולכי הרגל לרוכבים.  
שורה 37: שורה 38:     
===שבילי אופניים בשטחים פתוחים===
 
===שבילי אופניים בשטחים פתוחים===
* '''שבילי אופניים בשטחים פתוחים'''. שבילים בפארקים, ביערות, באיזורים כפריים ועוד. שבילים אלה נמצאים בדרך כלל באיזור שאין בו כבישים, ולעיתים קרובות הם מופרדים מדהרך של הולכי רגל, או נמצאים בצידה. שבילי אופניים כאלה משמשים גם לתחבורת אופניים, אבל גם לתיירות אופניים ולספורט. לעיתים שבילים אלה אינם סלולים, אלה הם דרך עפר כבושה. שביל אופניים כאלה אפשר למצוא לדוגמה בפארק הירקון בתל אביב.
+
* '''שבילי אופניים בשטחים פתוחים'''. שבילים בפארקים, ביערות, באיזורים כפריים ועוד. שבילים אלה נמצאים בדרך כלל באיזור שאין בו כבישים, ולעיתים קרובות הם מופרדים מהדרך של הולכי רגל, או נמצאים בצידה. שבילי אופניים כאלה משמשים גם לתחבורת אופניים, אבל גם לתיירות אופניים ולספורט. לעיתים שבילים אלה אינם סלולים, אלה הם דרך עפר כבושה. שביל אופניים כאלה אפשר למצוא לדוגמה בפארק הירקון בתל אביב.
    
בישראל ההנחיות לתכנון אופניים באיזורים העירוניים שפורסמו בשנת 2009 מבחינות בין:
 
בישראל ההנחיות לתכנון אופניים באיזורים העירוניים שפורסמו בשנת 2009 מבחינות בין:
שורה 58: שורה 59:  
מהנסיון של [[תחבורת אופניים בהולנד|תחבורת האופניים בהולנד]] ומקומות אחרים בעולם כמו [[ונקובר]], [[פורטלנד]], [[קופנהגן]], [[לונדון]], [[ניו יורק]], [[בוגוטה]] ערים נוספות, עולה שסלילת שבילי אופנים, גורמת לעליה מתמשכת במספר הרוכבים, להגברת השימוש באופניים וכן להקטנת השימוש ב[[רכב פרטי]].
 
מהנסיון של [[תחבורת אופניים בהולנד|תחבורת האופניים בהולנד]] ומקומות אחרים בעולם כמו [[ונקובר]], [[פורטלנד]], [[קופנהגן]], [[לונדון]], [[ניו יורק]], [[בוגוטה]] ערים נוספות, עולה שסלילת שבילי אופנים, גורמת לעליה מתמשכת במספר הרוכבים, להגברת השימוש באופניים וכן להקטנת השימוש ב[[רכב פרטי]].
   −
מחקר אחד בדק את התנועה בגשר בפורטלנד לדוגמה, ומצא גידול של 20% בתנועת כלי רכב לאורך 20 שנה, דבר זה הגיוני לנוכח גידול האוכלוסייה בעיר. באופן רגיל פרוש הדבר היה גידול בפקקי תנועה או הרחבה של מספר הכבישים והגשרים בעיר בשהקעה של מילוני דולרים. עם זאת כל הגידול בתנועה היה של רוכבי אופניים וכמות המכוניות נשארה קבועה על פני 20 שנה. [http://bikeportland.org/2010/04/23/how-bike-traffic-has-saved-our-city-time-and-money-32426]
+
מחקר אחד בדק את התנועה בגשר בפורטלנד לדוגמה, ומצא גידול של 20% בתנועת כלי רכב לאורך 20 שנה, דבר זה הגיוני לנוכח גידול האוכלוסייה בעיר. באופן רגיל פרוש הדבר היה גידול בפקקי תנועה או הרחבה של מספר הכבישים והגשרים בעיר בהשקעה של מליוני דולרים. עם זאת כל הגידול בתנועה היה של רוכבי אופניים וכמות המכוניות נשארה קבועה על פני 20 שנה. [http://bikeportland.org/2010/04/23/how-bike-traffic-has-saved-our-city-time-and-money-32426]
 
מחקר מאת Jessica Schoner ו-David Levinson שנערך בערים בארצות הברית העריך את השפעת איכות שבילי האופניים על כמות הרוכבים, המחקר מצא כי לצפיפות השבילים (ק"מ שביל בקמ"ר) ולקישוריות בינהן קשורות סטטיסטית בכמות גדולה יותר של רוכבים, ק"מ שביל נוסף לקילומטר רבוע הוסיף כ-150 רוכבים ל-10,000 יוממים, חיבוריות נוספת בין שבילים הוסיפה 37 רוכבים. משתנים אחרים כמו הגודל הכולל של הרשת, עד כמה השבילים ישירים או הפרדה בין רשתות אופניים שונות לא נראו כגורמים משפיעים. עם זאת הקורלציה אינה בהכרח מעידה על השפעה, ייתכן שכמות רוכבים גדולה יותר עודדה כמות גדולה יותר של שבילי אופניים.<ref>[http://usa.streetsblog.org/2015/04/20/which-matters-more-a-bike-networks-connectivity-or-its-density/ Which Matters More — A Bike Network’s Connectivity or Its Density?], Angie Schmitt, Streets Blog USA, April 20, 2015</ref>
 
מחקר מאת Jessica Schoner ו-David Levinson שנערך בערים בארצות הברית העריך את השפעת איכות שבילי האופניים על כמות הרוכבים, המחקר מצא כי לצפיפות השבילים (ק"מ שביל בקמ"ר) ולקישוריות בינהן קשורות סטטיסטית בכמות גדולה יותר של רוכבים, ק"מ שביל נוסף לקילומטר רבוע הוסיף כ-150 רוכבים ל-10,000 יוממים, חיבוריות נוספת בין שבילים הוסיפה 37 רוכבים. משתנים אחרים כמו הגודל הכולל של הרשת, עד כמה השבילים ישירים או הפרדה בין רשתות אופניים שונות לא נראו כגורמים משפיעים. עם זאת הקורלציה אינה בהכרח מעידה על השפעה, ייתכן שכמות רוכבים גדולה יותר עודדה כמות גדולה יותר של שבילי אופניים.<ref>[http://usa.streetsblog.org/2015/04/20/which-matters-more-a-bike-networks-connectivity-or-its-density/ Which Matters More — A Bike Network’s Connectivity or Its Density?], Angie Schmitt, Streets Blog USA, April 20, 2015</ref>
    
במשאל "רוכבים לעבודה" של [[ישראל בשביל אופניים]], נתברר כי קיום של שבילים בדרך לעבודה היה הגורם המרכזי אותו אנשים ציינו כגורם שמשפיע על החלטה שלהם האם להגיע לעבודה באופניים.  
 
במשאל "רוכבים לעבודה" של [[ישראל בשביל אופניים]], נתברר כי קיום של שבילים בדרך לעבודה היה הגורם המרכזי אותו אנשים ציינו כגורם שמשפיע על החלטה שלהם האם להגיע לעבודה באופניים.  
   −
ב[[תחבורת אופניים בתל אביב|תל אביב]], היכן שנסללו שבילי אופניים, כמות רוכבי היוממות עולה בהתמדה. נכון לשנת 2008 בערי ישראל, רק 1-2% מהעובדים [[תחבורת אופניים בישראל|השתמשו באופניים כדי להגיע לעבודה]]. בתל אביב, עמד נתון זה על 8%.מספר רוכבי האופניים בשכונות המרכזיות של תל אביב, מקום שיש בו גם [[עירוב שימושי קרקע]] צפופה יחסית שבה מעורבבים יחד מסחר, שירותים ומגורים, היה גבוה יותר לשאר שכונות העיר. <ref>(על פי מדגם הלמ"ס משנת 2008)</ref> עד שנת 2012 עלה מספר הרוכבים היוממים בתל אביב, והגיע ל-10%. בשכונות המרכזיות של תל אביב אחוז יוממי האופנים מתוך העובדים שעובדים בעיר הגיע ל-24%.  
+
ב[[תחבורת אופניים בתל אביב|תל אביב]], היכן שנסללו שבילי אופניים, כמות רוכבי היוממות עולה בהתמדה. נכון לשנת 2008 בערי ישראל, רק 1-2% מהעובדים [[תחבורת אופניים בישראל|השתמשו באופניים כדי להגיע לעבודה]]. בתל אביב, עמד נתון זה על 8%. מספר רוכבי האופניים בשכונות המרכזיות של תל אביב, מקום שיש בו גם [[עירוב שימושי קרקע]] צפופה יחסית שבה מעורבבים יחד מסחר, שירותים ומגורים, היה גבוה יותר לשאר שכונות העיר. <ref>(על פי מדגם הלמ"ס משנת 2008)</ref> עד שנת 2012 עלה מספר הרוכבים היוממים בתל אביב, והגיע ל-10%. בשכונות המרכזיות של תל אביב אחוז יוממי האופנים מתוך העובדים שעובדים בעיר הגיע ל-24%.  
    
שבילי אופניים לא רק מגדילים את מספר הרוכבים, אלא גם מרחיבים את אפשרויות השימוש באופניים, וכן את הפופולריות שלהם לקהלים שונים. בעוד שרכיבה על אופניים קיימת גם בערים ללא שבילי אופניים, היא מקובלת יותר בקרב גברים צעירים. כך המצב לדוגמה ב[[תחבורת אופניים בארצות הברית|ארצות הברית]]. בספירת רוכבים שנערכה ב[[תחבורת אופניים בירושלים|ירושלים]] בשנת 2010 נתברר כי 90% מהרוכבים הם גברים. לעומת זאת ב[[תחבורת אופניים בהולנד|הולנד]], רוב משתמשי האופניים הן נשים. שבילי אופניים מקלים את חווית הרכיבה על מי שיש לו פחות נוכחות ברחוב (כמו ילדים) או שיש לו פחות ביטחון ברכיבה כמו רוכבים מתחילים. שבילי אופניים מקלים את הרכיבה על ילדים נוער, הורים המסיעים ילדים לבתי הספר ולגנים, נשים, אנשים מבוגרים. שבילים גם מקלים על [[הובלה באופניים]] בעיקר פתרונות כמו "טריילר" או ארגז לשם הובלת ילדים, קניות או מסעות אחרים.
 
שבילי אופניים לא רק מגדילים את מספר הרוכבים, אלא גם מרחיבים את אפשרויות השימוש באופניים, וכן את הפופולריות שלהם לקהלים שונים. בעוד שרכיבה על אופניים קיימת גם בערים ללא שבילי אופניים, היא מקובלת יותר בקרב גברים צעירים. כך המצב לדוגמה ב[[תחבורת אופניים בארצות הברית|ארצות הברית]]. בספירת רוכבים שנערכה ב[[תחבורת אופניים בירושלים|ירושלים]] בשנת 2010 נתברר כי 90% מהרוכבים הם גברים. לעומת זאת ב[[תחבורת אופניים בהולנד|הולנד]], רוב משתמשי האופניים הן נשים. שבילי אופניים מקלים את חווית הרכיבה על מי שיש לו פחות נוכחות ברחוב (כמו ילדים) או שיש לו פחות ביטחון ברכיבה כמו רוכבים מתחילים. שבילי אופניים מקלים את הרכיבה על ילדים נוער, הורים המסיעים ילדים לבתי הספר ולגנים, נשים, אנשים מבוגרים. שבילים גם מקלים על [[הובלה באופניים]] בעיקר פתרונות כמו "טריילר" או ארגז לשם הובלת ילדים, קניות או מסעות אחרים.
   −
יש היבטים נוספים שחשובים לשם קידום [[תחבורת אופניים]] וביניהם קידום של [[מיתון תנועה]] בשכונות עירוניות, [[עירוב שימושי קרקע]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], המנעות מ[[פרבור]], שינוי תמריצים כך שלא יעודודו שימוש ברכב (לדוגמה החזר הוצאות נסיעה ברכב פרטי), חנייה בטוחה לאופניים, שילוב אופניים בתחבורה הציבורית, הדרכה על [[רכיבה בטוחה באופניים]] לילדים ולמבוגרים ועוד.
+
יש היבטים נוספים שחשובים לשם קידום [[תחבורת אופניים]] וביניהם קידום של [[מיתון תנועה]] בשכונות עירוניות, [[עירוב שימושי קרקע]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], המנעות מ[[פרבור]], שינוי תמריצים כך שלא יעודדו שימוש ברכב (לדוגמה החזר הוצאות נסיעה ברכב פרטי), חנייה בטוחה לאופניים, שילוב אופניים בתחבורה הציבורית, הדרכה על [[רכיבה בטוחה באופניים]] לילדים ולמבוגרים ועוד.
    
===השפעות כלכליות של שבילי אופניים===
 
===השפעות כלכליות של שבילי אופניים===
שורה 75: שורה 76:  
על פי [[ניתוח עלות-תועלת]] של Thomas Gotschi שבדק תועלות מהגברת [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] שמובילה להפחתת ההוצאות על בריאות והפחתת תמותה, וכן חסכון בדלק עבור [[פורטלנד]], מצא שעד 2040 , השקעה של 138-605 מיליון דולר, תוביל לחסכון בריאותי של 388-594 מיליון דולר, חסכון בדלק של 143-218 מיליון דולר וחסכון בחיי אדם בערך של 7-12 מיליארד דולר. יחס עלות-תועלת נע בין 3.8 ל-1.2 לאחד ללא התחשבות בערך חיי אדם ויחס של 10-30 לאחד כאשר מתחשבים בערך חיי אדם, אפילו נוכח התחשבות בשתי השפעות אלה בלבד. [http://bikeportland.org/2011/02/04/research-by-2040-portlands-bikeway-investments-could-save-us-800-million-in-health-care-fuel-costs-47392]<ref>Thomas Gotschi , [http://journals.humankinetics.com/AfcStyle/DocumentDownload.cfm?DType=DocumentItem&Document=08%5Fgotschi%5FJPAH%5F2010%5F0079%2Epdf Costs and Benefits of Bicycling Investments in Portland, Oregon], Journal of Physical Activity and Health, 2011, 8(Suppl 1), S49-S58</ref> השפעות שלא נלקחו בחשבון היו לדוגמה [[פקקי תנועה]], והערך הכלכלי של [[חנייה]].
 
על פי [[ניתוח עלות-תועלת]] של Thomas Gotschi שבדק תועלות מהגברת [[פעילות גופנית|הפעילות הגופנית]] שמובילה להפחתת ההוצאות על בריאות והפחתת תמותה, וכן חסכון בדלק עבור [[פורטלנד]], מצא שעד 2040 , השקעה של 138-605 מיליון דולר, תוביל לחסכון בריאותי של 388-594 מיליון דולר, חסכון בדלק של 143-218 מיליון דולר וחסכון בחיי אדם בערך של 7-12 מיליארד דולר. יחס עלות-תועלת נע בין 3.8 ל-1.2 לאחד ללא התחשבות בערך חיי אדם ויחס של 10-30 לאחד כאשר מתחשבים בערך חיי אדם, אפילו נוכח התחשבות בשתי השפעות אלה בלבד. [http://bikeportland.org/2011/02/04/research-by-2040-portlands-bikeway-investments-could-save-us-800-million-in-health-care-fuel-costs-47392]<ref>Thomas Gotschi , [http://journals.humankinetics.com/AfcStyle/DocumentDownload.cfm?DType=DocumentItem&Document=08%5Fgotschi%5FJPAH%5F2010%5F0079%2Epdf Costs and Benefits of Bicycling Investments in Portland, Oregon], Journal of Physical Activity and Health, 2011, 8(Suppl 1), S49-S58</ref> השפעות שלא נלקחו בחשבון היו לדוגמה [[פקקי תנועה]], והערך הכלכלי של [[חנייה]].
   −
מחקר של Kjartan Sælensminde, מהמכון הנורבגי לכלכלת תחבורה, שהתפרסם בשנת 2004 ביצע ניתוח עלות –תועלת של רשתות [[שבילי הליכה]] ושבילי אופניים ב-3 ערים [[נורבגיה|נורבגיות]]. הניתוח לוקח בחשבון את היתרונות של הקטנת אי הוודאות ואת היתרונות הבריאותיים של [[פעילות גופנית|כושר משופר]] שמספקת [[תחבורה בלתי ממונעת]]. בנוסף להפחתת עלויות בריאות, הניתוח לוקח בחשבון גם הפחתה של [[השפעות חיצוניות של מכוניות|השפעות חיצוניות של תחבורה ממונעת]] (לדוגמה [[זיהום אוויר]] ו[[רעש]]) וכן הפחתה בעלויות ה[[חנייה]]. היתרונות של השקעות ברשתות שבילי אופניים מוערכות ב[[יחס עלות תועלת]] של 1:4 עד 1:5. השקעות כאלה הן משתלמות יותר לחברה יחסית להשקעות אחרות ב[[תחבורה]]. <ref>Kjartan Sælensminde, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0967070X13001601 Cost–benefit analyses of walking and cycling track networks taking into account insecurity, health effects and external costs of motorized traffic], Transportation Research Part A Policy and Practice (Impact Factor: 2.73). 01/2004; </ref>
+
מחקר של Kjartan Sælensminde, מהמכון הנורבגי לכלכלת תחבורה, שהתפרסם בשנת 2004 ביצע ניתוח עלות –תועלת של רשתות [[שבילי הליכה]] ושבילי אופניים ב-3 ערים [[נורבגיה|נורבגיות]]. הניתוח לוקח בחשבון את היתרונות של הקטנת אי הוודאות ואת היתרונות הבריאותיים של [[פעילות גופנית|כושר משופר]] שמספקת [[תחבורה בלתי ממונעת]]. בנוסף להפחתת עלויות בריאות, הניתוח לוקח בחשבון גם הפחתה של [[השפעות חיצוניות של מכוניות|השפעות חיצוניות של תחבורה ממונעת]] (לדוגמה [[זיהום אוויר]] ו[[רעש]]) וכן הפחתה בעלויות ה[[חנייה]]. היתרונות של השקעות ברשתות שבילי אופניים מוערכות ב[[יחס עלות תועלת]] של 1:4 עד 1:5. השקעות כאלה הן משתלמות יותר לחברה יחסית להשקעות אחרות ב[[תחבורה]]. <ref>Kjartan Sælensminde, [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0967070X13001601 Cost–benefit analyses of walking and cycling track networks taking into account insecurity, health effects and external costs of motorized traffic], Transportation Research Part A Policy and Practice (Impact Factor: 2.73). 01/2004; </ref>
    
מחקר של חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור מאוניברסיטת אוקלד, בניו-זילנד, העריך את ההשפעות של שבילי אופניים ורכיבה באופניים בהקשר של [[בטיחות בדרכים]], בריאות כללית, הוצאות על דלק, [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר]] ופליטת [[פחמן דו חמצני]]. המחקר העריך את ההשפעות בעיר אוקלנד, ניו זילנד שבה חיים 1.3 מיליון תושבים. ההשפעות העורכו בצורה דינמית על פני טווח של 40 שנים. המחקר מצא יחס עלות-תועלת של 1:10 עד 1:25 לסלילת שבילי אופניים. <ref>Macmillan A, Connor J, Witten K, Kearns R, Rees D, Woodward A.  [http://ehp.niehs.nih.gov/1307250/ The societal costs and benefits of commuter bicycling: simulating the effects of specific policies using system dynamics modeling]. Environ Health Perspect 2014:122:335–344</ref>
 
מחקר של חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור מאוניברסיטת אוקלד, בניו-זילנד, העריך את ההשפעות של שבילי אופניים ורכיבה באופניים בהקשר של [[בטיחות בדרכים]], בריאות כללית, הוצאות על דלק, [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר]] ופליטת [[פחמן דו חמצני]]. המחקר העריך את ההשפעות בעיר אוקלנד, ניו זילנד שבה חיים 1.3 מיליון תושבים. ההשפעות העורכו בצורה דינמית על פני טווח של 40 שנים. המחקר מצא יחס עלות-תועלת של 1:10 עד 1:25 לסלילת שבילי אופניים. <ref>Macmillan A, Connor J, Witten K, Kearns R, Rees D, Woodward A.  [http://ehp.niehs.nih.gov/1307250/ The societal costs and benefits of commuter bicycling: simulating the effects of specific policies using system dynamics modeling]. Environ Health Perspect 2014:122:335–344</ref>
שורה 81: שורה 82:  
מחקר שהזמין משרד הבריאות הבריטי משנת 2012, בדק מה הן ההשלכות של התערבות סביבתית (קידום תכנון עירוני שמעודד הליכה ורכיבה על אופניים). ממצאי המחקר תמכו בקידום פעילות גופנית בקרב אוכלוסיית הבוגרים שסובלים מ[[אורח חיים יושבני]]. המחקר הורכב מ-3 מרכיבים. שתי cost-utility analyses - האחד השתמש במודל life-time disease progression שהתחשב ביתרונות הבריאותיים ארוכי הטווח של [[פעילות גופנית]] והשני השתמש בנתונים של regression analysis שתפסו כמה מה מהיתרונות קצרי הטווח של פעילות גופנית שיכולים לבוא לידי ביטוי בשיפור הבריאות הנפשית ו[[רווחה חברתית]]. הגישה השלישית היתה [[ניתוח עלות-תועלת]] שלקחה בחשבון תועלות מעבר לשיפור הבריאות. תוצאות המחקר היו שגישות cost-utility העריכו אפקטיביות-עלות שנעה בין 100 ל-10,000 ליש"ט ל[[נטל תחלואה|שנת בריאות אחת]], כתולות ברמת האפקטיביות של ההתערבות ובעלות ההתערבות. יחס עלות תועלת שנתגלה היה 1:11.<ref name="eurpub2011">Sophie J Beale, Matthew W Bending, Paul Trueman, Bhash Naidoo , [http://eurpub.oxfordjournals.org/content/22/6/869 Should we invest in environmental interventions to encourage physical activity in England? An economic appraisal], The European Journal of Public HealthDec 2012,22(6)869-873;DOI: 10.1093/eurpub/ckr151</ref>
 
מחקר שהזמין משרד הבריאות הבריטי משנת 2012, בדק מה הן ההשלכות של התערבות סביבתית (קידום תכנון עירוני שמעודד הליכה ורכיבה על אופניים). ממצאי המחקר תמכו בקידום פעילות גופנית בקרב אוכלוסיית הבוגרים שסובלים מ[[אורח חיים יושבני]]. המחקר הורכב מ-3 מרכיבים. שתי cost-utility analyses - האחד השתמש במודל life-time disease progression שהתחשב ביתרונות הבריאותיים ארוכי הטווח של [[פעילות גופנית]] והשני השתמש בנתונים של regression analysis שתפסו כמה מה מהיתרונות קצרי הטווח של פעילות גופנית שיכולים לבוא לידי ביטוי בשיפור הבריאות הנפשית ו[[רווחה חברתית]]. הגישה השלישית היתה [[ניתוח עלות-תועלת]] שלקחה בחשבון תועלות מעבר לשיפור הבריאות. תוצאות המחקר היו שגישות cost-utility העריכו אפקטיביות-עלות שנעה בין 100 ל-10,000 ליש"ט ל[[נטל תחלואה|שנת בריאות אחת]], כתולות ברמת האפקטיביות של ההתערבות ובעלות ההתערבות. יחס עלות תועלת שנתגלה היה 1:11.<ref name="eurpub2011">Sophie J Beale, Matthew W Bending, Paul Trueman, Bhash Naidoo , [http://eurpub.oxfordjournals.org/content/22/6/869 Should we invest in environmental interventions to encourage physical activity in England? An economic appraisal], The European Journal of Public HealthDec 2012,22(6)869-873;DOI: 10.1093/eurpub/ckr151</ref>
   −
המחקר סקר מחקרים לעידוד שימוש באופניים או לעידוד שימוש באופניים והליכה גם יחד. שישה מחקרים הכילו ניתוח עלות-תועלת של התערבות בתחבורה. הטווח של התועלות במחקרים היה רחב - בין 1.35 ל-32.5 לאחד והמחקרים התחשבו בתועלות שונות זו מזו. כדי לאחד את תוצאות המחקרים השונים, המחקר הניח כי מרחק הרכיבה הממוצע עומד על 4 ק"מ, מספר הרכיבות הממוצע לרוכב חדש הוא 50 רכיבות בשנה (כלומר כ-רכיבה אחת בשבוע) וכי שביל שנסלל מחזיק מעמד 30 שנה. העלויות והתועלות עודכנו למחירי אנגליה בשנת 2006 ועברו התאמה לתועלת לאדם לק"מ לשנה אחת:<ref name="eurpub2011"/>
+
המחקר סקר מחקרים לעידוד שימוש באופניים או לעידוד שימוש באופניים והליכה גם יחד. שישה מחקרים הכילו ניתוח עלות-תועלת של התערבות בתחבורה. הטווח של התועלות במחקרים היה רחב - בין 1.35 ל-32.5 לאחד והמחקרים התחשבו בתועלות שונות זו מזו. כדי לאחד את תוצאות המחקרים השונים, המחקר הניח כי מרחק הרכיבה הממוצע עומד על 4 ק"מ, מספר הרכיבות הממוצע לרוכב חדש הוא 50 רכיבות בשנה (כלומר כרכיבה אחת בשבוע) וכי שביל שנסלל מחזיק מעמד 30 שנה. העלויות והתועלות עודכנו למחירי אנגליה בשנת 2006 ועברו התאמה לתועלת לאדם לק"מ לשנה אחת:<ref name="eurpub2011"/>
 
* תועלות של נוחות ובטיחות : 0.16-0.23 ליש"ט לאדם לק"מ.  
 
* תועלות של נוחות ובטיחות : 0.16-0.23 ליש"ט לאדם לק"מ.  
* תועלות בריאות: 0.46-2.99 ליש"ט לאדם לק"מ,  
+
* תועלות בריאות: 0.46-2.99 ליש"ט לאדם לק"מ,  
 
* חסכון קצר טווח בהעדרויות מהעבודה: 0.55-0.62 ליש"ט לאדם לק"מ.  
 
* חסכון קצר טווח בהעדרויות מהעבודה: 0.55-0.62 ליש"ט לאדם לק"מ.  
 
* עלויות הקמה: 0.05-0.53 ליש"ט לאדם לק"מ.  
 
* עלויות הקמה: 0.05-0.53 ליש"ט לאדם לק"מ.  
 
* עלויות תחזוקה: 0.001-0.009 ליש"ט לאדם לק"מ.  
 
* עלויות תחזוקה: 0.001-0.009 ליש"ט לאדם לק"מ.  
   −
[[קובץ:Nyc bike ridethecity.PNG|ממוזער|350px|מפת שבילי אופניים, [[השכרת אופניים]] וחנויות אופניים באי מנהטן ב[[ניו יורק]] (מתוך אתר ridethecity.com). בשנים האחרונות בונה העייריה תשתיות [[תחבורת אופניים]] ו[[BRT]] לתגבור והשלמת רשת [[רכבת תחתית|הרכבת התחתית בעיר]], בין היתר בגלל עלויות קטנות בהרבה של הקמה ותחזוקה של צעדים אלה וכחלק מ[[הוליזם|תפיסה כוללת]] של [[עירוניות מתחדשת]]]]
+
[[קובץ:Nyc bike ridethecity.PNG|ממוזער|350px|מפת שבילי אופניים, [[השכרת אופניים]] וחנויות אופניים באי מנהטן ב[[ניו יורק]] (מתוך אתר ridethecity.com). בשנים האחרונות בונה העירייה תשתיות [[תחבורת אופניים]] ו-[[BRT]] לתגבור והשלמת רשת [[רכבת תחתית|הרכבת התחתית בעיר]], בין היתר בגלל עלויות קטנות בהרבה של הקמה ותחזוקה של צעדים אלה וכחלק מ[[הוליזם|תפיסה כוללת]] של [[עירוניות מתחדשת]]]]
    
על פי אתר "המרכז לקיימות מקומית", עלות הסלילה של 100 ק"מ שבילי אופניים ברחבי תל אביב, כמו גם התקנת 1000 מתקני חנייה, ועוד פעולות נלוות לעידוד תחבורת אופניים כמו אירועי רכיבה, היתה במסגרת תקציב של 34 מיליון ש"ח בשנים 2000-2006,מכאן שעלות סלילת שביל אופניים היא כ-340 אלף ש"ח לקילומטר.[http://www.way-togo.com/article-200] לעומת זאת שבילים מאוחרים יותר נסללים באיכות טובה יותר ברחובות צפופים יותר ועלותם יקרה יותר. בשנת 2012 התכוונה תל אביב לסלול שבילים בעלות של כ 35 מיליון ש"ח, באורך של כ 6 ק"מ או כ 6 מיליון ש"ח לק"מ [http://www.tel-aviv.gov.il/Download/תקציב%20בלתי%20רגיל%20לשנת%202012.pdf]. סלילת שבילי אופניים באורך 2.7 ק"מ ברחוב בן-צבי בשנת 2013, צפויה לעלות 13.5 מיליון ש"ח - עלות של 4.9 מיליון ש"ח לק"מ. [http://www.tel-aviv.gov.il/Download/תקציב%20בלתי%20רגיל%202013.pdf] אם כי עלות זו יכולה לכלול גם היבטים נוספים של השיפוץ כמו החלפת תשתיות נוספות ברחוב והחלפת ריהטו ברחוב. הערכות על ידי ארגון [[ישראל בשביל האופניים]] הן שעלות סלילת שביל אופניים נעה בין 10,000 ש"ח לק"מ (עבור נתיב אופניים) לבין 2 מיליון ש"ח לק"מ.  
 
על פי אתר "המרכז לקיימות מקומית", עלות הסלילה של 100 ק"מ שבילי אופניים ברחבי תל אביב, כמו גם התקנת 1000 מתקני חנייה, ועוד פעולות נלוות לעידוד תחבורת אופניים כמו אירועי רכיבה, היתה במסגרת תקציב של 34 מיליון ש"ח בשנים 2000-2006,מכאן שעלות סלילת שביל אופניים היא כ-340 אלף ש"ח לקילומטר.[http://www.way-togo.com/article-200] לעומת זאת שבילים מאוחרים יותר נסללים באיכות טובה יותר ברחובות צפופים יותר ועלותם יקרה יותר. בשנת 2012 התכוונה תל אביב לסלול שבילים בעלות של כ 35 מיליון ש"ח, באורך של כ 6 ק"מ או כ 6 מיליון ש"ח לק"מ [http://www.tel-aviv.gov.il/Download/תקציב%20בלתי%20רגיל%20לשנת%202012.pdf]. סלילת שבילי אופניים באורך 2.7 ק"מ ברחוב בן-צבי בשנת 2013, צפויה לעלות 13.5 מיליון ש"ח - עלות של 4.9 מיליון ש"ח לק"מ. [http://www.tel-aviv.gov.il/Download/תקציב%20בלתי%20רגיל%202013.pdf] אם כי עלות זו יכולה לכלול גם היבטים נוספים של השיפוץ כמו החלפת תשתיות נוספות ברחוב והחלפת ריהטו ברחוב. הערכות על ידי ארגון [[ישראל בשביל האופניים]] הן שעלות סלילת שביל אופניים נעה בין 10,000 ש"ח לק"מ (עבור נתיב אופניים) לבין 2 מיליון ש"ח לק"מ.  
שורה 102: שורה 103:     
===השפעת שבילי אופניים על בטיחות הרוכבים===
 
===השפעת שבילי אופניים על בטיחות הרוכבים===
קיימת מחלוקת לגבי שבילים בסביבה עירונית וסמוך לדרכים עם מהירות איטית, האם שבילי אופניים נפרדים מגבירים את [[זהירות בדרכים|בטיחות הרוכבים]].סקירה של הספרות בנושא, מצביעה על כך שייתכן והפרדה כזו מובילה לעלייה שיכולה להיות משמעותית, בכמות ובחומרה של התנגשויות בין אופניים-רכב בעקבות הפרדה כזו. עם זאת התומכים בשבילי אופניים טוענים כי הפרדה הרוכבים מה[[מכונית|מכוניות]] ו[[הולכי רגל]] היא הכרחית לשם מתן סביבה בטוחה לרכיבה. כשיש יותר שבילי אופניים כמות הרוכבים גדלה ואיתה גם הבטיחות של כלל הרוכבים עקב השפעות שונות. כמו כן הסיכון העיקרי עקב הפרדת האופניים מהתנועה המנועית הוא בצמתים, וכיום יש הבנה טובה יותר לגבי התנאים לשיפור בטיחות הרוכב בצומת.  
+
קיימת מחלוקת לגבי שבילים בסביבה עירונית וסמוך לדרכים עם מהירות איטית, האם שבילי אופניים נפרדים מגבירים את [[זהירות בדרכים|בטיחות הרוכבים]].סקירה של הספרות בנושא, מצביעה על כך שייתכן והפרדה כזו מובילה לעלייה שיכולה להיות משמעותית, בכמות ובחומרה של התנגשויות בין אופניים-רכב בעקבות הפרדה כזו. עם זאת התומכים בשבילי אופניים טוענים כי הפרדה הרוכבים מה[[מכונית|מכוניות]] ו[[הולכי רגל]] היא הכרחית לשם מתן סביבה בטוחה לרכיבה. כשיש יותר שבילי אופניים כמות הרוכבים גדלה ואיתה גם הבטיחות של כלל הרוכבים עקב השפעות שונות. כמו כן הסיכון העיקרי עקב הפרדת האופניים מהתנועה המנועית הוא בצמתים, וכיום יש הבנה טובה יותר לגבי התנאים לשיפור בטיחות הרוכב בצומת.  
 
[[קובץ:Cyclists Numbers vs Fatal Crashes.jpg|ממוזער|400px|השוואה בין כמות הרוכבים לכמות הנפגעים בתאונות אופניים במדינות שונות. בארצות הברית הסיכוי של רוכבי אופניים להיפגע גבוה פי 3 ביחס לגרמניה ולדנמרק, ופי 4 ביחס להולנד. תשתיות אופניים כמו שבילי אופניים מובילות להגברת כמות הרוכבים. כשיש יותר רוכבים, הסיכון לפגיעה קשה בתאונה, ביחס לק"מ רכיבה יורד בצורה חדה. ממצא דומה נמצא גם לגבי ערים שונות בארצות הברית.]]
 
[[קובץ:Cyclists Numbers vs Fatal Crashes.jpg|ממוזער|400px|השוואה בין כמות הרוכבים לכמות הנפגעים בתאונות אופניים במדינות שונות. בארצות הברית הסיכוי של רוכבי אופניים להיפגע גבוה פי 3 ביחס לגרמניה ולדנמרק, ופי 4 ביחס להולנד. תשתיות אופניים כמו שבילי אופניים מובילות להגברת כמות הרוכבים. כשיש יותר רוכבים, הסיכון לפגיעה קשה בתאונה, ביחס לק"מ רכיבה יורד בצורה חדה. ממצא דומה נמצא גם לגבי ערים שונות בארצות הברית.]]
   שורה 113: שורה 114:  
ב[[תחבורת אופניים בהולנד|הולנד]] ו[[תחבורת אופניים בדנמרק|בדנמרק]], יש אחוז גבוה ביותר של רוכבי אופניים, יחד עם שיאים של בטיחות בעולם. במדינות אלה היה נהוג לחשוב שנתיב אופניים ממלאים תפקיד מרכזי בהשגת מטרות אלה. עם זאת, המחקר הגדול ביותר שנערך בקשר לבטיחות של תשתיות הרכיבה בדנמרק מצא כי הבטיחות הממשית ירדה כתוצאה מקיום השבילים.  
 
ב[[תחבורת אופניים בהולנד|הולנד]] ו[[תחבורת אופניים בדנמרק|בדנמרק]], יש אחוז גבוה ביותר של רוכבי אופניים, יחד עם שיאים של בטיחות בעולם. במדינות אלה היה נהוג לחשוב שנתיב אופניים ממלאים תפקיד מרכזי בהשגת מטרות אלה. עם זאת, המחקר הגדול ביותר שנערך בקשר לבטיחות של תשתיות הרכיבה בדנמרק מצא כי הבטיחות הממשית ירדה כתוצאה מקיום השבילים.  
   −
יש לסייג מסקנה זו בקשר למדינות אחרות. ברוב המדינות אחוז רוכבי האופניים לצרכי [[יוממות]], [[תחבורת אופניים|יוממות אופניים]] נמוך בהרבה מאשר בהולנד ודנמרק, דבר שגורר [[נעילה טכנולוגית]] ל[[תכנון מוטה רכב פרטי]]. העדר שבילים גורר מיעוט רוכבים, שימוש רב יותר ברכב פרטי, יותר מרחב וכסף שמוקצה לרכב פרטי, ל[[חנייה]] ולכבישים, ופחות מודעות של נהגי רכב פרטי לאופניים, וצמתים וכבישים מסוכנים יותר לרוכבים. בדנמרק לעומת זאת, הכמות הגבוהה של רוכבים, גורמת לכמות קטנה יותר של מכוניות, לקיום רב יותר של [[מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]] ולכך שהנהגים מודעים לקיום של אופניים ומתחשבים בכך בנהיגה שלהם. [[תחבורת אופניים בארצות הברית|בארצות הברית]], מקום שבו יש מעט מאד שבילי אופניים, יש גם מספר נמוך מאד של רוכבים, ובמקביל יש גם אחוז גבוה של נפגעים בקרב הרוכבים. הסיכוי למוות בתאונת דרכים ביחס לק"מ אחד של רכיבה באופניים גבוה בארצות הברית פי 3 ויותר ביחס לגרמניה ולדנמרק ופי 4 יחסית להולנד.[http://www.statista.com/chart/3261/more-cyclists-in-a-country-means-fewer-fatal-crashes/]   
+
יש לסייג מסקנה זו בקשר למדינות אחרות. ברוב המדינות אחוז רוכבי האופניים לצרכי [[יוממות]], [[תחבורת אופניים|יוממות אופניים]] נמוך בהרבה מאשר בהולנד ודנמרק, דבר שגורר [[נעילה טכנולוגית]] ל[[תכנון מוטה רכב פרטי]]. העדר שבילים גורר מיעוט רוכבים, שימוש רב יותר ברכב פרטי, יותר מרחב וכסף שמוקצה לרכב פרטי, ל[[חנייה]] ולכבישים, ופחות מודעות של נהגי רכב פרטי לאופניים, וצמתים וכבישים מסוכנים יותר לרוכבים. בדנמרק לעומת זאת, הכמות הגבוהה של רוכבים, גורמת לכמות קטנה יותר של מכוניות, לקיום רב יותר של [[מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]] ולכך שהנהגים מודעים לקיום של אופניים ומתחשבים בכך בנהיגה שלהם. [[תחבורת אופניים בארצות הברית|בארצות הברית]], מקום שבו יש מעט מאד שבילי אופניים, יש גם מספר נמוך מאד של רוכבים, ובמקביל יש גם אחוז גבוה של נפגעים בקרב הרוכבים. הסיכוי למוות בתאונת דרכים ביחס לק"מ אחד של רכיבה באופניים גבוה בארצות הברית פי 3 ויותר ביחס לגרמניה ולדנמרק ופי 4 יחסית להולנד.[http://www.statista.com/chart/3261/more-cyclists-in-a-country-means-fewer-fatal-crashes/]   
    
בשנים שלאחר מכן, עיצוב של [[מרחב עירוני משותף]] ו[[מיתון תנועה]] במדינות אלה ובמדינות אחרות הצליחו לשפר בצורה משמעותית את הבטיחות (יחד עם הצפיפות התחבורתית ואת איכות החיים), על ידי החלפת התשתיות המפרידות לכדי מרחב משותף ו[[שדרות אופניים]].
 
בשנים שלאחר מכן, עיצוב של [[מרחב עירוני משותף]] ו[[מיתון תנועה]] במדינות אלה ובמדינות אחרות הצליחו לשפר בצורה משמעותית את הבטיחות (יחד עם הצפיפות התחבורתית ואת איכות החיים), על ידי החלפת התשתיות המפרידות לכדי מרחב משותף ו[[שדרות אופניים]].
שורה 119: שורה 120:  
==תשתיות אופניים נוספות ומשלימות==
 
==תשתיות אופניים נוספות ומשלימות==
 
===שדרת אופניים===
 
===שדרת אופניים===
[[שדרת אופניים]] או "רחוב ידידותי לאופניים", הוא רחוב שבו יש שילוב של [[מיתון תנועה]], [[עירוב תנועה]] וומתן זכות קדימה לאופניים. פתרון זה מתאים לרחובות שקטים יחסית בשכונות מגורים שבהן יש מעט תנועה וניתן להוריד את מהירות תנועת המכוניות ל-30 קמ"ש ללא פגיעה בתנועה העירונית.  
+
[[שדרת אופניים]] או "רחוב ידידותי לאופניים", הוא רחוב שבו יש שילוב של [[מיתון תנועה]], [[עירוב תנועה]] ומתן זכות קדימה לאופניים. פתרון זה מתאים לרחובות שקטים יחסית בשכונות מגורים שבהן יש מעט תנועה וניתן להוריד את מהירות תנועת המכוניות ל-30 קמ"ש ללא פגיעה בתנועה העירונית.  
    
בשדרת אופניים לא מפקיעים קטע מחתך הכביש בצורה בלבדית לאופניים, אלא גורמים לכך שכל הכביש יהיה ידידותי לאופניים ולא לרכב פרטי. זאת על ידי אמצעי ריסון תנועה (כמו במפרים, הצרת הכביש, חניות של מכוניות בצורה זיגזגית ועוד) ואמצעי להסטת תנועה לרחובות אחרים (לדוגמה מכוניות צריכות לפנות ימינה ואינן יכולות להמשיך ישר ברחוב).  
 
בשדרת אופניים לא מפקיעים קטע מחתך הכביש בצורה בלבדית לאופניים, אלא גורמים לכך שכל הכביש יהיה ידידותי לאופניים ולא לרכב פרטי. זאת על ידי אמצעי ריסון תנועה (כמו במפרים, הצרת הכביש, חניות של מכוניות בצורה זיגזגית ועוד) ואמצעי להסטת תנועה לרחובות אחרים (לדוגמה מכוניות צריכות לפנות ימינה ואינן יכולות להמשיך ישר ברחוב).  
שורה 129: שורה 130:  
הבעיה הגדולה של שבילי אופניים ונתיבי אופניים היא בצמתים, שם יש סכנה לפגיעה של רכב שמגיע מהצד, מאחור או מקדימה, ופונה על הרוכב.  
 
הבעיה הגדולה של שבילי אופניים ונתיבי אופניים היא בצמתים, שם יש סכנה לפגיעה של רכב שמגיע מהצד, מאחור או מקדימה, ופונה על הרוכב.  
   −
פתרונות של שדרות אופניים הן יותר בטוחים במפגשי צמתים כאלה בגלל שהאופניים נמצאים במרכז הנתיב, היכן שקל יותר להבחין בהם, ובדרך כלל אין תנועה נגדית ברחובות אלה. תנועת רכבים חוצה מואטת על ידי אמצעי ריסון תנועה בצומת כמו צומת מוגבהת (שבה כל כלי רכב שמגיע לצומת נאלץ להאט בכניסה לצומת בגלל הגבההת הצומת יחסית לרחוב) ופתרונות אחרים.  
+
פתרונות של שדרות אופניים הן יותר בטוחים במפגשי צמתים כאלה בגלל שהאופניים נמצאים במרכז הנתיב, היכן שקל יותר להבחין בהם, ובדרך כלל אין תנועה נגדית ברחובות אלה. תנועת רכבים חוצה מואטת על ידי אמצעי ריסון תנועה בצומת כמו צומת מוגבהת (שבה כל כלי רכב שמגיע לצומת נאלץ להאט בכניסה לצומת בגלל הגבהת הצומת יחסית לרחוב) ופתרונות אחרים.  
    
כיכר או מעגל תנועה הוא אמצעי פופולרי למיתון תנועה, במיוחד בישראל, בגלל שהיא מונעת התנגשויות חזית-צד שהן קטלניות גם לנוסעי הרכב וממירה אותן בהתנגשויות צד-צד. מצד שני היא גורמת גם למיתון תנועה ושומרת על זרימת התנועה. עם זאת כיכר היא דבר מסוכן לרוכבי אופניים , בעיקר בהקשר של שבילי אופניים ונתיבי אופניים. על הנהג המתקרב לכיכר להפנות את ראשו שמאלה בזווית חדה כדי להבחין ברוכבים. מסיבה זו נהוג להפסיק שבילי אופניים לפני כיכרות קטנים ולשלב את הרוכבים בתנועה. אפשר להפוך מעגל תנועה לבטוח לאופניים על ידי הסדרת מעברי חציה מיוחדים לרוכבים בשילוב מפרצי האטה למכוניות היוצאות מהצומת.  
 
כיכר או מעגל תנועה הוא אמצעי פופולרי למיתון תנועה, במיוחד בישראל, בגלל שהיא מונעת התנגשויות חזית-צד שהן קטלניות גם לנוסעי הרכב וממירה אותן בהתנגשויות צד-צד. מצד שני היא גורמת גם למיתון תנועה ושומרת על זרימת התנועה. עם זאת כיכר היא דבר מסוכן לרוכבי אופניים , בעיקר בהקשר של שבילי אופניים ונתיבי אופניים. על הנהג המתקרב לכיכר להפנות את ראשו שמאלה בזווית חדה כדי להבחין ברוכבים. מסיבה זו נהוג להפסיק שבילי אופניים לפני כיכרות קטנים ולשלב את הרוכבים בתנועה. אפשר להפוך מעגל תנועה לבטוח לאופניים על ידי הסדרת מעברי חציה מיוחדים לרוכבים בשילוב מפרצי האטה למכוניות היוצאות מהצומת.  
שורה 141: שורה 142:  
הגורם המרכזי המקדם שבילי אופניים בישראל הוא עמותת [[ישראל בשביל האופניים]], וכן קיום של [[מסה קריטית בישראל]] על ידי רוכבים בערים שונות. בעקבות הלחץ הציבורי החלו שבילי אופניים בנהריה, תל אביב, והרצליה בקידום הנושא, כמו כן משרד התחבורה החל בקידום הנושא על ידי תיקון תקנות וחיוב שכונות חדשות להקצות שבילי אופניים.
 
הגורם המרכזי המקדם שבילי אופניים בישראל הוא עמותת [[ישראל בשביל האופניים]], וכן קיום של [[מסה קריטית בישראל]] על ידי רוכבים בערים שונות. בעקבות הלחץ הציבורי החלו שבילי אופניים בנהריה, תל אביב, והרצליה בקידום הנושא, כמו כן משרד התחבורה החל בקידום הנושא על ידי תיקון תקנות וחיוב שכונות חדשות להקצות שבילי אופניים.
   −
עד שנת 2009 לא היו הנחיות לסלילת שבילי אופניים בישראל, ושבילים רבים נסללו באופן בעייתי. חלק מהשבילים פשוט צויר על המדרכה ללא הבטחת מרחב מספק והפרדה בין רוכבים להולכי רגל. דוגמה מפורסמת לשביל כזה הוא שביל האופניים ברחוב אבן גבירול בתל אביב שבחלקו אינו כולל הפרדה והוא רווי מפגעים כמו תחנות אוטובוס, דוכני מפעל פיס ועוד. בשנת 2009 פרסם משרד התחבורה חוברת הנחיות לסלילת שבילים חדשים ובתאם לכך רוב השבילים החדשים מאז הם באיכות משופרת.   
+
עד שנת 2009 לא היו הנחיות לסלילת שבילי אופניים בישראל, ושבילים רבים נסללו באופן בעייתי. חלק מהשבילים פשוט צויר על המדרכה ללא הבטחת מרחב מספק והפרדה בין רוכבים להולכי רגל. דוגמה מפורסמת לשביל כזה הוא שביל האופניים ברחוב אבן גבירול בתל אביב שבחלקו אינו כולל הפרדה והוא רווי מפגעים כמו תחנות אוטובוס, דוכני מפעל פיס ועוד. בשנת 2009 פרסם משרד התחבורה חוברת הנחיות לסלילת שבילים חדשים ובתאם לכך רוב השבילים החדשים מאז הם באיכות משופרת.   
    
בתל אביב קיימת רשת שבילי האופניים הנרחבת והמתקדמת ביותר בישראל, שבה יש יותר מ-120 ק"מ של שבילי אופניים. חלק משבילים אלה אינם תקניים, והם לא תמיד מתחברים זה לזה.החל משנת 2010 חל שינוי לטובה באיכות השבילים - העירייה התחייבה לתכנית חומש מסודרת לקידום השבילים. ובשבילים חדשים יותר נמנע חיכוך בין הולכי רגל או מכוניות לבין הרוכבים ונסללו שבילים במרכז העיר שמאפשרים בפעמים רבות לבצע נסיעה רציפה על שבילי אופניים בצורה נוחה. בהתאם לכך, ויחד עם השקת תכנית [[תל-אופן]] ל[[השכרת אופניים]] מספר הרוכבים בעיר גדל באופן דרמטי ומגיע ל-14% ויותר.  
 
בתל אביב קיימת רשת שבילי האופניים הנרחבת והמתקדמת ביותר בישראל, שבה יש יותר מ-120 ק"מ של שבילי אופניים. חלק משבילים אלה אינם תקניים, והם לא תמיד מתחברים זה לזה.החל משנת 2010 חל שינוי לטובה באיכות השבילים - העירייה התחייבה לתכנית חומש מסודרת לקידום השבילים. ובשבילים חדשים יותר נמנע חיכוך בין הולכי רגל או מכוניות לבין הרוכבים ונסללו שבילים במרכז העיר שמאפשרים בפעמים רבות לבצע נסיעה רציפה על שבילי אופניים בצורה נוחה. בהתאם לכך, ויחד עם השקת תכנית [[תל-אופן]] ל[[השכרת אופניים]] מספר הרוכבים בעיר גדל באופן דרמטי ומגיע ל-14% ויותר.