שינויים

[[קובץ:The-spirit-level-bookcover.jpg|ממוזער|עטיפת הספר באנגלית]]

[[קובץ:The-spirit-level-bookcover.jpg|ממוזער|עטיפת הספר באנגלית]]

השניים מצאו כי קיימים מתאמים סטטיסטיים חזקים בין שורה של בעיות חברתיות ובריאותיות לבין אי שוויון בתוך מדינות עשירות. מצבן של חברות בעלות שוויון נמוך היה רע יותר במגוון נושאים כמו שיעור התאבדויות, [[השמנה]], [[חינוך]], תמותת תינוקות , שיעור תמותה אלימות ועוד. נמצא כי גם העשירים בחברות בעלות פערים הגדולים סובלים מהשפעות אלה, ובחלק מהמדדים ומצבם גרוע יותר יחסית לעניים ביותר בחברות שוויוניות יותר.

השניים מצאו כי קיימים מתאמים סטטיסטיים חזקים בין שורה של בעיות חברתיות ובריאותיות לבין אי שוויון בתוך מדינות עשירות. מצבן של חברות בעלות שוויון נמוך היה רע יותר במגוון נושאים כמו שיעור התאבדויות, [[השמנה]], [[חינוך]], תמותת תינוקות, שיעור תמותה אלימות ועוד. נמצא כי גם העשירים בחברות בעלות פערים הגדולים סובלים מהשפעות אלה, ובחלק מהמדדים ומצבם גרוע יותר יחסית לעניים ביותר בחברות שוויוניות יותר.

צמד הרופאים השוו את רמת הפערים בהכנסות בין 20% העשירים באוכלוסייה ל-20% העניים באוכלוסייה בקרב מדינות מתועשות בעלות תוצר מקומי גבוה יחסית. בחלק מהמדינות הפערים עומדים על הבדל של פי 3-4. מדינות אלו כוללות את יפן, [[פינלנד]], [[דנמרק]], [[נורבגיה]], [[שבדיה]], [[בלגיה]] ו[[אוסטריה]]. לעומתם בחלק מהמדינות כמו ארצות הברית, בריטניה, פורטוגל, סינגפור וישראל הפערים בהכנסות בין החמישיון העליון לחמישיון התחתון עומדים על פי 8-10 - בערך פי 2 בהשוואה לקבוצת המדינות השוויוניות. בין מדינות שוויוניות למדינות לא שוויוניות, נמצאו הבדלים בולטים בתחומים הבאים:

צמד הרופאים השוו את רמת הפערים בהכנסות בין 20% העשירים באוכלוסייה ל-20% העניים באוכלוסייה בקרב מדינות מתועשות בעלות תוצר מקומי גבוה יחסית. בחלק מהמדינות הפערים עומדים על הבדל של פי 3-4. מדינות אלו כוללות את יפן, [[פינלנד]], [[דנמרק]], [[נורבגיה]], [[שבדיה]], [[בלגיה]] ו[[אוסטריה]]. לעומתם בחלק מהמדינות כמו ארצות הברית, בריטניה, פורטוגל, סינגפור וישראל הפערים בהכנסות בין החמישיון העליון לחמישיון התחתון עומדים על פי 8-10 - בערך פי 2 בהשוואה לקבוצת המדינות השוויוניות. בין מדינות שוויוניות למדינות לא שוויוניות, נמצאו הבדלים בולטים בתחומים הבאים:

*בתחום הקשרים החברתיים: מריבות בין ילדים, רציחות, כליאה (בעיקר בשל עונשים קשים יותר), [[הון חברתי]], ו[[אמון]].

*בתחום הקשרים החברתיים: מריבות בין ילדים, רציחות, כליאה (בעיקר בשל עונשים קשים יותר), [[הון חברתי]], ו[[אמון]].

==אינדקס בעיות חברתיות ובריאותיות==

==אינדקס בעיות חברתיות ובריאותיות==

מדד אי השוויון בו משתמשים המחברים הוא מדד קל להבנה: עד כמה עשירים ה-20% העליונים בכל מדינה, לעומת 20% התחתונים. בקרב המדינות העשירות, המדינות השוויוניות היותר הן [[יפן]], [[פינלנד]], [[נורבגיה]], [[שבדיה]] - שבהן 20% העליונים עשירים בערך פי 3.5 עד פי 4 ביחס ל-20% התחתונים. המדינות הפחות שיוויניות במדד זה הן - [[ישראל]], [[בריטניה]], [[פורטוגל]], [[ארצות הברית]], [[סינגפור]]- שבהן ההבדלים בין העשירים לעניים גדולים פי 2 - פי 8 עד פי 9.  

מדד אי השוויון בו משתמשים המחברים הוא מדד קל להבנה: עד כמה עשירים ה-20% העליונים בכל מדינה, לעומת 20% התחתונים. בקרב המדינות העשירות, המדינות השוויוניות היותר הן [[יפן]], [[פינלנד]], [[נורבגיה]], [[שבדיה]] - שבהן 20% העליונים עשירים בערך פי 3.5 עד פי 4 ביחס ל-20% התחתונים. המדינות הפחות שיוויניות במדד זה הן - [[ישראל]], [[בריטניה]], [[פורטוגל]], [[ארצות הברית]], [[סינגפור]]- שבהן ההבדלים בין העשירים לעניים גדולים פי 2 - פי 8 עד פי 9.  

ווילקינסון ופיקט בחנו כיצד אי שוויון כזה קשור או לא קשור לבעיות שיש להן מימד חברתי, סוג של בעיות שהן שכיחות יותר בתחתית הסולם החברתי. מידע שניתן להשוות בין מדינות כמו [[תוחלת החיים]], ציוני ילדים בחשבון וקריאה, שיעור תמותת תינוקות, שיעור מקרי רצח, אחוז האוכלוסייה במאסר, שיעור ילודה בקרב נוער, [[אמון|רמות אמון]], [[השמנה]], [[מחלות נפש]] (לפי ההגדרות הסטנדרטיות זה כולל גם התמכרות לסמים ולאלכוהול), וכן [[ניידות חברתית]]. הם שמו את כל הבעיות במדד אחד. כל משתנה קיבל משקל שווה. כל מדינה קיבלה ציון ממוצע במשתנים האלה.  

ווילקינסון ופיקט בחנו כיצד אי שוויון כזה קשור או לא קשור לבעיות שיש להן מימד חברתי, סוג של בעיות שהן שכיחות יותר בתחתית הסולם החברתי. מידע שניתן להשוות בין מדינות כמו [[תוחלת החיים]], ציוני ילדים בחשבון וקריאה, שיעור תמותת תינוקות, שיעור מקרי רצח, אחוז האוכלוסייה במאסר, שיעור ילודה בקרב נוער, [[אמון|רמות אמון]], [[השמנה]], [[מחלות נפש]] (לפי ההגדרות הסטנדרטיות זה כולל גם התמכרות לסמים ולאלכוהול), וכן [[ניידות חברתית]]. הם שמו את כל הבעיות במדד אחד. כל משתנה קיבל משקל שווה. כל מדינה קיבלה ציון ממוצע במשתנים האלה.  

המחברים קיבלו תוצאות לפיהן המדינות העשירות הפחות שוויוניות גרועות יותר בכל סוגי הבעיות החברתיות הללו, ובמתאם סטטיסטי קרוב. לעומת זאת אם מסתכלים על אותו המדד של בעיות חברתיות ובריאותיות ביחס לתמ"ג לנפש, לא רואים שום מתאם.  

המחברים קיבלו תוצאות לפיהן המדינות העשירות הפחות שוויוניות גרועות יותר בכל סוגי הבעיות החברתיות הללו, ובמתאם סטטיסטי קרוב. לעומת זאת אם מסתכלים על אותו המדד של בעיות חברתיות ובריאותיות ביחס לתמ"ג לנפש, לא רואים שום מתאם.  

ניתן לבחון את הקשר בין אי שוויון בהכנסות לבין מדדים בודדים. לדוגמה [[אמון]]. המדד בוחן מה האחוז באוכלוסייה שמסכים עם האמירה שניתן לבטוח באנשים. מקור הנתונים הוא מסקר הערכים העולמי. במדינות הפחות שוויוניות, כ -15% מהאוכלוסייה מרגישים שהם יכולים לבטוח באחרים. אבל בחברות השוויוניות יותר, זה עולה ל-60 או 65 אחוזים. במדדים דומים של [[מעורבות בחיי הקהילה]] או [[הון חברתי]], יש ערכים מאוד דומים עם קשר הדוק לאי שוויון.

ניתן לבחון את הקשר בין אי שוויון בהכנסות לבין מדדים בודדים. לדוגמה [[אמון]]. המדד בוחן מה האחוז באוכלוסייה שמסכים עם האמירה שניתן לבטוח באנשים. מקור הנתונים הוא מסקר הערכים העולמי. במדינות הפחות שוויוניות, כ -15% מהאוכלוסייה מרגישים שהם יכולים לבטוח באחרים. אבל בחברות השוויוניות יותר, זה עולה ל-60 או 65 אחוזים. במדדים דומים של [[מעורבות בחיי הקהילה]] או [[הון חברתי]], יש ערכים מאוד דומים עם קשר הדוק לאי שוויון.

ווילקינסון ופיקט לא הסתפקו בבחינה בתוך המדינות המפותחות אלא עשו מבחנים דומים גם בין 50 המדינות של ארצות הברית. כשהם שואלים שאלה זהה - האם יש קשר סטטיסטי בין מידת אי השוויון לבין רמת הביצועים במדדים האלה? הנתונים הם מסקר חברתי של הממשל הפדראלי הקשור לאי שוויון. רואים פיזור דומה מאוד על טווח דומה של רמות אמון ושוב קשר בין אי שוויון לבין רמות אמון. החוקרים מצאו שכמעט כל דבר שקשור לאמון בבדיקה בינלאומית, קשור גם לאמון בבדיקה של 50 מדינות ארצות הברית במבחן הנפרד.  

ווילקינסון ופיקט לא הסתפקו בבחינה בתוך המדינות המפותחות אלא עשו מבחנים דומים גם בין 50 המדינות של ארצות הברית. כשהם שואלים שאלה זהה - האם יש קשר סטטיסטי בין מידת אי השוויון לבין רמת הביצועים במדדים האלה? הנתונים הם מסקר חברתי של הממשל הפדרלי הקשור לאי שוויון. רואים פיזור דומה מאוד על טווח דומה של רמות אמון ושוב קשר בין אי שוויון לבין רמות אמון. החוקרים מצאו שכמעט כל דבר שקשור לאמון בבדיקה בינלאומית, קשור גם לאמון בבדיקה של 50 מדינות ארצות הברית במבחן הנפרד.  

===מחלות נפשיות===

===מחלות נפשיות===

נושא נוסף הוא מחלות נפשיות. ארגון הבריאות העולמי מפרסם גרפים שמנתחים מידע בין מדינות שונות. משתמשים באותם ראיונות אבחון על מדגמים רנדומליים של האוכלוסייה. דבר זה אמור לאפשר להשוות שכיחות של מחלות נפש בכל חברה. האחוז באוכלוסייה שהיתה לו מחלה נפשית כלשהי בשנה אחת. אחוז זה נע בין 8% ועד פי שלושה מכך -גם כאן מוצאים קשר הדוק לאי שוויון.

נושא נוסף הוא מחלות נפשיות. ארגון הבריאות העולמי מפרסם גרפים שמנתחים מידע בין מדינות שונות. משתמשים באותם ראיונות אבחון על מדגמים רנדומליים של האוכלוסייה. דבר זה אמור לאפשר להשוות שכיחות של מחלות נפש בכל חברה. האחוז באוכלוסייה שהיתה לו מחלה נפשית כלשהי בשנה אחת. אחוז זה נע בין 8% ועד פי שלושה מכך -גם כאן מוצאים קשר הדוק לאי שוויון.

===אלימות , פשיעה וכליאה===

===אלימות, פשיעה וכליאה===

יש הבדלים ניכרים בין עבירות של פשיעה ואלימות בין מדינות שונות עם הבדלים ניכרים. במחוזות קנדיים זה נע בסביבות 15 מקרי רצח למיליון אבל בארצות הברית זה יכול להגיע עד מקרי רצח למיליון. באופן כללי, שיעור הרציחות בארצות הברית ירד בשנים האחרונות, אבל הוא עדיין גבוה פי 3 יחסית לקנדה, פי 6 מגרמניה ופי 10 מנורבגיה.  

יש הבדלים ניכרים בין עבירות של פשיעה ואלימות בין מדינות שונות עם הבדלים ניכרים. במחוזות קנדיים זה נע בסביבות 15 מקרי רצח למיליון אבל בארצות הברית זה יכול להגיע עד מקרי רצח למיליון. באופן כללי, שיעור הרציחות בארצות הברית ירד בשנים האחרונות, אבל הוא עדיין גבוה פי 3 יחסית לקנדה, פי 6 מגרמניה ופי 10 מנורבגיה.  

יש הבדלים ניכרים גם בחלק האוכלוסייה שבכלא. יש הבדל של פי עשרה בין מדינות. השיעור נע בין 40-400 אנשים בכלא.היחס הזה לא נובע בעיקר מפשיעה רבה יותר. בחלק מהמקומות זה חלק מהסיפור. אבל רובו קשור לענישה שיפוטית יותר, שיפוט מחמיר יותר. ובחברות הפחות שוויוניות יש סיכוי גבוה יותר לביצוע עונש מוות. בשנת 2001, הסיכוי של גבר היספני בארצות הברית להגיע לכלא במשך ימי חייו היה 17% ושל גבר שחור 30%.[http://en.wikipedia.org/wiki/Crime_in_the_United_States]  

יש הבדלים ניכרים גם בחלק האוכלוסייה שבכלא. יש הבדל של פי עשרה בין מדינות. השיעור נע בין 40-400 אנשים בכלא.היחס הזה לא נובע בעיקר מפשיעה רבה יותר. בחלק מהמקומות זה חלק מהסיפור. אבל רובו קשור לענישה שיפוטית יותר, שיפוט מחמיר יותר. ובחברות הפחות שוויוניות יש סיכוי גבוה יותר לביצוע עונש מוות. בשנת 2001, הסיכוי של גבר היספני בארצות הברית להגיע לכלא במשך ימי חייו היה 17% ושל גבר שחור 30%.[http://en.wikipedia.org/wiki/Crime_in_the_United_States]  

==מדד UNICEF של רווחת הילד==

==מדד UNICEF של רווחת הילד==

ווילקינסון ופיקט חששנו שאנשים יחשדו בהם שהם בחרו את הבעיות באופן מכוון, כך שהן תתאמנה לטיעון של קשר עם אי שוויון. מסיבה זו הם כתבנו גם מאמר לכתב העת BMJ על מדד UNICEF של רווחת הילד. למדד זה יש 40 רכיבים שונים שחוברו יחד על ידי אנשים אחרים. הוא כולל מידע כמו אם הילדים יכולים לדבר עם הוריהם, אם יש להם ספרים בבית, מה שיעור החיסונים, האם יש בריונות בבתי הספר ועוד. גם במדד הזה מוצאים מתאם חזק ביחס לאי שוויון, עם מובהקות סטטיסטית גבוהה. לילדים הכי גרוע בחברות בלתי שוויוניות. ושוב, אם בוחנים את הקשר בין המדד הזה של רווחת הילד לבין הכנסה לאומית לנפש (במדינות העשירות), אין שום קשר בין שני המדדים.

ווילקינסון ופיקט חששנו שאנשים יחשדו בהם שהם בחרו את הבעיות באופן מכוון, כך שהן תתאמנה לטיעון של קשר עם אי שוויון. מסיבה זו הם כתבנו גם מאמר לכתב העת BMJ על מדד UNICEF של רווחת הילד. למדד זה יש 40 רכיבים שונים שחוברו יחד על ידי אנשים אחרים. הוא כולל מידע כמו אם הילדים יכולים לדבר עם הוריהם, אם יש להם ספרים בבית, מה שיעור החיסונים, האם יש בריונות בבתי הספר ועוד. גם במדד הזה מוצאים מתאם חזק ביחס לאי שוויון, עם מובהקות סטטיסטית גבוהה. לילדים הכי גרוע בחברות בלתי שוויוניות. ושוב, אם בוחנים את הקשר בין המדד הזה של רווחת הילד לבין הכנסה לאומית לנפש (במדינות העשירות), אין שום קשר בין שני המדדים.

==צורות שונות של הפחתת אי שוויון==

==צורות שונות של הפחתת אי שוויון==

לטענת המחברים המדינות העשירות שפחות שוויוניות הן פחות מוצלחות בכל המדדים, ואלה שמצליחות יותר הן המדינות הנורדיות ויפן. חוסר תפקוד חברתי כללי קשור לאי שוויון. זה לא רק דבר אחד או שניים שנהרסים, זה רוב הדברים.

לטענת המחברים המדינות העשירות שפחות שוויוניות הן פחות מוצלחות בכל המדדים, ואלה שמצליחות יותר הן המדינות הנורדיות ויפן. חוסר תפקוד חברתי כללי קשור לאי שוויון. זה לא רק דבר אחד או שניים שנהרסים, זה רוב הדברים.

הנקודה נוספת היא שיש הבדלים גדולים בין מדינות שוויוניות. לדוגמה שבדיה ויפן הן מדינות השונות מאוד זו מזו בכל מיני מובנים. מעמד האשה, קירבה למשפחה הגרעינית, הן נמצאות בשני הקצוות במושגים של העולם המפותח והעשיר. עוד הבדל חשוב מאוד הוא הדרך בה הם משיגים את השוויון הגבוה. לשבדיה יש פערים גדולים בהכנסות, והיא מצמצמת אותם באמצעות מיסוי, מדינת רווחה, מענקים נדיבים וכן הלאה. אבל יפן היא שונה. היא מתחילה עם פערים הרבה יותר קטנים בהכנסות לפני המיסוי. יש לה מיסים נמוכים יותר. מדיניות הרווחה שלה מצומצמת יותר.  

הנקודה נוספת היא שיש הבדלים גדולים בין מדינות שוויוניות. לדוגמה שבדיה ויפן הן מדינות השונות מאוד זו מזו בכל מיני מובנים. מעמד האשה, קירבה למשפחה הגרעינית, הן נמצאות בשני הקצוות במושגים של העולם המפותח והעשיר. עוד הבדל חשוב מאוד הוא הדרך בה הם משיגים את השוויון הגבוה. לשבדיה יש פערים גדולים בהכנסות, והיא מצמצמת אותם באמצעות מיסוי, מדינת רווחה, מענקים נדיבים וכן הלאה. אבל יפן היא שונה. היא מתחילה עם פערים הרבה יותר קטנים בהכנסות לפני המיסוי. יש לה מיסים נמוכים יותר. מדיניות הרווחה שלה מצומצמת יותר.  

גם בניתוח בין מדינות שונות בארצות הברית, המחברים מוצאים הבדלים דומים. כמה מדינות מצליחות להקטין פערים באמצעות חלוקה מחדש של ההכנסות, מדינות אחרות מצליחות משום שיש בהן הבדלי הכנסה קטנים יותר לפני המיסוי. לטענתם פחות משנה איך המדינה משיגה את השוויון הגדול יותר, כל עוד מצליחים להגיע לשוויון גדול יותר מצליחים גם להגיע לתוצאות חברתיות טובות. וכמובן לא מדובר על שוויון מלא, אני מדבר על מה שכבר קיים בדמוקרטיות עשירות עם שוק מפותח.  

גם בניתוח בין מדינות שונות בארצות הברית, המחברים מוצאים הבדלים דומים. כמה מדינות מצליחות להקטין פערים באמצעות חלוקה מחדש של ההכנסות, מדינות אחרות מצליחות משום שיש בהן הבדלי הכנסה קטנים יותר לפני המיסוי. לטענתם פחות משנה איך המדינה משיגה את השוויון הגדול יותר, כל עוד מצליחים להגיע לשוויון גדול יותר מצליחים גם להגיע לתוצאות חברתיות טובות. וכמובן לא מדובר על שוויון מלא, אני מדבר על מה שכבר קיים בדמוקרטיות עשירות עם שוק מפותח.  

==השפעת אי השוויון על העשירים==

==השפעת אי השוויון על העשירים==

עוד היגד מפתיע של החוקרים הוא שלא רק העניים מושפעים מאי השוויון. נראה שיש אמת באמרה של ג'ון דון: "אף אדם אינו אי." במספר מחקרים ניתן להשוות את ההצלחה של אנשים במדינות שוויוניות יותר או פחות בכל רמה של מעמד חברתי. לדגומה בתחום של תמותת תינוקות. החוקרים הסתמכו על השוואת מקרים של תמותת תינוקות בשבדיה לפי הסיווג הבריטי של מצב סוציואקונומי כללי. מדובר סיווג אנכרוניסטי לפי עיסוק האב, כך שמשפחות חד הוריות הן בקטגוריה נפרדת. בקטגוריה של "מעמד חברתי נמוך," הכוונה היא לעבודה ידנית ללא הכשרה. עשירים יותר הם אבות שיש להם עבודה ידנית עם הכשרה, ואז עבודה זוטרה לא ידנית, עד למקצועות מקצועיים - רופאים, עורכי דין, מנהלים של חברות גדולות.

עוד היגד מפתיע של החוקרים הוא שלא רק העניים מושפעים מאי השוויון. נראה שיש אמת באמרה של ג'ון דון: "אף אדם אינו אי." במספר מחקרים ניתן להשוות את ההצלחה של אנשים במדינות שוויוניות יותר או פחות בכל רמה של מעמד חברתי. לדגומה בתחום של תמותת תינוקות. החוקרים הסתמכו על השוואת מקרים של תמותת תינוקות בשבדיה לפי הסיווג הבריטי של מצב סוציו-אקונומי כללי. מדובר סיווג אנכרוניסטי לפי עיסוק האב, כך שמשפחות חד הוריות הן בקטגוריה נפרדת. בקטגוריה של "מעמד חברתי נמוך," הכוונה היא לעבודה ידנית ללא הכשרה. עשירים יותר הם אבות שיש להם עבודה ידנית עם הכשרה, ואז עבודה זוטרה לא ידנית, עד למקצועות מקצועיים - רופאים, עורכי דין, מנהלים של חברות גדולות.

ממחקר זה ניתן לראות שמצבה של שבדיה טוב מזה של בריטניה בכל רמות המדרג החברתי. ההבדלים הגדולים ביותר הם בתחתית החברה. אבל גם בקרב העשירים, נראה שישנו יתרון קטן להיות החברה שוויונית יותר.  

ממחקר זה ניתן לראות שמצבה של שבדיה טוב מזה של בריטניה בכל רמות המדרג החברתי. ההבדלים הגדולים ביותר הם בתחתית החברה. אבל גם בקרב העשירים, נראה שישנו יתרון קטן להיות החברה שוויונית יותר.  

==השפעת רגשות ופסיכולוגיה חברתית==

==השפעת רגשות ופסיכולוגיה חברתית==

לפי ווילקינסון יש השפעה חשובה לאפקטים הפסיכו-חברתיים של אי שוויון. לדוגמה רגשות עליונות ונחיתות, על להיות מוערך ולא מוערך, מכובד ולא מכובד. וכמובן, הרגשות הללו של תחרות על סטטוס, שהן הפועל היוצא, מניעים את הצרכנות בחברה שלנו. הם גם מובילים לאי בטחון מעמדי. אנחנו דואגים יותר לאיך אנשים אחרים שופטים אותנו, אם אנחנו נחשבים למושכים, חכמים, דברים מהסוג הזה. השיפוטים החברתיים המעריכים גוברים, הפחד מפני השיפוטים האלה.

לפי ווילקינסון יש השפעה חשובה לאפקטים הפסיכו-חברתיים של אי שוויון. לדוגמה רגשות עליונות ונחיתות, על להיות מוערך ולא מוערך, מכובד ולא מכובד. וכמובן, הרגשות הללו של תחרות על סטטוס, שהן הפועל היוצא, מניעים את הצרכנות בחברה שלנו. הם גם מובילים לאי בטחון מעמדי. אנחנו דואגים יותר לאיך אנשים אחרים שופטים אותנו, אם אנחנו נחשבים למושכים, חכמים, דברים מהסוג הזה. השיפוטים החברתיים המעריכים גוברים, הפחד מפני השיפוטים האלה.

ווילקינסון מציין שמחקרים מקבילים נעשים בפסיכולוגיה החברתית: כמה אנשים סקרו 208 מחקרים שונים בהם מתנדבים הוזמנו למעבדה פסיכולוגית ומדדו להם את הורמוני הדחק, התגובות שלהם לביצוע מטלות מלחיצות. ובסקירה הזו, מה שהם רצו לבדוק זה מהם סוגי הלחץ המעלים את רמת הקורטיזול באופן העקבי ביותר, הורמון הלחץ המרכזי. והמסקנה היתה שאלה הם מטלות הכוללות איום של הערכה חברתית - איומים לדימוי העצמי, או למעמד החברתי בהם אחרים יכולים לשפוט את הביצועים שלך באופן שלילי. לגורמי לחץ כאלה יש השפעה מאוד מסויימת על הפיזיולוגיה של הדחק (סטרס).

ווילקינסון מציין שמחקרים מקבילים נעשים בפסיכולוגיה החברתית: כמה אנשים סקרו 208 מחקרים שונים בהם מתנדבים הוזמנו למעבדה פסיכולוגית ומדדו להם את הורמוני הדחק, התגובות שלהם לביצוע מטלות מלחיצות. ובסקירה הזו, מה שהם רצו לבדוק זה מהם סוגי הלחץ המעלים את רמת הקורטיזול באופן העקבי ביותר, הורמון הלחץ המרכזי. והמסקנה היתה שאלה הם מטלות הכוללות איום של הערכה חברתית - איומים לדימוי העצמי, או למעמד החברתי בהם אחרים יכולים לשפוט את הביצועים שלך באופן שלילי. לגורמי לחץ כאלה יש השפעה מאוד מסויימת על הפיזיולוגיה של הדחק (סטרס).

==ביקורת ומענה לביקורת==

==ביקורת ומענה לביקורת==

בשנת 2010 כתבו Tino Sanandaji ואחרים מאמר ל- Wall Street Journal שבו הם ניסו לשחזר את תוצאות החוקרים עם מידע מהאו"ם ומה OECD ולא הצליחו למצוא מתאם בין אי שוויון לבין המימדים החבריים עליהם דובר.<ref>Nima Sanandaji , Tino Sanandaji , Arvid Malm and Christopher Snowdon (9 July 2010). "[http://online.wsj.com/article/SB127862421912914915.html Un-Level Ground]". Wall Street Journal.</ref>  אותה קבוצת חוקרים פרסמה דו"ח עבור Taxpayer's Alliance קבוצת לחץ בריטית להורדת המיסוי. בדו"ח הם מפרטים את צורות הניתוח שלהם.<ref>[http://www.taxpayersalliance.com/spiritillusion.pdf The Spirit Illusion]</ref>

בשנת 2010 כתבו Tino Sanandaji ואחרים מאמר ל- Wall Street Journal שבו הם ניסו לשחזר את תוצאות החוקרים עם מידע מהאו"ם ומה OECD ולא הצליחו למצוא מתאם בין אי שוויון לבין המימדים החבריים עליהם דובר.<ref>Nima Sanandaji , Tino Sanandaji , Arvid Malm and Christopher Snowdon (9 July 2010). "[http://online.wsj.com/article/SB127862421912914915.html Un-Level Ground]". Wall Street Journal.</ref>  אותה קבוצת חוקרים פרסמה דו"ח עבור Taxpayer's Alliance קבוצת לחץ בריטית להורדת המיסוי. בדו"ח הם מפרטים את צורות הניתוח שלהם.<ref>[http://www.taxpayersalliance.com/spiritillusion.pdf The Spirit Illusion]</ref>

פיקט ו-ווילקנסון התייחסו למאמר בעיתון במכתב למערכת,<ref>[http://www.equalitytrust.org.uk/node/391 Letter to the Wall Street Journal] by Pickett and Wilkinson; edited version published 21 July 2010</ref> ופרסמו תגובה לד"וח של Taxpayer's Alliance באתר שלהם. בין היתר הם טוענים שהם משתמשים במידע על אי שוויון מתוך ארגון האומות המאוחדות ולא מתוך ה-OECD בגלל שהתפקיד העיקרי של מידע של ה-OECD לא מיועד להשווה בין מדינות שונות. עם זאת גם בבחינה של מידע מתוך ה-OECD הם מוצאים ש-28 מתוך 29 יחסים הם עדיין משמעותיים.<ref>[http://www.equalitytrust.org.uk/docs/response-to-tax-payers-alliance.pdf] response-to-tax-payers-alliance</ref>

פיקט ו-ווילקנסון התייחסו למאמר בעיתון במכתב למערכת,<ref>[http://www.equalitytrust.org.uk/node/391 Letter to the Wall Street Journal] by Pickett and Wilkinson; edited version published 21 July 2010</ref> ופרסמו תגובה לד"וח של Taxpayer's Alliance באתר שלהם. בין היתר הם טוענים שהם משתמשים במידע על אי שוויון מתוך ארגון האומות המאוחדות ולא מתוך ה-OECD בגלל שהתפקיד העיקרי של מידע של ה-OECD לא מיועד להשוואה בין מדינות שונות. עם זאת גם בבחינה של מידע מתוך ה-OECD הם מוצאים ש-28 מתוך 29 יחסים הם עדיין משמעותיים.<ref>[http://www.equalitytrust.org.uk/docs/response-to-tax-payers-alliance.pdf] response-to-tax-payers-alliance</ref>

Peter Robert Saunders, פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטת Sussex פרסם דו"ח עבור Policy Exchange, צוות חשיבה ימני-שמרני בריטי. בדו"ח הוא מטיל ספק בסטטיסטיקה שמופיעה בספר. לטענתו רק קורלציה אחת שיש בספר - בין תמותת תינוקות לבין אי שוויון בהכנסה עומדת במבחנים וכל שאר הקורלציות הן שגויות או נתונות בספק.<ref>Saunders (2010), "[http://www.policyexchange.org.uk/images/publications/pdfs/Beware_False_Prophets_Jul_10.pdf Beware False Prophets: Equality, the Good Society and the Spirit Level]", Policy Exchange, 8 July 2010</ref> ווילקנסון ופיקט פרסמו בתורם מענה שמגן על כל אחת מהטענות בספר, והאשימו את Saunders במתודולוגיה שגויה. לדוגמה בגלל שבניגוד אליהם שקיבלו את הנתונים לפני האנליזה, הוא מבצע הסרה והוספה של מדינות כך שהנתונים שלהם יחזקו או יחלישו את התזה שלו, כן הם מציינים את שפע המחקרים עם ביקורת עמיתים שיש בספר. גם Hugh Noble תוקף את הדוח של סנדרס, וטוען כי הוא מכיל שגיאות מתודולוגיות רבות, לדוגמה בגלל שסנדרס נשענן רבות על אנליזה מרובת משתנים, תוך שהוא מניח שהמשתנים אינם תלויים זה בזה, בעוד שנובל טוען שהם כן קשורים, בנוסף נובל מדגים כיצד סדנרס מניח כי קורלציה בין משתנים מחייבת קשר לינארי ביניהם, בעוד שדבר זה אינו נכון מבחינה סטטיסטית. [http://www.equalitytrust.org.uk/sites/default/files/hughnobletslrevisited.pdf]

Peter Robert Saunders, פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטת Sussex פרסם דו"ח עבור Policy Exchange, צוות חשיבה ימני-שמרני בריטי. בדו"ח הוא מטיל ספק בסטטיסטיקה שמופיעה בספר. לטענתו רק קורלציה אחת שיש בספר - בין תמותת תינוקות לבין אי שוויון בהכנסה עומדת במבחנים וכל שאר הקורלציות הן שגויות או נתונות בספק.<ref>Saunders (2010), "[http://www.policyexchange.org.uk/images/publications/pdfs/Beware_False_Prophets_Jul_10.pdf Beware False Prophets: Equality, the Good Society and the Spirit Level]", Policy Exchange, 8 July 2010</ref> ווילקנסון ופיקט פרסמו בתורם מענה שמגן על כל אחת מהטענות בספר, והאשימו את Saunders במתודולוגיה שגויה. לדוגמה בגלל שבניגוד אליהם שקיבלו את הנתונים לפני האנליזה, הוא מבצע הסרה והוספה של מדינות כך שהנתונים שלהם יחזקו או יחלישו את התזה שלו, כן הם מציינים את שפע המחקרים עם ביקורת עמיתים שיש בספר. גם Hugh Noble תוקף את הדוח של סנדרס, וטוען כי הוא מכיל שגיאות מתודולוגיות רבות, לדוגמה בגלל שסנדרס נשענן רבות על אנליזה מרובת משתנים, תוך שהוא מניח שהמשתנים אינם תלויים זה בזה, בעוד שנובל טוען שהם כן קשורים, בנוסף נובל מדגים כיצד סדנרס מניח כי קורלציה בין משתנים מחייבת קשר לינארי ביניהם, בעוד שדבר זה אינו נכון מבחינה סטטיסטית. [http://www.equalitytrust.org.uk/sites/default/files/hughnobletslrevisited.pdf]

ביקורת על הספר נכתבה גם על ידי Christopher Snowdon, חוקר עצמאי שפרסם ספר בשם The Spirit Level Delusion: Fact-checking the Left's New Theory of Everything, בין היתר הוא טוען שוילקנסון הוציא כמה מדינות כמו דרום קוריאה וצ'כיה. הוא גם טוען שהמחברים טוענים שלא בצדק שיש קונצנזוס מדעי סביב הממצאים שלהם.<ref>Snowdon, Christopher (2010), The Spirit Level Delusion: Fact-checking the Left's New Theory of Everything, Democracy Institute/Little Dice, 2010</ref> ווילקנסון ופיקט ענו גם לביקורת זו,<ref>[http://www.equalitytrust.org.uk/docs/response-to-snowdon.pdf response-to-snowdon]</ref> ונענו בתורם על ידי Snowdon בבלוג שלו.  

ביקורת על הספר נכתבה גם על ידי Christopher Snowdon, חוקר עצמאי שפרסם ספר בשם The Spirit Level Delusion: Fact-checking the Left's New Theory of Everything, בין היתר הוא טוען שוילקנסון הוציא כמה מדינות כמו דרום קוריאה וצ'כיה. הוא גם טוען שהמחברים טוענים שלא בצדק שיש קונצנזוס מדעי סביב הממצאים שלהם.<ref>Snowdon, Christopher (2010), The Spirit Level Delusion: Fact-checking the Left's New Theory of Everything, Democracy Institute/Little Dice, 2010</ref> ווילקנסון ופיקט ענו גם לביקורת זו,<ref>[http://www.equalitytrust.org.uk/docs/response-to-snowdon.pdf response-to-snowdon]</ref> ונענו בתורם על ידי Snowdon בבלוג שלו.  

בתגובה לביקורות על הספר, פרסמו החוקרים הערה באתר Equality Trust. לטענתם כמעט כל המחקר שמוצג ומנותח בספר עבר קודם לכן ביקורת עמיתים וכי יש הפניות מתאימות בתוך הספר. כדי להבחין בין ביקורת מבוססת, לביקורת שמושמעת מסיבות פוליטיות, כל הדיון העתידי יתקיים במאמרים שעברו ביקורת עמיתים.<ref>[http://www.equalitytrust.org.uk/resources/other/response-to-questions The authors respond to questions about The Spirit Level's analysis]</ref> למהודות החדשות של הספר נוסף פרק נוסף שעונה לביקורות.  

בתגובה לביקורות על הספר, פרסמו החוקרים הערה באתר Equality Trust. לטענתם כמעט כל המחקר שמוצג ומנותח בספר עבר קודם לכן ביקורת עמיתים וכי יש הפניות מתאימות בתוך הספר. כדי להבחין בין ביקורת מבוססת, לביקורת שמושמעת מסיבות פוליטיות, כל הדיון העתידי יתקיים במאמרים שעברו ביקורת עמיתים.<ref>[http://www.equalitytrust.org.uk/resources/other/response-to-questions The authors respond to questions about The Spirit Level's analysis]</ref> למהודות החדשות של הספר נוסף פרק נוסף שעונה לביקורות.  

* [[ניידות חברתית]]

* [[ניידות חברתית]]

* [[מוצר ציבורי]]

* [[מוצר ציבורי]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אי שוויון]]

[[קטגוריה:אי שוויון]]

[[קטגוריה:רווחה חברתית]]

[[קטגוריה:רווחה חברתית]]