שורה 17: |
שורה 17: |
| | | |
| ===הולדת הכלכלה האקולוגית=== | | ===הולדת הכלכלה האקולוגית=== |
− | בין מניחי היסודות התאורטיים האירופאים לגישת הכלכלה האקולוגית ניתן למנות את הכלכלן הרומני [[ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן]], וכן את William Kapp , ו-Karl Polanyi. ג'ורג'סקיו-רוגן היה המורה של [[הרמן דיילי]], וספרו [[חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי]] (1971) מהווה מסגרת מחשבתית לתחום עד היום. חלק מהיסודות הבולטים כיום בכלכלה האקולוגית מופיעים בעבודותיו של [[ארנסט שומכר]] שספרו [[קטן זה יפה]] (1973) הופיע מספר שנים לפני ספרו של הרמן דיילי [[כלכלת מצב יציב]] (1977). | + | בין מניחי היסודות התאורטיים האירופאים לגישת הכלכלה האקולוגית ניתן למנות את הכלכלן הרומני [[ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן]], וכן את William Kapp, ו-Karl Polanyi. ג'ורג'סקיו-רוגן היה המורה של [[הרמן דיילי]], וספרו [[חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי]] (1971) מהווה מסגרת מחשבתית לתחום עד היום. חלק מהיסודות הבולטים כיום בכלכלה האקולוגית מופיעים בעבודותיו של [[ארנסט שומכר]] שספרו [[קטן זה יפה]] (1973) הופיע מספר שנים לפני ספרו של הרמן דיילי [[כלכלת מצב יציב]] (1977). |
| | | |
| הצוות שהתרכז סביב [[דונאלה מדווז]] וספרה [[גבולות לצמיחה]], עורר בשנות ה-70 עניין רב בקשרים בין אוכלוסייה, צמיחה כלכלית וסביבה. והדבר סייע לקידום המתודות של ניתוח מערכתי דינמי. | | הצוות שהתרכז סביב [[דונאלה מדווז]] וספרה [[גבולות לצמיחה]], עורר בשנות ה-70 עניין רב בקשרים בין אוכלוסייה, צמיחה כלכלית וסביבה. והדבר סייע לקידום המתודות של ניתוח מערכתי דינמי. |
שורה 23: |
שורה 23: |
| בצפון אמריקה, האבות המייסדים שהניחו את היסודות התאורטיים של הכלכלה האקולוגית כללו את הכלכלנים [[קנת' בולדינג]] ו[[הרמן דיילי]], האקולוגים C.S. Holling, [[האווארד ת. אודום]] ו[[רוברט קוסטנזה]], הביולוגים [[גרכטן דיילי]], והפיזיקאי [[רוברט איירס]]. | | בצפון אמריקה, האבות המייסדים שהניחו את היסודות התאורטיים של הכלכלה האקולוגית כללו את הכלכלנים [[קנת' בולדינג]] ו[[הרמן דיילי]], האקולוגים C.S. Holling, [[האווארד ת. אודום]] ו[[רוברט קוסטנזה]], הביולוגים [[גרכטן דיילי]], והפיזיקאי [[רוברט איירס]]. |
| | | |
− | דיילי וקוסנטנזה היו האבות המייסדים שהניחו את היסודות המוסדיים של התחום. הם הקימו את [[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]] (ISEE) וכן את הירחון האקדמי [[כלכלה אקולוגית (כתב עת)|Ecological Economics]] יש הרואים בהרמן דיילי, שבעברו עבד ב[[הבנק העולמי|בנק העולמי]], כאחראי העיקרי לפיתוח של כלכלה אקולוגית כשדה ספציפי. רוברט קוסטנזה מאוניברסיטת וורמונט תרם לגידול בפופולריות של התחום. הגאוגרף David Harvey מ-CUNY הוסיף את הדאגות האקולוגיות לספרות של הכלכלה הפוליטית, והפיתוח של הכלכלה הפוליטית בוצע במקביל גם על ידי הוגים נוספים כמו הסוציולוג John Bellamy Foster. | + | דיילי וקוסנטנזה היו האבות המייסדים שהניחו את היסודות המוסדיים של התחום. הם הקימו את [[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]] (ISEE) וכן את הירחון האקדמי [[כלכלה אקולוגית (כתב עת)|Ecological Economics]] יש הרואים בהרמן דיילי, שבעברו עבד ב[[הבנק העולמי|בנק העולמי]], כאחראי העיקרי לפיתוח של כלכלה אקולוגית כשדה ספציפי. רוברט קוסטנזה מאוניברסיטת וורמונט תרם לגידול בפופולריות של התחום. הגאוגרף David Harvey מ-CUNY הוסיף את הדאגות האקולוגיות לספרות של הכלכלה הפוליטית, והפיתוח של הכלכלה הפוליטית בוצע במקביל גם על ידי הוגים נוספים כמו הסוציולוג John Bellamy Foster. |
| | | |
| | | |
| ==מתודולוגיה== | | ==מתודולוגיה== |
− | מטרה מרכזית של הכלכלה האקולוגית היא לבסס את החשיבה הכלכלית ואת המדיניות הכלכלית על פי המציאות הפיזית, במיוחד על פי חוקי ה[[פיזיקה]] (במיוחד [[חוקי התרמודינמיקה]]) והידע אודות [[מערכות אקולוגיות|מערכות ביולוגיות ואקולוגיות]]. היא מקבלת את המטרה של שיפור [[רווחה חברתית|הרווחה האנושית]] על ידי פיתוח, ומבקשת להשיג דבר זה על ידי [[פיתוח בר קיימא]] של החברה האנושית ו[[ביוספרה|המערכות האקולוגיות]]. מובן שהמושגים "פיתוח" ו[[פיתוח בר קיימא]] הם מושגים שנויים במחלוקת. [[ריצ'ארד נוגראד]] טוען כי הכלכלנים המסורתיים "חטפו" את הטרמינולוגיה של פיתוח, בספרו "[[הבגידה בפיתוח (ספר)|הבגידה בפיתוח]]" Development Betrayed. | + | מטרה מרכזית של הכלכלה האקולוגית היא לבסס את החשיבה הכלכלית ואת המדיניות הכלכלית על פי המציאות הפיזית, במיוחד על פי חוקי ה[[פיזיקה]] (במיוחד [[חוקי התרמודינמיקה]]) והידע אודות [[מערכות אקולוגיות|מערכות ביולוגיות ואקולוגיות]]. היא מקבלת את המטרה של שיפור [[רווחה חברתית|הרווחה האנושית]] על ידי פיתוח, ומבקשת להשיג דבר זה על ידי [[פיתוח בר קיימא]] של החברה האנושית ו[[ביוספרה|המערכות האקולוגיות]]. מובן שהמושגים "פיתוח" ו[[פיתוח בר קיימא]] הם מושגים שנויים במחלוקת. [[ריצ'ארד נורגארד]] טוען כי הכלכלנים המסורתיים "חטפו" את הטרמינולוגיה של פיתוח, בספרו "[[הבגידה בפיתוח (ספר)|הבגידה בפיתוח]]" Development Betrayed. |
| | | |
| בכלכלה אקולוגית מבצעים הבחנה בין המושג של "[[רווחה חברתית]]" (Well-being) לבין המושג של welfare כפי שהוא קיים בספרות הכלכלית המרכזית ובספרות "כלכלת הרווחה החדשה" שהחלה בשנות ה-1930. על פי התפיסה [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו-קלאסית]] הזאת, [[הסביבה הטבעית|הטבע]] הוא בעל ערך לכלכלה בגלל תאוריית ערך סובייקטיבית ([[תורת תוחלת התועלת]]) לפיה לטבע יש ערך בגלל שאנשים מוכנים לשלם עבור "מוצרים" כמו אויר נקי, מים נקיים, ערך אסתטי של בעלי חיים וכו'. | | בכלכלה אקולוגית מבצעים הבחנה בין המושג של "[[רווחה חברתית]]" (Well-being) לבין המושג של welfare כפי שהוא קיים בספרות הכלכלית המרכזית ובספרות "כלכלת הרווחה החדשה" שהחלה בשנות ה-1930. על פי התפיסה [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו-קלאסית]] הזאת, [[הסביבה הטבעית|הטבע]] הוא בעל ערך לכלכלה בגלל תאוריית ערך סובייקטיבית ([[תורת תוחלת התועלת]]) לפיה לטבע יש ערך בגלל שאנשים מוכנים לשלם עבור "מוצרים" כמו אויר נקי, מים נקיים, ערך אסתטי של בעלי חיים וכו'. |
שורה 40: |
שורה 40: |
| | | |
| ===מי מכיל את מי=== | | ===מי מכיל את מי=== |
− | כלכלה נאו קלאסית הניחה היסטורית באופן משתמע (ולאחרונה באופן מפורש) ש[[הסביבה הטבעית]] היא תת-תחום בכלכלה האנושית. על פי גישה זו, אם הטבע הוא בעל ערך לכלכלה שלנו, הדבר נובע מכך שאנשים מוכנים לשלם תמורת המוצרים והשרותים אותם הוא מספק: [[עץ]], [[נוף]] , [[אוויר נקי]], [[מים נקיים]], מפגשים עם הטבע הפראי וכו'. הנחה זאת מאפשרת לכלכלנים נאו קלאסיים לטעון שבאופן תאורטי [[צמיחה כלכלית]] אינסופית היא דבר אפשרי וגם רצוי. לפי גישה זו, הכלכלה הנאו קלאסית ותת התחום של [[כלכלה סביבתית]] טוענות שבעיות הסביבה מסתכמות ב[[עלויות חיצוניות]] - עלויות כמו זיהום שנמצאות מחוץ ל[[שוק משוכלל|שוק]]. [[סביבתנות|הבעיה הסביבתית]] תפטר, ועוד באופן [[יעילות פארטו|יעיל]] על ידי [[הפנמת עלויות]] אל תוך הכלכלה - אם נשים תג מחיר מתאים להרס הטבע, הדבר יתייקר ולכן יפחת, עד להגעה לנקודת איזון "אופטימלית" או "יעילה" שבה יושג "איזון" בין התועלת האנושית מהטבע לבין התועלת מהפקת מוצרים ושירותים שהורסים את הטבע. | + | כלכלה נאו קלאסית הניחה היסטורית באופן משתמע (ולאחרונה באופן מפורש) ש[[הסביבה הטבעית]] היא תת-תחום בכלכלה האנושית. על פי גישה זו, אם הטבע הוא בעל ערך לכלכלה שלנו, הדבר נובע מכך שאנשים מוכנים לשלם תמורת המוצרים והשרותים אותם הוא מספק: [[עץ]], [[נוף]], [[אוויר נקי]], [[מים נקיים]], מפגשים עם הטבע הפראי וכו'. הנחה זאת מאפשרת לכלכלנים נאו קלאסיים לטעון שבאופן תאורטי [[צמיחה כלכלית]] אינסופית היא דבר אפשרי וגם רצוי. לפי גישה זו, הכלכלה הנאו קלאסית ותת התחום של [[כלכלה סביבתית]] טוענות שבעיות הסביבה מסתכמות ב[[עלויות חיצוניות]] - עלויות כמו זיהום שנמצאות מחוץ ל[[שוק משוכלל|שוק]]. [[סביבתנות|הבעיה הסביבתית]] תפטר, ועוד באופן [[יעילות פארטו|יעיל]] על ידי [[הפנמת עלויות]] אל תוך הכלכלה - אם נשים תג מחיר מתאים להרס הטבע, הדבר יתייקר ולכן יפחת, עד להגעה לנקודת איזון "אופטימלית" או "יעילה" שבה יושג "איזון" בין התועלת האנושית מהטבע לבין התועלת מהפקת מוצרים ושירותים שהורסים את הטבע. |
| | | |
| [[קובץ:Full world.PNG|ממוזער|400px|ארבעת סוגי ה[[הון]] והשפעתם על הכלכלה, [[הביוספרה]] ועל [[הרווחה החברתית]], במודל "[[עולם מלא]]"]] | | [[קובץ:Full world.PNG|ממוזער|400px|ארבעת סוגי ה[[הון]] והשפעתם על הכלכלה, [[הביוספרה]] ועל [[הרווחה החברתית]], במודל "[[עולם מלא]]"]] |
שורה 110: |
שורה 110: |
| * אביב לביא, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/174/753.html לכל כלכלה יש גבול: "הכדור אמר את דברו"], 6.11.10, nrg | | * אביב לביא, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/174/753.html לכל כלכלה יש גבול: "הכדור אמר את דברו"], 6.11.10, nrg |
| * עידן דורפמן, [http://www.ha-makom.co.il/post/doar-idan-dorfman הציבור בעד כלכלה ירוקה. מה חושבות המפלגות?], [[המקום הכי חם בגיהנום]], 12.3.2015 | | * עידן דורפמן, [http://www.ha-makom.co.il/post/doar-idan-dorfman הציבור בעד כלכלה ירוקה. מה חושבות המפלגות?], [[המקום הכי חם בגיהנום]], 12.3.2015 |
| + | |
| {{אקולוגיה תעשייתית}} | | {{אקולוגיה תעשייתית}} |
| {{קיימות}} | | {{קיימות}} |