שינויים

'''כלכלה אבולוציונית''' ('''Evolutionary economics''') היא מתודולוגיה כלכלית חדשה יחסית שמתבססת על מודלים מתחום הביולוגיה. היא מדגישה תלויות הדדיות מורכבות, תחרות, צמיכה ומגבלות משאבים.  

'''כלכלה אבולוציונית''' ('''Evolutionary economics''') היא [[חקר הכלכלה|מתודולוגיה כלכלית]] חדשה יחסית שמתבססת על מודלים מתחום ה[[ביולוגיה]]. היא מדגישה [[מערכות מורכבות|תלויות הדדיות מורכבות]], תחרות, צמיחה ו[[משאבים מתכלים|מגבלות משאבים]].  

ההגיון הכלכלי הרגיל ([[כלכלה נאו קלאסית]]) מתחיל בהגדרה של [[מחסור]], ומניח את קיומו של "סוכן רציונלי"  שמנסה להשיג רק מטרה אחת - המיקסום של הרווחה שלו\שלה כפי שהיא מוגדרת על ידי אותו סוכן. מניחים גם כי "סל העדפות" או ה"טעמים" של מקבל ההחלטות הוא דבר קבוע ופנימי לסוכן ("העדפות לא תלויות" - "Independent preferences"). בהנתן התנאים האלה הקביעה של ה"החלטה הרציונלית" של כל סוכן היא תרגיל פשוט בחשבון דיפרנציאלי.  

ההגיון הכלכלי הרגיל ([[כלכלה נאו קלאסית]]) מתחיל בהגדרה של [[מחסור]], ומניח את קיומו של "[[סוכן רציונלי]]"  שמנסה להשיג רק מטרה אחת - [[פוקציית תועלת|המיקסום של הרווחה שלו]] (או שלה) כפי שהיא מוגדרת על ידי אותו סוכן. מניחים גם כי "סל העדפות" או ה"טעמים" של מקבל ההחלטות הוא דבר קבוע ופנימי לסוכן ("[[העדפות לא תלויות]]" - "Independent preferences"). בהנתן התנאים האלה הקביעה של "[[רציונליות מלאה|ההחלטה הרציונלית]]" של כל סוכן היא תרגיל פשוט בחשבון דיפרנציאלי.  

כלכלה אבולוציונית נובעת ממסורות מחקר מודרניות. היא לא מקבלת כנתונים מראש את המאפיינים של האובייקטים אותם בוחרים או של הסוכן שמבצע את הבחירה. היא קוראת תגר על נקודת המבט הניוטונית (בה אפשר להתקדם קדימה ואחורה בזמן) של הכלכלה הנאו קלאסית.  

כלכלה אבולוציונית נובעת ממסורות מחקר מודרניות. היא לא מקבלת כנתונים מראש את המאפיינים של האובייקטים אותם בוחרים או של הסוכן שמבצע את הבחירה. היא קוראת תגר על נקודת המבט הניוטונית של הכלכלה הנאו קלאסית שבה יש [[תהליך בלתי הפיך|תהליכים הפיכים]] בהם אפשר להתקדם קדימה ואחורה בזמן.

==הוגים שבנו יסודות לכלכלה האבולוציונית==

==הוגים שבנו יסודות לכלכלה האבולוציונית==

באמצע המאה ה-19 החל [[קרל מרקס]] לתאר את ההיסטוריה כשלבים התפתחותיים, והכניס את הרעיון כי "טבע האדם" אינו קבוע ואינו ואינו מכתיב את טבען של מערכות חברתיות; לדעת מרקס, ההפך נכון והתנהגות האנושית היא פונקציה של המערכת הכלכלית והחברתית בה הוא חי.  

באמצע המאה ה-19 החל [[קרל מרקס]] לתאר את ההיסטוריה כשלבים התפתחותיים, והכניס את הרעיון כי "טבע האדם" אינו קבוע ואינו ואינו מכתיב את טבען של מערכות חברתיות; לדעת מרקס, ההפך נכון והתנהגות האנושית היא פונקציה של המערכת הכלכלית והחברתית בה הוא חי.  

בערך באותו זמן פיתח [[צ'ארלס דארווין]] מסגרת מחשבתית כללית להבנה של תהליכים בהם שינויים קטנים ומקריים יכולים להצטבר במשך הזמן לשינויים גדולים שמניבים צורות חדשות לגמרי ("היווצרות המינים", "Speciation").  

בערך באותו זמן פיתח [[צ'ארלס דארווין]] מסגרת מחשבתית כללית להבנה של [[תהליך|תהליכים]] בהם שינויים קטנים ומקריים יכולים להצטבר במשך הזמן לשינויים גדולים שמניבים צורות חדשות לגמרי ("היווצרות המינים", "Speciation").  

זמן קצר לאחר מכן מספר פילוסופים אמריקאים מאסכולת ה[[פרגמטיזם]] (ויליאם ג'יימס, צ'ארלס פירס, [[ג'ון דיואי]]) המשיכו קו זה וכן נוצרו שתי ענפים חדשים במדע - פסיכולוגיה ואנתרופולוגיה, שניהם היו מכוונים לקיטלוג ופיתוח מסגרות הסברים למגוון של דפוסי התנהגות (אישיים וקבוצתיים).  

זמן קצר לאחר מכן מספר פילוסופים אמריקאים מאסכולת ה[[פרגמטיזם]] (ויליאם ג'יימס, צ'ארלס פירס, [[ג'ון דיואי]]) המשיכו קו זה וכן נוצרו שתי ענפים חדשים במדע - [[פסיכולוגיה]] ו[[אנתרופולוגיה]], שניהם היו מכוונים לקיטלוג ופיתוח מסגרות הסברים למגוון של דפוסי התנהגות (אישיים וקבוצתיים).  

[[תורסטן ובלן]] החל את הקריירה שלו בתקופה סוערת זו. ובלן ראה צורך לכלול בגישה שלו את השינוי התרבותי.

הסוציולוג והכלכלן [[תורסטן ובלן]] החל את הקריירה שלו בתקופה סוערת זו. ובלן ראה צורך לכלול בגישה שלו את השינוי התרבותי.

לא ניתן להניח "טבע אנושי" אוניברסלי שיסביר את כל הנורמות וההתנהגויות המגוונות שהאנתרופולוגיה הציגה. התרומה שלו ידועה כיום בשם '''"הדיכוטומיה הטקסית\ אינסטרומנטלית"'''.  ובלן טען כי כל תרבות היא מבוססת חומר ותלויה בכלים וכישורים כדי לתמוך ב"תהליך החיים", בעוד שבאותו זמן, נראה שכל תרבות הציבה מבנים של מעמד שעמדו בניגוד גמור לציווי האינסטרומנטליים (טכנולוגיים) של הקבוצה. ההיבט הטקסי התייחס לעבר, ונתמך ותמך באגדות שבטיות, ההיבט האינסטרומנטלי היה מכוון לעבר המגבלות הטכנולוגיות כדי לשפוט מבחינה ערכית דברים לפי היכולות לשלוט בתוצאות עתידיות. "דיכוטומיות ובלן" היתה זן של "תאוריית הערך האינסטרומנטלית" של [[ג'ון דיואי]].  

לא ניתן להניח "טבע אנושי" אוניברסלי שיסביר את כל הנורמות וההתנהגויות המגוונות שהאנתרופולוגיה הציגה. התרומה שלו ידועה כיום בשם '''"[[הדיכוטומיה הטקסית\ אינסטרומנטלית]]"'''.  ובלן טען כי כל תרבות היא מבוססת חומר ותלויה בכלים וכישורים כדי לתמוך ב"תהליך החיים", בעוד שבאותו זמן, נראה שכל תרבות הציבה מבנים של מעמד שעמדו בניגוד גמור לציווי האינסטרומנטליים (טכנולוגיים) של הקבוצה. ההיבט הטקסי התייחס לעבר, ונתמך ותמך באגדות שבטיות, ההיבט האינסטרומנטלי היה מכוון לעבר המגבלות הטכנולוגיות כדי לשפוט מבחינה ערכית דברים לפי היכולות לשלוט בתוצאות עתידיות. "דיכוטומיות ובלן" היתה זן של "תאוריית הערך האינסטרומנטלית" של [[ג'ון דיואי]].  

ובלן כתב מאמר מפורסם בשם "מדוע הכלכלה אינה מדע אבולוציוני".  

ובלן כתב מאמר מפורסם בשם "מדוע הכלכלה אינה מדע אבולוציוני".  

[[יוזף שומפטר]] שחי בתחילת המאה ה-20, כתב את הספר "התאוריה של ההתפתחות הכלכלית" בספר הוא הציע רעיון שהיה רדיקלי בזמנו: הזווית האבולוציונית. הוא ביסס את התאוריה שלו על ההנחה הרגילה של שיווי משקל מאקרו כלכלי. שיווי משקל זה נהרס באופן תדיר על ידי אנשי עסקים ופירמות שמנסים להחדיר המצאות וחידושים כדי לזכות בנתח שוק גדול יותר וברווחים גדולים יותר. החדרה מוצלחת של חידוש מפריעה לזרימה הנורמלית של החיים הכלכליים, היות והיא דוחקת החוצה כמה טכנולוגיות ואמצעי ייצור (לדוגמה מכוניות דחקו החוצה כרכרות ונהגי כרכרות, מחשבים דחקו החוצה מכונות כתיבה וכו').  

[[יוזף שומפטר]] שחי בתחילת המאה ה-20, כתב את הספר "[[התאוריה של ההתפתחות הכלכלית]]" בספר הוא הציע רעיון שהיה רדיקלי בזמנו: הזווית האבולוציונית. הוא ביסס את התאוריה שלו על ההנחה הרגילה של [[שיווי משקל מאקרו כלכלי]]. שיווי משקל זה נהרס באופן תדיר על ידי אנשי עסקים ופירמות שמנסים להחדיר המצאות וחידושים כדי לזכות בנתח שוק גדול יותר וברווחים גדולים יותר. החדרה מוצלחת של חידוש מפריעה לזרימה הנורמלית של החיים הכלכליים, היות והיא דוחקת החוצה כמה טכנולוגיות ואמצעי ייצור (לדוגמה מכוניות דחקו החוצה כרכרות ונהגי כרכרות, מחשבים דחקו החוצה מכונות כתיבה וכו').  

[[קנת' בולדינג]] היא אחד מתומכים להכנסת שיטות אבולוציונות במדעי החברה, כפי שאפשר לקרוא גם ב[[נקודת ההשקפה  האבולוציונית של קנת' בולדינג]]. [[קנת' ארו]], [[רונלד קאוז]] ו[[דאגלאס נורפ]] הם כמה זוכי "[[פרס נובל בכלכלה]]" שידועים בחיבתם לתחום.

[[קנת' בולדינג]] היא אחד מתומכים להכנסת שיטות אבולוציונות במדעי החברה, כפי שאפשר לקרוא גם ב[[נקודת ההשקפה  האבולוציונית של קנת' בולדינג]]. [[קנת' ארו]], [[רונלד קאוז]] ו[[דאגלאס נורפ]] הם כמה זוכי "[[פרס נובל בכלכלה]]" שידועים בחיבתם לתחום.

{{מערכות מורכבות}}

{{מערכות מורכבות}}

[[קטגוריה:מערכות]]

[[קטגוריה:מערכות]]