2
עריכות
שינויים
משורה 1:
שורה 1: − + + + + + + + + שורה 10:
שורה 17: − + − ציפורים נודדות המנווטות לפי אור הכוכבים בלילה עלולות להסתנוור מתאורת הלילה בערים, לטעות בניווט ולהתנגש בבניינים. צבי ים שזה עתה בקעו נמשכים אל אורות ערים סמוכות או אורות אחרים, במקום אל הים המנצנץ. יונקים גדולים עלולים לסבול מחוסר התמצאות במרחב או משינויים ב"שעון הביולוגי" שלהם, וכתוצאה מכך להדרס בכבישים. הפגיעה של זיהום אור משפיעה במיוחד על עטלפים שכן האור מושך חרקים שהם טרף של העטלפים ובכך מתרחש שינוי באוכלוסיות מיני העטלפים.[http://www.parks.org.il/News/Pages/zihumOr.aspx]+ + + + + + + + + + + + + + − ===השפעות נוספות===+ − זיהום אור גורם גם להפרעה אסתטית ומסתיר את אור הכוכבים ובכך מפריע לתצפיות אסטרונומיות. שורה 34:
שורה 53: + +
הוספה על זיהום אור אסטרונומי ובעיקר הרחבה על ההשפעות האקולוגיות
'''זיהום אור''' (באנגלית: Light pollution, Photo pollution, Luminous pollution) הוא אור מלאכותי עודף, בכיוון לא נכון או מסנוור. אור כזה יכול להיות בעל השפעות מזיקות ל[[מערכות אקולוגיות]] ולבריאות של בני האדם.
'''זיהום אור''' (באנגלית: Light pollution, Photo pollution, Luminous pollution) הוא אור מלאכותי עודף, בכיוון לא נכון או מסנוור.
מחלקים את תופעה זו לשניים. זיהום אור אקולוגי(לו השפעה על מערכות ביולוגיות ואף על האדם) וזיהום אור אסטרונומי.
זיהום או אסטרונומי:
הוא הפרעת האור המלאכותי בקנה מידה כל כך גדול עד שמפריע לראות את כוכבי השמיים ולתצפיות כוכבים.
==השפעות==
==השפעות==
===השפעות אקולוגיות===
===השפעות אקולוגיות===
תאורת רחוב ותאורת כבישים גורמת להפרעה ול[[קיטוע בתי גידול]] של בעלי חיים הפעילים בלילה.
משיכה וקיבוע אל מקור האור, או לחלופין דחייה מוחלטת, תופעה זו נקראת פוטוטקסיס
תופעה זו מדווחת בקרב מינים רבים של חרקים ודו-חיים הנמשכים למקורות של אור מלאכותי ונעים סביבו ללא תכלית.
מהלך זה גורע מיכולתן להשקיע אנרגיה במציאת בן זוג, מציאת מקומות להטלת הביצים ואף עלול לגרום לפגיעה בתנאי ההתפתחות של הזחלים מהביצים. חרקים נוספים הנמשכים לאור הם חיפושיות, תיקנים, צרצרי שיחים, צרעות, מיני זבובים ועוד.
יש מיני חרקים המדמים את התאורה המלאכותית לאור השקיעה והם נחים בקרבת מקור התאורה המלאכותית. תאורת כספית המושכת עשים מגבירה את סיכויי טריפתם בידי עטלפי חרקים מאחר ויש מיסוך של קליטת הצלילים הגבוהים של העטלפים באיתור מזונם בידי העשים, דבר המקשה על החרקים להימלט מטורפיהם.
חוסר יכולת התמצאות במרחב:
בעוד שתאורה עשויה לעזור למינים מסוימים לנוע בלילה, היא גורמת לקושי בהתמצאות יעילה במרחב עבור אחרים, דבר שעלול לגרום לעלייה בצריכה האנרגטית שתוביל לתשישות או להתנהגות חסרת זהירות, שעלולים להגביר את סיכוייו של בעל חיים להיטרף או להידרס.
ככל הנראה אורו החזק של הירח מאפיל על השפעת התאורה המלאכותית המשבשת את מנגנון הניווט של הציפורים. חוקרים סוברים כי מנגנוני עזר נוספים לניווט של הציפורים קשורים למפת כוכבים ורמזים נופיים הממוסכים בתאורה המלאכותית ומשבשים את מסלול הניווט של הציפורים הנודדות.
צבי ים מהווים דוגמה ידועה להשפעה השלילית של חשיפה לתאורת לילה מלאכותית, אלפי צבי ים מתים כתוצאה מזיהום אור, כשרבים יותר מאבדים את דרכם בניסיונם להגיע לים.
שיבוש במקצבים ביולוגיים:
ה"שעון הביולוגי", מנגנון פנימי הקיים אצל כל אורגניזם חי, מווסת את פעילותו ההורמונאלית של הגוף ואחראי על חלק מהפעילות הביוכימית של הגוף כולו!! שעון זה מצריך כוונון יומיומי המתבצע דרך מנגנון האור-חושך היומי. אורכו היחסי של היום גם הוא משתנה באופן קצבי לאורך השנה ועל- ידי כך מווסת אצל בעלי- חיים פעולות עונתיות כרבייה, נדידה ותרדמת-חורף (היברנציה). בקרב צמחים מנגנון זה מווסת תהליכים מורפוגנטיים
(כדוגמת מעבר משלב צמיחה לשלב פריחה) באמצעות מדידת אורך היום בהשוואה לאורך הלילה והפעלת סדרת תהליכים במעבר של סף. בנוסף מושפעים גם תהליכים של נביטת זרעים, תזמון פריחה, מועד שלכת ועוד.
תאורת לילה עלולה בטווח-ארוך יותר גם לשבש תהליכים עונתיים, ולגרום לדוגמה לרבייה מוקדמת מדי, כאשר תנאי מזג- האוויר ואספקת המזון אינם אופטימאליים. ציפורי שיר רבות, כשחרור, נצפות שרות בלילה בטריטוריות שבהם ממוקמת תאורת רחוב.
==חלופות==
==חלופות==
* [http://www.parks.org.il/News/Pages/zihumOr.aspx זיהום אור בישראל והשפעתו על הטבע] רשות הטבע והגנים
* [http://www.parks.org.il/News/Pages/zihumOr.aspx זיהום אור בישראל והשפעתו על הטבע] רשות הטבע והגנים
{{זיהום}}
{{זיהום}}
• http://www.bareket-astro.com/about-the-bareket-observatory/light-pollution-ida-dark-skies-middle-east-israel.html- האתר האינטרנט של מצפה הכוכבים ברקת
• https://www.youtube.com/watch?v=UPW1hXMELkg – הרצאתו של ד"ר נעם לידר מנהל אגף אקולוגיה חטיבה ומדע ברשות הטבע והגנים.
[[קטגוריה:זיהום]]
[[קטגוריה:זיהום]]
[[קטגוריה:תאורה]]
[[קטגוריה:תאורה]]