שינויים

נוספו 5,034 בתים ,  15:54, 29 בנובמבר 2015
שורה 12: שורה 12:  
*''חברת "אלינור החזקות" משתלטת על חברת "טלפוניה לישראל"'' - חברת "אלינור החזקות" שבקופתה  401 מיליון ש"ח רוכשת מניות בשווי 401 מיליון ש"ח של "טלפוניה לישראל", מניות אלה מהוות מעל 50% ממניותיה של חברה זו. כעת למוטי  החזקה ישירה ב-12.5% אחוז ממניות "טלפוניה לישראל" אך בה בעת יש לו גרעין שליטה בחברה. יחס המינוף כעת הוא  1:16, באמצעות 51 מיליון ש"ח השיג מוטי שליטה על חברה בשווי 800 מיליון ש"ח.
 
*''חברת "אלינור החזקות" משתלטת על חברת "טלפוניה לישראל"'' - חברת "אלינור החזקות" שבקופתה  401 מיליון ש"ח רוכשת מניות בשווי 401 מיליון ש"ח של "טלפוניה לישראל", מניות אלה מהוות מעל 50% ממניותיה של חברה זו. כעת למוטי  החזקה ישירה ב-12.5% אחוז ממניות "טלפוניה לישראל" אך בה בעת יש לו גרעין שליטה בחברה. יחס המינוף כעת הוא  1:16, באמצעות 51 מיליון ש"ח השיג מוטי שליטה על חברה בשווי 800 מיליון ש"ח.
   −
טעות נפוצה היא, שפירמידת שליטה מורכבת מחברות בנות שלהן חברות נכדות (רבות יותר) כך שבתרשים המבנה ייראה כפירמידה. פירמידה יכולה להיות מורכבת משרשור יחיד. הכוונה במינוח פירמידה, נגזר מהיחס הפירמדיאלי - יחס ההשקעה לעומת יחס השליטה. במילים פשוטות כמות כסף (או לחלופין מניות) קטנה שולטת על כמות כסף (או מניות) גדולה. עם זאת, מבנה שליטה שבו יש חברות בנות וחברות נכדות הוא נפוץ. הסיבה לכך שבצורה זו יכול בעל השליטה להנות מיתרונות נוספים של סבסוד חברה אחת עם חברה אחרת, חיזוק חברות מבחינה פיננסית , לובי פוליטי חזק יותר ושיתופי פעולה נוספים.  
+
טעות נפוצה היא, שפירמידת שליטה מורכבת מחברות בנות שלהן חברות נכדות (רבות יותר) כך שבתרשים המבנה ייראה כפירמידה. פירמידה יכולה להיות מורכבת משרשור יחיד. הכוונה במינוח פירמידה, נגזר מהיחס הפירמדיאלי - יחס ההשקעה לעומת יחס השליטה. במילים פשוטות כמות כסף (או לחלופין מניות) קטנה שולטת על כמות כסף (או מניות) גדולה. עם זאת, מבנה שליטה שבו יש חברות בנות וחברות נכדות הוא נפוץ. הסיבה לכך שבצורה זו יכול בעל השליטה להנות מיתרונות נוספים של סבסוד חברה אחת עם חברה אחרת, חיזוק חברות מבחינה פיננסית , לובי פוליטי חזק יותר ושיתופי פעולה נוספים.
 +
 
 +
פירמידות שליטה יכולות להניב השפעה על הון גדול עוד יותר כאשר בפרימידות נמצאות חברות פיננסיות. בעל השליטה ממנף את עצמו ועל ידי חברות פירמידה משתלט על תאגיד פיננסי כמו בנק לדוגמה. הבנק מקבל החלטות הנוגעות להלואות ואשראי של גופים נוספים ובכך מגדיל עוד יותר את השפעתו של בעל השליטה על המשק, כמו כן כסף זה יכול להשפיע על סכומים נוספים הנמצאים בבעלות של חברות עסקיות אחרות
 +
 
 +
==חברות פירמידה בעולם==
 +
{{הפניה לערך מורחב|תאגיד רב לאומי}}
 +
מידת הריכוזיות הכלכלית ב[[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] נובעת לא רק מ[[תחרות בין מעטים]], אלה ממבני שליטה ובעלות של חברות פירמידה ו[[מינוף פיננסי|מינופים פיננסים]] נוספים. באופן זה החברות מעניקות שליטה גדלה והולכת לכמות קטנה והולכת של מקבלי החלטות.
 +
 
 +
מחקר שביצעו ג'יימס ב' גלאטפלדר ועמיתיו משנת 2011, נועד לבדוק את מידת הריכוזיות והשליטה במערכת על ידי בדיקת הבעלויות והשליטה של אנשים, מוסדות, ופירמות במניות. הם ביצעו את המחקר על סמך מודל זרימה של רשתות. במודל זה קודקוד הוא אדם, פירמה או מוסד פיננסי, וקו המחבר בין שני קודקודים הוא יחס בעלות. הם בחנו בסיס-מידע עם 13 מיליון יחסי בעלות משנת 2007. החוקרים התמקדו בתאגידים רב-לאומיים וגילו 43,000 תאגידים רב-לאומיים. רשת הבעלות של התאגידים כללה 600 אלף קודקודים, ומיליון קשתות. נמצא כי יש "מרכז" המכיל 75% מהשחקנים (קודקודים) שבו 460 אלף קוקודים. בתוך המרכז יש ליבה שבה יש 1300 קודקודים בלבד, שכוללת חברות עם קישוריות רבה בכל המערכת. 36% מהתאגידים הרב-לאומיים נמצאים בליבה, אבל הם מייצגים 95% מסך ההכנסה התפעולית של כל התאגידים הרב לאומיים.  <ref name="glattfelder2013">[http://www.ted.com/talks/james_b_glattfelder_who_controls_the_world.html?awesm=on.ted.com_Glattfelder&utm_source=direct-on.ted.com&utm_medium=on.ted.com-static&utm_campaign=&utm_content=awesm-publisher ג'יימס ב' גלאטפלדר: מי שולט בעולם?] TED פברואר 2013</ref>
 +
 
 +
בהמשך בדקו החוקרים כמה שליטה יש לכל בעל מניות על החברות. השליטה הזאת היא באמצות אחוז מניות שיש לכל אחד, אבל המבנה של הבעלות משנה מאד. באמצעות חברת פירמידה יכול איטלקי בשם טורנצ'טי פרובורה להחזיק בעלות ושליטה על חברה קטנה, שהחזיקה בשליטה על חברה גדולה יותר וכך הלאה. בסופו של דבר הוא בעל השליטה ב"טלקום איטליה" עם יכולת מינוף פיננסי של פי 26, כלומר כל יורו שהוא משקיע מניע 26 יורו של ערך שוק לאורך שרשרת יחסי הבעלות.<ref name="glattfelder2013"/>
 +
 
 +
במחקר בדקו החוקרים את כמות השליטה בערך של תאגידים רב לאומיים (כאשר ערך זה מחושב על פי ההכנסות התפעוליות). הרעיון דומה לרעיון של [[מקס וובר]] על כוח פוטנציאלי. שהוא מידת הסבירות שאדם אחד יכול לאכוף את רצונו חרף התנגדותם של אחרים. מניתוח החוקרים עלה ש-737 בעלי מניות הגדולים מחזיקים ביכולות [[מינוף פיננסי]] שמניק להם השפעה על 80% מערך התאגידים הרב לאומיים. אותם 737 מהווים פחות מ-%0.1 מכלל הקודקודים במודל. אלו הם בעיקר [[מוסדות פיננסיים]] הממוקמים בארצות הברית ובבריטניה. בליבה יש 146 שחקנים, ויחד יש להם פוטנציאל שליטה ב 40% מערך התאגידים הרב לאומיים. <ref name="glattfelder2013"/>
 +
 
 +
על פני ניתוחים של [[כלכלת רשתות]] של [[מערכות מורכבות]] כמות קישוריות גבוהה של מערכת גוררת עליה ב[[חוסן|חוסר היציבות]] שלה , שכן זעזוע במערכת גורר תגובה בכל המערכת, כמו התפשטות מהירה יותר של מגיפה במערכת בעלת קשרים רבים יותר.<ref name="glattfelder2013"/>
    
==השפעות של חברות פירמידה==
 
==השפעות של חברות פירמידה==